העתקים של פסל החירות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"פסל החירות" גדול הממדים, שניצב באי החירות שבניו יורק, מהווה סמל לערכים דמוקרטיים בכלל ולערך החירות בפרט. בשל הפופולריות הרבה של הפסל העתקים רבים שלו מוצבים ברחבי העולם - בצרפת, המדינה בה עוצב הפסל, בארצות הברית בה הוא נמצא, ובמקומות אחרים בעולם.

צרפת

פסל החירות המקורי ניתן לארצות הברית כמתנה על ידי צרפת, ולכן קיים בצרפת מספר לא מבוטל של העתקים. שני העתקים של פסל החירות מצויים בפריז הבירה. האחד עומד בגני לוקסמבורג: זהו מודל מארד ששימש את פרדריק אוגוסט ברתולדי בעיצובו של הפסל העומד בניו יורק. האמן הציע את הפסל למוזיאון לוקסמבורג בשנת 1900 והוא הוצב בגני לוקסמבורג בשנת 1906. התאריך המופיע על הלוח שעל פני הפסל (במקום בו בפסל בניו יורק מופיע התאריך "JULY IV MDCCLXXVI"), הוא 15 בנובמבר 1889, התאריך בו נחנך ההעתק השני, הגדול יותר, של פסל החירות.

הפסל המוצב בגני לוקסמבורג

העתק זה מוצב ליד "פון גרנל", על איל דה סיינס על הנהר סיין, ומתנשא לגובה 11.5 מטר. הפסל נחנך ב-15 בנובמבר 1889, והוא צופה אל האוקיינוס האטלנטי ואל "אחותו הגדולה" בניו יורק, שהוקמה שלוש שנים לאחריו. על הלוח שעל פניו שני תאריכים - ה-4 ביולי 1776, הוא התאריך בו הוכרזה עצמאות ארצות הברית, המופיע אף על פני הפסל בניו יורק, ו-14 ביולי 1789, הוא התאריך בו נפלה הבסטיליה.

הפסל המוצב על הנהר סיין בפריז

העתק בגודל אמיתי של הלפיד אותו מחזיק פסל החירות נמצא מעל לכניסה למנהרת "פון דה ל'אלמה" ליד שאנז אליזה בפריז. הוא ניתן לעיר כמתנה מניו יורק לרגל חגיגות מאה השנים להענקת פסל החירות לניו יורק.

העתק של הפסל ומספר דגמים שלו מצויים גם במוזיאון לאומנויות ולמקצועות בפריז.

העתק נוסף של פסל החירות נמצא בבורדו. העתק זה גובהו 2.5 מטרים. הפסל הותך על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה, והוצב מחדש בשנת 2000. לאחר פיגועי 11 בספטמבר הוצב על הפסל לוח זיכרון לזכר קורבנות הפיגועים. בליל ה-25 במרץ 2003, הוצת הפסל על ידי אלמונים.

העתק נוסף של הפסל מצוי בצפון מערב צרפת, בעיירה קטנה בשם ברנטין ליד רואן. ההעתק הוכן לרגל צילומי סרט בשם "המוח" (Le Cerveau) שביים ז'ראר אורי בכיכובם של ז'אן-פול בלמונדו ובורביל, בשנת 1969. העתק נוסף, מוזהב, מצוי במרכז העיירה סן-סיר-סור-מר, ליד מרסיי.

העתק נוסף של הפסל נמצא בעירו של הפסל ברתולדי, קולמר. הפסל הוקם ב-4 ביולי 2004, בכניסה הצפונית לעיר, לציון מאה שנים למות הפסל.

בעיירה פואטייה בחבל פואטו-שראנט (הידועה בשל קרב פואטייה ב-1356), מוצב העתק נוסף של הפסל, וכן בעיירה לונל, הסמוכה למונפלייה בדרום צרפת.

ארצות הברית

העתק של פסל החירות בניו אורלינס לאחר הוריקן קתרינה

בין 1902 ל-2002 עמד העתק של הפסל, בגובה של כ-9 מ' על גג מחסן ב-43 מערב רח' 64 במנהטן, קרוב מספיק לפסל המקורי על מנת לבלבל תיירים מזדמנים. הפסל הוסר בשנת 2002 על מנת לאפשר את הרחבת המחסן. הפסל הוצב בגן הפסלים במוזיאון האמנות של ברוקלין, באוקטובר 2005, אך קיימות תוכניות להשיבו למיקומו המקורי.

העתק מארד של פסל החירות מוצג במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק.

