דורון מנדלס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דורון מנדלס
פרופ' דורון מנדלס דצמבר 2015

דורון מנדלס (נולד ב-21 בדצמבר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

הוריו של דורון מנדלס הגיעו לארץ מהולנד בשנות השלושים המוקדמות. אח של סבתו, הרמן היירמנס, היה מן המחזאים החשובים בהולנד בשנים הראשונות של המאה העשרים. דורון מנדלס נולד בתל אביב וגדל ברמת גן. סיים את בית הספר התיכון "דביר" והשתלם בנגינה בצ'לו אצל פרופסור עוזי ויזל (ותקופה קצרה גם אצל צבי הראל), ומוזיקה קאמרית למד בין היתר אצל חנה פרידלנדר ואצל פרופסור עדן פרטוש. בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה העשרים היה מנדלס מהנגנים הפעילים בפסטיבל אבו גוש (אז תחת ניצוחו של זיגי שטדרמן). עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר. בשנים 1963 ו-1964 למד משפטים בשלוחה של האוניברסיטה העברית בתל אביב (היום בית הספר למשפטים של אוניברסיטת תל אביב). ב-1965 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה ובמקרא, ומאוחר יותר למד בחוג ללימודים קלאסיים. בזמן לימודיו ניגן בתזמורת רשות השידור בשנים ו- 1967 ושנת 1968 (בנובמבר 1967 גויס לתזמורת הגדנ"ע ונסע עם התזמורת לסיבוב הופעות ברחבי תבל בניצוחו של דני קיי). דורון מנדלס סיים את התואר השלישי בהיסטוריה עתיקה בשנת- 1976, בהדרכתו של פרופסור אלכסנדר פוקס מן האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנה זו גם שהה מנדלס שנת פוסט דוקטורט באוניברסיטת לונדון. עם גמר התואר הראשון 1969–1970, לימד בבית הספר "דביר" ברמת גן (תנ"ך והיסטוריה) ולאחר מכן בתיכון ליד האוניברסיטה העברית (היסטוריה). משנת 1971 מלמד באוניברסיטה העברית. מונה למרצה בכיר ב-1984 ולפרופסור מן המניין ב-1994. בשנים 1991- 1994 כיהן כראש החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. במרוצת שנות עבודתו באוניברסיטה שהה בשבתונים באוניברסיטת טובינגן שבגרמניה ( כמלגאי של קרן פון הומבולדט), במרכז לחקר התאולוגיה בפרינסטון (Center for Theological Inquiry) ולימד באוניברסיטת בון בגרמניה. בסמסטר האביב של 2011 כיהן כ”מרקטור פרופסור” באוניברסיטה החופשית של ברלין. היה נשיא האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל. ב-2004 נמנה עם המייסדים של כתב העת "קתרסיס". חבר במערכת כתבי העת: Journal for the Study of the Pseudepigrapha, Scripta Classica Israelica, מטעם האגודה ללימודים קלאסיים בישראל ו-CEJL, שהיא סדרת פירושים על הספרות החיצונית, בהוצאת ולטר דה גרויטר בברלין (סדרת ספרים)

כיהן במשך שבע שנים כראש ועדת המינויים של סגל האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים.

ב-31 במאי 2010 קיבל אות רישום בספר הזהב של האקדמיה למוסיקה ולמחול ע”ש רובין בירושלים כהוקרה על עבודתו רבת השנים להעלאת קרנה האקדמית של האקדמיה.

דורון מנדלס נשוי למיכל דייגי-מנדלס, שהיא האוצרת הראשית לארכאולוגיה במוזיאון ישראל בירושלים ולהם שני ילדים.

מחקריו

תחומי מחקריו

מנדלס חוקר בעיקר את העולם ההלניסטי על היבטיו השונים (תקופה המשתרעת מאלכסנדר מוקדון במאה הרביעית לפני הספירה ועד לקונסטנטינוס הקיסר, במאה הרביעית לספירה), ובעיקר הקדיש עבודות רבות למגע בין יהודים-נוצרים ופגניים. מנדלס עוסק בארבעת התחומים הבאים: 1. היסטוריוגרפיה. 2. הלאומיות היהודית העתיקה. 3. תולדות הכנסייה הקתולית. 4. זיכרון ותקשורת.

