רבי יוסף מטראני
| לידה |
ה'שכ"ט צפת |
|---|---|
| פטירה | י"ד בתמוז ה'שצ"ט (בגיל 70 בערך) |
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| רבותיו | רבי שלמה סאגיס |
| תלמידיו | ר' אברהם בן חנניה, ר' חיים אבולעפיה (הראשון), ר' אהרן לפפה, האחים ר' חיים בנבנישתי ור' יהושע רפאל בנבנישתי, ר' חיים אלגאזי, ר' אברהם היכיני, ר' חיים אלפנדרי, ר' יוסף חזן ועוד רבים |
| חיבוריו | קונטרס צורת הבית, שו"ת המהרי"ט, צפנת פענח |
רבי יוסף מטראני (ה'שכ"ט, 1568– ה'שצ"ט, 1639), המכונה המהרי"ט, המוהרי"ט או המהרימ"ט (כדי להבדילו מהמהרי"ט ר' יוסף טאיטאצאק), היה מגדולי וחשובי הפוסקים, בנו של ר' משה מטראני, המבי"ט. מרבני צפת, נודע בעיקר בעקבות השו"ת אותו חיבר, שו"ת המהרי"ט, וחידושיו על חלקים מן הש"ס. שימש כחכם באשי של טורקיה, וכן כשד"ר בקושטא.
קורות חייו
שנותיו המוקדמות בארץ ישראל
המהרי"ט נולד כנראה בכ"ו בתשרי, בצפת, למבי"ט ולבתו של אדם בשם ר' יוסף קלעי. בצעירותו, כשהיה כבן שתים עשרה נפטר אביו, ואז עבר ללמוד במשך שבע שנים אצל ר' שלמה סאגיס, חתנו של האר"י, עד שנת ה'שמ"ז(1586) בה נפטר רבו ממגפה. באותה השנה נשא אשה. מנישואין אלו הפך להיות גיס של רבי שלמה קארו בן ר' יוסף קארו ורבי אליעזר שלום בן ר' אברהם שלום. באותה השנה גלה למצרים, עקב מות ר' שלמה סאגיס, וכעבור כשנה ומחצה, כאשר חלפה המגפה, שב לארץ ישראל והתיישב בעיר הולדתו צפת. בשנים 1594-1595 פרצה שוב מגפה בצפת ור' יוסף מצא אז מקלט בירושלים, שם חיבר ספר על בית המקדש, מידותיו וצורתו, בשם "קונטרס צורת הבית". לאחר שהמגפה שככה בשנית, שב המהרי"ט לצפת בפעם השנייה, אולם בשנת 1596 לערך התחוללה בצורת, ובעטיה פרץ רעב בצפת. קהילת צפת נקלעה לקשיים, ור' יוסף נבחר יחד עם רבי אברהם שלום (השני) לשמש כשד"ר ולאסוף כספים עבור הקהילה בא"י, וזמן קצר לאחר מכן יצא לקושטא. כשנתיים עשה רבינו בשליחותו, ובשנת 1599 חזר לצפת, שם נתמנה לראש הקהילה לאחר מותו של ר' יעקב בירב (השני, נכדו של רבינו יעקב בירב) שכיהן שם לאחר פטירת המבי"ט.
המעבר לאימפריה העות'מאנית
הייתה זו תקופה קשה לצפת: הצרות התכופות שבאו עליה הביאו לירידתה ממעמדה הרם, ואט אט החלה להתרוקן מחכמיה ואנשיה. כעבור כמה שנים החליט אף ר' יוסף לעקור ממנה, ועבר לקושטא, שם זכה לכבוד גדול, ועשירי העיר פרנסו אותו ובנו עבורו בית מדרש שבו לימד תורה תלמידים רבים. לישיבתו נהרו תלמידים מכל טורקיה ואף מעבר לה, ובין תלמידיו המפורסמים היו ר' חיים בנבנישתי (בעל ה"כנסת הגדולה"), אחיו ר' יהושע רפאל בנבנישתי (מחבר הספר "שדה יהושע"), ר' שמואל הלוי מקושטא רבו של ר' יהודה רוזאניס בעל ה"משנה למלך" על הרמב"ם, רבי חיים בן מנחם אלגאזי רבה של רודוס ומחבר ספר "בני חיי", ר' אברהם בן חנניה, ר' חיים אבולעפיה (הראשון), ר' אהרן לפפה, ר' אברהם היכיני, ר' זרחיה גוטה, ר' חיים אלפנדרי, ר' יוסף חזן ועוד רבים אחרים. מהרי"ט חיבב מאוד את ר' חיים בנבנישתי והשיאו לבתו של עשיר גדול, ובירכו שיחבר חיבור על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי משה מקוצי; ואכן, בגיל 21 חיבר ר' חיים את ספרו הראשון, "דינא דחיי", על הסמ"ג.