בעיירה דולות' במינסוטה קיים העתק קטן של פסל החירות, ב"מרכז הבידור של דולות'" בקרחת יער קטנה המוקפת בעצי אורן המסתירים מעט את הפסל. הפסל הוענק לעיר על ידי צאצאים של ברתולדי המתגוררים בדולות'.

תנועת הצופים של אמריקה, חגגה את יובל ארבעים השנה לייסודה בשנת 1950 במסע ל"חיזוק יד החירות". בין 1949 ל-1952 הוקמו כמאתיים פסלים בגובה של שניים וחצי מטרים העשויים מנחושת ונתרמו לעיירות שונות בארצות הברית. ההעתקים אינם מדויקים במיוחד. רבים מהם נהרסו או אבדו, אך התומכים בשימור הפסלים איתרו למעלה ממאה מהם העומדים כיום במקומות שונים בארצות הברית.

פסל שגודלו חצי מגודל הפסל המקורי עומד בכניסה למלון ובית ההימורים "ניו יורק-ניו יורק" בלאס וגאס. פסל נוסף מוצב בלאס וגאס ב"ווסט סהארה אבניו", במקום בו עמדה פעם "פיצת פסל החירות", אך כיום נמצא במקום עסק העוסק בהחזרי מס.

העיר סו פולס בדרום דקוטה הקימה פסל מארד בגובה של 2.7 מטרים בפארק מק'קנן, במקום בו עמד פעם העתק מעץ, שאבד.

פסל בגובה של כ-11 מ', המהווה העתק מדויק של פסלו של ברתולדי, עומד ב"וסטאביה הילס", פרבר של העיר ברמינגהאם באלבמה. הפסל הוצב במקום ב-1958, ובשנת 1989 הוצב על עמוד שחם בגובה של כ-18 מ'.

שני פסלי נחושת בגובה של כ-9 מ' מוצבים על גג "בנק ליברטי נשיונל" בבאפלו במדינת ניו יורק, בגובה של כ-108 מ' מעל מפלס הרחוב.

העתק בגובה של 7.6 מ' עומד על חורבות גשר מרי'סוויל על נהר הסוסקהאנה בצפון הריסבורג.

במערב סיאטל מוצב העתק של הפסל בחוף אלקי, במקום בו נחתה על החוף "חבורתו של דני", הנחשבת למייסדי העיר. הפסל הנוכחי הוקם מארד בשנת 2007 והחליף פסל שהוצב בשנת 1952 שהיה עשוי מגבס על שלד של נחושת.

סט לבניית העתק מלגו של הפסל העשוי מ-2,882 לבני לגו בגובה של כ-3 מ' יוצר על ידי חברת לגו. העתק גדול בהרבה של הפסל מלבני לגו נמצא ב"לגולנד" בבילונד שבדנמרק, והעתק קטן יותר ב"לגולנד" שבקליפורניה.

בממפיס, טנסי מצוי העתק בגודל של 7.6 מ', האוחז בצלב ובלוחות הברית, ומכונה "פסל החירות באמצעות ישו". ההעתק הוצב על ידי כנסייה מקומית ב-2006. כן קיימים העתקים קטנים בעיירה "לבנון" בטנסי, בפארגו שבדקוטה הצפונית, ובעיר טופקה בקנזס. בחנות השוקולד M&M במנהטן ישנו העתק של פסל החירות דמוי סוכריית M&M בגובה 5 מטרים.

בישראל

פסל החירות בעראבה
פסל החירות הירושלמי

בירושלים עומד פסל עשוי משלד ברזל, השואב את השראתו מפסל החירות. הפסל ממוקם בכיכר ניו יורק, הסמוכה לבית יד לבנים, ליד מפגש הרחובות אגריפס ובן צבי.

בעראבה הוצב העתק של הפסל בגובה של כ-5 מטרים, בכניסה הצפונית לכפר, בסמוך למסעדה מקומית. ביפיע, שבנצרת מוצבים שני העתקים בינוניים של הפסל, בסמוך לפיצוצייה מקומית.

בחיפה, בתחנת מצדה של הכרמלית ממוקם העתק של פסל החירות אשר קישט את המסעדה ניו יורק ניו יורק עד לסגירתה. בבאר שבע, הוצב העתק מוקטן של הפסל, בסמוך למגדלי מנהטן שבכניסה לרחוב יוהנה ז'בוטינסקי, הרחוב המרכזי בשכונת נווה זאב.

בטבריה, ניצב העתק של הפסל בסמוך לתחנה המרכזית של העיר על גג מבנה של משרדים. בנתיבות הוצב העתק מוקטן של הפסל, ליד המרכז המסחרי "פרויקט מנהטן".

