גרונטוקרטיה
גרונטוקרטיה (מיוונית: γέρων: זקן וקרטיה, שלטון; מילולית שלטון הזקנים) היא גרסה של שלטון אוליגרכי שבו ישות נשלטת על ידי מנהיגים שהם זקנים יותר באופן משמעותי מן הגיל של רוב האוכלוסייה הבוגרת. לעיתים אופיו של המבנה הפוליטי בחברה הוא כזה שהכוח במעמד השולט מצטבר בהדרגה ככל שהגיל עולה, כך שהזקנים ביותר מחזיקים ברוב הכוח השלטוני. אלה המחזיקים בעמדות הכוח השלטוני אינם בהכרח מחזיקים במשרות שלטוניות רשמיות, אלא לעיתים קרובות בעלי השפעה מכרעת על האוחזים במשרה השלטונית.
עיקר כוחה של הגרונטוקרטיה הוא ביציבותה, מאפיין המתאים יותר למוסדות שלהם עקרונות שאינם משתנים לאורך זמן. גרונטוקרטיה עלולה להיות שיטת ממשל לא יעילה במוסדות שבהם שינויים תכופים ומהירים[1].
מקור המונח
אף שתופעת הגרונטוקרטיה ידועה מזה אלפי שנים בהיסטוריה האנושית, המונח גרונטוקרטיה הוא מונח מודרני אשר מקורו, ככל הנראה, במחצית הראשונה של המאה ה-19. בעלון פוליטי, אשר התפרסם בשנת 1828 על ידי מחבר בשם ז'אן-ז'אק פאזי, הוא כותב: ”גרונטוקרטיה, או שלטון האנשים הזקנים, הוא לגרסתי, מקור הקשיים בהם אנו צופים בליבה של המדינה.”[2]. תמיכה לטענה כי המונח לא היה מוכר קודם לתקופה זו ניתן למצוא בעובדה כי מילונים היסטוריים אינם מכילים את המונח, ואילו מילון לארוס (Dictionnaire Larousse Lexis), במהדורת 1975, קובע כי מקור המילה בשנת 1825 לערך, מבלי שהוא נוקב בשמו של פאזי כמקור. אף מילונים אנגלים, דוגמת המילון האנגלי של אוקספורד, מתארכים את המונח למחצית הראשונה של המאה ה-19[3].
גרונטוקרטיה במערכות ממשל מדיניות
גרונטוקרטיה היא צורת ממשל נפוצה במדינות קומוניסטיות, בהן תקופת שרותו של אדם למפלגה היא אחד הכישורים העיקריים להתמנות כמנהיג. כך מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסינית, מאו דזה-דונג, היה בן 82 במותו. בשנות ה-80 וה-90 בסין שלטו במדינה מי שכונו "שמונת בני האלמוות". ביניהם: דנג שיאופינג אשר שמר על כוחו בשלטון גם לאחר שהיה כמעט בן 90. צ'ן יון (1905–1995) היה ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית עד למותו בגיל 89. פנג צן (1902–1997) פרש מתפקידו בהנהגת המפלגה בגיל 86. יאנג שאנגקון (1907–1998) התמנה לנשיא סין בגיל 81 ושימש בתפקיד עד גיל 86.
גרונטוקרטיה החלה להשתרש במערכות השלטון בברית המועצות החל משנות ה-70 ונמשכה עד מרץ 1985 לפחות, כאשר הנהגה צעירה ודינמית יותר, בראשות מיכאיל גורבצ'וב, החלה להתבלט. ליאוניד ברז'נייב מת בשנת 1982, כשהוא עדיין מחזיק בתפקיד המנהיג בגיל 75. אף שסבל מהתקף לב בשנת 1975 ובריאותו הידרדרה לאחר מכן, המשיך לאחוז במשרה הרמה במדינה.
בשנת 1980 הגיל הממוצע של חברי הפוליטביורו היה 70 (לעומת גיל ממוצע של 55 בשנת 1952 ו-61 שנים בשנת 1964). בשנת 1982 היו כל החברים הבולטים בהנהגה הסובייטית קשישים: ברז'ינייב בן 75, שר החוץ אנדריי גרומיקו בן 72, שר ההגנה דמיטרי אוסטינוב בן 73 וראש הממשלה ניקולאי טיחונוב בן 77. יורי אנדרופוב ירש את ברז'נייב בהנהגת המדינה בגיל 68, אף שהיה אז כבר חולה מאוד. לאחר מות אנדרופוב התמנה קונסטנטין צ'רניינקו להחליפו בגיל 72 והחזיק בשלטון 13 חודשים עד למותו.