פועלו והערכת דמותו
המהרי"ט היה שותף לחרם שהטיל דון יוסף נשיא על נמל אנקונה ב-1556, בעקבות רציחה מתוכננת של עשרים וארבעה יהודים בידי האפיפיור פאולוס הרביעי והאינקוויזיציה המקומית לשם החזרתם לנצרות; כתוצאה מהמעשה, הכריז דון יוסף נשיא בסיוע ר' יוסף קארו, המהרי"ט ואחרים על חרם על נמל אנקונה, ובכך פתח במלחמה כלכלית מול האפיפיור. לאחר פגיעה כלכלית חמורה בעיר הנמל וחששם של יהודי אנקונה לנקמת האפיפיור בהם, בוטל החרם על העיר.
לאחר כעשרים שנה מבואו לקושטא נתמנה ר' יוסף לתפקיד הרב הראשי של טורקיה - החכם באשי, קיבל אלפי שאלות מאנשים שאליהן השיב, ואף ייסד בית דין לענייני איסור והיתר בקושטא, שם נפטר בשנת 1639 (י"ד תמוז שצ"ט). רבני קושטא הספידוהו במותו, לצד רבי עזריה פיגו שהספדו על ר' יוסף מצוי בספרו "בינה לעיתים". בנו, ר' ישעיה טראני, עמד אחריו בראשות הישיבה.
אף על פי שהמהרי"ט נפטר ונקבר בקושטא, בניו הוציאו את גופתו מקברו והעבירוה לבית העלמין העתיק בצפת בהתאם לבקשתו, כדי שייטמן קרוב לאביו. בשנת 2008 נתגלה קברו של ר' יוסף מטראני בצפת על ידי ר' שלמה אפשטיין, סמוך לקברו של ר' משה אלשיך.[1]
אף בדורו זכה להערכה מרובה, כאשר ר' דוד אגוזי, מרבני קושטא, קרא עליו "מארי דאורייתא (אדון התורה) ויוסף הוא השליט", וגם תלמידו רבי שלמה חדידה, מרבני ירושלים, מכנהו "בוצינא דנהורא [נר המאיר], מאיר עיני חכמים בתורה, עמו חכמה וגבורה, החכם השלם... יגדיל וירומם וינשא ויגדל יקר תפארת גדולתו, יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל אמן". החיד"א כתב שהיה ירא חטא, עניו, חסיד, מרביץ תורה ובעל חידושים עמוקים.
חיבוריו
במהלך חייו חיבר ר' יוסף ספרים רבים, ביניהם פירוש על הר"ן, על הרי"ף, על הרמב"ם, ועל פירוש הרא"ם לפירוש רש"י.
בהגיעו לגיל שבעים, כשנה קודם מותו, ביקש המהרי"ט מבניו להוציא לאור את ספריו, ואכן חידושיו למסכת קידושין ולחלקים משבת ומכתובות נדפסו לראשונה בשנת 1644 בוונציה יחד עם השו"ת שלו, שו"ת המהרי"ט[2] בעל שלושת החלקים. גם פירושו צפנת פענח על התורה והמועדים נדפס, אולם רוב ספריו לא נשתמרו, בהם ספרו על בית המקדש, ספר שמות גיטין, חידושיו ("חידושי מהרי"ט") על רוב מסכתות הש"ס ועוד.
לקריאה נוספת
- ח. בנטוב, רשימות היסטוריות של רבינו יוסף מטראני
- מבוא לתולדות מהרי"ט מאת ר' צבי יעקב לרר בספר חידושי מהרי"ט, בני ברק תשנ"ג
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי יוסף מטראני („מהרי"ט”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי יוסף מטראני", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 770-772, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ עיין במאמרו של שניאור ליימן Notes on Rabbinic Epitaphs: I.
- ^ שו"ת מהרי"ט
| תקופת חייו של רבי יוסף מטראני על ציר הזמן |
|---|
 |
31751753יוסף מטראני
- האימפריה העות'מאנית: רבנים
- שד"רים
- ראשוני האחרונים
- צפת: רבנים
- אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל
- מחברי ספרי שו"ת: ראשוני האחרונים
- נושאי משרת חכם באשי
- האימפריה העות'מאנית: רבנים ראשיים
- איסטנבול: רבנים
- ילידי 1568
- נפטרים ב-1639
- יהודים הקבורים בבית הקברות בצפת
- רבנים טורקים
- רבנים ארץ-ישראלים
- רבנים ספרדיים
- רבנים יורדים מארץ ישראל
- רבנים משנות ה'ש' - ה'ת'
- תלמידי רבי יוסף מטראני
- אישים שהועלו לקבורה בשנית בארץ ישראל