בקשצ'בה

בֵּקֵשצ'בַּה
Békéscsaba
	מבט אווירי
מדינה	הונגריה
חבל	המישור הגדול הדרומי
מחוז	בקש
נפה	נפת בקשצ'בה
ראש העיר	פטר סארוואש
שטח	193.93 קמ"ר
גובה	85-90 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ צפיפות	328.73 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	46°41′20″N 21°05′14″E / 46.6890°N 21.0872°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.bekescsaba.hu
	(למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. בקשצ'בה

בֵּקֵשצ'בַּה (בהונגרית: Békéscsaba, ברומנית: Bichișciaba, ביידיש: טשאבע) היא עיר בחלקה הדרום-מזרחי של הונגריה, ובירת מחוז בקש.

מקור השם

השם בֵּקֵשצ'בַּה מורכב משתי מילים: בֵּקֵש – שמשמעותו שָׁלֵו ו-צ'בה – שם פרטי הונגרי נפוץ ממקור טורקי.

היסטוריה

היישוב צַ'בַּה מוזכר לראשונה בשנות ה-30 של המאה ה-14. בנוסף לצ'בה, היו בתחום שעליו יושבת העיר המודרנית, עוד 8 יישובים. כאשר הטורקים כבשו את חלקיה הדרומיים והמרכזיים של הונגריה, והפכו אותם לחלק מהאימפריה העות'מאנית, היישוב נשאר על תילו, אך הוא נכחד לחלוטין בקרבות נגד הטורקים במאה ה-17.

בשנת 1715 צ'בה מוזכר כמקום בלתי מיושב. שנה לאחר מכן צ'בה כבר מופיעה ברשימת הערים משלמי המיסים. את אכלוסו מחדש של היישוב והפיכתו ליישוב פורח ניתן לזקוף לזכותו של יאנוש ג'ורג' הארוקרן, שקבל חלקים ניכרים ממחוז בקש כגמול על הצטיינותו בקרבות נגד הכובש הטורקי. רובם של המתיישבים החדשים היו איכרים סלובקים לותרנים, ועד היום מהווה בקשצ'אה אחד ממרכזי התרבות הסלובקית בהונגריה. בין השנים 1773 ל-1847 אוכלוסיית היישוב שילשה את עצמה והגיעה ליותר מ-22,000 נפש. למרות גודלה, היישוב נותר בעל אופי כפרי עם רחובות בוציים ובתים מפוזרים. בשל כך כונתה גם כ-"הכפר הגדול ביותר באירופה". ב-1840 קיבלה תואר של עיר שדה. ב-1858 הגיעה לעיר מסילת הברזל ובעקבות כך החלה תנופת פיתוח – נבנו בתי חרושת ומבנים חדשים.

מלחמת העולם הראשונה הביאה סבל רב לעיר. רבים מבניה שגויסו נפלו בקרבות בחזית המזרחית. בין השנים 1919 ו-1920 העיר הייתה תחת שלטון רומני. בעקבות הסכם טריאנון הונגריה איבדה שתי ערים מרכזיות בדרומה את ארד ואת נאג'ווארד, ובקשצ'בה הפכה לעיר המרכזית באזור. ביו שתי מלחמות העולם המיתון העולמי גרם לעוני ולאבטלה בעיר. העיר סבלה גם משיטפון גדול בשנת 1925 שגרם לנזקים כבדים.

במלחמת העולם השנייה לא נערכו קרבות יבשתיים בסביבת העיר פרט להפצצה כבדה של תחנת הרכבת וסביבותיה ב-21 בספטמבר 1944 על ידי חילות האוויר של בריטניה וארצות הברית. בהפצצה זו נהרגו יותר מ-100 אנשים. ב-6 באוקטובר 1944 הצבא הסובייטי השתלט על העיר.

בתקופת השלטון הקומוניסטי העיר התפתחה והפכה לאחד ממרכזי תעשיית המזון הראשיים של הונגריה. החלפת המשטר ב-1990 גרמה למשבר כלכלי בעיר ורבים מתושביו הפכו למובטלים. בראשית המאה ה-21 החלה העיר לצאת מתקופת המשבר ושוב ניכרים סימני פריחה כלכלית.

