רבי יוחנן זרחי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יוחנן זרחי 1940

הרב יוחנן זרחי (זופוביץ) (תרל"ד, 1874 - כסלו תש"ז, דצמבר 1946) היה רב בליטא ומזכיר אגודת הרבנים בליטא, ולאחר עלותו ארצה כיהן כרבה הראשי האשכנזי של טבריה.

קורות חייו

נולד באיישישוק שבליטא, בנם של הרב חיים יהודה ליב זופוביץ ורבקה בת אריה אידלס מאיישישוק. למד בישיבות בליטא ובגיל 20 הוסמך לרבנות. בשנת תרנ"ו (1896) נישא לדובה, בת אליעזר זוראבסקי. לאחר נישואיו למד בכולל אברכים בווילנה.

בשנת תר"ס (1900) התמנה כרב של קהילת מיאדל (אנ') שבליטא. במלחמת העולם הראשונה עבר לווילנה ופעל לעזרת הרבנים הפליטים. לאחר המלחמה התמנה כרבה של קהילת סימנה (אנ'). כיהן כרב בעיירה ספיזישוק ובשנת תרפ"ד (1924) עבר לכהן כרב בעיירה רדווילישקי. לאחר שנבחר למזכיר אגודת הרבנים בליטא עזב את הרבנות.

היה חבר מרכז המזרחי בליטא והשתתף מטעם רשימתו בקונגרס הציוני השנים-עשר (1921) בקרלסבאד. תמך ב"החלוץ המזרחי" וב"קרן העלייה" שלו. ביתו שימש אכסניה לשליחי ארץ ישראל מכל הזרמים.

עלה לארץ בשנת תרצ"ד (1934), לאחר ששש בנותיו ובן אחד כבר עלו לארץ ישראל. לאחר מותו של הרב משה קליערס, התמנה לרב הראשי האשכנזי של טבריה, בעוד הרב אשר זאב ורנר מכהן כאב"ד טבריה, מטעם העדה החרדית בעיר. הוא שינה את שם משפחתו לשם עברי[1], על שם אביו (זרחי = זופוביץ רב חיים יהודה). כיהן בתפקידו כרב הקהילה גם ב"ליל הטבח בטבריה" (2.10.1938) שבמהלכו נרצחו 19 מתושבי קריית שמואל, ועד יום פטירתו. פיתח קשרים עם יישובי הסביבה וסייע ליישובים הדתיים שקמו בעמק בית שאן ובגליל התחתון.

קברו של הרב יוחנן זרחי ורעייתו, בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה

נפטר בטבריה בשנת תש"ז (1946) ונקבר בבית הקברות העתיק.

בשנת תשי"ד (1954) החליטה העירייה לקרוא על שמו את בית הכנסת בשיכון ב' בטבריה "אור זורח" (שנקרא היום "שער אשר"), אך עם השנים, הועתקה ההנצחה לבית המדרש שבכניסה לבית הכנסת "אוהל נחום" בקרית שמואל בעיר, הממוקם מעל מקום מגוריו במהלך כהונתו.

בנו, עו"ד שלמה זופוביץ שכיהן כמנהל בית הספר בגטו קובנה החל מינואר 1941 ובני משפחתו, נספו במחנה הריכוז טרזיינשטאדט בשנת 1944. בתו חנה נישאה להוגה הדעות הציוני-דתי מאיר אור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י) 19.8.1937, עמ' 22
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0