הנסיגה הגדולה למארן

הנסיגה הגדולה למארן

מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים	24 באוגוסט 1914 – 28 בספטמבר 1914 (5 שבועות ויום)
מקום	בלגיה, צפון צרפת
תוצאה	ניצחון גרמני
הצדדים הלוחמים מפקדים הלמוט פון מולטקה הצעיר ז'וזף ז'ופר ג'ון פרנץ'

הנסיגה הגדולה למארן, המכונה גם הקרב על הגבולות, התרחשה באוגוסט ובתחילת ספטמבר 1914, סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. קרבות החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה החלו בפלישה גרמנית, שעיקרה איגוף דרך בלגיה ולוקסמבורג, ולאחריו חדירה לצרפת מצפון. הצרפתים, אשר באותו שלב ניגפו כמעט בכל התנגשויותיהם עם הגרמנים, נסוגו תחת הלחץ, אם כי צבאם לא התמוטט. אחרי קרב מונס וקרב סן קנטן, בהם הצרפתים, וכוחות בריטיים קטנים, עכבו מעט את הגרמנים, החלה נסיגה רצופה של כוחות מדינות ההסכמה, עד לנהר המארן ואף מעבר לו. בשלב זה, בתחילת ספטמבר, הם הפכו פניהם אל האויב, עצרוהו, ואף הסיגו אותו מרחק ניכר צפונה.

רקע - תוכנית שליפן, תוכנית 17 וסדר הכוחות

הן גרמניה והן צרפת ערכו תוכניות מפורטות, אשר עודכנו לעיתים תכופות, למקרה של מלחמה ביניהן. הגרמנים הפעילו את צבאם, למן הרגע הראשון ללחימה, על פי תוכנית שליפן, תוכנית לפלישה לצרפת דרך בלגיה ולוקסמבורג, תוך עקיפת הביצורים החזקים שבגבולם המשותף עם צרפת. הצרפתים, כתגובה, הפעילו מצדם את תוכנית 17, תוכנית גמישה לגיוס ולעריכת כוחות, בהתאם לתנועות הגרמנים. לגרמנים היו בחזית המערב, בעת שהחלו הקרבות, שבע ארמיות, לעומת חמש של הצרפתים.

המערכה על הגבולות

חיילים גרמנים ב-7 באוגוסט 1914

קרבות החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה החלו ב-4 באוגוסט 1914, כאשר פלשה גרמניה לבלגיה וללוקסמבורג הנייטרליות. הפרת הנייטראליות של בלגיה הביאה להצטרפות בריטניה למלחמה לצד צרפת. על אף ההתנגדות הבלגית העזה בעיר המבוצרת לייז', התנגדות שלא נצפתה מצד הגרמנים שהטילו מצור על העיר, הצליחו הגרמנים לכבוש את העיר באמצעות הארטילריה הכבדה שהפעילו כנגד הביצורים. לאחר נפילתה של לייז' בידי הגרמנים, ב-16 באוגוסט, נסוגו הבלגים לכיוון אנטוורפן, עליה דילגו הגרמנים בהתקדמותם, ונאמור, אותה כבשו הגרמנים ב-23 באוגוסט לאחר הטלת מצור נוסף.

במקביל לפלישה הגרמנית, החל מן השביעי לחודש תקפו הצרפתים בגבול גרמניה-צרפת במטרה לכבוש את חבל אלזס-לורן, שנכבש על ידי הגרמנים במלחמת צרפת-פרוסיה. הגרמנים נסוגו אט אט, במטרה למשוך את הצרפתים וללכוד אותם בתנועת מלקחיים בהתאם לתוכנית שליפן, תוך שהם מסבים לצרפתים אבדות רבות. בהמשך, התקפות אלה נהדפו על ידי הגרמנים, שהחל מסוף אוגוסט אף המשיכו וחדרו לשטח צרפת גם באותה גזרה. משבטלו היכולת, כמו גם הצורך, לתקוף את הגרמנים בגזרה זו, הרמטכ"ל הצרפתי, ז'וזף ז'ופר, העביר חלק מן הכוח שאל מול הגבול הגרמני מערבה, עשרים אוגדות רגלים ושלוש אוגדות פרשים, אל מול הכוח הגרמני אשר ערך את האיגוף מכיוון בלגיה. הבריטים החלו לשגר חילות משלוח כדי לסייע לצרפתים ולבלגים, אך בשלב זה של המלחמה היה ביכולתם לשלוח רק אוגדות ספורות, ורוב נטל הלחימה כנגד הגרמנים, בחזית המערב, נפל על הצרפתים. הבלגים, שכמעט כל ארצם נכבשה במהלך אוגוסט, החזיקו מעמד בפינתה הדרומית מערבית של ארצם, בסיוע הצרפתים והבריטים.