קהילה יהודית

התיישבות היהודים בעיר החלה בתחילת המאה ה-19. המצבה העתיקה ביותר בבית הקברות היהודי הוא מיולי 1821^[1]^[2]. ב-1825 ישבו בעיר חמישה יהודים, שעסקו בעיקר בשיווק מוצרי טקסטיל שיוצרו במקום. החל משנות ה-40 של המאה – לאחר שהוסרו המגבלות על תנועת היהודים – החל גידול מהיר של אוכלוסיית היהודים, וב-1851 הגיע מספרם ל-110. לקראת תחילת המאה ה-20, היהודים השתלבו בכלכלה המקומית ואחד מארבעת מפעלי הטקסטיל במקום הייתה בבעלות יהודית. כמו כן, בית הדפוס המקומי – שעסק גם בהוצאה לאור של ספרים ועיתונים – הפך לענף מוביל בעיר ואף זכה להכרה כלל ארצית, לאחר שעבר לבעלותה וניהולה של משפחת טֶוואן היהודית.

ב-1883 נוסדה קהילה אורתודוקסית נפרדת כאשר 50 משפחות פרשו מהקהילה המאוחדת-נאולוגית שהוקמה בין השנים 1830 ל-1840. בית הכנסת של הקהילה האורתודוקסית נבנה ב-1904. כמו כן נבנו בית-ספר, תלמוד תורה, מקוה טהרה והוקמו מוסדות צדקה וחסד. בית הכנסת הנאולוגי הוקם ב-1896. בשנת 1928 הקהילה הנאולוגית מנתה כ-1200 נפשות והקהילה האותודוקסית כ-700 נפשות^[3].

תקופת השואה

ב-11 במאי 1944 רוכזו כ-2,300 מיהודי העיר ב-100 בתים בסביבת בית הכנסת המרכזי. באמצע יוני הועברו כל יהודי העיר יחד עם יהודי הסביבה (כולל יהודי טוטקומלוש) לגטו שהוקם במפעל לייבוש טבק ליד תחנת הרכבת. ב-25 ביוני נשלחו חלק מיהודי הגטו למחנות באוסטריה ולמחרת ב-26 ביוני נשלחו כל שאר היהודים ברכבת לאושוויץ. משלוח זה כלל 3,118 יהודים בהתאם לתעודת משלוח שהוצאה בתחנת הרכבת בקושיצה שבסלובקיה ב-27 ביוני^[4].

לאחר השואה

עם סיום המלחמה רק מאות בודדות של יהודים ששרדו שבו לעיר. בסוף שנות ה-40 היגרו כ-150 יהודים לארצות המערב וישראל, עקב המגבלות שהטיל המשטר הקומוניסטי על ניהול חיי קהילה יהודיים. המרד ההונגרי ב-1956 הביא לגל הגירה נוסף של יהודים והיום נותרו רק עשרות בודדות של יהודים בעיר.

ב-1960 מכרה הקהילה היהודית את המבנים הנטושים של 2 בתי הכנסת (הנאולוגי והאורתודוקסי) לעירייה ותמורת הכסף שהתקבל בתוספת סיוע מברית הקהילות היהודיות בהונגריה (MAZSIHISZ), נבנה בית כנסת חדש עבור בני הקהילה בשנת 2004. בית הכנסת נחנך בטקס רשמי עם הכנסת ספר תורה בשנת 2008^[5].

היה זה בית הכנסת הראשון שנבנה בכל מרכז אירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

אוכלוסיית היהודים (1840 – 1949)^[6]^[7]
1840	1880	1890	1900	1910	1920	1930	1941	1949
110	1,336	1511	1772	1,970	2322	2458	2,433	498

רבני העיר

בין רבני העיר נמנו:

