לקוטי שיחות
 | |
| שער הספר, חלק א | |
| ספרי הסדרה | |
| 39 חלקים א'-ל"ט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב מנחם מנדל שניאורסון |
| שפת המקור | עברית ויידיש |
| תורגם לשפות | צרפתית, אנגלית, רוסית ועוד |
| סוגה | ספרות תורנית - חסידות חב"ד |
| הוצאה | |
| הוצאה | קה"ת |
| תאריך הוצאה | ה'תשי"ח - ה'תשס"א (1957 עד 2001) |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום |
מכון לוי יצחק (24 החלקים שביידיש) |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 39 |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד |
| ספר קודם | הגדה של פסח |
| הספר הבא | אגרות קודש |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 0-8266-5718-4 (סט) |
| היברובוקס | קישורים לכל הכרכים |
לקוטי שיחות היא סדרת ספרים המלקטת את שיחותיו של האדמו"ר מחב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון, ומסודרת לפי חגי ישראל ופרשיות השבוע.
השיחות
סגנון העריכה
הסדרה מאגדת את שיחותיו של האדמו"ר הרב מנחם מנדל שניאורסון כפי שנלקטו, עברו עיבוד מחודש ונערכו על ידי צוות עורכים, ולאחר מכן עברו לעיונו ולהגהתו. בעת העריכה הוא הוסיף לעיתים פסקאות ועניינים שלמים שלא נאמרו במקור. בסדרה זו נכנסו רק השיחות שהוגהו על ידו, שאר השיחות מופיעות במתכונת אמירתם בסדרת תורת מנחם - התועדויות.
המתכונת הראשונה של הוצאת השיחות נועדה לאפשר לתלמידי ישיבות חב"ד למסור דרשות בבתי-כנסת המבוססות על תורת הרבי כדי לפרסם אותן לקהל היהודי בארצות הברית. לכן הכרכים הראשונים (א-ד) כוללים בעיקר דברי הגות ומחשבה בתוספת הוראות מעשיות לחיי היומיום, ונכתבו בסגנון פשוט וביידיש מלאה, השפה המועדפת על קהל היעד באותה תקופה.
בכרכי השיחות הבאים מובאים 'ליקוטים' משיחות שבהן עסק הרב שניאורסון גם בפלפולים בתלמוד או ברמב"ם, ובמידה רבה בביאור פסוקי התורה ופירוש רש"י. כרכים אלו נכתבו בסגנון תורני יותר, חלקם ביידיש בסיסית (כרכים ה-ט, טו-כט) וחלקם בלשון הקודש כמקובל בכתיבת חידושים תורניים (כרכים י-יד, ל-לט). בסך הכל נדפסו בכרכים אלו 1,228 שיחות, המכונות 'לקוטים'.
מבנה השיחות
השיחות נערכו לפי סדר פרשיות השבוע ולא על-פי נושאים. הן דנות בציטוטים תורניים וביאורם, כאשר העיקריים שבהם הם פסוקי התורה ופירוש רש"י או מדרשים עליהם, תלמוד בבלי ומשנה תורה להרמב"ם.
בדרך כלל, פותחת השיחה במובאה התורנית, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, מוסיף הרבי ציטוטים נוספים ומקשה אף עליהם (ולבסוף מבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).
כמבוא לביאור, מקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה מבאר כיצד הדברים אכן מדויקים ומיישבים את העניין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן העניין בפנימיות העניינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.
בשיחות העוסקות בפירוש רש"י מרבה הרבי לצטט פרשני רש"י אחרים ולדון בדבריהם לפני שיציע את פירושו שלו. באלו העוסקות בתלמוד, במיוחד ברמב"ם, מרבה הרבי להסתמך על דבריו של הגאון הרוגצ'ובי. בשיחות העוסקות במשמעויותיהם של חגים ומועדים פותח הרבי בדרך כלל באימרה או ציטוט של חמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון או מנשיאי חב"ד הקודמים, כשמתוכה יבוא לביאור מהותו הפנימית של החג.
