העלייה השנייה (ספר)
 | |
| כרך א: מחקרים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | היסטוריה |
| הוצאה | |
| הוצאה | יד יצחק בן-צבי |
| תאריך הוצאה | 1997 |
| עורך | ישראל ברטל, זאב צחור, יהושע קניאל |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 3 |
העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997. הספר כולל שלושה חלקים-כרכים: מחקרים, מקורות, ו-אישים. בשלושת הכרכים הובאו מבחר תמונות של אישים, אירועים ונופים.
ב"מבוא כללי" לספר סקר פרופ' ישראל ברטל את מאפייני ההיסטוריוגרפיה הישראלית של תקופת העלייה השנייה: "הדיון בייחודה של העלייה השנייה מתמקד בקבוצה של מטביעי החותם שבה, אשר זכתה לכינוי 'העלייה השנייה העובדת'. לקבוצה זו שלושה מאפיינים בולטים: האחד הוא מוצאם החברתי - רובם היו צעירים, שהגיעו לארץ מעיירות קטנות במזרח-אירופה, ללא משפחה, ללא מקצוע וללא אמצעים משלהם. המאפיין השני הוא הרקע הרעיוני - רובם היו יוצאי בתי שומרי מסורת, שעברו תהליכי חילון קודם לעלייתם. הם הביאו עמם ציונות לוהטת וכמיהה לבנות חברה אחרת, ... המאפיין השלישי הוא בתחום הארגון" של העולים בארגונים חדשים.[1]
כרך מחקרים
הוא קובץ 23 מאמרים על תקופת העלייה השנייה בעריכת ישראל ברטל. החלק הראשון "התקופה ורקעה", כולל מאמרים על האידאולוגיה של אנשי העלייה השנייה, על השלטון העו'מאני בארץ, על מדיניות ההסתדרות הציונית ופועלה במשך שנות התקופה ועל התפתחות ההתיישבות היהודית לסוגיה, בעיר, במושבה ובקבוצות הראשונות. החלק השני, "העלייה השנייה העובדת" כולל מאמרים על הזרמים הפוליטיים ביישוב ומפלגות הפועלים, כגון "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון"; על טיפוסים שונים בקרב העולים החלוצים והוותיקים ודיוקנם החברתי וההגותי; על הפועלות והחלוצות וארגוניהן; על היחסים בין העולים והחלוצים לבין אנשי היישוב הישן, שחלק ניכר מהם היו "ספרדים", וביניהם לבין עולי ארצות האסלאם. החלק השלישי, "תרבות וחברה", עוסק במחקר התרבות החומרית וביצירה הספרותית, בתודעה העצמית של אנשי העלייה השנייה, בתהליכי היזום וההקמה של המוסדות החינוכיים, בתי הספר והטכניון, וטיפוחה של הלשון העברית כשפה יומיומית, ובהקמת ארגוני המגן והריגול: בר-גיורא, השומר וניל"י.
כרך מקורות
הוא לקט מקורות שנוצרו בתקופה על ידי אנשי העלייה השנייה ובני תקופתם בעריכת פרופ' יהושע קניאל ועורכת המשנה אסתר שטיין-אשכנזי; הלקט אמור לייצג את רוח התקופה באמצעות קטעי המלל שהובאו בו. הם נלקחו מתוך העיתונים: "הפועל הצעיר", "האחדות", "העולם", השִלֹח, "החרות", "המוריה", ו"דער יודישער ארבייטער"; הגות, כגון כתבין של א"ד גורדון; איגרות, כגון של דוד בן-גוריון; כרוזים, תזכירים, תקנונים, פרוטוקלים של כינוסים וישיבות, יומנים אישיים, ודברי זכרונות, ומסמכים שונים שנוצרו במשך התקופה ונשמרו ב"ארכיון העבודה", הארכיון הציוני, וחלקם נדפסו בכתב העת "אסופות".
כרך אישים
הוא אסופה של מבחר האישים הבולטים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה, על פי בחירתה של מערכת הספר ובעריכתו של פרופ' זאב צחור.
בכרך האישים נכללו בין השאר (לפי סדר אלפבית): יוסף אהרונוביץ', אהרן אהרנסון, אהרן אליהו אייזנברג, יהושע אייזנשטאדט-ברזילי, אברהם אלנדאף, שלום אלשיך, יצחק אפשטיין, לוי אשכול (שקולניק), דוד (אפרים) בלומנפלד, דבורה בארון, יוסף בוסל, דוד בן-גוריון, מרדכי בן-הלל הכהן, אליעזר בן-יהודה (פרלמן), חיים בן-עטר, יצחק בן-צבי, רחל ינאית בן-צבי, שמחה בן-ציון אלתר (גוטמן), יוסף חיים ברנר, יוסף ברץ, אהרן דוד גורדון, זאב גלוסקין, ישראל גלעדי, מאיר דיזנגוף, מיכאל הלפרין, יצחק אלעזרי וולקני (וילקנסקי), עקיבא אריה וייס, נחום (וילבושביץ), מאיר וילקנסקי, יוסף חיים ויתקין, יוסף חיים זוננפלד, אלכסנדר זייד, יעקב זרובבל, יהושע חנקין, יצחק טבנקין, נחום טברסקי, יעקב טהון, יוסף טרומפלדור, שמואל יבנאלי, דוד ילין, אליעזר יפה, בצלאל יפה, הלל יפה, ברל כצנלסון, שלמה לביא, זלמן דוד לבונטין, יצחק לוי, יוסף לוריא, אפרים משה ליליין, מנשה מאירוביץ, בן-ציון מוסינזון, יהודה לייב מטמון-כהן, חנה מייזל-שוחט, נסים מלול, שרה מלכין, נח נפתולסקי, משה סמילנסקי, שמואל יוסף עגנון, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, יוסף עזריהו (אוזרקובסקי), אברהם אלברט ענתבי, מנדל פורטוגלי, עדה פישמן-מיימון, שלמה צמח, אברהם יצחק הכהן קוק, חיים מרגלית-קלוריסקי, שלמה קפלנסקי, שמעון רוקח, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), יהושע רדלר-פלדמן (ר' בנימין), מאיר רוטנברג, ארתור רופין, שמעון רוקח, רחל [רחל בלובשטיין], דוד רמז, אליעזר שוחט, ישראל שוחט, מניה שוחט, ליאון שטיין, מנחם שיינקין, יוסף אליהו שלוש, יוסף שפרינצק, ברוך (בוריס) שץ וצבי שץ.
הערות שוליים
- ^ כרך א, עמ' ו'.
25129709העלייה השנייה (ספר)