רבי משה וולפסון
 | |||||
| לידה |
1925 כ"ג בשבט תרפ"ה ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2024 (בגיל 99 בערך) י"ז סיון ה'תשפ"ד | ||||
| למד ב | ישיבת תורה ודעת | ||||
| מקום מגורים | ניו יורק, ארצות הברית | ||||
| מקום פעילות | בורו פארק | ||||
| השתייכות | חסידות | ||||
| תחומי עיסוק | משגיח, משפיע | ||||
| רבותיו | רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', רבי גדליה שור, רבי יעקב קמינצקי, רבי יעקב יוסף טברסקי הרב דוד טברסקי | ||||
| חיבוריו | ואני תפילה, אמונת עתיך, ציון ועריה | ||||
| |||||
|
| |||||
רבי משה וולפסון (כ"ג בשבט תרפ"ה, 1925 - י"ז בסיוון ה'תשפ"ד)[1] היה משפיע חסידי אמריקאי, משגיח ישיבת תורה ודעת וראש קהילות אמונת ישראל בארצות הברית ובישראל.
ביוגרפיה
נולד בארצות הברית בכ"ג בשבט תרפ"ה לרבי שמואל יהודה[2]. למד בישיבת תורה ודעת אצל רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', רבי גדליה שור ורבי יעקב קמינצקי.
בהשפעת הרב שור התקרב לחסידות[דרושה הבהרה]. בשנות לימודיו בישיבת תורה ודעת התקרב יחד עם קבוצת חברים ביניהם ידידו בן-ציון שנקר, אל רבי שאול ידידיה טאוב האדמו"ר ממודז'יץ ואף כתב את דברי תורתו[3]. אחר כך התקשר לרבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא ובהמשך עם בנו הרב דוד טברסקי אותם החשיב ל"רבו המובהק"[4]. עמד בקשר גם עם רבי יוחנן פרלוב מסטולין, רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן, רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ורבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. בהיותו צעיר לימים נסמך להוראה על ידי רבי יונתן שטייף[1].
נשא את מלכה דבורה, בתו של רבי אליעזר ליפמן שפיצר, מייסד קהילת עדת יראים וינה בויליאמסבורג.
לאחר חתונתו פתח חנות שעונים לפרנסתו, וכן שימש כמלמד בתלמוד תורה תורה ודעת[5] עד שלאחר תקופה, מונה על ידי רבי יעקב קמינצקי כמשגיח בישיבת תורה ודעת[1].
הרב וולפסון לא היה חובש שטריימל למרות היותו חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. הרב וולפסון היה מגיע לירושלים בזמן חופשת הקיץ ומסר שיעורים לחסידיו המתגוררים בארץ, אך בשנותיו האחרונות בשל זקנותו חדל מלהגיע לארץ. הרב וולפסון הוא חלוץ המשפיעים בציבור הכלל חסידי.
נפטר במוצאי שבת פרשת בהעלותך י"ז בסיון תשפ"ד. בהלוויתו בבית מדרשו בבורו פארק הוכתר בנו הרב אברהם יצחק לכהן כרב הקהילה במונסי ונכדו הגדול הרב שמואל יהודה זילבר כממלא מקומו בבית מדרשו בבורו פארק וכראש קהילות אמונת ישראל בעולם.
קהילת אמונת ישראל
רבים מתלמידיו של הרב וולפסון המשיכו לשמור קשר איתו לאחר עזיבתם את הישיבה ועם הזמן נוצרה מסביבו חבורת חסידים ומעריצים, חלקם הגדול לא היו חסידים במקורם. בשנת תשל"א פתח הרב וולפסון קהילה לתלמידיו בשם 'אמונת ישראל' ולאחר מכן פתחו תלמידיו בית כנסת בבורו פארק, ובעקבות כך עבר מויליאמסבורג לגור בבורו פארק ליד בית מדרשו.
הרב וולפסון הושפע מדרך חסידות קרלין, בהשפעתו של רבי יוחנן פרלוב שאליו היה מקורב, ותפילתם של חסידיו מאופיינת בהתלהבות ובצעקות כדרך חסידי קרלין, והוא מקפיד מאד שלא ידברו שום דיבור של חול בבית המדרש, ולכן ביטל את אמירת ה"מי שברך" בקריאת התורה מכיון שיש המדברים בשעה זו.
לקהילה בתי כנסת בבורו פארק, מונסי, לייקווד ירושלים וביתר עילית, תלמוד תורה וישיבה גדולה בשם 'מבקשי השם' וישיבה קטנה 'מבקשי תורה' בבורו פארק, בית חינוך לבנות 'בנות חיה' בבורו פארק ובסטטן איילנד, שישה כוללי אברכים למשך היום וכן כולל בוקר וכולל ערב.
בתחילה היה שולח את רוב הבחורים ללמוד בישיבות בארץ ישראל, אך מאז ייסדו חסידיו תלמוד תורה וישיבה ומאז הפסיק לשלוח את הבחורים, מוסדות אלו וכן בית החינוך לבנות עומדים תחת נשיאותו, אך על פי הוראתו כל השאלות העולים בניהול המוסדות מתייעצים עם הרב שרגא פייבוש הגר האדמו"ר מקוסוב.
