ציונות מדינית

תמונתו של בנימין זאב הרצל

הציונות המדינית היה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל. הציונות המדינית הייתה שונה ואף מנוגדת לתנועת חיבת ציון ולזרם המעשי שדגלו בעיקר בעבודה בארץ ישראל בלי להבטיח מראש זכויות פוליטיות.

מנהיגו המובהק של הזרם היה בנימין זאב הרצל, ולשם מימושה של הציונות המדינית נוסדה ההסתדרות הציונית. עיקר פעילותו של הרצל היה למען הקמת מדינה יהודית.

שורשיה של הציונות המדינית, בין השאר, בהגותם של מבשרי הציונות. ראשון להם, על פי ההיסטוריון ונשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי היה הרב ד"ר יהודה ביבאס ואחריו תלמידו רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי.

יעדים

המצדדים בציונות המדינית דרשו השגת ערובות חוקיות וזכויות פוליטיות בטרם התיישבות מאורגנת של יהודים בארץ ישראל. הזרם התבסס על מספר הנחות:

• האנטישמיות היא האויב המשותף המלכד את האומה היהודית.
• מצוקת היהודים היא בעיה מדינית שיש לטפל בה בגלוי בזירה הבינלאומית.
• לעמים עצמם יש אינטרס לפתור את בעיית היהודים (היהודים גורמים אנטישמיות ומהווים מתחרים כלכלים).
• מרכז טריטוריאלי יתאפשר רק בהסכמת המעצמות.

מקס נורדאו, יד ימינו של הרצל, סבר כי רק לאחר הצלחתה של הפעולה המדינית תתאפשר הגשמת מטרותיה של התנועה הציונית. לדעתו, תהליך האמנציפציה במערב אירופה הביא להתבוללות ולוויתור על סימני הייחוד שלהם כיהודים, אך למרות זאת רוב היהודים לא הצליחו להתקבל ונדחו על ידי החברה הסובבת. בהשפעת האנטישמיות נחלש הדמוי הקבוצתי של היהודים כיהודים, הם מתביישים במוצאם ומתרחקים זה מזה. מכיוון שאין סיכוי להמשך קיומו של העם היהודי בגולה, יש להבטיח את קיומו במדינה משלו. תנאי חשוב להצלחת המפעל הציוני הוא פעילות חינוכית לאומית אשר תשכנע את היהודים שאין סיכוי להמשך החיים בגולה וכי יש לעבור למדינה לאומית עצמאית.

ראו גם

• ציונות מעשית
• ציונות דתית
• ציונות רוחנית
• ציונות סינתטית

לקריאה נוספת

מחקרים

• אמנון רובינשטיין,‫ מהרצל עד רבין והלאה : מאה שנות ציונות, 1997.
• יואל רפל,‫ אין זו אגדה : ציונות, הסיפור והמעשה, 1997.
• גדעון שמעוני,‫ האידאולוגיה הציונית,‬ תל אביב: הוצאת עם עובד, 2001. ‬
• יצחק בן-צבי, ארץ-ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאני, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשט"ו-1955.

מקורות

• ח' מרחביה (עורך), הציונות, אוצר התעודות הפוליטיות, הקדמה מאת דוד בן-גוריון, ירושלים: הוצאת אחיאסף, 1943.
• ח' מרחביה (עורך), קולות קוראים לציון, ירושלים: הוצאת מרכז שזר, תשמ"א-1981.
• אברהם לוינסון (עורך), ביבליוגרפיה ציונית, ירושלים: יוצא לאור על ידי הנהלת ההסתדרות הציונית, תש"ג-1943.

קישורים חיצוניים

• קובי דנה, בנימין זאב הרצל: אם תרצו אין זו אגדה - עיונים בכתביו, מגזין אימגו, נובמבר 2013.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ציונות מדינית23199617