ילידי המקום

וילמוש פרלרוט-צ'אבה (1880 – 1955) צייר וגרפיקאי יהודי-הונגרי, אחד הנציגים המצטיינים של האוונגרד.
איבאן אנגל (1899 – 1985) היה פסנתרן הונגרי-יהודי, פרופסור באוניברסיטה
ינה סקיי במקור שפיצר (1889 – 1965) היה משורר, מספר סיפורים יהודי-הונגרי, רוקח.
לאסלו היינל במקור גרין (1902 – אוקראינה?, חורף 1943) היה משורר, סופר יהודי-הונגרי, ניספה בשואה.
אדולף טבאן (1854 – 1921) היה סוחר, בעל בית דפוס ומוציא לאור בולט יהודי-הונגרי.
אנדור טבאן (1889 – 1955) היה בעל בית דפוס, אמן ספרים, מו"ל, בנו של אדולף טבאן ב"דפוס טבאן".
מרגיט טבאן (1901 – 1978) הייתה צורפת יהודייה-הונגרייה עטורת פרסים, בתו של אדולף טבאן.
יוז'ף דומוקוש (במקור דויטש, 1890 – 1978) משפטן יהודי-הונגרי, התובע הראשי ונשיא בית המשפט העליון של הונגריה.

נתונים דמוגרפיים

קבוצות אתניות^[11]^[12]

הונגרים – 93.8%
סלובקים – 6.0%
גרמנים – 0.6%
צוענים – 0.4%
רומנים – 0.4%
אחרים – 0.5%
לא השיבו – 5.6%

דתות^[12]

קתולים – 24.8%
קלויניסטים – 10.9%
לותרנים – 20.5%
אחרים – 1.5%
אתאיסטים – 31.5%
לא השיבו – 10.8%

השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012

^[13]^[12]

ערים תאומות

סרביה זרניאנין, סרביה (מ־1966)
פינלנד מיקלי, פינלנד (מ־1981)
רומניה אודורחיו סקויסק (אנ'), רומניה (מ־1991)
סלובקיה טרנצ'ין, סלובקיה (מ־1992)
פולין טרנובסקיה גורי (אנ'), פולין (מ־1994)
סלובקיה מרטין, סלובקיה

גרמניה ויטנברג, גרמניה (מ־1995)
אוקראינה אוז'הורוד, אוקראינה (מ־1998)
רומניה ביוש, רומניה (מ־1999)
רומניה סלונטה (אנ'), רומניה (מ־2002)
סלובקיה קרומפכי, סלובקיה (מ־2013)

לקריאה נוספת

כריסטינה בז'ן (אנ'), בקשצ'בה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 317–318), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בקשצ'בה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של בקשצ'בה
בקשצ'בה (Békéscsaba), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
קהילת בקשצ'אבה, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
"בקשצ'בה", באתר JewishGen (באנגלית)
בקשצ'בה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בקשצ'אבה (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ בית הקברות היהודי בבקשצ'בה
^ בית קברות יהודי בבקשצ'בה
^ לקסיקון יהודי הונגרי (Magyar Zidó Lexikon) בעריכת פטר אוּיוארי 1929, עמ' 102 (בהונגרית)
^ עדויות - מאת גאבור הירש
^ בית כנסת חדש בבקשצ'בה - ידיעה בעיתון מקומי (בהונגרית)
^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
^ נתוני הדת של יישובי הונגריה בשנים 1880–1949
^ על פרשת רבנותו ראו בהרחבה אצל: גרינוואלד, יקותיאל יהודה בן יעקב, אוצר נחמד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); וכן בספר, תולדות משפחת ראזענטהאל, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
^ ראו: הרב מו"ה יעקב יוסף גינז, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת י, עמוד נח, אות שנח/1.
^ בן רבי שרגא פייש גרוסמן, רבה של טרנוב, ראו: הרב מו"ה בצלאל גרוסמן, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק ב, מערכת ב, עמוד 374, מס' 36.
^ המפקד איפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%.
^ ^12.0 ^12.1 ^12.2 A Detailed Gazetteer of the Republic of Hungary, 2012
^ אוכלוסייה היסטורית, 1870–2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההונגרית KSH

