אוניברסיטת אריאל בשומרון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הנדסאים באריאל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוניברסיטת אריאל בשומרון
סמליל האוניברסיטה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
אוניברסיטה ציבורית
מוטו רוח חדשה באקדמיה
תקופת הפעילות 1982–הווה (כ־42 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' יהודה דנון
נגיד יגאל כהן-אורגד
רקטור פרופ' מיכאל זיניגרד
מנכ"ל עו"ד יורם שי
סטודנטים
כלל הסטודנטים 15,000
סטודנטים לתואר ראשון 12,041[1]
סטודנטים לתואר שני 1,394[1]
סטודנטים מתוקצבים 6,064[2]
מיקום
מיקום אריאל
http://www.ariel.ac.il

אוניברסיטת אריאל בשומרון היא אוניברסיטה השוכנת בעיר אריאל.

המוסד הוקם בשנת 1982 כמכללה בשם "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, ומאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון", ביולי 2012 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) על הפיכת המוסד לאוניברסיטה, ובדצמבר באותה שנה אישר אלוף פיקוד המרכז את ההחלטה, ומאז נקרא המוסד בשמו הנוכחי.

בשנת הלימודים תשע"ד (2014-2013) למדו באוניברסיטה כ-15,000 סטודנטים. מרבית הסטודנטים מגיעים מישראל שבגבולות הקו הירוק, בפרט מאזור המרכז, ומיעוטם (כ-15%) מגיעים מן השומרון. הסטודנטים מגיעים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, לרבות האוכלוסייה הערבי-ישראלי.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[3].

מבנה האוניברסיטה

במוסד 26 מחלקות לימוד לתארים בוגר אוניברסיטה, מוסמך אוניברסיטה ודוקטור, בשלוש פקולטות ושלושה בתי-ספר. בשנת הלימודים תשע"ג, למדו בו כ-14,000 סטודנטים, מתוכם כ-10,500 לתואר אקדמי באחת מבין 28 תוכניות לימוד, והשאר בלימודים קדם-אקדמיים במסגרת מכינה קדם-אקדמית או לתואר הנדסאי במסגרת "הנדסאים באריאל" הפועל לצד האוניברסיטה[4]. האוניברסיטה מפעילה יחידה ללימודי חוץ והמשך בתל אביב.

מעונות הסטודנטים, בעיר ובסביבתה, מהווים זרז לגידול אוכלוסיית האזור.

יחידות אקדמיות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
בניין הספרייה המרכזית
בנין המנהלה
בניין מעונות סטודנטים

בית הספר לאדריכלות

הפקולטה להנדסה

הפקולטה למדעי הטבע

בית הספר לתקשורת

הפקולטה למדעי החברה והרוח

בית הספר למדעי הבריאות

פעילות מחקר

באוניברסיטה פועלים יותר מ-300 חוקרים, מתוכם כ-70 פרופסורים. מתבצע בה מחקר בתחומים: רובוטיקה, אלקטרואופטיקה, גידול גבישים, טיפול בסרטן, פיתוח פולימרים, רעידות אדמה, לימודי הסביבה, אימונולוגיה ועוד[5].

מראה באוניברסיטה

חלק מפרויקטי המחקר נערכים במסגרת של מרכזי מו"פ רב-תחומיים הפועלים באוניברסיטה:

חלק ניכר מפרויקטי המחקר מתבצעים בשיתוף פעולה עם חוקרים ממוסדות השכלה אחרים בארץ וכן אוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים ברחבי העולם. כמו כן מבצעים חוקרי האוניברסיטה פרויקטים רבים של מחקר ופיתוח לפי הזמנות או בשיתוף פעולה עם התעשייה הבטחונית וחברות ישראליות אחרות וכן חברות אמריקאיות ואירופיות. סך כל תקציבי המחקר והפיתוח שסגל האוניברסיטה גייס מקרנות תחרותיות וגורמי תעשייה הם למעלה מ-45 מיליון ש"ח לשנה (לא כולל שכר החוקרים שהם חברי הסגל הבכיר).

