בית הקברות היהודי העתיק בטבריה

בית הקברות היהודי העתיק בטבריה הוא בית קברות יהודי ישן, הנמצא בטבריה. בית הקברות ממוקם על המדרון המערבי של הר ברניקי בסמוך לכנרת ובמבואותיה הדרומיים של טבריה.

טבריה כאתר אחרית הימים במסורת ישראל

המסורות הקשורות בקבורה בטבריה מתייחסות למסורת עתיקה ולפיה לטבריה תפקיד חשוב באחרית הימים, וזאת על פי פירושים לאמור בתלמוד הבבלי ולפיו: "טבריה עמוקה מכולן... ומשם עתידין להיגאל"^[1], ודברי הרמב"ם ולפיהם: "וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה, ומשם נעתקין למקדש"^[2]. מפסוקים אלו, ואחרים, המופיעים במקורות, צמחה מסורת לפיה תחל הגאולה בטבריה, ויש האומרים כי שם תחל אף תחיית המתים^[3]. מכאן ניתן להבין את בקשתם של רבים, וביניהם הרמב"ם עצמו, להיקבר בטבריה.

מיקומו העתיק של בית העלמין

האתר בו שוכנת כיום העיר טבריה שימש כבית קברות עוד בטרם הוקמה העיר, בימי הורדוס אנטיפס ומסיבה זו נמנעו יהודים שומרי מצוות לגור בה במשך זמן רב.^[4] רבי שמעון בר יוחאי טיהר את העיר מטומאת המת שבה, בכך שקצץ את צמח התורמוס והשליכו בעיר, ובכל מקום בו הייתה טמונה גווייה, והושלך בה תורמוס, צצה הגווייה ועלתה.^[5]

גם לאחר מכן המשיך אזור העיר טבריה לשמש לקבורה. מדרונות ההר בטבריה, עליו בנויות כיום שכונותיה החדשות, שימשו כבית קברות גדול, שנהרס במהלך השנים, וכיום השרידים היחידים לקיומו הם מתחם קבר הרמב"ם בו מצוינים קבריהם של הרמב"ם, אביו מיימון ונכדו רבי דוד המגיד, השל"ה הקדוש, רבי יוחנן בן זכאי והאמוראים רבי אמי ורבי אסי.

בית העלמין הישן

עם חידוש הנוכחות היהודית בטבריה, במהלך המאה השישית לאלף השישי החל מתגבש מיקום חדש לבית העלמין, דרומית לעיר, במקום הסמוך למקום בו מצויה כיום שכונת "אחווה". רבי חיים אבולעפיה (השני) שנפטר בשנת ה'תק"ד היה מראשוני הנטמנים בבית העלמין במקומו החדש. בית עלמין זה גדל במהלך השנים, ונקברו בו אישים חשובים ורבים, מהם שחיו בטבריה, מהם שבאו למות ולהקבר בה, ומהם ששרידיהם הובאו בה לקבורה לאחר שמתו במקום אחר:

חתנו של רבי חיים אבולעפיה, רבי יעקב בירב (נפטר בטבריה ב-ה'תק"ו).
רבי נחמן מהורדנקא, תלמיד הבעל שם טוב וסבו של רבי נחמן מברסלב (נפטר בטבריה ב-ה'תקט"ז).
רבי מנחם מנדל מפרמישלן, תלמיד הבעל שם טוב, נפטר בטבריה.
רבי ישראל זאב הלוי הורביץ, רב העיירה אוהלי שבהונגריה (נפטר בטבריה ב-ה'תקל"ז).
רבי מנחם מנדל מוויטבסק מראשי עליית החסידים (נפטר בטבריה ב-ה'תקל"ח).
רבי אברהם שמשון מרשקוב, בן רבי יעקב יוסף מפולנאה (נפטר בטבריה ב-ה'תקנ"ט)
רבי ישכר בער מזסלב, תלמיד הבעל שם טוב (נפטר בטבריה בערך ב-ה'תק"ס)
רבי יעקב שמשון משיפיטובקה (נפטר בטבריה ב-ה'תקס"א).
רבי אברהם הכהן מקליסק, מראשי עליית החסידים (נפטר בטבריה ב-ה'תק"ע).
רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (נפטר בטבריה ב-ה'תקפ"ב).
בתו, הרבנית ציזיא חנה מזל (נפטרה בטברה ב-ה'תקצ"ז).
רבי ישראל משקלוב (נפטר בטבריה ב-ה'תקצ"ט).
רבי שלמה הרב מסטולין, בן אחי רבי אהרן הגדול מקרלין (נפטר בטבריה בי"א אייר תר"כ).
רבי אברהם ווייס ראב"ד מונקאטש וקהל החסידים בטבריה, זקנו של רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא, (נפטר בטבריה בז' אלול תר"כ).
רבי אברהם אבוחצירא, בנו של המקובל רבי יעקב אבוחצירא המכונה "אביר יעקב" (נפטר במרוקו ב-ה'תרנ"ג).
רבי אברהם אשר בן רבי שלמה הרב מסטולין, מחנכו של הינוקא מסטולין וממייסדי כולל ומוסדות קרלין בא"י (נפטר בטבריה בג' ניסן תרס"א).
רבי שמחה בונים קאליש מאוטווצק (נפטר בטבריה ב-ה'תרס"ז).
רבי משה קליערס, מרבותיה של טבריה וכותב קורותיה (נפטר בטבריה ב-ה'תרצ"ד).
רבי אברהם צבי הלוי (סגל) ראב"ד טבריה, (נפטר בה'תרנ"ד).
רבי יוחנן זרחי (זופוביץ) רב העיר טבריה (נפטר בטבריה ה'תש"ו)
רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (נפטר בתל אביב ב-ה'תש"ח).
רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין (נפטר בתל אביב ב-ה'תשט"ז).
רבי מרדכי רוקח, הרב מבילגוריא ואבי האדמו"ר מבעלזא (נפטר בתל אביב ב-ה'תש"ט).
רב חיים דב הלפרין, אדמו"ר מווסלוי (נפטר בחיפה ב-ה'תשי"ז).
רבי יוחנן פרלוב, האדמו"ר מקרלין (נפטר בארצות הברית ב-ה'תשט"ו).
רבי שמעון שלום קאליש, האדמו"ר מאמשינוב (נפטר בארצות הברית ב-ה'תשי"ד).
רבי יצחק קאליש, האדמו"ר מאמשינוב ארצות הברית (נפטר בארצות הברית ב-ה'תשנ"ג).
בנו רבי יוסף קאליש, האדמו"ר מאמשינוב ארצות הברית (נפטר בארצות הברית ב-ה'תש"פ).
רבי משה וולפסון אב"ד אמונת ישראל (נפטר בארצות הברית ב-ה'תשפ"ד)
קבר אחים לתשעה עשר קרבנות הטבח בטבריה ב-ה'תרצ"ח, שנרצחו בשכונת קריית שמואל.
בבית העלמין נקברו גם כ-300 מנספי גירוש תל אביב בזמן מלחמת העולם הראשונה.

בית העלמין כיום

בית העלמין הישן סגור כיום לקבורה חדשה, אם כי עדיין ניתן לרכוש קברים בודדים במחיר של עשרות אלפי שקלים. במקומו משמש כיום בית עלמין חדש 'טוהר רחל' ממערב לטבריה, בסמוך למושב הזורעים. בית העלמין הישן משמש בעיקר כמקום לעלייה על קברי הצדיקים הטמונים בו.