רבי שלמה סאגיס
הרב שלמה סאגיס (חי במחצית השנייה של המאה ה-16,[1] ומת ב-1587,[2] ולפי דעה אחרת בין 87' ל-89',[3] צפת) היה רב, מקובל ופוסק. עמד בראשות ישיבה גדולה והיה אב בית דין של צפת, אך עם זאת חי בעוני. לפי כמה מקורות נישא לבתו של האר"י,[3] וכנראה היה גם תלמידו.
ביוגרפיה
נולד בצפת לרב יוסף סאגיס, וכשבגר החל לכהן כראש ישיבה. תלמידו וחתנו היה רבי אברהם שלום השני, רב חשוב בצפת. זמן מה שהה במצרים וכיהן בה ברבנות, ייתכן שבשל המצב הכלכלי בצפת. בשנת שכ"ט (1569) חתם עם רבני צפת בדבר מנהגי א"י בעניין הירושות.[4]
בישיבתו של הרב סאגיס למדו הרבנים ר' טוביה הלוי מחבר הספר "חן טוב", ר' חייא רופא מחבר הספר "מעשה חייא", ר' גדליה קורדובירו בנו של הרב משה קורדובירו, ואחרים. הרב משה מטראני (בנו של הרב יוסף מטראני) כתב אודות לימודו של אביו בישיבה: ”עד שהעיר ה' את רוחו (של המהרי"ט), בית מדרשו של שם, הלא הוא הרב הגדול מחודד ומפולפל, כמוהר"ר שלמה סאגיש זלה"ה, כפול ומכופל... אשר עין כל אליו ישבר והוא כמעיין המתגבר, ועד שבע שנים בשעריו המצוינים, הציב לה ציונים, בנה אצלו ציון בדרך המעיין ותרב חכמת שלמה".” מכאן שאביו של הכותב, הרב יוסף מטראני, למד אצל הרב סאגיס שבע שנים.
כתביו ופסקיו אבדו ומעט מחידושיו הובאו בספריהם של תלמידיו כרבי טוביה הלוי בעל הספר "חן טוב", בו הוא מרבה להביא מדברי רבו, או זה של תלמידו ר' חייא רופא, "מעשה חייא". רבי שלמה שלומיל מיינשטרל מדרעזניץ, העיד במכתב משנת שס"ז (1607) בערך: ”סיפר לי כמר"ר מנחם בכהר"ר אברהם גלנטי שחיבר ספר "קול בוכים" איך שפעם אחת היה מוליך אביו על שכמו שק אחד ובא מאחוריו הרב הגדול ואב"ד, כמהר"ר שלמה שגי"ש זצ"ל וחטף השק מעל שכמו וכו'. וכן פעם בא מוהר"ר אברהם גלנטי ע"ה ממירון ולמד הזוהר ופגע בכפר עין זיתון... וקנה כד אחד חדש ומילא אותו מיים חיים מבאר עין זיתון... בתוך הדרך פגע בו כמוהר"ר שלמה שגיש ע"ה נטה שכמו להשקותו... מיד לקח הכד בידו...”[5]
הערות שוליים
- ^ ד"ר אברהם דוד, עלייה והתיישבות, עמ' 260.
- ^ פרופסור מאיר בניהו: "בשנת שמ"ז (1587) הייתה מגפה בעיר צפת שהפילה חללים רבים ורבי שלמה (סאגיז) ביניהם, בעודנו במבחר שנותיו".
- ^ 3.0 3.1 צבי אילן, "ר' שלמה ור' משה סאגיס", ציוני הקברים בארץ ישראל.
- ^ שו"ת מהר"ם אלשיך, (כ"ז, עמ' 54).
- ^ שמחה אסף, קובץ על יד (ג' י"ג).
26049133שלמה סאגיס