עוצמה רכה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הרחבה על מקור והתפתחות המושג, הפירושים השונים והדרכים בא לידי ביטוי בפועל, ביקורת על המונח.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הרחבה על מקור והתפתחות המושג, הפירושים השונים והדרכים בא לידי ביטוי בפועל, ביקורת על המונח. | |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
עוצמה רכה (באנגלית: Soft Power) הוא מונח ביחסים בינלאומיים המתאר מצב בו מדינה במערכת הבינלאומית משפיעה על מדינה אחרת בצורה לא כוחנית, ובעזרת כך משיגה יעדים שונים במדיניות החוץ. עוצמה רכה מבוססת בעיקר על "אטרקטיביות" של המדינה, כלומר כוח המשיכה שמדינה יכולה להקרין, היכול לנבוע מלגיטימיות (בעייני אחרים), תרבות, מוסר, ערכים, אתיקה ועוד. עוצמה רכה יכולה להיות גם לא מכוונת, כך שעוצמה רכה של מדינה יכולה להיות גם עקיפה ולהשפיע על מדיניות של מדינה אחרת ללא בקשה ישירה. עוצמה רכה נבדלת מעוצמה נוקשה (או קשה) שמשמעותה שימוש בכוח צבאי או לחץ כלכלי.
לפי מדד 'Soft Power 30' שהתפרסם בשנת 2017, צרפת הגיעה למקום הראשון ולאחריה בריטניה[1].
התפתחות המושג
המושג הופיע לראשונה בכתביו של ג'וזף ניי (Joseph Nye) שטען כי הדמוקרטיה (ובמיוחד הערכים הליברליים בה כגון זכויות האדם וחירויות הפרט) יכולה לגרום למדינות להעריץ מדינות שנתפסות כהתגלמות ערכים ליברליים, ולכן לנסות לרצות אותן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עוצמה רכה, באתר מכון ראות
- Soft Power: The Means to Success in World Politics
- ד"ר ניסים אוטמזגין, קומיקס במקום F-16: העוצמה הרכה של יפן באתר ynet
- נחמן שי, אריאל שרון טבע את המושג באתר גלובס
- עבדאללה צוואלחה, הסביבה האסטרטגית החדשה של ישראל – אתגר העוצמה הרכה המכון למחקרי ביטחון לאומי
- יוסף ישראל, "מקדונלד'ס אאוט": האטרקטיביות של ארצות הברית בשפל, צרפת מובילה
הערות שוליים
- ^ ynet (2017-07-18). "לא בכוח: צרפת ובריטניה מובילות ב"עוצמה רכה"". Ynet. נבדק ב-2018-07-23.