האוניברסיטה מפעילה את חברת יישום, אריאל בע"מ. החברה היא הכלי לבחינה, פיתוח ומסחור הקניין הרוחני של האוניברסיטה וחוקריו. המצאות אלו הן בתחומים מגוונים כגון ביולוגיה וביו-רפואה, הנדסת כימיה וביוטכנולוגיה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, תוכנה, הנדסת חומרים, אופטיקה ותקשורת, מכטרוניקה ורובוטיקה, בטחון המולדת ועוד.

בתחקיר "כלכליסט" באוקטובר 2016, פורסם שמאז שנת 2007 קיבלה אוניברסיטת אריאל כ-162 מיליון שקלים מהתקשרויות עם מוסדות המדינה, בעוד אוניברסיטאות אחרות זכו לסכומים נמוכים משמעותית[7].

אגודת הסטודנטים

ערך מורחב – אגודת הסטודנטים אוניברסיטת אריאל

אגודת הסטודנטים אוניברסיטת אריאל היא עמותה רשומה ומלכ"ר המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת אריאל. האגודה פועלת לקדם את רווחת הסטודנטים בתחום החברתי, התרבותי והאקדמי, והיא הגוף הרשמי המייצג את ציבור הסטודנטים באוניברסיטת אריאל בפני הנהלת האוניברסיטה ובפני מוסדות חיצוניים. האגודה היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. חברים באגודה 13,402 סטודנטים.


מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן

המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן הוקם בשנת 1998 על ידי ד"ר יעקב אשל ביוזמת משרד המדע, התרבות והספורט, יחד עם המרכזים למחקר ופיתוח (מו"פ) ברחבי הארץ. המו"פ עוסק במחקרים בתחום מדעי הטבע והסביבה, מדעי החברה והחקלאות באזור. הוא ממוקם באוניברסיטת אריאל בשומרון, מקיים קשר הדוק עם האוניברסיטה וחוקריה ונתמך על ידה.

לאור אפיונו של האזור בתנאים גאוגרפיים, אקלימיים ודמוגרפיים ייחודיים פותחו תחומי הפעילות הבאים[8]:

  • מדעי הסביבה והחקלאות - מניעת זיהום מי התהום באקוויפר ההר; שימוש במי קולחין בחקלאות ותעשייה; אפיון המערכת ההידרולוגית באזור; שיפור מערכות השקיה והזנה בגידול הפרח אדמונית, ימי עיון והשתלמות לחקלאים באזור; יחס עובי - שטח - משך הגשם בשומרון, השפעת השקיה במי קולחין בשטחי מרעה.
  • מדעי החברה - לימוד המוטיבציה של דור ההמשך למתיישבי האזור להישאר ולהתגורר באזור; מעקב אחר קליטת עולים חדשים ביישובי האזור; שילוב משקים חקלאיים ביישובים קהילתיים בשומרון, מתיישבי הגבעות בשומרון ויהודה.
  • מחקרי יהודה ושומרון – עריכת כנס שנתי והוצאה לאור של קובץ שנתי של מחקרי יהודה ושומרון. המתקיים מדי שנה, החל משנת 1991.

מינואר 2009 עומדת בראש המרכז לפיתוח פרופ' מרים ביליג.

מרכז אריאל לחקר בטחון ותקשורת

מרכז אריאל לחקר בטחון ותקשורת הוקם ב-2010 על ידי ד"ר רון שלייפר. המרכז עוסק במחקר ובהוראה של נושאים שונים הקשורים בלוחמת מידע: לוחמת מחשוב, לוחמה פסיכולוגית ויחסי צבא תקשורת. המרכז מעניק מדי שנה את "פרס מולדובן לספרות בטחונית" בסך 5,000 דולר לספר בעברית בנושאי צבא ובטחון[9].