במקומות אחרים בעולם

העתק הפסל בטוקיו
העתק הפסל בקאקואל

בין 1887 ל-1945 ניצב העתק של פסל החירות בהאנוי. גובהו של הפסל היה 2.85 מטרים, והוא הוקם על ידי הממשלה הקולוניאלית הצרפתית, לאחר שנשלח מפריז לצורכי תערוכה. ב-1 באוגוסט 1945, לאחר שהצרפתים איבדו את שליטתם בהודו-סין, הופל הפסל על ידי תושבי האנוי שזיהו אותו עם המשטר הצרפתי השנוא.

במהלך מחאת הסטודנטים בכיכר טיין-אן-מן בשנת 1989 הקימו המוחים פסל בגובה 10 מטרים, בשם "אלת הדמוקרטיה", שהיה בכוונה "בלתי זהה" לפסל החירות, על מנת שלא להראות כפרו-אמריקני מדי. הפסל נהרס במהלך הטבח שנערך במפגינים בכיכר.

פסל בגובה של 123 סנטימטר מברזל וארד הוקם בעיר סניסרו בספרד, בשנת 1897 לזכר הלוחמים המקומיים במלחמה הקרליסטית הראשונה. הפסל הוסר בידי אנשי פרנקו בשנת 1936, הוצב מחדש בשנת 1976, ונגנז בשנת 1997 בשל הבלאי שאחז בו.

ביפן הוצב הפסל הצרפתי באופן זמני במפרץ אובאידה, אזור החופים של טוקיו, בין אפריל 1998 למאי 1999 לרגל "שנת צרפת ביפן". בשל הפופולריות של פסל זה הוקם העתק קבוע בשנת 2000 באותו המקום. העתק קטן של פסל החירות נמצא ב"אמריקמורה", "הכפר האמריקני", מרכז קניות באוסקה. העתק נוסף נמצא בעיירה קטנה ליד מיסאווה המארחת בסיס של חיל האוויר האמריקני ובו 8,000 חיילים.

בבואנוס איירס שבארגנטינה מוצב העתק של הפסל בכיכר דה בלגרנו, על מנת לסמן את ידידותה של ארגנטינה לצרפת.

בלימה, בירת פרו, מצוי בית הימורים אמריקני ברובע חסוס מריה, המציג העתק של פסל החירות בכניסה.

העתק של הפסל המצוי בעיירה הנורווגית ויסנס, מתגאה בכך שהנחושת ממנה נוצק הובאה מאותו המכרה ממנו נכרתה הנחושת ממנה נוצק הפסל המקורי.

מלון "ויקטורי" בעיר פרישטינה, בירת קוסובו, מציג העתק של פסל החירות בחזיתו.

ב"מרכז ניו יורק", מרכז קניות ברובע בארה דה טיז'וקה בריו דה ז'ניירו, מצוי העתק של פסל החירות.

בכיכר הכניסה לעיר קאקואל(פור'), במדינת רונדוניה, ברזיל, מצוי העתק של פסל החירות.[1]

בפארק המיניאטורות "מינימונדוס" בעיר קלגנפורט בחבל קרינתיה באוסטריה, ישנו העתק של פסל החירות.

בבסיס "לקנהית'" של ה-RAF, הנמצא ליד סאפוק באנגליה, מצוי העתק, שנוצר משאריות נחושת שנותרו לאחר יצירת הפסל המקורי.

פארק השעשועים הגרמני היידה פארק מחזיק העתק בגובה 35 מטרים, העומד על אגם בו שטות ספינות קיטור בדומה לאגם המיסיסיפי. ההעתק עשוי מקצף פלסטי המודבק על שלדת פלדה עם ציפוי פוליאסטר, ועוצב על ידי האמן ההולנדי חרלה ספי.

ב"מחנה ג'ון היי", ששימש בעבר את צבא ארצות הברית בפיליפינים, מצוי העתק קטן של פסל החירות.

העתק בגובה של כ-10 מ' מצוי במרכז הקניות ווסטפילד מריון באדלייד באוסטרליה הדרומית.

העתק בגובה של כ-5 מטרים עמד על מפעל "נעלי ליברטי" בלסטר במרכז אנגליה. ההעתק הוקם עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך הוסר בשנת 2003 ויש תוכניות להציבו במקום אחר בעיר.

אזכורים בספרות

ביצירתו של פול אוסטר, "לווייתן", עוסק הגיבור, בנג'מין סאקס, בפיצוץ העתקים של פסל החירות בכל רחבי ארצות הברית, כהתרסה כנגד המדינה, ברוח המוטו של הספר - "כל מדינה הקיימת בפועל היא מושחתת" מאת ראלף וולדו אמרסון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Rotatoria Entrada Da Cidade - Havan Cacoal (ב־)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0