השרה כפויה
השרה כפויה או תמרוץ השרה היא תהליך המתבצע בתרנגולות בתעשיית הביצים במטרה להאיץ תהליכים הורמונליים בגופן על־מנת להביא לסיום מחזור הטלה אחד ולפתיחת מחזור הטלה חדש, בו יטילו ביצים גדולות ואיכותיות יותר. התהליך כרוך בין היתר בהרעבה וגרימת עקה לתרנגולות, במטרה לתמרץ את השרת הנוצות הנהוגה אצל תרנגולות בטבע עם בוא הסתיו.
רקע
בטבע נוהגות תרנגולות להשיר את נוצותיהן הישנות בעונת הסתיו ולגדל נוצות חדשות. לתהליך זה נלווה ירידה חדה בתטולת הביצים, עד כדי הפסקה מוחלטת. ניתן לתמרץ תרנגולות להשיר את נוצותיהן על ידי חיקוי הגורמים הטבעיים המאותתים לה להשיר את נוצותיה: התקצרות משך אור היום וירידה בזמינות המזון. בעבר, כשתרנגולות חיו בחצרות ולא בכלובי סוללה, הן נהגו להשיר נוצותיהן בסתיו ולמעט בהטלת ביצים. המחסור העונתי בביצים היה מוביל לעליית מחירים, כך שחוואים השתדלו לטפח את תרנגולותיהן בסתיו בתקווה להאריך את משך ההטלה ולהנות ממחירי הביצים הגבוהים. עם המעבר לכלובי סוללה נוצרה בעיה הפוכה: כתוצאה מזמינות המזון התמידית והתאורה הקבועה נמנעו התרנגולות המטילות מהשרת נוצותיהן. בהיעדר השרה מפחיתות התרנגולות, המתחילות להטיל ביצים על בסיס יומי מגיל 16-20 שבועות, את קצב התטולה ואת איכות הביצים בהדרגה מגיל 25 שבועות ואילך. אף כי תוחלת החיים של תרנגול הבית עולה על שש שנים, בהיעדר השרה טבעית, הופכת החזקת הלהקה לבלתי כלכלית בגיל 72 שבועות לערך. ערך זה תלוי בעלויות הגידול המשתנות ממדינה למדינה. משעה שהחזקת הלהקה מפסיקה להיות כלכלית, ניתן לשלוח אותה לשחיטה, או לתמרץ את הלהקה להשיר את נוצותיה במטרה לעודד מחזור שני של הטלת ביצים. בלולים מסוימים נהוג לחזור על תמרוץ ההשרה כעבור כשנה, בהגיע התרנגולות לגיל כ-121 שבועות.
הליך ההשרה
השיטה המקובלת לתמרוץ השרה היא מניעת מזון מהתרנגולות במשך כעשרה ימים עד שבועיים, במקביל להפחתת התאורה בלולים. לעיתים בנוסף למניעת מזון מונעים מהתרנגולות גם מים למשך מספר ימים.[דרוש מקור] המזון מוחזר באופן הדרגתי לאורך כשבועיים נוספים. כתוצאה משינויים סביבתיים אלו התרנגולות משירות את נוצותיהן ומתחילות בגידול שכבת נוצות חדשה, והטלת הביצים שלהן נפסקת לתקופה של כחודש וחצי עד חודשיים. לאחר תקופה זו יחזרו להטיל בקצב נמוך מזה אליו הגיעו במחזור ההטלה הראשון, אולם איכות הביצים תשתפר.
ביקורת
שיטה זו ספגה ביקורת מצד ארגונים להגנת בעלי־חיים, הן מחמת הרעבת התרנגולות, והן מחמת נזקים עקיפים העלולים להגרם לתרנגולות כתוצאה מהתהליך, כגון עליה בשיעור מקרי שברים בעצמות[1], פגיעה במערכת החיסון[2] או עליה ברמות התוקפנות.
בארצות הברית, בה נפוץ השימוש בתמרוץ השרה, מנהלים מספר ארגונים למען בעלי־חיים מאבק ממושך למניעתה. במספר מדינות הוגשו הצעות חוק המבקשות לאסור על ביצועה, אך לא התקבלו. עם זאת, השימוש בלחץ צרכני הביא מספר משווקי ביצים (ביניהם גם מקדונלד'ס[3] וברגר קינג) להתחייב שלא למכור ביצים ממשקים בהם מרעיבים תרנגולות. גם ארגון הווטרינרים האמריקאי, אשר בעבר תמך בהשרה באמצעות מניעת מזון, שינה את עמדתו, וכיום תומך בהשרה על ידי תזונה דלת ערכים תזונתיים, ומעודד מחקר של שיטות השרה חלופיות.[4]
חלופות
בעקבות הביקורת, נכנסה לשימוש גם שיטה חלופית לתמרוץ השרה, בה לא מונעים מהתרנגולות מזון לחלוטין, אלא מאכילים אותן במזון דל בערכים תזונתיים המורכב בעיקרו מסיבים שאינם מתעכלים. שיטה זו הוכיחה את עצמה כיעילה במידה דומה להשרה על ידי מניעת מזון[5], ונחשבת אכזרית פחות כלפי התרנגולות.[דרוש מקור]
עם זאת, יתרונותיה הממשיים של שיטה זו הוטלו בספק לאור מחקרים המראים כי היא לא מביאה לשינוי משמעותי בשיעורי התמותה או בתסמינים של עקה.[6][7]
נבחנו גם שיטות נוספות לתמרוץ השרה, כגון שימוש בהורמונים, בתרופות, או במינרלים, אך הן לא נכנסו לשימוש מסחרי נרחב.
