תורת מנחם - התוועדויות
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 | |
| דף השער של כרך ה-60 בסדרה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | ספרות תורנית - חסידות חב"ד |
| הוצאה | |
| הוצאה | קה"ת |
| תאריך הוצאה | החל מ-ה'תשמ"א (1981) |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | ספרי הרבי מליובאוויטש |
| ספר קודם | אגרות קודש |
| הספר הבא | רשימות |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 1-5621-1100-0 (סט) |
סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים בה מופיעים דברי תורתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חב"ד.
דברי התורה, אותם השמיע בהתוועדויות לפני קהל החסידים והנאספים בבית מדרשו בברוקלין, ניו יורק, נכתבו על ידי צוות של חסידים תלמידי חכמים מוכשרים, בעלי ידע וזיכרון (שכונו 'חוזרים'), בראשות הרב יואל כהן. בסדרה מופיעים בסדר כרונולוגי כל ה"מאמרים" וה"שיחות", שיחות פרטיות שניהל ביחידות עם אורחים רמי מעלה, גדולי תורה או אישי ציבור, וכן דברי תורה קצרים שנאמרו על שולחנו בסעודות השבת והחג. בנוסף מובאים בספר 'מכתבים כלליים', אגרות מיוחדות שכתב כמה פעמים בשנה לכלל הציבור.
הסדרה מסודרת לפי סדר ההתוועדויות במשך כל השנים החל מפטירת חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בי' בשבט ה'תש"י (1950) ועד כ"ז באדר ה'תשנ"ב (1992), (בו לקה בשבץ מוחי ופסק מלדבר עד לפטירתו כשנתיים וחצי לאחר מכן, בג' בתמוז ה'תשנ"ד). התוכן נכתב בלשון הקודש. הסדרה נמצאת עדיין באמצע עריכה: נכון לשנת 2022, הסדרה מכילה 120 כרכים ובסיומה היא תכיל כ-160 כרכים[1].
הספרים נערכים על ידי מכון "ועד הנחות בלה"ק" ומודפסים בהוצאת הספרים קה"ת, חברת ההוצאה לאור הרשמית של חסידות חב"ד.
סגנון העריכה
כלל העריכה העיקרי של הסדרה, הוא היצמדות ככל האפשר לדברי התורה ולחידושים כפי שנאמרו, לאחר עריכה לשונית ותרגום חופשי. לפיכך מופיעות ה"התוועדויות" על תכולתן המלאה לפי סדר השנה, והסדרה בכללותה לפי שנים. בסדרה זו לא נערכו ושולבו יחדיו שיחות שנאמרו על אותו עניין או נושא, אלא נרשמו כפי שנאמרו. כן לא נכללו חלקים מהשיחות שעברו עיבוד מחדש והוגהו על ידי הרבי, אשר הופיעו בחייו בסדרת "לקוטי שיחות", שתי הסדרות ביחד כוללות בתוכם את כל מה שדיבר לציבור הרבי מלובביץ'.
בעת ה"התוועדות" נהג הרבי לפתוח בדברים מענינא דיומא, לאחר השיחה השלישית (בדרך כלל) אמר "מאמר חסידות", ולאחריו נשא דברי תורה בש"ס וברמב"ם, בפירוש רש"י על התורה, בהלכה ובאגדה, בקבלה ובחסידות. לסיום היה מעורר על נושאים העומדים על הפרק בחצר החסידות או בציבור החרדי, בנושאים בינלאומיים או מאורעות שהתרחשו להם נתן פרשנות מנקודת מבט תורנית חסידית.
על פי הדרכתו של הרבי, מופיעים בשולי הגיליון 'מראי מקומות' - הפניות למקורות בפסוקים, מאמרי חז"ל ואף מן הספרות התורנית העדכנית העוסקת בנושא. כמו כן באו הפניות ל"שיחות" ול"התוועדויות" או ספרי הרבי אחרים בהם נתבארו הדברים או נתפרשו באופן אחר.
