היבריס
היבריס (ביוונית, ὕβρις) במובנו המודרני הוא רגש של גאווה וגבהות־לב מוגזמים, הגוררים בעקבותיהם עונש ותבוסה. ביוון העתיקה היה מובנו של המושג שונה מעט, והתייחס לפגיעה בוטה בזכויות הזולת, אשר מביאה להשפלתו.[1]
ביהדות
המשנה במסכת אבות מזהירה על כך: "אל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו".[2] ההגדרה המקובלת בספרות התורנית היא: "המתכבד בקלון חבירו", שעל פי חז"ל אין לו חלק לעולם הבא.[3]
משמעותו הקלאסית של ההיבריס
אריסטו הגדיר את רגש ההיבריס כך: "ההיבריס הוא עשייתם של דברים או אמירתם במטרה להשפיל את מושאם, לא לשם רווח כלשהו לאומרם, אלא לשם סיפוק עצמי בלבד. ההיבריס אינו נועד לנקום עלבונות מן העבר; זוהי הנקמה. ההנאה שבהיבריס, זו סיבתה: בני האדם סבורים שאם ינהגו בגסות בזולתם, קרנם תעלה".[4]
להבנת ההגדרה הזו, חשובים המושגים היוונים של כבוד (טימֵה) ושל בושה. לפי השקפתו של אריסטו, מעשה של היבריס הוא מעשה המבייש את קורבנו על לא-עוול-בכפו, למען מילוי הסיפוק של עושה המעשה.
ההיבריס היה פשע באתונה הקלאסית. עבירות ההיבריס כללו עבירות שונות, למשל כאלה שהיו נקראות בימינו הונאה וגניבה. שני מקרים מפורסמים מופיעים בנאומיו של דמוסתנס. הראשון הוא מקרה שבו חבט מדיאס באגרופו בפניו של דמוסתנס בתיאטרון (מתוך "נגד מדיאס"). המקרה השני, מתוך "נגד קונון", הוא מקרה שבו נאשם תקף אדם אחר וקרא מעליו קריאות כשל תרנגול; ההיבריס מתגלה במקרה הזה יותר בקריאות המעליבות מאשר בתקיפה עצמה.
ההיבריס מתואר לעיתים קרובות בתור שגיאתן (άμαρτία) של הדמויות בטרגדיה היוונית, והסיבה לחורבנם, או הנמסיס שלהן. אלא שהטרגדיה מייצגת רק חלק קטן ממקרי ההיבריס בספרות היוונית, וברוב המקרים ההיבריס מתייחס לעבירות שבין אדם לחברו.
משמעותו המודרנית של ההיבריס
במובנו המודרני, היבריס משמעו גאווה וגבהות־לב מוגזמים. הוא נקשר בחוסר ידיעת ההיסטוריה ובחוסר ענווה. לפי המקובל, מי שנאשם בהיבריס צפוי להיענש, בדומה לפסוק במשלי: "לִפְנֵי־שֶׁבֶר - גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן - גֹּבַהּ רֽוּחַ"[5] ולקשר הקלאסי בין היבריס לנמסיס בעולם היווני.
"היבריס" הוא שם חלקה הראשון של הביוגרפיה של אדולף היטלר, מאת איאן קרשו (שם החלק השני הוא "נמסיס").
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: היבריס |
הערות שוליים
- ^ Oxford Classical Dictionary, "hubris," pp. 732-733.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"ח
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'; וראו משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ו', הלכה ג'
- ^ אריסטו רטוריקה 1378b (תרגום אנגלי והמקור היווני נמצאים ב- פרויקט פרזאוס).
- ^ ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק י"ח
22214382היבריס