הערים הגדולות של הונגריה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2019^{[אוכלוסין 1]}
^ HUNGARY: Major Cities & Towns
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בודפשט דברצן
	1	בודפשט	בודפשט	1,752,286	11	סולנוק	יאס-נאג'קון-סולנוק	71,285	סגד מישקולץ
	2	דברצן	היידו-ביהר	201,432	12	ארד	פשט	68,211
	3	סגד	צ'ונגראד-צ'נאד	160,766	13	טטבאניה	קומארום-אסטרגום	65,845
	4	מישקולץ	בורשוד-אבאוי-זמפלן	154,521	14	שופרון	גיור-מושון-שופרון	62,671
	5	פץ'	באראניה	142,873	15	קאפושוואר	שומוג'	61,441
	6	גיור	גיור-מושון-שופרון	132,038	16	וספרם	וספרם	59,738
	7	נירג'האזה	סבולץ'-סטמאר-ברג	116,799	17	בקשצ'בה	בקש	58,996
	8	קצ'קמט	באץ'-קישקון	110,687	18	זאלאגרסג	זאלה	57,403
	9	סקשפהרוואר	פייר	96,940	19	אגר	הווש	52,898
	10	סומבטהיי	ואש	78,407	20	נג'קניז'ה	זאלה	46,649

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39015764בקשצ'בה

[1] בית הקברות היהודי בבקשצ'בה

[2] בית קברות יהודי בבקשצ'בה

[3] לקסיקון יהודי הונגרי (Magyar Zidó Lexikon) בעריכת פטר אוּיוארי 1929, עמ' 102 (בהונגרית)

[4] עדויות - מאת גאבור הירש

[5] בית כנסת חדש בבקשצ'בה - ידיעה בעיתון מקומי (בהונגרית)

[6] מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993

[7] נתוני הדת של יישובי הונגריה בשנים 1880–1949

[8] על פרשת רבנותו ראו בהרחבה אצל: גרינוואלד, יקותיאל יהודה בן יעקב, אוצר נחמד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); וכן בספר, תולדות משפחת ראזענטהאל, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[9] ראו: הרב מו"ה יעקב יוסף גינז, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת י, עמוד נח, אות שנח/1.

[10] בן רבי שרגא פייש גרוסמן, רבה של טרנוב, ראו: הרב מו"ה בצלאל גרוסמן, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק ב, מערכת ב, עמוד 374, מס' 36.

[11] המפקד איפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%.

[gaz-12] 12.0 ^12.1 ^12.2 A Detailed Gazetteer of the Republic of Hungary, 2012

[13] אוכלוסייה היסטורית, 1870–2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההונגרית KSH

[14] HUNGARY: Major Cities & Towns

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[אוכלוסין 1]

יישובים במחוז בקש
ערי המחוז	בקשצ'בה
ערים	בטוניה • בקש • • צ'ורוואש • דוואוואניה • אלק • פיזשדיארמט • גיומנדרד • גיולה • קונדורוש • קרשלדאן • מדגיישג'האזה • מזברן • מזהגייש • מזקובאצ'האזה • אורושהאזה • שרקד • סרווש • סגהאלום • טוטקומלוש • אויקיגיוש • וסטה
כפרים	בקשסנטאנדראש • צ'בסבדי • דובוז • גרנדאש • קטשופרון • סבדקיגיוש • טלקגרנדאש • דומבג'האז • קוורמש • אלמאשקמראש • דומבירטוש • קספר • קישדומבג'האז • קונאגוטה • מגיארבאנהגייש • מגיארדומבג'האז • מדגיישבודזאש • נג'באנהגייש • נג'קמראש • פוסטאוטלקה • וגג'האזה • צ'אדסאלאש • אצ'גפלבה • הוניה • בלמגייר • קמוט • קרשטרצ'ה • טרהוש • מורון • קרשויפלו • קרטססיגט • בוצ'ה • קטגיהאזה • לוקשהאזה • אורמניקוט • קרדוש • צ'בצ'וד • בקשאמשון • צ'נאדאפאצה • גאדורוש • קרדושקוט • נג'סנאש • פוסטפלדוואר • ביהראוגרה • גסט • קרשנג'הרשאן • קטגיאן • מהקרק • מזגיאן • שרקדקרסטור • אויסלונטה • ז'דאן

בקשצ'בה

תוכן עניינים

מקור השם

היסטוריה