רבי משה ייסד את הגמ"ח "חיים וחסד" המחולקת לכמה אגפים, 'קמחא דפסחא', 'קופת קרן ישראל', 'מתנות לאביונים', 'שובע שמחות' לסיוע בזמני שמחה, 'שמחת יום טוב', וקופתו הפרטית 'קופת עזר' דרכה היה מחלק סכומים אדירים לצדקה. כמו כן יש לקהילה חברא קדישא פרטית וחלקה בבית עלמין.
דרכו בחסידות
הרב וולפסון הרבה להדגיש את קדושת המועדים ואת האמונה שכל יהודי הוא קדוש, גם כאשר אין זה נראה כלפי חוץ ("פינטעלע ייד"). הוא הדגיש את חשיבות הרגשת החיות בעבודת ה', ללא תלות במנהגים מסוימים. במכתב לתלמיד הוא כותב[6]: ”על שאלתך מהי חסידות, תשובתי - איני יודע. אם תשאל לי מהו חיים, גם על זה אשיב, איני יודע. אמנם אני מרגיש חיים. אין שינוי בין חי למת, רק שבחי יש רוח חיים. הבעש”ט המשיך חיים של הרגשת אלוקות בעולם... אין תורת הבעש”ט תלוי בשום הנהגה פרטית ולכן תלמידיו משתנים בהנהגותיהם.” בהתאם לזאת בבית מדרשו הנהיג מנהגים מקהילות שונות, ונוסח התפילה הוא משולב מנוסח סידור אדמו"ר הזקן - חב"ד, באבוב, וסלונים[7].
תורתו מבוססת על רעיונות מכלל ספרי חסידות, בפרט החסידות הפולנית, כשפת אמת, ורבי צדוק הכהן מלובלין. הוא הרבה להשתמש בגימטריאות. בתחלת שיעוריו בספר התניא מודגש שלימודו מיועד להתעוררות חיונית ולא להשכלה גרידא.
משפחתו
- חתנו רבי יעקב עקיבא משינסקי, ראש ישיבת אור שמח במונסי.
- חתנו הרב חיים רוזנברג, מראשי ישיבת שערי יושר (ארצות הברית).
- חתנו רבי חיים יוסף דוד וינברג ראש ישיבת באר אברהם סלאנים.
- בנו הרב אברהם יצחק וולפסון, רב קהילת אמונת ישראל במונסי.
- חתנו הרב מרדכי מנשה זילבר האדמו"ר מתולדות יהודה.
- בנו הרב שמואל יהודה זילבר, רב קהילות אמונת ישראל.
- חתנו הרב גדליה מאכליס, ראש כולל קרלין-סטולין בבורו פארק.
מספריו
- ואני תפילה על עבודת התפילה, באידיש ובלה"ק.
- אמונת עתיך, חידושים שנכתבו או נערכו על ידיו, שלושה כרכים על התורה ומועדים, ברוקלין תשמ"ז-תשס"א
- סדרת הקונטרסים אמונת עתיך, שיחות שנרשמו על ידי תלמידיו, משנת תש"מ ואילך.
- ליקוטי אורות - שיעוריו בספר התניא.
- ציון ועריה - על קדושת ארץ ישראל, ירושלים תשס"ג.
קישורים חיצוניים
- שיעורי רבי משה וולפסון באתר "קול הלשון"
- הגר"מ וואלפסון אב"ד קהל אמונת ישראל בחאלקה לילדי הקהילה, באתר jdn
- המשגיח של אמריקה: הגאון הצדיק רבי משה וולפסון זצוק"ל באתר בחדרי חרדים.
ספריו באתר היברו בוקס:
- ואני תפילה, באתר אוצר החכמה
- אמונת עתיך: חלק א' - בראשית שמות, חלק ב' - ויקרא במדבר דברים, חלק ג'- מועדים.
- ליקוטי אורות- שיעוריו בספר התניא (פרק א' עד פרק ז')
- שיעורי וליקוטי אמונת עתיך: אלול וימים נוראים, סוכות, תש"מ, תשמ"ט, תש"נ, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז
- ציון ועריה - לקט משיחותיו על נושאי ארץ ישראל
לקריאה נוספת
- שבועון "מאמענט" פסח תשפ"א עמוד 58-90.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 משה ויסברג, המשגיח של אמריקה: הגאון הצדיק רבי משה וולפסון זצוק"ל באתר בחדרי חרדים.
- ^ שם משפחתו היה בתחילה בן-זאב והוא שינה את שם משפחתו לוולפסון, היה מוכר כיהודי בר אוריין, תלמיד חכם וירא שמים, תלמידו של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, בנו רבי משה מביא בכמה מקומות בספריו אמרות קודש בשם אביו (המשגיח של אמריקה: הגאון הצדיק רבי משה וולפסון זצוק"ל באתר בחדרי חרדים).
- ^ שלמה אברהאם, יגיל במלכו מנגינת חייו של ר' בן ציון שנקר ז"ל, עו"ד דוד זעירא, עמ' 67-69
- ^ חתנו הרב מרדכי מנשה זילבר, בתוך "דעהו", שלח תשפ"ד
, עמוד ח'
- ^ בין תלמידיו באותם שנים: רבי שמשון דוד פינקוס והרב יהושע רוקח ממכנובקה-בעלז
- ^ ספר ליקוטי אורות, עמ' 13.
- ^ בשעת התפילה מונח על הסטנדר שלו סידורים אלו.
