בגתא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בִּגְתָא הוא אישיות מהתנ"ך, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

בסיפור המגילה

בגתא נזכר במגילת אסתר פעם אחת כאחד משבעת הסריסים שנשלחו להביא את ושתי במהלך המשתה שארגן אחשוורוש[1]

”בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”.

ושתי סירבה לבוא, ובעקבות כך נגזר עליה עונש מוות.

שמו

הרבה חוקרים חושבים שבגתא ובגתן הם אותו אדם.

יש חוקרים הסוברים שהשמות של בגתא ובגתן שניהם מגיעים מאותה מילה בפרסית: Bagadâta, שפירושה נתנאל.[2]

במדרשים נכתב: "בזתא בוז ביתיה, חרבונא אחריב ביתיה, בגתא ואבגתא בוז ובזבוז".[3]

הערות שוליים

  1. ^ מגילת אסתר, פרק א', פסוק י'
  2. ^ ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ב
  3. ^ אסתר רבה (וילנא) פרשה ג.


ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30752473בגתא