עריכת הסדרה
בקיץ ה'תש"י יסד הרב יואל כהן את "ועד להפצת שיחות" שבמסגרתו נכתבו, נערכו והופצו שיחותיו של הרבי מלובביץ' בידי צוות חסידים שנקראו "חוזרים", בסמוך לאמירתן[1]. שיחות אלו לא הוגהו ברובן בידי הרבי.
בשנת תשי"ח, החליטו צעירי אגודת חב"ד בניו יורק להוציא לאור חוברת שבועית ובה שיחות משנים קודמות, לאחר עריכה מחודשת והגהה של הרבי מלובביץ. החוברות יועדו בתחילה לחומר לדרשה בבתי הכנסת, נקראו "תוכן - עניינים בדא"ח", ונדפסו ללא דף השער הרשמי של ספרי הרבי. החוברות יצאו לאור למשך כשנה, ובשנת ה'תשכ"ב נקבצו ונדפסו על ידי הוצאת הספרים קה"ת כשני הכרכים הראשונים של ה"ליקוטי שיחות"[2]. בשנת תשכ"ג חזרו צעירי אגודת חב"ד והוציאו לאור חוברות במשך כשנה נוספת, והם נדפסו ככרכים ג' וד' של "לקוטי שיחות"[3].
בשנת תשכ"ז, לאחר שהשיחות פסקו מלצאת לאור, החל הרב בן-ציון שם טוב בהדפסה חוזרת של השיחות מארבעת הכרכים הראשונים, ומשנסתיימו החליט להקים מחדש את ה"ועד להפצת שיחות" על מנת לערוך ולהוציא לאור שיחות נוספות[4]. חוברות אלו נקראו "ליקוטים", והן נדפסו מדי שבוע בהוצאת קה"ת עם דף השער הרשמי, ונאגדו ונדפסו מדי כמה שנים כהמשך של כרכי הסדרה.
העורכים בוועד היו הרבנים יעקב יהודה לייב אלטיין, יואל כהן ונחמן שפירא. במהלך השנים היו שותפים לעבודת העריכה הרב אריה ליב קפלן, הרב יהודה לייב שפירא, הרב יוסף יצחק וילשנסקי ,הרב דוד משה אולידורט, הרב אלימלך צוויבל ועוד[5]. מנהל הוועד בחלק מהשנים היה הרב זלמן חנין. בית הדפוס של הוועד היה ממוקם במחלקת המשרדים של מרכז חב"ד העולמי[6].
בשל העובדה כי הוועד להפצת שיחות ערך את השיחות בעוד הוצאת קה"ת הדפיסתם, התעורר ספק במשך הזמן בידי מי האפשרות להדפיס את השיחות. הדבר בא לידי משפט בערכאות, שם נפסק כי שני הצדדים יוכלו להדפיסן.
מבנה הסדרה
השיחות יצאו לאור במקורן בחוברות שבועיות, ולאחר שנתיים או שלוש, שבהן הצטרפו הליקוטים לשניים או יותר לשבוע - הם אוגדו יחדיו ונדפסו בכרך אחד.
סדרת ה'לקוטי שיחות' כוללת בתוכה תשע סדרות לפי חומשי התורה, והסדרות מחולקות לכרכים. החלקים הראשונים, בהם יש ליקוט אחד לפרשה, מורכבים משני כרכים לסדרה: כרך א' על בראשית שמות ויקרא וכרך ב' על במדבר ודברים; וכך בכרכים ג' וד' בהתאמה. בסדרות המאוחרות יותר, בהם יש בין שניים לחמישה ליקוטים על כל פרשה ומועד, ישנו כרך על כל חומש בנפרד.
בסיומם של רוב הכרכים מופיע מדור "הוספות", בו נכללות שיחות נוספות ומכתבים העוסקים בפרשת השבוע לפי הנושאים המופיעים בפרשה, לפי החגים וכדומה. רבים ממכתבים אלו הופיעו בדפוס לראשונה במסגרת סדרה זו, שכן סדרת אגרות קודש הכוללת את מכתבי הרבי החלה לצאת לאור מאוחר יותר.
