המוניות בקרב על המארן
בקרב הראשון על המארן, ב-7 בספטמבר 1914, התרחש מבצע חסר תקדים בו הובאו 6,000 חיילי חי"ר במוניות אזרחיות - מפריז אל הזירה במארן.
הכוחות הגרמנים היו קרובים להשגת פריצת דרך נגד הארמייה השישית המכותרת בין 6 ל-8 בספטמבר, והיה צורך מיידי בתגבורת.
הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה לשימוש בכלי תחבורה יבשתי ממונע להסעת כוחות אל החזית. בהמשך הפכה פרקטיקה זו למקובלת. כיום צבאות רבים משתמשים בנושא גיסות משוריין למטרה זו ולא בכלי תחבורה אזרחי.
המבצע
בפריז נערכה הערכת מצב וגנרל ז'וזף גליאני שהיה המושל הצבאי של פריז החליט לשלוח תגבורת של 10,000 חיילי מילואים רגליים שהמתינו בפריז. במקביל הוציא צו חירום בו נקראו כל מוניות פריז, רובן מדגם "רנו AG", להתגייס למאמץ המלחמתי ולהגיע לכיכר "האינווליד" כדי להסיע את הלוחמים לזירה. תוך מספר שעות הגיעו 600 מוניות מרחבי העיר, ובחסות החשיכה החל המבצע להעביר את הלוחמים לזירה במוניות, כל מונית הכילה בדוחק חמישה לוחמים על נשקם האישי, ולכן היו צריכים בעלי המוניות לנסוע הלוך חזור פעמיים על מנת להסיע 6,000 לוחמים לזירה.
ההיסטוריונים הצבאיים חלוקים האם כח התגבורת היה בעל תפקיד משמעותי בהכרעת המערכה. בכל אופן, המבצע הפך לסמל של אחדות לאומית סולידרית מעבר לתפקיד האסטרטגי שלה והיווה עידוד מוראלי בעל השפעה חזקה בקרב.
המבצע של הסעת החיילים על ידי מוניות מפריז היה המבצע הגדול בהיסטוריה הצבאית עד אז של הנעת גייסות בתחבורה בהיקף כה רחב.
תוצאות הקרב
בליל ה-8 בספטמבר הנחיתה הארמייה החמישית בפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה מתקפת פתע נגד הארמייה הגרמנית השנייה, המתקפה גרמה להרחבת הפער בינה לבין הארמייה הגרמנית הראשונה. ב-9 בספטמבר נראה היה כי הארמיות הגרמניות עמדו בפני כיתור והשמדה. הם איבדו את הארגון ואת רוח הלחימה והחלו לסגת הכוחות הצרפתיים-בריטיים רדפו אחר הכוחות הגרמנים הנסוגים עד נהר האן שם התחפרו הגרמנים והמשיכו בקרב.
הקרב זכה לכינוי "הנס על המארן" ומוניות פריז כונו בגאווה "Les taxis de la Marne" - "המוניות של מארן" והפכו לסמל של אחווה בין האזרחים בעורף לחזית.