הגרמנים התקדמו לעבר צפון צרפת בחציו השני של חודש אוגוסט. בסדרת קרבות שנערכו בין הצבא הגרמני לבין הצבא הצרפתי וחיל המשלוח הבריטי, אשר נקראו בשם הכולל המערכה על הגבולות, ושהמרכזיים בהם היו קרב שרלרואה, ב-21 לחודש, וקרב מונס, ב-23 לחודש, ניצחו הגרמנים, אם כי עוכבו במידת מה, והכוחות הצרפתיים והבריטיים נסוגו דרומה ומערבה. הוא הדין בקרב לה קאטו ב-26 באוגוסט. עם זאת, הנסיגה הייתה מסודרת יחסית, ומשמר עורפי של צבאות מדינות ההסכמה עיכב מעט את הגרמנים וגרם להם אבדות. בנוסף, ערכו כוחות מדינות ההסכמה כמה התקפות נגד, כמו למשל, קרב סן-קנטן (1914), ב-29 וב-30 באוגוסט, שאף הוא עיכב מעט את הגרמנים. כך, צבאות מדינות ההסכמה שמרו על כושר לחימתם.

"הנס על המארן"

הפער בחזית הגרמנית

הכנף הימנית של ההתקפה הגרמנית, זו שערכה את האיגוף דרך בלגיה וצפון מערב צרפת המשיכה להתקדם לכיוון פריז. בניסיון לאגף את הכוחות הצרפתיים הנסוגים מהמלחמה בגבול גרמניה-צרפת, פנו הארמיות הראשונה והשנייה של צבא גרמניה (הארמיות הגרמניות מוספרו 1 עד 7 מימין לשמאל, כלומר, ממערב למזרח) לכיוון דרום-מזרח. תנועה זו חשפה את האגף הימני של הארמייה הראשונה. מפקד צבא צרפת, גנרל ז'וזף ז'ופר, שם לב לטעות טקטית זו והורה לארמייה השישית הצרפתית, שהוקמה זה עתה בחיפזון, לתקוף יחד עם חיל המשלוח הבריטי את האגף הימני של הארמייה הראשונה הגרמנית. מפקד הארמייה הראשונה הגרמנית, אלכסנדר פון קלוק, גילה את ההתקדמות הצרפתית-בריטית, והחל לפנות מערבה כדי לפגוש את הארמייה השישית הצרפתית, ובה תשע אוגדות רגלים ושתי אוגדות פרשים, ואת חיל המשלוח הבריטי פנים מול פנים.

אלכסנדר פון קלוק

מהלך הקרב

בפנייתה מערבה כדי לפגוש בכוחות הצרפתים-בריטיים פנים מול פנים, פתחה הארמייה הראשונה הגרמנית פער של 50 ק"מ בינה לבין הארמייה השנייה, בפיקודו של קארל פון בילוב. מטוסי תצפית של מדינות ההסכמה הבחינו בפער זה, ודיווחו למפקדים בשטח. המפקדים הצרפתים ניצלו פער זה במהרה, וכתוצאה מכך נכנסה הארמייה החמישית הצרפתית, בצירוף חיילים מחיל המשלוח הבריטי, בין הארמיות הגרמניות הראשונה והשנייה, כאשר האגף הימני שלה (הדרום-מזרחי) תוקף את הארמייה השנייה.

הכוחות הגרמניים היו קרובים להשגת פריצת דרך נגד הארמייה השישית המכותרת בין 6 ל-8 בספטמבר, אך הארמייה השישית קיבלה ב-7 בספטמבר תגבורת של 6,000 חיילי מילואים רגליים צרפתים שהוסעו על ידי מוניות צרפתיות מפריז. בליל 8 בספטמבר הנחיתה הארמייה החמישית בפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה מתקפת פתע נגד הארמייה הגרמנית השנייה, מתקפה שהרחיבה את הפער בינה לבין הארמייה הגרמנית הראשונה.

ב-9 בספטמבר היה נראה כי הארמיות הגרמניות עמדו בפני כיתור והשמדה. למשמע ידיעות אלה לקה הגנרל פון מולטקה בהתמוטטות עצבים ופקודיו הורו על נסיגה גרמנית לנהר האן לצורך התארגנות מחדש. הכוחות הצרפתיים-בריטיים רדפו אחר הכוחות הגרמנים הנסוגים, אך התקדמותם, בשלב זה, אשר כונה המירוץ אל הים, הייתה איטית יותר מהנסיגה הגרמנית. הדבר אפשר לגרמנים להתחפר צפונית לנהר האן.