מבנה הסדרה
על הוצאת הסדרה עמל "ועד הנחות בלשון הקודש" ובקיצור 'ועד הנחות בלה"ק'. המכון הוקם בשנת תשמ"א (1981) על ידי הרב דוד פלדמן במטרה לכתוב את תורת הרבי מחב"ד בצורה ערוכה ומסודרת בלשון הקודש (עד אז יצאו השיחות לאור רק בשפת אמירתם - יידיש). מנהל המכון הוא הרב חיים שאול ברוק, יושב ראש המערכת הוא ה"חוזר" הרב יואל כהן, העורך הראשי הוא הרב דוד פלדמן ולצידו הרב ישראל שמעון קלמנסון המתמחה באיתור ציונים ומראי מקומות מהספרות התורנית ועריכת מפתחות והרב דוד משה אולידורט שכתב את רוב מאמרי החסידות. משרדי המכון ממוקמים במרכז חב"ד העולמי – 770. סדרה זו היא אחת מהסדרות היחידות[2] שכוללות שם משמו של הרבי, מנחם, והשימוש בו נעשה באישור מיוחד שקיבל המכון ממנו.
התוועדויות
על פי הרישומים השתתף הרבי ב-1907 "התוועדויות" (שאורכן נע בין שעתיים לעשר שעות כל אחת), שהיו בסגנון של התכנסות חגיגית בבית המדרש המרכזי, כאשר הרבי יושב על בימה מוגבהת, מאחוריו שורה של זקני וחשובי החסידות, וממולו קהל חסידים המונה לערך כאלפיים איש.
מאמרים
במהלך התוועדויות אלו, בדרך כלל לאחר השליש הראשון של ההתוועדות, היה הרבי אומר "מאמר חסידות" (הנקרא גם "מאמר דא"ח"), להם היה הקהל מאזין בעמידה. במהלך שנות ההנהגה (בין השנים ה'תש"י – ה'תשנ"ד) אמר הרבי 1563 מאמרים. בהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"א (1951), בעת אמירת ה'מאמר' הראשון, נכח ה"חוזר" הרב יואל כהן ורשם 'הנחה' מהמאמר, ופרסם אותו לאחר מכן. כך נהג עד שנת תשכ"ה. בשנים הבאות באו לעזרתו תלמידי הישיבה ואברכי הכולל, ונוספו לצוות החוזרים, שהתחלפו במשך השנים. בשנת תשל"ז, החלו הרב דוד אולידורט והרב שלום חריטונוב להיות הכותבים הקבועים של מאמרי החסידות עד לשנת תשנ"א.
בסדרה זו, נערכים מחדש מאמרי החסידות, לאחר שחזור והשוואה לסרטי הקלטה מקוריים מעת אמירתם (כאשר ישנם), או לאחר עיון מחודש בכתביו של הרבי, ולאחר השוואה לרשימות מראי מקומות וראשי פרקים, פרטים ותיקונים שונים שהוסיף בכתב ידו ונתגלו לאחר פטירתו. כן נתגלו כתבי חסידות ישנים שלא היו בנמצא בעבר, עליהם מבוססים המאמרים או עיקר התוכן שלהם. כך שגם מאמרים שהופיעו בעבר, באים בסדרה זו בהוצאה חדשה ומתוקנת.
שיחות
בהזדמנויות שונות, נשא הרבי דברים קצרים יותר, בישיבה או בעמידה על הסטנדר. במהלך השנים, אמר הרבי 1286 "שיחות" שלא במסגרת ה"התוועדות".