הנדסאים באריאל

בניין ראאב להנדסה בתכנון האדריכל מרדכי בן-חורין

"הנדסאים באריאל" היא מכללה טכנולוגית הפועלת בקמפוס האוניברסיטה מאז שנת 1989. תוארי ההנדסאי מוענקים בו מטעם האגף להכשרה ופיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה – מה"ט, בשיתוף הנדסאים באריאל. מתקיימים בו גם קורסים של הסבה והכשרת אקדמאים לתחומים נדרשים וכן מסלול הנדסאי-אקדמאי לצבירת נקודות אקדמיות במהלך לימודי ההנדסאים, ולימודי מכינה טכנולוגית, לקראת לימודים לתואר הנדסאי. המרכז מחולק לשניים: לימודי הנדסה וטכנולוגיה ולימודי עיצוב, תקשורת ואדריכלות.

תחומי לימוד:

לימודי תעודה

באוניברסיטה מתנהלים לימודי תעודה בתחומים הבאים:

לימודי חוץ והמשך

היחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת אריאל בשומרון

היחידה ללימודי חוץ והמשך של אוניברסיטת אריאל בשומרון מקיימת לימודים בקמפוס באריאל ובתל אביב, ומתמחה בארגון ופיתוח תוכניות לימוד בתחומי ידע רבים ומגוונים, כגון:

מדרשות תורניות

הקרוואנים המשמשים למגורי הסטודנטים

בתחילת דרכה של המכללה האקדמית יהודה ושומרון, כשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן, הונהגה בה חובת קורסי מורשת ישראל. כחלופה לקורסי מורשת פועלות באוניברסיטה מספר מדרשות תורניות לנשים ושתי תוכניות שילוב לגברים.

  • "מדרשת אלומה" היא המדרשה הראשונה שנפתחה במסגרת זו על ידי הרב יחזקאל פרנקל. התוכנית נפתחה בשנת הלימודים התשס"ב (2002). המדרשה משתייכת למוסדות "ישיבת ברכת יוסף" באלון מורה ונשיאה הוא הרב אליקים לבנון. בראש המדרשה עומדות הרבניות שלומית שילר ואתי אלסטר.
  • מדרשת "נצר אריאל" ממוקמת באוניברסיטה. המדרשה הוקמה על ידי מתיישבי נצרים שעברו לגור באריאל לאחר שפונו מיישובם במסגרת תוכנית ההתנתקות, מתוך מגמה להתחבר אל העיר אריאל ואל המרכז האוניברסיטאי. המדרשה הוקמה יחד עם בית המדרש לבנים "עוז רועי" לזכר רועי קליין, בשנת התשס"ז (2007). בראש בית המדרש עומד הרב ציון טוויל, רב היישוב נצרים לשעבר וראש ישיבת "נצר מטעי" שהתמקמה באריאל, ובראש המדרשה עומדת רעייתו אפרת טוויל. בשנת הלימודים התש"ע (2010) למדו בשתי המסגרות כ-280 תלמידים. המדרשה ובית המדרש מיועדים לסטודנטיות ולסטודנטים מרקע דתי המעוניינים להמיר את לימודי החובה במסגרת המחלקה למורשת ישראל בלימודים תורניים. המדרשה פועלת בעיקר בערבים. המשתתפים מחויבים ליטול חלק גם בפעילות בלתי פורמלית הכוללת שבתות, ימי עיון, סיורים ומסיבות ראש חודש וחגים. התוכנית מוכרת לצבירת נקודות זכות אקדמיות.
  • תוכנית שילובים - ביוזמת ישיבת הר ברכה. התוכנית מעניקה כלים להתמודדות עם האתגרים שבלימודים באקדמיה, הקמת משפחה והשתלבות בשוק העבודה תוך שילוב לימוד תורה משמעותי. התלמידים בה מקבלים פטור מקורסי החובה במורשת ישראל וסיוע כלכלי בתקופת הלימודים. בתוכנית לומדים סטודנטים וסטודנטיות לכל התארים, החל מתואר ראשון ועד ד"ר[11].

שיתופי פעולה בינלאומיים

מראה העיר אריאל בצילום מכיוון הקמפוס העליון, הניצב על אחת משתי הגבעות הגבוהות בעיר. הבניין הגדול והחדש במרכז התמונה הוא הספרייה של האוניברסיטה. שורת הבניינים בימין התמונה הם המעונות החדשים שנבנו בהסכם "בנה-הפעל-העבר".

האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[12] וחתום על הסכם שיתוף פעולה אקדמי עם למעלה מ-50 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם[13][14]. קיים שיתוף פעולה בין אוניברסיטת טורונטו לבין האוניברסיטה במסלול לתואר שני במנהל עסקים MBA[15]. הקורסים הנלמדים באוניברסיטה מוכרים במסגרת לימודי רפואה כללית .M.D תואר של האיחוד האירופי בשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת תל אביב לבין אוניברסיטת UPJS אשר בסלובקיה. הלימודים משולבים בין ישראל לסלובקיה במסגרתו לומדים שנתיים באוניברסיטת אריאל ובבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב לאחר מכן, 4 שנים נוספות בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת UPJS כתלמידים מן המניין[16].

החל משנת 2006 מתקיים באוניברסיטת אריאל אולימפיאדת מתמטיקה[17]. מינואר 2008 היא נפתחה למתחרים מארצות נוספות. בשנת 2010 נערכה אולימפיאדת מתמטיקה וירטואלית בינ"ל[18].

בשנת 2008 הוקם באוניברסיטה הסניף האקדמי הראשון בישראל של האיגוד העולמי לניהול סיכונים פיננסיים (GARP)[19] האיגוד הגדול בעולם בתחום ניהול סיכונים פיננסיים. הסניף מקיים כנסים וקורסים בינלאומיים בניהול סיכונים באוניברסיטה[20].

בשנת 2011 חתם המרכז האוניברסיטאי אריאל על הסכם שיתוף פעולה עם האוניברסיטה הפדרלית אורל (UrFU)[21][22] ומרכז ההשקעות סקולקובו המכונה "עמק הסיליקון" הרוסי. בעקבות הסכם זה יוקם בארץ "מרכז ישראל-סקולקובו" (Israel Skolkovo Gateway), שיעניק לחברות ישראליות גישה אל משאבי ההון וכוח האדם של סקולקובו[23]. בנוסף, האוניברסיטה משמשת כנציגת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשיתוף הפעולה המדעי עם האקדמיה הרוסית למדעים.

האוניברסיטה משתתפת בפרויקט מסע במסגרתו מגיעים סטודנטים יהודים מרחבי העולם לתקופה של סמסטר עד שנה ללמוד באריאל[24], כ-30% מהסטודנטים המגיעים ללמוד באריאל עולים לישראל בסיום הפרויקט[25].

הפעילות להפיכת המוסד לאוניברסיטה

שלט הכניסה לאוניברסיטה
סמל המוסד לפני הפיכתו לאוניברסיטה
המבנים המשמשים את אוניברסיטת אריאל בשומרון תוכננו תחילה כמבני תעשייה, אך הוסבו לכיתות לימוד טרם החל השימוש בהם

במאי 2005, בעת כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה, התקבלה החלטת ממשלה לפעול להסבת המכללה לאוניברסיטה (צעד שפירושו קבלת תקציבי מחקר מהמדינה והזכות להעניק תואר דוקטור). היועץ המשפטי לממשלה קבע שנושא זה נמצא בסמכות הבלעדית של מל"ג יו"ש שתחליט לאחר שתקבל את חוות הדעת של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). בהתאם לכך הקימה שרת החינוך, לימור לבנת, ועדה להערכה אקדמית של הנושא, ובה שישה מדענים, משש אוניברסיטאות בישראל, ומתחומי מדעים שונים. חברי הוועדה היו הפרופסורים עמוס אלטשולר (יושב ראש), דניאל שפרבר, ישראל אומן, יובל נאמן, מאיר וילצ'ק ודוד חסון. דו"ח הוועדה קבע כי המכללה מתפקדת למעשה כאוניברסיטה לכל דבר. הוועדה המליצה להעניק למכללה הכרה זמנית כאוניברסיטה למשך שלוש שנים והמליצה שבתקופה זו יהיה שם המוסד "מרכז אוניברסיטאי", כדי שניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור אם המכללה לא תעמוד בתנאים שהועמדו לה[26].

