דם הנפש
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין לבלבל ערך זה העוסק בדם אדם עם "הדם הוא הנפש" העוסק בדם בהמה, חיה ועוף האסור באכילה.
בהלכה היהודית, דם הנפש הוא רביעית הדם היוצא בשעת מיתה. על פי ההלכה חובה לקבור את דם הנפש של יהודי שמת. הרוג שיש חשש שדם הנפש נבלע בבגדיו, נקבר בבגדיו[1]. גם אוספים וקוברים עפר או בגדים שבלעו מדם הנפש[2].
דם שיצא לפני המיתה אינו נחשב לדם נפש ואין חובה לקברו[3].
יש לקבור דם שיצא לאחר מיתה וחוששים שמא נצטבר ממנו שיעור רביעית במקום אחד, אך פחות מכך אין צריך לאסוף ולהביא לקבורה[4].
עניין רביעית הדם הוסבר בתוספתא ככמות החיונית לעובר. חוקר התלמוד יהודה לייב קצנלסון הסביר שמדובר בעובר בן שבעה חודשים העומד לחיים. קיימת גם מסורת הסבר בשם רבנו חננאל האומרת שמדובר בדם היוצא מן הלב בפעימה אחת.[5]
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שס"ד, סעיף ד'
- ^ ש"ך, יורה דעה, סימן שס"ד, סעיף קטן י"א
- ^ מעולם ועד עולם, אוצר מושגים, דם הנפש
- ^ גשר החיים, פרק י"א, סעיף ה'
- ^ על רביעית הדם, בבלוג תורה ומדע של יאיר סעיד, והביא הקישורים למקורותיו שם: ספר התלמוד והרפואה של יהודה ליב בנימין כצנלסון, ברלין תרפ"ח, שהביא את דברי התוספתא שמצאם בכתבי הרב שמשון משאנץ, וכן את דברי רבינו חננאל בתוספות על התלמוד הבבלי, סוטה ה ע"א.
.jpg){kind=small}
