רבי יעקב שמשון משפטיבקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יעקב שמשון משפטיבקה (נפטר בג' בסיוון תקס"א) מצדיקי הדור השלישי של תנועת החסידות, בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בטבריה.

ביוגרפיה

נולד לרבי יצחק, שהיה הרב של סלאוויטא, שפטיבקה, אומן ובאר. למד אצל המגיד ממזריטש ורבי פנחס מקוריץ ומילא את מקומו של אביו כרב.

נודע בלמדנותו ובחריפותו ובשקידתו הרבה. האגדה החסידית מספרת שלכן הוטל עליו להפיץ את בשורת החסידות אצל רבנים ידועים, ושבעקבות כך הגיע גם אל רבה של פראג, הנודע ביהודה. כשהוא נוכח לדעת שהלה מזלזל בחשיבותו של הספר "תולדות יעקב יוסף" נכנס עמו לוויכוח, שבו ניצח. הוויכוח האמור נדפס ככל הנראה לראשונה בספר "אמרי נועם" של הרב משה לייב שפירא, צ'רנוביץ תרמ"ד [1].

ככל הנראה עלה לארץ ישראל פעמיים, לראשונה בסביבות שנת תק"ן ושוב בשנת תקנ"ה. בשבתו בטבריה התעורר ויכוח בינו לבין רבי אברהם מקאליסק, אודות חלוקת כספי החלוקה של קופת מעות ארץ הקודש, בשל ריבוי העולים מארצות פולין ואוקראינה שלא קיבלו מכספי החלוקה באופן שווה כמו יוצאי רוסיה, וזאת מכיון שעיקר הכסף הגיע מרוסיה, ויוצאי פולין ואוקריינא קיבלו רק לפי החלק אשר נאסף בפולין. הויכוח גרר חילופי דברים עם רבים מגדולי החסידות, וגרם לפתיחתה של כולל ווהלין בשנת תקנ"ו[2]. הוא יצא לחוץ לארץ כדי לגייס כספים עבור הכולל. בשנת תקנ"ט חזר לארץ ישראל והגיע לחיפה. מסופר[3] שפגש שם במקרה את שליחו של רבי נחמן מברסלב אשר חיפש ספינה שבה יוכל רבי נחמן לחזור למולדתו. רבי יעקב שמשון מסר את הכסף לשליח מתוך חשש שאחרת ייתפסו בידי השלטונות שחיפשו כספים אלה. רבי נחמן ראה בכך סימן שעליו להישאר פרק זמן נוסף בארץ ישראל. בהמשך פייס רבי נחמן בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי יעקב שמשון.

נפטר בג' בסיון ה'תקס"א בטבריה ונקבר בבית העלמין הישן בטבריה, בחלקת תלמידי הבעש"ט.

חתניו היו רבי יהודה מאיר שפירא משיפיטובקה - בנו של רבו רבי פנחס מקוריץ, ורבי ישראל יהודה לייב מקרסנה.

בשנת ה'תשע"ז הוקם בטבריה בית מדרש הנושא את שמו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, בערכו.
  2. ^ 'בני ישראל יושבי ארצנו ארץ רוססיא יחלקו לשני מחנות... והמחנה השנית על פני אוקריינא, רוסיה הקטנה ורוסיה החדשה טאווריע ובעססאראביען, והוא נקרא בכלל בשם "וואלינער"'- הכרמל מיום כ"ב טבת תרפ"ח.
  3. ^ 'שבחי הר"ן' אות יט.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0