ספריו

ארץ ישראל כרעיון פוליטי בספרות החשמונאית

זהו ספרו הראשון של דורון מנדלס (The Land of Israel as a Political Concept in Hasmonean Literature) שהתפרסם ב-1987 בגרמניה על ידי המו"ל מור -זיבק. הספר מטפל בספרים החיצוניים, מקורות שבהם היסטוריונים מיעטו לעסוק בהקשר ההיסטורי –פוליטי וכן בספרות היהודית-ההלניסטית. מנדלס עוסק בתפישת הארץ בתקופה החשמונאית ומגלה כי שאלת גבולות הארץ הייתה שאלה פתוחה למדי וכי כל עשור במאה השנייה לפנה"ס התמודד עמה אחרת מהעשור הקודם לו.

עלייתה ונפילתה של הלאומיות היהודית: אתניות יהודית ונוצרית בארץ ישראל הקדומה

ספר זה של מנדלס (The Rise and Fall of Jewish Nationalism) עוסק בלאומיות יהודית וזכה לתהודה רבה במחקר. הוא התפרסם לראשונה ב-1992 בדאבלדיי ניו יורק וב-1997 בכריכה רכה בהוצאת ארדמנס במישיגן. הספר מוכיח שהתפישה הלאומית היהודית הייתה כבר בולטת בקרב היהודים בתקופה העתיקה. מנדלס מפרק את המושג לאומיות לארבעה מרכיבים שיוצרים את הלאומיות בתקופה העתיקה ומחבר לכל אחד מהם היסטוריה במקביל החל מתקופת המכבים ועד למרד בר כוכבא. ארבעת האלמנטים הם: א. טריטוריה, ב. הנהגה – בדרך כלל מלוכה, ג. צבא, ו-ד. מקדש – שהנהגתו היא הכהונה. מנדלס מסיק שהתפישה הלאומית היא אותנטית יהודית אך הייתה גם מצויה בהדגשים שונים בסביבה הפגנית. ספר זה צוטט רבות גם על ידי היסטוריונים מודרניים העוסקים בלאומיות. [1]

זהות יהודית בתקופה ההלניסטית

ספרו זה של מנדלס התפרסם בהוצאת אוניברסיטה משודרת בשנת 1996, לאחר סדרת הרצאות בנושא בגלי צה"ל. הספר עוסק בשאלת הזהות היהודית על פי ספרות התקופה.

זהות, דת והיסטוריוגרפיה: מחקרים בהיסטוריה ההלניסטית

זוהי אסופת מאמרים פרי עטו של דורון מנדלס אשר התפרסמו עד 1997 (Identity, Religion and Historiography: Studies in Hellenistic History). האסופה ראתה אור בשפילד ב-1998. חלק מן המחקרים עוסקים בהיסטוריון ההלניסטי הנודע פוליביוס. מספר מאמרים עוסק בקשרים שנוצרו בין היהודים לעולם ההלני. מנדלס הקדיש לא מעט ממחקריו לספרות התקופה החל מן התנ"ך בתרגומו ליוונית דרך הספרים החיצוניים ועד לברית החדשה. גם לספרותה של קומראן יש ייצוג בקובץ זה.

מאמר אחד עוסק באיסיים ובהשוואה של אורח חייהם למה שאנו יודעים על האוטופיה ההלניסטית שהפכה לאופנתית לאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון. [2]

מאמר אחר עוסק בשאלת הקבלה (reception) של היסטוריונים מן העת העתיקה בימי הביניים. המאמר דן בפטריארך פוטיוס מביזנטיון ומה נשתייר מן הספרות ההיסטורית העתיקה בביזנטיון של המאה התשיעית לספירה. [3]

