הקרב הראשון על המארן
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 5 בספטמבר 1914 – 12 בספטמבר 1914 (8 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | נהר המארן, כ-80 ק"מ מזרחית לפריז, צרפת | |||||||||||||||||
| תוצאה | הדיפת המתקפה הגרמנית בידי מדינות ההסכמה | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
הקרב הראשון על המַארְן (ידוע גם בשם: הנֵּס על המארן) היה קרב שהתחולל במהלך מלחמת העולם הראשונה בין צבא הקיסרות הגרמנית לצבא צרפת וחיל המשלוח הבריטי על גדות נהר המארן בין 5 ל-12 בספטמבר בשנת 1914. הקרב הסתיים בניצחון צרפתי-בריטי שהביא להדיפת הצבא הגרמני ומניעת כיבושה של פריז, ובכך חיסל את הסיכויים לניצחון גרמני מהיר במלחמה. לאחר נסיגתו של הצבא הגרמני החל המרוץ אל הים, שבסופו התבצרו הצדדים על קו "מלחמת החפירות" שנמשכה כארבע שנים.
רקע
תורת הלחימה הגרמנית למלחמה בשתי חזיתות: המזרחית והמערבית, אשר נוסחה בתוכנית שליפן, קבעה כי בשל ההיערכות האיטית של הצבא הרוסי למלחמה, על הקיסרות הגרמנית להביא להכנעה מהירה של צרפת תוך מגננה בחזית הרוסית, ולאחר מכן לעבור ללחימה בחזית הרוסית. לפי התוכנית, כדי להביא להכנעה מהירה של צרפת יש לכבוש את פריז, תוך לכידת הצבא הצרפתי בתנועת מלקחיים: הכנף השמאלית תבוא מגבול גרמניה-צרפת ותהיה בעלת מאפיינים מגננתיים, ואילו הכנף הימנית המאגפת תבוא מצפון – כיוון הולנד ובלגיה. שכן, איגוף מדרום יהיה הרבה יותר קשה, בגלל האלפים השווייצריים וצבאה החזק של שווייץ.
בפועל, תוכנית שליפן לא מומשה במלואה על ידי ראש המטה הכללי הגרמני, הלמוט פון מולטקה הצעיר. הכנף הימנית הגרמנית תקפה את בלגיה בלבד ונתקלה בהתנגדות בלגית עזה. כמו כן, פון מולטקה החליט להעביר כוחות מהכנף הימנית לכנף השמאלית שנלחמה בגבול גרמניה-צרפת. כתוצאה מההתנגדות הבלגית, התקדמות הכנף הימנית התעכבה.
למרות הקשיים שהציבה ההתנגדות הבלגית, הכוחות הגרמנים הצליחו להתקדם לכיוון פריז. בניסיון לאגף את הכוחות הצרפתיים הנסוגים מהמלחמה בגבול גרמניה-צרפת, פנו הארמיות הראשונה והשנייה של צבא גרמניה לכיוון דרום-מזרח. תנועה זו חשפה את האגף הימני של הארמייה הראשונה. מפקד צבא צרפת, גנרל ז'וזף ז'ופר, שם לב לטעות טקטית זו והורה לארמייה השישית הצרפתית לתקוף יחד עם כוח המשלוח הבריטי את האגף הימני של הארמייה הראשונה הגרמנית. מפקד הארמייה הראשונה הגרמנית, אלכסנדר פון קלוק, גילה את ההתקדמות הצרפתית-בריטית, והחל לפנות מערבה כדי לפגוש את הארמייה השישית הצרפתית ואת חיל המשלוח הבריטי פנים מול פנים.
מהלך הקרב
בפנייתה מערבה כדי לפגוש בכוחות הצרפתים-בריטיים פנים מול פנים, פתחה הארמייה הראשונה הגרמנית פער של 50 ק"מ בינה לבין הארמייה השנייה, בפיקודו של קארל פון בילוב. מטוסי ביון של מדינות ההסכמה הבחינו בפער זה, ודיווחו למפקדים בשטח. המפקדים הצרפתים ניצלו פער זה במהרה, וכתוצאה מכך נכנסה הארמייה החמישית הצרפתית, בצירוף חיילים מחיל המשלוח הבריטי, בין הארמיות הגרמניות הראשונה והשנייה, כאשר האגף הימני שלה (הדרום-מזרחי) תוקף את הארמייה השנייה.
