מיון אפרוחים

מיון אפרוחים מהווה פרקטיקה שגורה בתעשיית הביצים המתבצעת במדגרה לאחר בקיעת הביצים. במהלך המיון מופרדים אפרוחים זכרים (אשר אינם יכולים להטיל ביצים) וכן אפרוחות הסובלות מפגמים, ומושמדים. המיון מתבצע על ידי עובדים הבוחנים את מינו של האפרוח. ההבחנה מתבצעת באמצעות השוואת 2 שורות של נוצות באחת מהכנפיים, כאשר אורך הנוצות אצל הנקבות אינו זהה וכך ניתן להבדילן מהזכרים.

בחקלאות המודרנית מגדלים זנים שונים של תרנגול הבית ששונו גנטית כדי להתאימם להטלת ביצים (וזנים אחרים ששונו גנטית - לבשר עוף). בלולי הטלה אין למגדלים צורך באפרוחים זכרים שכן אינם יכולים להטיל. גידולם לבשר אינו משתלם מבחינה כלכלית מכיוון שקצב גדילתם איטי וגודל החזה שלהם קטן יחסית למקובל בזנים המיועדים לבשר עוף (באפרוחים המיועדים לגידול לבשר, מופרדים ומושמדים באופן דומה האפרוחים הסובלים ממומים או פגמים). ארגונים לזכויות בעלי-חיים ורווחת בעלי חיים מבקרים את שיטות הריגת האפרוחים הלא רצויים (בחשמול, גריסה, חנק או מעיכה) ואת הרג האפרוחים בכללו.

בדצמבר 2013 נערך דיון בוועדת החינוך של הכנסת על הצורך בהסדרה חוקית לנושא^[1]. ב-7 בינואר 2014 התפרסם תחקיר כלבוטק על השמדת אפרוחים^[2]^[3].

נכון להיום (2017), המינוח השיווקי "ביצי חופש" נוגע לתנאי הגידול של האפרוחות הנבחרות, אך אינו טוען להימנעות מהליך הברירה וההשמדה של אפרוחים ממין זכר וכו' המתואר לעיל.