במאמר נוסף מגדיר מנדלס את המונח "היסטוריה יצירתית". הוא מבחין בין הכתיבה הרציונליסטית בהיסטוריוגרפיה (ההיסטוריונים העוסקים בסיבה ומסובב, הכותבים נראטיב ליניארי המתאר היסטוריה של תקופה חודש לאחר חודש, שנה לאחר שנה), לבין היסטוריה המתחברת לצרכים פוליטיים וחברתיים על ידי מחברים משכבות שונות באוכלוסייה (בעיקר מן העולם ההלניסטי שלאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון). למעשה דן כאן מנדלס בשאלה כיצד "מפברקים" היסטוריה כדי ליצור זהות בעולם מתחדש. [4]

גם במאמרו על מנתון, הכהן המצרי, דן מנדלס בשאלה זו תוך התמקדות במצרים ההלניסטית [5]


הזיכרון בחברה היהודית, הפגנית והנוצרית בעולם היווני-רומי

ספר זה (Memory in Jewish, Pagan and Christian Societies of the Graeco-Roman World) ראה אור בשנת 2004 בהוצאת קלארק-קונטינואום בלונדון. הספר עוסק בזיכרון בחברות העתיקות. על אף שנושא הזיכרון חזר ללימודים ההומניסטיים בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, הוא נדון פחות בחקר ההיסטוריה העתיקה. בראשית המאה העשרים ואחת היה מנדלס אחד הראשונים שעסק בכך בהקשר של העולם העתיק. הספר דן בשימור הזיכרון, הביטויים של זיכרון, ובמדיה של הזיכרון בעולם העתיק.

בפרקים השונים עוסק מנדלס בסוגים שונים של זיכרון היסטורי וזיכרון ציבורי ובביטויים שלו בספרות, בהיסטוריוגרפיה, ומעט גם במונומנטים הפיזיים. למשל, בפרק על ה"פרסים" של אייסכילוס בוחן מנדלס נראטיבים שונים של זיכרון שהוטבעו בציבור האתונאי כתוצאה מן התבוסה של הפרסים בסלמיס בשנת 480 לפנה"ס. בפרק אחר מראה מנדלס כיצד נוצר הזיכרון של ההיסטוריה העתיקה בתרבות המערבית. הזיכרון ההיסטורי הושפע מיצירת קנון של היסטוריונים עוד בעת העתיקה. מנדלס מראה את תהליכי יצירת הקנון שהביאו לסלקטיביות במה שנשאר מן ההיסטוריונים של העת העתיקה. לכן התמונה שיש בתרבות המערבית מדמותה של ההיסטוריה העתיקה החל מתקופת הרנסאנס היא מאוד חלקית. הספר בכללותו מאתגר את התפישה השלטת במחקר מאז הלבווקס (Halbwachs) של הזיכרון הקולקטיבי. מנדלס סבור שבדרך כלל לא ניתן לדבר על זיכרון קולקטיבי, אלא על זיכרון חלקי (פרגמנטרי), הטבוע בתוך קבוצות שונות של הקולקטיב. זיכרונות קבוצתיים אלה לא בהכרח משלימים זה את זה אלא מתחרים ומתנגשים אלה באלה.

על הזיכרון: גישה בין-תחומית

הספר On Memory: An Interdisciplinary Approach הוא בעריכתו של דורון מנדלס והתפרסם בשנת 2007 על ידי פטר לנג באוקספורד. הרעיון צמח אצל מנדלס בעקבות מסקנותיו בספרו הנסקר קודם, שלמעשה ניתן לדבר רק על זיכרונות חלקיים של קבוצות בתוך הקולקטיב. הרעיון הוליד את הכנס תוך כדי שהות בקבוצה שעסקה בתקשורת והעולם היהודי במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2005 (כמה מן המשתתפים בקבוצה היו אליהוא כץ, מנחם בלונדהיים, אריה אדרעי, תמר ליבס, שמואל פיינר, חיים סולובייציק ואחרים). הספר שמקבץ את הרצאות הכנס הופיע בשנת 2007, ולקחו בו חלק מומחים מדיסציפלינות שונות. בין הדיסציפלינות וקשרן לזיכרון נכתבו מאמרים בתחום המשפט (נילי כהן), המוח ( אנשי מדעי הטבע: עידן שגב וחרמונה שורק), אנתרופולוגיה (יורם בילו ומשה שוקד), פסיכולוגיה (עמיה ליבליך ויונתן סלוין), ספרות עברית (דן לאור), החברה הישראלית והשואה (אריה אדרעי) ופילוסופיה (ג'פרי ברש).