ה"שיחות" היו נאמרות בתאריכים מיוחדים, כגון 'דברי כיבושין' לאחר התפילה בימי צום, בלילות חול המועד של חג הפסח וחג הסוכות ובימי חג החנוכה; או בפני קבוצות, כגון: נשי חב"ד באסיפות מיוחדות, ילדים בכינוסי "צבאות השם", תנועת הנוער שהקים הרבי בשנת ה'תשמ"א; תומכי ישיבות ליובאוויטש; קבוצות תלמידים או תלמידות המסיימים או מסיימות בתי ספר ותיכונים; תלמידים לפני יציאתם לשליחות; חתנים וכלות; בחורי בר מצווה או בנות בת מצווה; פילנתרופים שתמכו בפעילות של התנועה; פגישות עם גדולי ישראל או אישי ציבור ואח"מים ועוד.
מברקים
לקראת כל חג או מועד חסידי מיוחד, היה הרבי שולח מברקי ברכה לכלל החסידים (זאת מלבד ה'אגרות' אותם כתב באופן פרטי במענה לשואלים, היוצאים לאור בסדרה נפרדת בשם "אגרות קודש"). בסדרה הזו, הוכנסו רק המברקים ששלח לכל בני ישראל באופן כללי, רובם בלשון קצרה ותמציתית.
חלקם של הדברים המתפרסמים בסדרה, יצאו לאור בעבר על ידי מכונים שונים שנפתחו ונסגרו עם השנים, בעיקר בשפת היידיש בה נאמרו הדברים. אך הפרסומים הללו לוקים בחסר, הן מבחינת כמות הדברים והן מבחינת איכות העריכה ועוד. בסדרה זו, נעשה ניסיון ראשון מסוגו להקיף את כל דברי התורה שאמר הרבי, תוך השתדלות שלא יחסר בה מאומה.
הסדרה המאוחרת (תשמ"ב-תשנ"ב, 1981-1992)
החלק האחרון של הסדרה הודפס כבר לפני החלק הראשון, וההסבר הוא כדלהלן:
במשך שנות הנהגתו של הרבי, גם כאשר הודפסו דברי תורתו היה זה בשפת היידיש בה נאמרו. עם השנים גדל חוג החסידים והתרחב הקהל המעוניין ללמוד את דברי תורתו אשר אינו מבין שפה זו. זאת בנוסף לצורך בכתיבת הספרים בלשון הקודש, כמקובל בכתיבת ספריים תורניים.
עם הקמת המכון בתאריך י"א בניסן בשנת ה'תשמ"א (1981), נוצר לראשונה מענה לדרישה זו, ומדי שבוע הודפסו והופצו חוברות ובהם דברי התורה שאמר הרבי בשבת האחרונה. חוברת ה'הנחה' (כינוי בפי החסידים לתמלילי ה'שיחות') יצאה לאור בדרך כלל שלושה ימים לאחר ההתוועדות, נקראה בשם "התוועדות" והופצה בקרב קהילות החסידים בעולם. בסוף כל שנה הדפיס המכון את כל ה"הנחות" של אותה שנה במרוכז במספר כרכים שנקראו בשם "התוועדויות".
כך היה מאז ראשיתה של שנת תשמ"ב ועד לאמצע שנת ה'תשנ"ב אז לקה הרבי בשבץ בו ניטל ממנו כח הדיבור. הסדרה המאוחרת אינה ממוספרת והיא כוללת 43 כרכים, בתוספת שני כרכים של תוכן העניינים ומפתחות לפי נושאים, ולפי פסוקים ומאמרי חז"ל. בחורף ה'תשע"ט נדפסה סדרה זו במהדורה שביעית, עם תיקונים והוספות.
הסדרה המוקדמת (תש"י-תשמ"א, 1950-1981)
בשנת ה'תשנ"א, החליט המכון להוציא לאור גם את דברי תורתו של הרבי מהשנים המוקדמות, משנת ה'תש"י ואילך. לאחר פטירתו הואץ המיזם, והמכון שעסק עד עתה בהדפסת דברי התורה הטריים, החל לעסוק בעקביות בהוצאה לאור של הדברים מהשנים המוקדמות.
