פלוטוקרטיה
פְּלוּטוֹקְרַטְיָה (מיוונית: Pluotos - הון, Kratos - שלטון) או שלטון בעלי הון[1] היא שיטת ממשל בלתי דמוקרטית שבה הכוח השלטוני מצוי בידי בעלי ההון. סוג זה של משטר כולל ריכוזיות גבוהה והימצאות השליטה ברוב מוסדות המדינה בידי קבוצה קטנה של האוכלוסייה המשמרת בכך את כוחה הפוליטי והכלכלי. שלטון זה מתאפיין באי שוויון כלכלי גבוה ובאפשרות נמוכה למוביליות חברתית. רעיון זה של שיטת ממשל מופיע לראשונה אצל פילוסופים ביוון העתיקה. כל הרעיון של שלטון ההון עלול להיתמך על ידי המעמדות העשירים בחברה בצורה עקיפה או בחשאיות, אם כי המונח עצמו משמש כמעט תמיד בהקשר שלילי וכגנאי.
שימוש
המונח משמש בדרך כלל בצורת גנאי וזלזול כדי לתאר או להזהיר מפני מצב פוליטי לא רצוי. לאורך ההיסטוריה, הוגי דעות פוליטיים ומדינאים כמו וינסטון צ'רצ'יל, ההיסטוריון הצרפתי אלקסיס דה טוקוויל, המונרכיסט הספרדי מהמאה ה-19 חואן דונוסו קורטס והבלשן נועם חומסקי גינו את הפלוטוקרטים על ההתעלמות מחובותיהם החברתיים, תוך שימוש ציני בכוחם כדי לשרת את האינטרסים האישיים שלהם שהובילו להגדלת העוני וטיפוח סכסוכים מעמדיים, ולהשחתת החברה בגלל חמדנותם ונהנתנותם.
דוגמאות היסטוריות
ישנם מספר דוגמאות למדינות פלוטוקרטיות לאורך ההיסטוריה: האימפריה הרומית, כמה ערי-מדינה ביוון העתיקה, קרתגו, רפובליקות הסוחרים של ונציה, פירנצה וג'נובה, וכן האימפריה היפנית טרום מלחמת העולם השנייה (תקופה שכונתה "זאיבצו"). לדעת ההוגה נועם חומסקי והנשיא לשעבר ג'ימי קרטר, ממשל ארצות הברית בתחילת המאה ה-21 דומה לממשל פלוטוקרטי אך בעל הסתייגויות דמוקרטיות.
דוגמה מודרנית אחת לפלוטוקרטיה היא הסיטי של לונדון. לסיטי יש מערכת אלקטורלית ייחודית עבור הממשל המקומי שלה. יותר משני שלישים מהבוחרים אינם תושבים, אלא נציגים של עסקים וגופים אחרים אשר תופסים מקום בעיר, כאשר קולותיהם מופצים על פי מספר העובדים ברשותם. ההצדקה העיקרית להסדר זה היא כי רוב השירותים הניתנים על ידי תאגיד העיר משמשים כעסקים בעיר. למעשה, כ-450 אלף תושבים שאינם תושבים הם אוכלוסיית העיר, שמספרם עולה על 7,000 תושבי העיר.
ארצות הברית
לאחר מלחמת העולם השנייה
רוסיה
דו"ח של הקרדיט סוויס משנת 2013 קבע כי "לרוסיה יש את הרמה הגבוהה ביותר של אי-שוויון בעולם, מלבד מדינות קטנות בקאריביים עם תושבים מיליארדרים".
ברחבי העולם, מיליארדרים "אחראים" קולקטיבית בעבור 1%–2% מכלל עושר משקי הבית, ו-20 המיליארדרים הגדולים בארצות הברית הם הבעלים של 50% מכלל כל העושר ברחבי ארצות הברית. ברוסיה של תחילת המאה ה-21, החזיקו המיליארדרים ב-35% מכלל העושר הארצי, והאוכלוסייה ברוסיה קטנה פי שלושה מזו של ארצות הברית. נכון ל-2018, 26 המיליארדרים העשירים ביותר בעולם החזיקו בהון השווה לזה של 3.5 מיליארד האנשים העניים בעולם, שהם 50% מהאוכלוסייה הכלל עולמית.
כתעמולה
בתקופת הפשיזם האיטלקי והגרמני, נקראו מדינות מערביות-דמוקרטיות "פלוטוקרטיות" כחלק ממערך התעמולה והז'רגון הפוליטי שמשטרים אלו ייסדו. קריאות אלו רמזו כי מספר מצומצם של אנשים עשירים במיוחד שולט במדינות ומחזיק בהן ככופר.
"פלוטוקרטיה" החליפה את המושגים "דמוקרטיה" ו"קפיטליזם" כקונספט פשיסטי עיקרי להתנגחות פוליטית בארצות הברית ובבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה. עבור הנאצים, המונח היה לעיתים קרובות מילת קוד עבור "היהודים".[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עמי גינזבורג, פלוטוקרטיה, דה מרקר, 30 באוקטובר 2011
- גיא רולניק, פלוטוקרטיה או דמוקרטיה?, דה מרקר, 9 ביוני 2013
- פלוטוקרטיה, העין השביעית, 17 בפברואר 2013
הערות שוליים
- ^ החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022), באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 ביוני 2022
- ^ World fascism: A Historical Encyclopedia, Blamires, Cyprian; Jackson, Paul, 2006
| שיטות ממשל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| צורות שלטון | |||||
| מונרכיה | מונרכיה חוקתית • אוטוקרטיה • מונרכיה פדרלית • מונרכיה מסורתית | ||||
| רפובליקה | רפובליקה אסלאמית • רפובליקה פדרלית • פדרציה חוקתית • משטר נשיאותי • משטר חצי-נשיאותי • רפובליקה עממית • פדרציה מסורתית | ||||
| מקור כח | |||||
| דמוקרטיה |
| ||||
| ריכוז כח |
| ||||
| שונות | משטר כלאיים • ליברליזם • ליברטריאניזם • דמוקרטיה לא ליברלית • דמוקרטיה חלולה • תאוקרטיה • קורפורטיזם • מריטוקרטיה • טטררכיה | ||||
ראו גם בפורטל:מדע המדינה
| |||||
34757893פלוטוקרטיה