מנדלס עצמו כתב בספר את המבוא בו הוא מביא דוגמה מוחשית לטיבו של הזיכרון מן הציור ה"ציבורי" של תקופת הרנסאנס המוקדם באיטליה. כמו כן חיבר מאמר על הנובלה של גינתר גראס "בהילוך של סרטן", בו הוא מנסה להדגים את סוגיית הפרגמנטציה של הזיכרון בגרמניה של היום. לפי הניתוח במאמר, זיכרון קולקטיבי ממלחמת העולם השנייה קיים בגרמניה כתופעת רקע עמומה, אך ישנן קבוצות שמאמצות לעצמן פרגמנטים מזיכרונות העבר, לפעמים שוליים למדי, ואלה יכולים להביא לתוצאות הרסניות ביותר כאשר מנסים לחיותם מחדש.

הפזורה היהודית המפוצלת: תוצאותיה הדרמטיות

בשני מאמרים שמנדלס כתב ביחד עם אריה אדרעי, פרופסור למשפט עברי באוניברסיטת תל אביב, מאמרים שבינתיים הורחבו ועובדו לספר שראה אור ב-2010 בגרמנית, [8] טוענים השניים שבניגוד לתפישה המקובלת במחקר, לא הייתה לחז"ל לא אחיזה ולא אוטוריטה במרחב הדיאספורי היהודי במערב דובר היוונית (ואחר כך הלטינית). היהודים באסיה הקטנה, יוון, האיים האגאיים, איטליה, צרפת, ספרד, קירנאיקה ומצרים שהיו דוברי יוונית היו מנותקים לחלוטין מחז"ל שפעלו בארץ ישראל ובבל, מכיוון שכמעט ולא הייתה להם תקשורת הדדית. כתוצאה מן הפער הזה נוצרו שני סוגים של יהודים, אלה שקיבלו את ספרות חז"ל וכל מה שמשתמע ממנה, ואלה במערב שנשארו יהודים תנכיים ללא התורה שבעל פה שהתפתחה במזרח. גם יהודים במזרח (כלומר ארץ ישראל ומזרחה לכיוון בבל) שלא קיבלו את חז"ל למעשה היה להם הפוטנציאל לקבלם (משום שהם ידעו ארמית ועברית, בניגוד ליהודים המערביים שלא יכלו כמעט בכלל לתקשר בגלל אי ידיעת שפות אלה). הספרות הרבנית כדוגמת המשנה והתלמוד והמדרשים חדרו למערב אירופה רק במאות ה-8 וה-9 לספירה ואז החלה ההיכרות האינטנסיבית של היהודים שם עם ספרות זו. עד אז נכחדו רבים מיהודי אירופה, וחלק לא מבוטל עבר לנצרות. [9] [10]

מדוע פאולוס הלך מערבה?

הספר דן בשאלות סמכות של טקסטים היסטוריים ובשאלות של ליניאריות היסטורית סימולטניות וסוגיות אחרות של נרטיב. בספר דיונים נרחבים על הלניזציה של החשמונאים והשתלבותם במרחב בתפישות עולמם הפוליטית התרבותית והאתית (למשל יחסם למתנות, כבוד, שלום וכוח פוליטי). הספר עוסק גם בשאלות של תאולוגיה פוליטית וזיכרון קולקטיבי בשלביו השונים לאורך תקופה בחייו של העם היהודי. מן הספר מתברר כי בתקופת החשמונאים הראשונים התרחשה מהפכה גדולה בתפישות עולם תאולוגיות ופוליטיות שבאו לידי ביטוי במקור העיקרי לתקופה, ספר מקבים א.

ההיסטוריה כחוזרת על עצמה: האם אנו יכולים להשפיע על מהלכה?