על פי הנחיות הוועדה, שהתנתה את ההכרה כ"מרכז אוניברסיטאי" בהפעלת ארבע תוכניות לתואר שני, נוספו בקיץ 2007 שני מסלולי תואר שני כתוספת לשניים שכבר פעלו. לאור זאת הודיעה מל"ג יו"ש כי אישרה לשנות את שם המכללה ל"מרכז אוניברסיטאי". שינוי השם אושר גם על ידי רשם העמותות[27] והתקבל בברכה על ידי ראש הממשלה, אהוד אולמרט[28]. המועצה להשכלה גבוהה הכריזה שאינה מכירה בשינוי השם כיוון שלטענתה לא ניתן אישור המפקד הצבאי ועד ינואר 2010 הכירה המועצה בתארים שהתקבלו במוסד תוך ציון העובדה שהשימוש בשם "המרכז האוניברסיטאי" אינו מוסכם עליה. המוסד המשיך להיות מתוקצב כמכללה (ללא תמיכת ות"ת בפעילות המחקרית המתקיימת בו).

בראשית 2010 אישר שר הבטחון אהוד ברק לאלוף פיקוד המרכז להכיר במוסד כמרכז אוניברסיטאי כחלק מתהליך הפיכת המוסד לאוניברסיטה בעתיד[29]. על פי אותה החלטה אמור היה המרכז באריאל להפוך לאוניברסיטה ביולי 2012[30].

בדצמבר 2011 אושר למרכז האוניברסיטאי, כמו גם לארבע מכללות, להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המל"ג סייגה אישור זה בדרישה כי במכללה יהיו לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמכללה מבקשת להעניק לו את התואר.[דרוש מקור]

בתחילת 2012 הגישה ועדת המעקב של מל"ג יו"ש (בראשותו של עמוס אלטשולר, שפעלה כהמשך לוועדה בראשותו שהוקמה בשנת 2005), דו"ח שקבע כי המרכז באריאל עומד בכל הקריטריונים הנדרשים להפוך לאוניברסיטה[26]. חרף זאת, ביולי 2012 המליצה הוועדה לתכנון ולתקצוב, בראשות מנואל טרכטנברג, על הארכת ההכרה במוסד כ"מרכז אוניברסיטאי" מבלי לשנות את מעמדו הנוכחי עד למאי 2013[31]. בדיון ציבורי שהתפתח בעקבות העיסוק בסוגיה זו, קראו ראשי האוניברסיטאות שלא להכיר במרכז באריאל כאוניברסיטה[32], אך בקרב שרים וחברי כנסת זכה המהלך לתמיכה. ב-17 ביולי 2012 החליטה מל"ג יו"ש על הפיכת המרכז האוניברסיטאי אריאל לאוניברסיטה[33]. לשם השלמת המהלך נדרש אישורו של אלוף פיקוד המרכז. באוגוסט 2012 הגישו האוניברסיטאות האחרות (למעט אוניברסיטת בר-אילן) עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, והעתירה נדחתה בדצמבר 2013[34]. בספטמבר החליטה הממשלה להנחות את אלוף פיקוד המרכז לאשר את ההחלטה, בכפוף לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. ב-24 בדצמבר 2012 קבע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כי אין מניעה שמפקד הפיקוד יאשר את המהלך, ולמחרת חתם אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, על הפיכת המרכז האוניברסיטאי לאוניברסיטה. בעקבות כך שינה המוסד את שמו לאוניברסיטת אריאל בשומרון.