חוקיות ההשרה בישראל ובעולם
בישראל
בישראל מקובל השימוש בתמרוץ השרה, ובעבר אף היה מחויב על ידי מועצת הלול. עמדתו העקבית של משרד החקלאות אוהדת את הליך ההשרה. כך, בדיון שנערך בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, טענו נציגי משרד החקלאות כי איסור על הרעבת תרנגולות יביא לעליה גבוהה מדי בעלויות הייצור.[8]
ב-2007 יזם משרד החקלאות רפורמה בענף הלול, לפיה יורחב השימוש בכלובי סוללה המוניים במימון המדינה, ועמו השימוש בתמרוץ השרה. הרפורמה ספגה ביקורת על כך שלא נשקלו בגיבושה היבטים של צער בעל חיים[9]. בתגובה לעתירת ארגוני זכויות בעלי חיים, העניק ביהמ"ש צו לפיו הרפורמה לא תצא לפועל לפני שמשרד החקלאות יתקין תקנות בדבר תנאי ההחזקה של מטילות, לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)-1994. ניסיונות המשרד להעביר תקנות המעגנות בחוק כלובי סוללה והשרה כפויה נכשלו שוב ושוב בוועדת החינוך של הכנסת, בטענה שאינן עומדות בתקנים בינלאומיים.
ביולי 2012 הושגה פשרה בוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה, לפיה הכלובים החדשים שייבנו יעמדו בסטנדרטים בינלאומיים מינימליים, והחל מ-2013, הליך ההשרה הכפויה יבוטל.[10] עם זאת, בדצמבר 2012, סמוך למועד היישום, קבע צוות בין משרדי בראשות משרד החקלאות, כי הליך ההשרה הכפויה יימשך ארבע שנים נוספות.[11]
בעולם
חוקי הנציבות האירופית אוסרים על הרעבת בעלי־חיים בשימוש חקלאי או בהאכלתם בתזונה שאינה עונה על צורכיהם הבריאותיים.[12] בהתאם לכך, תמרוץ השרה אינו חוקי באיחוד האירופי, והנציבות פועלת למניעת השימוש בתמרוץ השרה במקומות בהן היא עדיין מתקיימת. גם בקנדה השימוש בתמרוץ השרה אינו נפוץ, על אף שהוא מותר בחוק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Mazzuco, H; Hester, P.Y. 2005. The effect of an induced molt and a second cycle of lay on skeletal integrity of White Leghorns.
- ^ Holt, P.S. 1993. Effect of Induced Molting on the Susceptibility of White Leghorn Hens to a Salmonella enteritidis Infection.
- ^ McDonald's USA Laying Hens Guidelines.
- ^ American Vetreninary Medical Association, Animal Welfare Policy Statement – Induced Molting of Layer Chickens.
- ^ Biggs, P.E.; Douglas, M.E.; Koelkebeck, K.W.; 2003. Evaluation of nonfeed removal methods for molting programs .
- ^ Biggs, P.E.; Persia, M.E.; Koelkebeck, K.W.; Parsons, C.M. 2004. Further evaluation of nonfeed removal programs for molting programs.
- ^ Bell, D.D.; Kuney, D.R. 2004. Farm evaluation of alternative molting procedures.
- ^ פרוטוקול מס' 280 מישיבת ועדת הכלכלה, יום שני, י"ד באייר התשס"א (7 במאי 2001).
- ^ פרק 18 בדו"ח ועדת הבדיקה לבחינת התנהלות השירותים הווטרינריים ברשות השופט בדימוס ורדי זילר.
- ^ "שרי הממשלה החליטו: תיאסר הרעבת תרנגולות", nrg.
- ^ עדי דברת-מזריץ, יצרני הביצים ניצחו: הרעבת התרנגולות תימשך ארבע שנים נוספות, באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2012
- ^ Official journal of the European communities, Council directive 98/58/EC.
22352279השרה כפויה