בספר זה שהתפרסם בהוצאה דיגיטלית של אמזון [11] עוסק מנדלס בשאלת חזרת ההיסטוריה, וטוען כי כל חברה היא בעלת "גנום" משולש. צלע אחת של מאפיינים, האחרת של רגשות והשלישית של סולם ערכים. האינטראקציה החיובית ביניהן לבין ה"ראש", הממשל המרכזי, גורם לחברה להתקיים ביציבות יחסית. אינטראקציה מקרטעת בין הצלעות הנגרמת על ידי טריגר חיצוני, פנימי או שניהם, מביאה לחוסר איזון ביניהן שהתוצאה יכולה להיות זעזועים בהתנהלות החברה. במקרים קיצוניים, כגון בדמוקרטיות מודרניות, אף לערעור האיזון בין שלוש הרשויות. [12]


ספרים שכתב

  • Polybius, Cleomenes III and Sparta’s "patrios politeia"; Napoli : Macchiaroli, 1978
  • The land of Israel as a political concept in Hasmonean literature : recourse to history in second century B.C. claims to the Holy Land / by Doron Mendels ; Tuebingen : J. C. B. Mohr, 1987
  • The rise and fall of Jewish nationalism / Doron Mendels; Grand Rapids, Mich. : William B. Eerdmans, 1997, 1992, 1997
  • Identity, religion and historiography : studies in Hellenistic history / Doron Mendels Sheffield, U.K. : Sheffield Academic Press, 1998
  • The media revolution of early Christianity : An essay on Eusebius’s ecclesiastical history / Doron Mendels ; Grand Rapids, Mich. : William B. Eerdmans, 1999
  • Memory in Jewish, pagan, and Christian societies of the Graeco-Roman world / Doron Mendels. London ; New York : T & T Clark International, 2004.
  • Doron Mendels, Why Did Paul Go West? Jewish Historical Narrative and Thought, Bloomsbury: London-New York, 2013.
  • History as Repetition: Can we affect its Course? (Amazon Kindle Edition 2017).
    • German translation in Amazon Kindle: "Warum Geschichte wiederkehrt: Reflexionen eines Historikers" translated by Regina Randhofer, 2018.

ספרים שערך

  • הגבול הגרמני של האימפריה הרומית / בעריכת מיכאל טוך ודורון מנדלס. ירושלים : הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ה.
  • On memory : an interdisciplinary approach. / Doron Mendels (ed.). Oxford : Peter Lang Pub Inc, 2007.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דורון מנדלס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ כגון אנטוני ד. סמית בספרו "האומה בהיסטוריה", החברה ההיסטורית הישראלית, 2003
  2. ^ "Hellenistic Utopia and the Essenses" 420-439 ( פרק 25 בקובץ)
  3. ^ "Greek and Roman History in the Bibliotheca of Photius" 200-211 (פרק 7)
  4. ^ Creative History in the Hellenistic Near East in the Third and Second Centuries BCE: The Jewish Case 357-364" (פרק 21)
  5. ^ " The Polemical Character of Manetho's Aegyptiaca". 137-159.(פרק 4).
  6. ^ Pagan or Jewish? The Presentation of Paul's Mission in the Book of Acts" 394-419 (פרק 24)
  7. ^ זמנים 77 (חורף 2001–2002 ), עמודים 12-19( "עליית הכנסייה המזרחית: מהפכת תקשורת").
  8. ^ Doron Mendels and Arye Edrei, Zweierlei Diaspora. Zur Spaltung der antiken juedischen Welt (Vandenhoeck&Ruprecht, Goettingen 2010).
  9. ^ Arye Edrei and Doron Mendels, "The Split Jewish Diaspora: It's Dramatic Consequences", Journal for the Study of the Pseudepigrapha, vol. 16.2 (2007): 91-137
  10. ^ Arye Edrei and Doron Mendels, "The Split Jewish Diaspora: It's Dramatic Consequences", Journal for the Study of the Pseudepigrapha, vol. 17.3 (2008): 163-187.
  11. ^ 2017 ?History as Repetition: Can we affect its Course
  12. ^ תקציר בעברית, אלכסון, 14 באוקטובר 2018
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28814904דורון מנדלס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דורון_מנדלס&oldid=1970182"