אחרית דבר

ניסיונות של הצרפתים לאגף את הגרמנים ממערב וניסיונות הנגד של הגרמנים, בעת 'המרוץ אל הים', לא צלחו. קו החזית התייצב לארבע השנים הבאות למן גבול צרפת-שווייץ ועד לפינתה הדרומית-מערבית של בלגיה. הלחימה לאורך אותו קו, אשר היו לה מאפיינים רבים של לוחמת מצור, כונתה מלחמת החפירות. במהלך הניסיונות של שני הצדדים לשבור את הקיפאון סבלה צרפת אבדות עצומות. המצב לא היה שונה בהרבה באשר לבריטניה ולגרמניה, שלחמו גם הן באותה חזית.

לקריאה נוספת

• Bloem, W. (2004) [1916]. "Vormarsch" [The Advance from Mons 1914: The Experiences of a German Infantry Officer] (PDF) (Helion ed.). Bremen: Grethlein. ISBN 1-874622-57-4. נבדק ב-30 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)

• Bowman, T. (2003). Irish Regiments in the Great War: Regular Regiments at War. Manchester: Manchester University Press. ISBN 0-7190-6285-3.

• Brown, M. (1993). Imperial War Museum Book of the Western Front. London: Sidgwick and Jackson. ISBN 0-28306-140-5.

• Doughty, R. A. (2005). Pyrrhic Victory: French Strategy and Operations in the Great War. Cambridge, MA: Belknap Press. ISBN 0-67401-880-X.
• Edmonds, J. E. (1926). Military Operations France and Belgium, 1914: Mons, the Retreat to the Seine, the Marne and the Aisne August–October 1914. History of the Great War Based on Official Documents by Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence. Vol. I (2nd ed.). London: Macmillan. OCLC 58962523.

• Evans, M. M. (2004). Battles of World War I. Devizes, Wilts: Select Editions. ISBN 1-84193-226-4.

• Hamilton, E. (1916). The First Seven Divisions: Being a Detailed Account of the Fighting from Mons to Ypres. London: Hurst and Blackett. OCLC 3579926.
• Humphries, M. O.; Maker, J. (2013). Der Weltkrieg: 1914 The Battle of the Frontiers and Pursuit to the Marne. Germany's Western Front: Translations from the German Official History of the Great War. Vol. I. Part 1. Waterloo, Canada: Wilfrid Laurier University Press. ISBN 978-1-55458-373-7.

• Isselin, H. (1965) [1964]. La Bataille de la Marne [The Battle of the Marne] (בצרפתית) (Elek Books ed.). Edns Arthaud. OCLC 760592610.
• Jones, N. H. (1983). The War Walk: Journey Along the Western Front. London: Robert Hale. ISBN 0-70901-174-1.
• Kluck, A. (1920). Der marsch auf paris und die marneschlacht 1914 [The March on Paris and the Battle of the Marne, 1914] (PDF) (Edward Arnold trans. ed.). Berlin: Mittler. OCLC 2513009. נבדק ב-11 במרץ 2014. {{cite book}}: (עזרה)
• Perris, G. H. (1920). The Battle of the Marne. London: Methuen. OCLC 464061898.

• Skinner, H. T.; Stacke, H. Fitz M. (1922). Principal Events 1914–1918 (PDF). History of the Great War Based on Official Documents by Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence. London: HMSO. OCLC 17673086. נבדק ב-7 בפברואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
• Statistics of the Military Effort of the British Empire During the Great War, 1914–1920 (PDF). London: HMSO. 1922. OCLC 610661991. נבדק ב-29 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
• Strachan, H. (2001). The First World War: To Arms. Vol. I. Oxford: OUP. ISBN 0-19-926191-1.
• Terraine, J. (2002) [1960]. Mons: The Retreat to Victory (Wordsworth Military Library ed.). London: Batsford. OCLC 640881916.
• Tuchman, B. W. (1962). The Guns of August. New York: Ballantine Books. ISBN 0-345-38623-X.
• Tyng, S. (2007) [1935]. The Campaign of the Marne 1914 (Westholme Publishing ed.). New York: Longmans, Green and Co. ISBN 1-59416-042-2.
• Zuber, Terence (2011) [2010]. The Mons Myth. Stroud, Gloucestershire: The History Press. ISBN 978-0-7524-7628-5.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנסיגה הגדולה למארן בוויקישיתוף

עלילות חייל אירי ביחידה בצבא הבריטי, אשר שימשה כמשמר אחורי בעת הנסיגה, באנגלית:

• "The Étreux Rearguard Action, 27 August 1914". Royal Muster Fusiliers Association Website. 2012. נבדק ב-8 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)

יומן המלחמה של יחידה אירית בצבא הבריטי, אשר שימשה כמשמר אחורי בעת הנסיגה, באנגלית:

• Sarsfield, W. S. (2013). "Connaught Rangers War Diary: Action at Le Grand Fayt (Connaught Rangers)". 1914–1918 net. נבדק ב-8 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24934711הנסיגה הגדולה למארן