רבי ישעיה שנייבלג
 | |
| לידה |
1920 ז' באלול תר"פ מארגרעטן |
|---|---|
| פטירה |
2002 (בגיל 82 בערך) י"ח בתשרי תשס"ג בני ברק |
| מקום קבורה | הר המנוחות ירושלים |
| תאריך עלייה | אלול תש"י |
| רבותיו | רבי אליעזר הגר |
| אב | רבי דוד צבי שנייבלג |
| רב המושב בני ראם | |
| חבר בד"צ מחזיקי הדת בעלז | |
| רב בית המדרש בעלז ברמת אלחנן בבני ברק | |
רבי ישעיה שנייבאלג (ז' באלול תר"פ - י"ח בתשרי תשס"ג) היה רב המושב בני ראם, רב בית המדרש בעלז ברמת אלחנן בבני ברק וחבר בד"צ מחזיקי הדת.
ביוגרפיה
נולד במרגיטה שבטרנסילבניה בשבת ז' באלול תר"פ, לרבי דוד צבי שנייבלג ולשרה באבטצ'י[1]. למד אצל זקינו רבי פנחס חיים הורוביץ ובישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר - ויז'ניץ שבראשות אביו ורבי אליעזר הגר, שם נחשב לעילוי וזכה להערכה מאת רבי ישראל הגר. הוסמך להוראה על ידי רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא ורבי חיים מרדכי רולר אב"ד טרגו ניאמץ.
בתחילת שנות השואה נשאר עם אביו בעיר ויז'ניץ עד הושענא רבא תש"ב, אז נשלחו למחנה ריכוז בטרנסניסטריה. בעת כיבוש רומניה בקיץ תש"ד, עברו לבוקרשט ולאחר תקופה קצרה נסע רבי ישעיה לבד לסערט שם לימד לקבוצת פליטים. משם נסע לסיביו והתארס עם מירל בריינא בת האדמו"ר רבי שלום אייכנשטיין מזידיטשוב, ונישואיהם התקיימו בי"ז באב תש"ו.
לאחר נישואיו נסע לגור ליד אביו ששהה בגרוסוורדיין, ואז נסמך שוב על ידי רבי יצחק יעקב ווייס ורבי דוד שפרבר מבראשוב. בשנת תש"ז נתמנה לרב העיר אלבה יוליה, ובחודש חשון תש"ח עבר לכהן כדיין בדעעש.
בארץ ישראל
בחודש אלול תש"י הגיע לארץ והתיישב בשכונת ימין משה בירושלים. בשנת תשי"ב נקרא לשמש כרב בכפר סלמה.
אשתו נפטרה בל' בשבט תשי"ג, והוא נישא בשנית לבאשא בת רבי דוד שפירא[2].
בשנת התשט"ז החל לכהן ברבנות המושב בני ראם, שם כיהן במשך 25 שנים. בשנת תשמ"א התדלדל היישוב החסידי במקום והוא עבר לגור בשכונת רמת אלחנן בבני ברק, אז נתמנה לכהן כחבר בד"צ מחזיקי הדת בעלז, ורב בית המדרש בעלז בשכונה. בי' בטבת התשמ"ד נפטרה אשתו, ונישא פעם שלישית לאסתר עקשטיין אלמנת הרב אלכסנדר משה עקשטיין ממנשסטר.
בי"ח בתשרי תשס"ג לפנות בוקר הוא נפטר בפתאומיות, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
בנו הרב חיים מאיר הדפיס את דברי תורתו בספר נצח ישעיה עם פרקי תולדותיו.
צאצאיו
מאשתו הראשונה:
- שרה חנה פייגא, אשת הרב שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
- הרב חיים יחיאל אהרן מאיר, האדמו"ר מזידיטשוב בני ברק.
- הרב יצחק אייזיק שמחה, האדמו"ר מזידיטשוב - באר שבע בבורו פארק.
- בנו הרב פנחס חיים יוסף, האדמו"ר מווערצקי.
מאשתו השנייה:
- הרב בן ציון, האדמו"ר מראזלא.
- הענדל, (נפטרה בח' באלול תש"פ)[3][4] אשת הרב יהושע העשיל מאסקאוויטש האדמו"ר משאץ מונטריאול.
- ראדא, אשת הרב יחיאל מאיר רוזנבוים האדמו"ר מראחוב.
- בנם הרב דוד צבי רוזנבוים, האדמו"ר ממעז'יבוז'.
- רבי ישראל, האדמו"ר מבאלחוב בבית שמש (נפטר בכ"ז בניסן תשע"ג)[5][6].
קישורים חיצוניים
- קונטרס נצח ישעיה מהדורא קמא (תשס"ג) באוצר החכמה
לקריאה נוספת
- תולדותיו בסוף ספר נצח ישעיה (בני ברק תשס"ט) עמוד רסט-רפט
הערות שוליים
- ^ נכדת רבי פנחס חיים הורוביץ אב"ד קוסוב בעל פתחא זוטא.
- ^ נכדו של רבי משה נחום ולנשטיין ראב"ד העדה החרדית.
- ^ אבל כפול: הרבנית משאץ מונטריאול נפטרה שבוע אחרי חמיה האדמו"ר זצוק"ל באתר JDN.
- ^ בד"ה: אשת האדמו"ר החדש נפטרה בערב שבת באתר כל רגע.
- ^ ברוך דיין האמת: האדמו"ר מבאלחוב זצ"ל הלך לעולמו באתר JDN.
- ^ ישרא"ל אשר בך אתפאר • האדמו"ר מבאלחוב עם אדמו"רים ורבנים.