האסאג
תבנית חברה מסחרית ריקה
האסאג (בגרמנית: HASAG, קיצור של Hugo Schneider AG - Aktiengesellschaft Metallwarenfabrik, כלומר "מפעל תעשיית המתכת של הוגו שניידר")[1] הייתה יצרנית מוצרי מתכת גרמנית, שנוסדה בשנת 1863. מבסיסו בלייפציג הוא צמח מעסק קטן שייצר מנורות ומוצרי מתכת קטנים אחרים בעבודת יד, למפעל גדול ולחברה בבורסה שמכרה את מרכולתה בכמה מדינות. במהלך מלחמת העולם השנייה הפך האסאג לקונגלומרט ייצור נשק נאצי עם עשרות מפעלים ברחבי אירופה הכבושה על ידי גרמניה, וזאת תוך שימוש בעבודות עבדים בהיקף עצום. עשרות אלפי יהודים מפולין, ואסירים רבים אחרים, מתו בייצור תחמושת למען האסאג.[2]
האסאג החלה לייצר חימוש במהלך מלחמת העולם הראשונה, החלטה שהגדילה בסופו של דבר את רווחיות החברה. אובדן העסקים הצבאיים לאחר המלחמה הביא לצניחת מכירות. האסאג נאבקה על קיומה בשנות העשרים ברפובליקת ויימאר. כאשר המפלגה הנאצית גדלה בהשפעתה, ובסופו של דבר עלתה לשלטון בשנת 1933, המיליטריזם הגובר הוביל להחזרת החברה לייצור נשק קל תחת הנהגת האס אס החדשה.
בעקבות הפלישה לפולין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התרחבה החברה והחלה להעסיק אלפי עובדי כפייה ממחנות ריכוז וגטאות. חברת האסאג הייתה המשתמשת השלישית בגודלה בעבודת כפייה באירופה הכבושה בידי הנאצים, עם מפעלי חימוש בגרמניה ובפולין. עם התקדמות בעלות הברית לכיוון ברלין הוצעדו 6,500 נשים בנות לאומים שונים שעבדו תחת התשלובת התעשייתית לכיוון דרזדן, סיור אוויר של בעלות הברית הבחין בטור הנשים ותיעד כי מי שהייתה חלשה מכדי לצעוד נורתה והושארה בתעלה בצד הדרך[3].
למרות שהאסאג פורקה לאחר המלחמה, הסימן המסחרי שלה נותר בשימוש עד 1974.
קישורים חיצוניים
הוגו שניידר אקטיינגזלשפט, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ "HASAG: Hugo Schneider Aktiengesellschaft Metalwarenfabrik" Holocaust Research Project. Retrieved March 22, 2011
- ^ Mateusz BOLECHOWSKI (17 ביולי 2014). "Przywrócą prawdę o Hasagu. W skarżyskim obozie pracy w czasie wojny zginęło około 35 tysięcy osób" [Restoring truth about Hasag. At its Skarżysko-Kamienna camp during World War II some 35,000 prisoners perished]. Monograph "Hasag" by Krzysztof Gibaszewski published by Muzeum Orła Białego, Poland. EchoDnia.eu. אורכב מ-המקור ב-28 באפריל 2015. נבדק ב-28 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אנטוני ביוור, נפילת ברלין עמ' 217- 218.
האסאג39415741Q473429