בשנת ה'תשס"ד (2004) הוציא לאור הוועד להפצת שיחות את לקוטי שיחות וספר השיחות במהדורה מיוחדת המרכזת את השיחות על כל פרשת שבוע בכרך נפרד, בתוספת הפרשה עצמה עם פירוש רש"י ותרגום אונקלוס. במהדורה זו ישנם 46 כרכים על סדר הפרשיות ו-16 כרכים על סדר המועדים. גם הוציאו מהדורה בפורמט כיס.
בשנת תש"פ התחילו לראשונה מחזור לימוד של כל השיחות במשך 8 שנים, באופן שבכל שבוע לומדים 2-3 שיחות בתוספת של שיעורי לימוד וסיכום על השיחות בעברית ואנגלית[7].
תרגום הסדרה לעברית
קצת יותר מחצי הסדרה (עשרים וארבעה כרכים מתוך 39) יצאה לאור במקורה ביידיש. "מכון לוי יצחק" בכפר חב"ד תרגם את הספרים ביידיש לעברית. המכון הוקם בשנת תשל"ד על ידי הרב בן ציון שם טוב, ובשנת תשל"ט מונה הרב יוסף יצחק ליברוב לנהלו. בשנת תשע"ד השלים המכון את הסדרה וסיים לתרגם ולהוציא לאור את כל עשרים וארבעת הכרכים מתורגמים.
עם התחלת פרויקט לימוד ליקוטי שיחות, יוצאות השיחות לאור מדי שבוע עם תרגום בעברית, בצורה חדשנית על ידי הוצאת ספרים קה"ת[8]. התרגום עולה מידי שבוע לאתר הפרוייקט[9].
ספר השיחות
סדרה נוספת היא ספר השיחות, סדרת ספרים בת 12 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתם (שלא כ'לקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת ה'תשמ"ז (1987) עד כ"ז באדר ה'תשנ"ב (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי ועד הנחות התמימים בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי ועד הנחות בלה"ק בלשון הקודש, עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, בעיתון "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) ובעיתון "כפר חב"ד" (בלשון הקודש). ונדפסו על ידי ועד להפצת שיחות.
סדר לקוטי שיחות
לקראת יום הולדתו ה-70 של הרבי מליובאוויטש, הקימו חסידיו ע"א (71) מוסדות לזכותו בסדרי גודל שונים. כמו כן הקימו תלמידי הישיבה בבית מדרשו של הרבי 'סדר' רשות שהתקיים בערב לאחר סיום סדרי הישיבה - בו לומדים הבחורים כ70 דקות לכל הפחות מסדרת הספרים 'לקוטי שיחות' - את השיחות השייכות לאותו השבוע. עם השנים, התקבע סדר זה בכל ישיבות חב"ד בארץ ובעולם.
לקריאה נוספת
- משנתו של הרבי מליובאוויטש - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי מחב"ד בלקוטי שיחות, אליהו מאיר אליטוב, (תשע"ב-2012).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ליקו"ש |
לקוטי שיחות
- כל הסט, פורמט ספר, אתר שיתופי של ספריית חב"ד עם HebrewBooks.
- כרכים ל' - ל"ט, פורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
ספר השיחות
- רוב כרכי הסדרה באתר HebrewBooks.
אודות
- סקירה קצרה על הספר באתר "בית חב"ד"
הערות שוליים
- ^ ספר ימי בראשית, עמוד 222, באתר היברובוקס
- ^ ההקדמה לכרך א' בלקוטי שיחות, באתר היברובוקס
- ^ ההקדמה לכרך ג' בלקוטי שיחות, באתר היברובוקס
- ^ הרב מרדכי מנשה לאופר, שלבים בהפצת תורתו של הרבי, באתר חב"ד אורג
- ^ קובץ תורתו של משיח עמוד 22
- ^ בשנים תשל"ט עד תשס"ט
- ^ מפעל ליקוטי שיחות אתר הבית של הפרויקט
- ^ חוברת לדוגמא
- ^ projectlikkuteisichos.org.
33986590לקוטי שיחות