גיאנה הצרפתית
| |||
| מדינה |
 צרפת | ||
|---|---|---|---|
| מושל | רודולפו אלקסנדרה | ||
| נפות במחוז שמעבר לים | 2 רבעים, 19 קנטונים, 22 קהילות | ||
| בירת המחוז שמעבר לים | קאיין | ||
| שטח | 86,504 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז שמעבר לים | 250,109 (2013) | ||
| ‑ צפיפות | 2.4 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| אזור זמן | UTC -3 | ||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת גיאנה הצרפתית רגילה) | |||
.svg)
גִיאָנָה הצרפתית (בצרפתית: Guyane française) היא טריטוריה של צרפת (מחוז מעבר לים), הממוקמת בחוף הקריבי של דרום אמריקה. גובלת בסורינאם במערב ובברזיל בדרום ובמזרח.
היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של גיאנה הצרפתית
ההתיישבות הצרפתית הראשונה הייתה ב-1604. בגִיאָנָה הצרפתית היו מושבות עונשין עד 1951, הידועה שבהן נקראה אי השדים ובה הוחזקו כאסירים אלפרד דרייפוס ואנרי שרייר ("הפרפר").
לאחר כניעת צרפת לגרמניה במלחמת העולם השנייה שמרה גיאנה הצרפתית על נאמנותה לצרפת של וישי. בחודש מרץ 1943 הוחלף שלטון וישי במושבה בהפיכה לא אלימה, בידי ועדה שתמכה בצרפת החופשית, שנתמכה על ידי קציני הצבא במושבה.
גיאנה הצרפתית הוכרזה רשמית כ"חבל ארץ שמעבר לים" של צרפת ב-19 במרץ 1946.
בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הציע שמעון פרס לז'אק סוסטל, שר המושבות הצרפתי דאז, את החכרת גיאנה לישראל על מנת שתשמש לה כמושבה. סוסטל הסכים. פרס הצליח לשכנע בעניין זה את הלל דן והם שיגרו משלחת של שבעה אנשים לתור את הארץ הזו. המשלחת חזרה עם דו"ח מפורט וסרט של הביקור. פנחס ספיר התנגד לכך באמרו כי ”זה אסון, קולוניאליזם, אימפריאליזם שימיט שואה באפריקה והתנגדות בדרום אמריקה”. גם דוד בן-גוריון השתכנע שאין לישראל מה לחפש בג'ונגלים של גיאנה. ההצעה נדחתה על ידי הממשלה בישראל[1][2].
פוליטיקה
כחלק מצרפת, גִיאָנָה הצרפתית שייכת לאיחוד האירופאי כטריטוריה הגדולה ביותר מחוץ לאירופה.
כלכלה
מוצרים רבים הנמכרים בגִיאָנָה הצרפתית הם מתוצרת הקהילה האירופית בלבד, דבר שמייקר את מחירם של מוצרי המזון. בהיעדר מוצרי מזון בסיסיים כגון קמח וסוכר שאינם מתוצרת אירופית, קיים שוק שחור של מוצרים איכותיים מתוצרת ברזיל. עקב מחירם הגבוה של המוצרים, אזרח צרפתי העובד ברשויות הממשל השונות (כולל מורים), מקבל משכורת הגבוהה ב-40% מהמשכורת של בעל תפקיד מקביל בצרפת.
מיקומה של גיאנה הצרפתית, קרוב לקו המשווה, כמעט אידיאלי לשיגור לוויינים למסלול גיאוסינכרוני סביב כדור הארץ, ולכן אטרקטיבי לסוכנויות חלל המשגרות לוויינים. הודות לכך נבנה ליד העיר קורו בסיס החלל האירופי קורו. בין סוכנויות החלל המשגרות לוויינים מקורו אפשר למנות את סוכנות החלל האירופית ואת התעשייה האווירית לישראל ששיגרה את הלוויין עמוס 1 מגיאנה הצרפתית.
גאוגרפיה
גִיאָנָה הצרפתית ממוקמת לחוף הים הקריבי של דרום אמריקה. כמו שְכֵנְתָה סורינאם, גם גיאנה הצרפתית ממוקמת בין קווי הרוחב השני לחמישי ביחס לקו המשווה ולכן מתאפיינת במזג אוויר טרופי חם מאוד.
דמוגרפיה
רוב התושבים בטריטוריה הם שחורים ומיעוטם לבנים, אינדיאנים ומולטים. האוכלוסייה מרוכזת ברובה בשפלת החוף ואזוריה הדרומיים של הארץ כמעט וריקים מאדם. השפות המדוברות במדינה הן צרפתית וקראולית (שפת המתיישבים באיי הודו המערבית).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אמריקה הלטינית | ||
- גיאנה הצרפתית באתר לונלי פלנט של ynet
הערות שוליים
- ^ עפרי אילני, הפקולטה למדעי שמעון פרס, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2009.
- ^ מיכאל בר זוהר:"כעוף החול, שמעון פרס - ביוגרפיה",עמ' 236–238, 2006
| חבלי צרפת | ||
|---|---|---|
| חבלים בצרפת המטרופוליטנית מ-2016 | או-דה-פראנס • אוברן-רון-אלפ • אוקסיטניה • איל-דה-פראנס • אקיטן החדשה • בורגון-פראנש-קונטה • ברטאן • גראנד אסט • נורמנדי • סאנטר-עמק הלואר • פיי דה לה לואר • פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור • קורסיקה | 
|
| חבלים בצרפת המטרופוליטנית עד סוף 2015 | אוברן • איל-דה-פראנס • אלזס • אקיטן • בורגון • ברטאן • לורן • לימוזן • לנגדוק-רוסיון • מידי-פירנה • נור-פה דה קאלה • נורמנדי עילית • נורמנדי תחתית • סאנטר • פיי דה לה לואר • פואטו-שראנט • פיקרדי • פראנש-קונטה • פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור • קורסיקה • רון-אלפ • שמפאן-ארדן | |
| חבלים מעבר לים | גוואדלופ • גיאנה הצרפתית • מרטיניק • ראוניון • מיוט | |
| קולקטיבים מעבר לים | פולינזיה הצרפתית • סן-פייר ומיקלון • ואליס ופוטונה • סן ברתלמי • סן מרטן | |
| טריטוריות מעבר לים | הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת (ארץ אדלי • איי אפארסה • סן פול ואמסטרדם • איי קרגלן • איי קרוזה) | |
| מעמד מיוחד | קלדוניה החדשה • קליפרטון | |
| מדינות וטריטוריות אמריקה הדרומית | ||
|---|---|---|
| מדינות | אורוגוואי • אקוודור • ארגנטינה • בוליביה • ברזיל • גיאנה • ונצואלה • סורינאם • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קולומביה | 
|
| טריטוריות | איי פוקלנד • גיאנה הצרפתית • איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים | |
 | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
| אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
| מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
| תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
| מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
| אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
| אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
| מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. | |