בקובה החזיק פידל קסטרו (יליד 1926) במשרה הבכירה בשלטון עד גיל 82, אז החליפו אחיו ראול (יליד 1931), שהיה אז בן 76.
גרונטוקרטיה אפיינה אף את השלטון במדינות אחרות בגוש המזרחי, בהן מנהיג המדינה אחז עדיין במשרתו בשנות ה-70 וה-80 לחייו. בין הדוגמאות הרבות לכך ניתן לציין את אנוור הוג'ה שליט אלבניה עד גיל 76, גוסטב הוסאק נשיא צ'כוסלובקיה עד גיל 76, אריך הונקר מנהיג גרמניה המזרחית עד גיל 77, יאנוש קאדאר מנהיג הונגריה עד גיל 75, נוהאק פומסאוואן מנהיג לאוס עד גיל 83, קים איל-סונג מנהיג קוריאה הצפונית עד גיל 82.
יש שטענו גם כי ממשלת ישראל השלושים הייתה גרונטוקרטיה[4]: ראש הממשלה אריאל שרון היה בן 75 בעת שהתמנה לראש הממשלה, כמשנה לראש הממשלה שימש שמעון פרס אשר היה בן 81 בהתמנותו לתפקיד, וסגן ראש הממשלה היה יוסף לפיד בן 70 בעת שהתמנה.
גרונטוקרטיה בתאוקרטיה
גרונטוקרטיה נפוצה במדינות דתיות תאוקרטיות כגון איראן והכס ה"קדוש", בהן המנהיגות נמצאת בידי זקני הדת. ח'ומייני (1902–1989) שימש כמנהיג העליון באיראן עד גיל 86, ומחליפו עלי ח'אמנאי (יליד 1939) מחזיק בשלטון נכון לשנת 2020, מעל גיל 80. יחד עם זאת, באיראן שבה מנהיגי הדת הבכירים הם זקנים, קיימת מגבלת גיל מקסימלי של 75 כדי להיות מועמד בבחירות לבית הנבחרים.
האפיפיור פרנציסקוס עומד בראש הכס ה"קדוש", נכנס לתפקידו בגיל 77, והוא החליף את האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר שפרש בגיל 85 מתפקידו.
גרונטוקרטיה במונרכיות אבסולוטיות
מונרכיות אבסולוטיות מתאפיינות לעיתים בגרונטוקרטיה. כך ניתן לראות גרונטוקרטיה במערכת השלטון בערב הסעודית, שם אוחזת בשלטון משפחת סעוד, עבדאללה (1924-2015), שלט בממלכה עד גיל 91, סולטאן, יורש העצר הסעודי היה בן 83 במותו בשנת 2011, וסלמאן המלך הנוכחי, נכנס לתפקידו בגיל 80.[5].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Vincenzo Atella and Lorenzo Carbonari, When Elders Rule: Is Gerontocracy Harmful for Growth?
- ^ Jean-Jacques Fazy, De La Gerontocratie ou Abus De La Sagesse Des Vieillards Dans Le Gouvernement De La France. Paris, 1828
- ^ Frederick R. Eisele, Origins of "Gerontocracy". The Gerontologist 1979;19:403-407
- ^ Gil Hoffman, Rocking toward a gerontocracy? Jerusalem Post December 2, 2005
- ^ Saudi Arabia's Ailing Gerontocracy. States News Service 1 Dec. 2010
| שיטות ממשל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| צורות שלטון | |||||
| מונרכיה | מונרכיה חוקתית • אוטוקרטיה • מונרכיה פדרלית • מונרכיה מסורתית | ||||
| רפובליקה | רפובליקה אסלאמית • רפובליקה פדרלית • פדרציה חוקתית • משטר נשיאותי • משטר חצי-נשיאותי • רפובליקה עממית • פדרציה מסורתית | ||||
| מקור כח | |||||
| דמוקרטיה |
| ||||
| ריכוז כח |
| ||||
| שונות | משטר כלאיים • ליברליזם • ליברטריאניזם • דמוקרטיה לא ליברלית • דמוקרטיה חלולה • תאוקרטיה • קורפורטיזם • מריטוקרטיה • טטררכיה | ||||
ראו גם בפורטל:מדע המדינה
| |||||