לרוב החומר מהשנים ההם לא היה תיעוד ממוסמך ועקבי, וגם מה שהיה בנמצא היה מפוזר בין גורמים שונים, בעיקר אצל אנשים פרטיים שרשמו בשעתו את תוכן הדברים לעצמם. החלק המרכזי בפרויקט הוא ליקוט ושחזור החומר והרכבתו מחדש לכדי מסה אחת של ההתוועדות בשלימותה. הפרויקט נמשך גם היום.
נכון לניסן ה'תשפ"ב (2022), הופיעו 77 כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שאמר הרבי בין השנים ה'תש"י – ה'תשל"ד (1950 – 1974). לאחר הדפסת 50 הכרכים הראשונים, יצאו לאור שני כרכים של מפתחות כלליים לפי נושאים, פסוקי התורה ומאמרי חז"ל, ספרים וקטגוריות נוספות.
המכון מוציא לאור קונטרס שבועי בשם "התוועדות" ובה תדפיס של שיחות או מאמרים מאחת ההתוועדויות שבשלבי עריכה, מהשנים ה'תשל"ד – ה'תשמ"א, לפי סדר ההתקדמות של ההוצאה לאור. בעתיד תושלם הסדרה כולה, ותאוחד עם הסדרה המאוחרת.
- הסדרה לפי סדר השנים
- כרך א ; תש"י
- כרכים ב - ג ; שנת תשי"א
- כרכים ד - ו ; שנת תשי"ב
- כרכים ז - ט ; שנת תשי"ג
- כרכים י - יב ; שנת תשי"ד
- כרכים יג - יד ; שנת תשט"ו
- כרכים טו - יז ; שנת תשט"ז
- כרכים יח - כ ; שנת תשי"ז
- כרכים כא - כג ; שנת תשי"ח
- כרכים כד - כו ; שנת תשי"ט
- כרכים כז - כח ; שנת תש"כ
- כרכים כט - לא ; שנת תשכ"א
- כרכים לב - לד ; שנת תשכ"ב
- כרכים לה - לז ; שנת תשכ"ג
- כרכים לח - מ ; שנת תשכ"ד
- כרכים מא - מד ; שנת תשכ"ה
- כרכים מה - מז ; שנת תשכ"ו
- כרכים מח - נ ; שנת תשכ"ז
- כרכים נא - נג ; שנת תשכ"ח
- כרכים נד - נז ; שנת תשכ"ט
- כרכים נח - סא ; שנת תש"ל
- כרכים סב - סה ; שנת תשל"א[3]
- כרכים סו - סט ; שנת תשל"ב
- כרכים ע - עג ; שנת תשל"ג
- כרכים עד - עז ; שנת תשל"ד
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר הוצאת תורת הרבי מחב"ד (אורכב 07.04.2013 בארכיון Wayback Machine)
- מאמר אודות סדרת תורת מנחם - התוועדויות, BeitChabad.com.
- הרצאה אודות הדפסת הסדרה מאת הרב חיים שאול ברוק, מנהל המערכת של ועד הנחות בלה"ק
. - הרצאה אודות כתיבת התכנים מאת חברי ועד הנחות בלה"ק .
- סרטון תיעוד להדפסת הסדרה.
הספרים
- הסט המלא בכמה פורמטים ומהדורות.
- כרכים א' - ל', פורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
- חלק מהחלקים בתצוגה לפי תאריכים מוצג בטקס לפי העיצוב של ההדפסה
- ספר המפתחות לכרכים א' - כ"ו, פורמט ספר (מיזם "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks").
הערות שוליים
- ^ לפי דברי מנהל המכון, הרב חיים שאול ברוק, נדפס במבוא לספר המקוצר 'אוצר התוועדויות', הוצאת ספרים מעיינותיך, 2013, ישראל
- ^ יש גם 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק' ו'תורת מנחם - לקט מאמרים'
- ^ סקירה על כרך ס"ד: מנחם ברונפמן, שבועון כפר חב"ד, כ"א אדר ב' תשע"ט, גיליון 1801, עמודים 24–31. טקסט הסקירה מובא גם כאן
33773931תורת מנחם - התוועדויות