ב-12 בפברואר 2018 אושר בכנסת תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה, לפיו סמכות המועצה להשכלה גבוהה תחול, החל מפברואר 2019, גם על מוסדות ישראליים ביהודה ושומרון, ובהם אוניברסיטת אריאל (ובכך יתבטל הצורך במל"ג יו"ש).[35]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת אריאל בשומרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
  4. ^ אודות אוניברסיטת אריאל
  5. ^ אתר "המרכז האוניברסיטאי אריאל"
  6. ^ אתר משרד המדע והטכנולוגיה
  7. ^ ספי קרופסקי, כך הפכה המדינה את אריאל לאוניברסיטה המתוגמלת בישראל, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2016
  8. ^ מקור: אתר משרד המדע
  9. ^ אתר "מרכז אריאל לחקר בטחון ותקשורת"
  10. ^ ניהול סיכונים פיננסיים במרכז האוניברסיטאי אריאל
  11. ^ תוכנית שילובים באתר הישיבה; כתבה מערוץ 7 אף על פי כן - הר ברכה מציגה: ד"ר ראשון
  12. ^ מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי
  13. ^ מוסדות להשכלה גבוהה שלהם הסכם לשת"פ אקדמי עם המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
  14. ^ שיתופי פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי בעולם
  15. ^ קנדה וישראל ימשיכו בשיתוף פעולה אקדמי
  16. ^ לימודי רפואה כללית - מסלול משולב ישראל וחו"ל
  17. ^ האולימפיאדה באריאל
  18. ^ אולימפיאדת מתמטיקה וירטואלית בינ"ל
  19. ^ ראו. הערך האיגוד העולמי לניהול סיכונים פיננסיים בוויקיפדיה באנגלית
  20. ^ אתר Global Association of Risk Professionals במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון הסניף האקדמי של ישראל
  21. ^ ראו. הערך האוניברסיטה הפדרלית אורל בוויקיפדיה באנגלית
  22. ^ בכירים מרוסיה בכנס מיוחד לסטארט אפים ישראלים: "שתפו איתנו פעולה"
  23. ^ נחתם נחתם הסכם שת"פ בין המרכז האוניברסיטאי אריאל לסקולקובו - "עמק הסיליקון" הרוסי
  24. ^ המרכז האוניברסיטאי אריאל מארח סטודנטים מחבר העמים
  25. ^ שליש ממשתתפי פרויקט 'נתיב-מסע' של המרכז האוניברסיטאי אריאל עושה עליה עם סיומו
  26. ^ 26.0 26.1 דו"ח ועדת המעקב של המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון, ינואר 2012 קובץ PDF
  27. ^ תעודה לשינוי שם של עמותה
  28. ^ מורן זליקוביץ', אולמרט לא מחכה למל"ג: ברכות לאוני' אריאל, באתר ynet
  29. ^ פנחס וולף‏, ברק אישר: מכללת אריאל תהפוך לאוניברסיטה, באתר וואלה!‏
  30. ^ נדב שרגאי, ‏הפעם החרם כבר לא עבד, באתר ישראל היום, 14 בינואר 2011
  31. ^ טלילה נשר, הבקשה נדחתה - המרכז האקדמי באריאל לא יהפוך לאוניברסיטה, באתר הארץ, 4 ביולי 2012
    ליאור דטל, טרכטנברג נגד סער ושטייניץ: הכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה - נזק, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2012
  32. ^ אסף שטול-טראורינג, נשיאי כל האוניברסיטאות לנתניהו: מנע הקמת אוניברסיטה באריאל, באתר הארץ, 27 ביוני 2012
  33. ^ תומר ולמר, מעבר לקו הירוק: אושרה אוניברסיטה באריאל, באתר ynet, 17 ביולי 2012
  34. ^ בג"ץ 6168/12 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נ' המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון ואחרים, ניתן ב-24 בדצמבר 2013
  35. ^ אושר סופית: המל"ג יוכל להפעיל את סמכויותיו גם באזור יהודה והשומרון, באתר הכנסת, 12 בפברואר 2018.


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל • האוניברסיטה העברית בירושלים • מכון ויצמן למדע • אוניברסיטת בר-אילן • אוניברסיטת תל אביב • אוניברסיטת חיפה • אוניברסיטת בן-גוריון בנגב • האוניברסיטה הפתוחה • אוניברסיטת אריאל בשומרון • אוניברסיטת רייכמן
נשיאי אוניברסיטת אריאל בשומרון
עוזר שילד • דן מאירשטיין • יהודה דנון • יהודה שינפלד
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוניברסיטת_אריאל_בשומרון&oldid=1781500#הנדסאים_באריאל"