הכוחות הגרמניים היו קרובים להשגת פריצת דרך נגד הארמייה השישית המכותרת בין 6 ל-8 בספטמבר, אך הארמייה השישית קיבלה ב-7 בספטמבר תגבורת של 6,000 חיילי מילואים רגליים צרפתים שהוסעו על ידי מוניות רנו צרפתיות מפריז. בליל 8 בספטמבר הנחיתה הארמייה החמישית בפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה מתקפת פתע נגד הארמייה הגרמנית השנייה, מתקפה שהרחיבה את הפער בינה לבין הארמייה הגרמנית הראשונה.
ב-9 בספטמבר היה נראה כי הארמיות הגרמניות עמדו בפני כיתור והשמדה. למשמע ידיעות אלה לקה הגנרל פון מולטקה בהתמוטטות עצבים ופקודיו הורו על נסיגה גרמנית לנהר האן לצורך התארגנות מחדש. הכוחות הצרפתיים-בריטיים רדפו אחר הכוחות הגרמנים הנסוגים, אך התקדמותם הייתה איטית יותר מהנסיגה הגרמנית. הדבר אפשר לגרמנים להתחפר צפונית לנהר האן.
המהפך בקרב נבע מתורתו של פרדיננד פוש, שהטיף בספריו טרום-המלחמה ובהרצאותיו באקדמיה הצבאית Écoles supérieures de guerre לרוח התקפית, לאמונה ברצון לנצח ולנקיטת יוזמה. לשאלה מדוע הורה להתקדם ולא לסגת ענה: "אינני יודע. בגלל אנשי, בגלל שהיה לי רצון. וחוץ מזה - אלקים היה שם."[1].
השלכות הקרב
דגמי המשאיות טרקטור Panhard-Châtillon תרמו למאמץ המלחמתי בקרב הראשון על המארן, בגלל תנאי השטח הקשים, הצבא הצרפתי לא היה מסוגל להשתמש בסוסים שיגררו תותחים. דגמי "טרקטור Panhard-Châtillon" היו מהדגמים הראשונים בעלי הנעה כפולה 4x4, אשר רכש הצבא הצרפתי דגמי "טרקטור Panhard-Châtillon" השתתפו, בעיקר במשימות של גרירת תותחים[2],[3],[4]
לאחר הקרב על המארן החל מרוץ של הצדדים לכיוון צפון מערב בניסיון לתפוס עמדות ולאגף את היריב. מרוץ זה, אשר נקרא "המרוץ אל הים", יצר קו שנמשך מהאוקיינוס בצפון צרפת לכיוון דרום-מזרח שלאורכו התבצרו שני הצדדים בחפירות, מהן התנהלה מה שנודע כ"מלחמת החפירות" – מלחמת התשה ללא הכרעות צבאיות שנמשכה כארבע שנים וגבתה הרוגים רבים משני הצדדים.
הנסיגה הגרמנית מנהר המארן סימנה למעשה את נטישתה של תוכנית שליפן, ואת כישלון הגרמנים לניצחון מהיר בחזית המערבית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ברברה טוכמן, אוגוסט 1914, תל אביב, הוצאת מערכות, 1982
- סירל פולס, מלחמת העולם הראשונה, תל אביב, מערכות, 1981
קישורים חיצוניים
יובל מלחי, פרק 47: המלחמה הגדולה חלק ג – הנס על המארן (מלחמת העולם הראשונה), באתר "קטעים בהיסטוריה", 29 בינואר 2012- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על הקרב הראשון על המארן, באתר iCast, 8 בינואר 2014
הערות שוליים
- ^ ברברה טוכמן, אוגוסט 1914, הוצאת דביר 1999 עמ' 42-43
- ^ "טרקטור Panhard-Châtillon" mvcgfrance.org/menu2/vehicules_exception
- ^ תמונה: "טרקטור Panhard-Châtillon" - גורר תותח במלחמת העולם הראשונה club-panhard-france.net/Site/index.php/galerie-panhard/207-panhard-dans-la-grande-guerre/detail/11834-1914-tracteur-chatillon-panhard-02?tmpl=component
- ^ "טרקטור Panhard-Châtillon" books.google.com
