אייסה האצ'ינסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אסא האצ'ינסון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אייסה האצ'ינסון
Asa Hutchinson
האצ'ינסון, אוגוסט 2019
האצ'ינסון, אוגוסט 2019
האצ'ינסון, אוגוסט 2019
לידה 3 בדצמבר 1950 (גיל: 74)
בנטונוויל, ארקנסו, ארצות הברית
שם מלא ויליאם אייסה האצ'ינסון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ארקנסו
אוניברסיטת בוב ג'ונס
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בת זוג סוזן בורל (מאז 1973)
מושל ארקנסו ה־46
13 בינואר 2015 – 8 בינואר 2023
(8 שנים)
סגן מושל ארקנסו טים גריפין
יושב ראש אגודת המושלים הלאומית
8 ביולי 2021 – 15 ביולי 2022
(שנה)
סגן יושב ראש אגודת המושלים הלאומית
5 באוגוסט 2020 – 8 ביולי 2021
(48 שבועות ויומיים)
תחת היושב ראש אנדרו קואמו
תת-מזכיר ביטחון המולדת של ארצות הברית לביטחון הגבולות והתעבורה
23 בינואר 2003 – 1 במרץ 2005
(שנתיים ו־5 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש
רנדי ברידסוורת' (בפועל) ←
מנהל המנהל לאכיפת הסמים ה־8
8 באוגוסט 2001 – 23 בינואר 2003
(שנה ו־24 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש
→ דוני ר. מרשל
קארן טנדי ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השלישי של ארקנסו
3 בינואר 1997 – 6 באוגוסט 2001
(4 שנים ו־30 שבועות)
יושב ראש המפלגה הרפובליקנית בארקנסו
1 בינואר 1991 – 31 בדצמבר 1995
(5 שנים)
שותף להנהגה שפילד נלסון (1992-1991)
→ קן קון
לויד סטון ←
התובע הפדרלי במחוז המערבי של ארקנסו
1 בספטמבר 1982 – 20 בינואר 1985
(שנתיים ו־20 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן
→ לארי מקורד
מייקל פיציו ←

ויליאם אייסה האצ'ינסון השני (באנגלית: William Asa Hutchinson II;‏ ) הוא עורך דין, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מארקנסו, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל ארקנסו ה-46 בשנים 2015 - 2023. קודם לכן הוא כיהן כתובע פדרלי, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית ובשני תפקידים בממשלו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש. האצ'ינסון הציג את מועמדותו בבחירות המקדימות של הרפובליקנים בבחירות לנשיאות של 2024.

ב-1982 מינה הנשיא רונלד רייגן את האצ'ינסון כתובע פדרלי במחוז המערבי של ארקנסו. ב-1986 הוא התמודד ללא הצלחה בבחירות לסנאט של ארצות הברית מול הסנאטור הדמוקרטי המכהן והמושל לשעבר דייל במפרס, וארבע שנים לאחר מכן נוצח על ידי וינסטון בראיינט בבחירות למשרת התובע הכללי של ארקנסו. ב-1996 הוא התמודד בהצלחה על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית, בו הוא ייצג את מחוז הבחירה השלישי של ארקנסו עד שב-2001 מינה אותו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש כמנהל המנהל לאכיפת הסמים. ב-2003 מינה אותו בוש כתת-מזכיר ביטחון המולדת של ארצות הברית לביטחון הגבולות והתעבורה. ב-2005 פרש האצ'ינסון מתפקידיו בממשל בוש.

ב-2006 נבחר האצ'ינסון כמועמד המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל ארקנסו, אך נוצח בבחירות הכלליות על ידי התובע הכללי של ארקנסו מייק ביבי. ב-2014 הוא היה שוב מועמד המפלגה, והפעם הביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מייק רוס. ב-2018 הוא נבחר לכהונה שנייה כמושל ברוב של כמעט שני שלישים. בשל הגבלת כהונה, נמנע ממנו להיבחר לכהונה שלישית ב-2022, ובמקומו נבחרה שרה האקבי סנדרס.

בשנים 2020 - 2021 שימש האצ'ינסון כסגן יושב ראש אגודת המושלים הלאומית, לאחר מכן ועד 2022 הוא החליף את מושל ניו יורק אנדרו קואומו כיושב ראש הארגון.

ראשית חייו

אייסה האצ'ינסון נולד בעיר בנטונוויל שבארקנסו, כבנם של קורל וירג'יניה (לבית מאונט) וג'ון מלקולם האצ'ינסון האב. ב-1972 הוא סיים לימודי תואר בוגר אוניברסיטה בחשבונאות באוניברסיטת בוב ג'ונס בקרוליינה הדרומית, וב-1975 קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת ארקנסו. במשך 21 שנים הוא עסק בעריכת דין בפורט סמית' וטיפל ביותר ממאה תיקים.

ב-1982 מינה הנשיא רונלד רייגן את האצ'ינסון כתובע פדרלי במחוז המערבי של ארקנסו. בגיל 31 הוא היה התובע הפדרלי הצעיר ביותר בארצות הברית. הוא עלה לכותרות ברמה הלאומיות כאשר ניהל בהצלחה את התביעה נגד ארגון העליונות הלבנה "הברית, החרב וזרוע האל" (The Covenant, the Sword, and the Arm of the Lord) שהוקם על ידי הפוליגמיסט ג'יימס אליסון (אנ'). הארגון ניהל עימות מזויין עם כוחות אכיפת חוק מקומיים, מדינתיים ופדרליים, שנמשך שלושה ימים. כתובע פדרלי, ניהל האצ'ינסון משא ומתן בדרכי שלום לסיום העימות המזוין.[1]

ראשית הקריירה הפוליטית

ב-1986 התמודד האצ'ינסון על מושב בסנאט של ארצות הברית מול הסנאטור המכהן והמושל לשעבר דייל במפרס. הייתה זו שנה מוצלחת עבור הדמוקרטים, והאצ'ינסון השיג תוצאה פחות טובה מהמועמד הרפובליקני שהתמודד מול במפרס ארבע שנים קודם לכן, ויליאם פ. "ביל" קלארק.

ב-1990 התמודד האצ'ינסון על תפקיד התובע הכללי של ארקנסו מול התובע המכהן וינסטון בראיינט, ונוצח בהפרש של 55 אחוזים מול 45 אחוזים מהקולות. יחד עם שפילד נלסון, שימש האצ'ינסון כיושב ראש שותף של המפלגה הרפובליקנית בארקנסו בשנים 1991 - 1995, מתוכם בארבע השנים האחרונות כיושב ראש במשרה מלאה. ב-1992 הוא שקל להתמודד שוב על מושב בסנאט מול במפרס, אך ויתר לטובתו של מייק האקבי, שנוצח על ידי במפרס.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

ב-1992 נבחר אחיו של האצ'ינסון, טים (אנ') כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השלישי של ארקנסו, כאשר התפנה המושב בעקבות פרישתו של ג'ון פול האמרשמידט. ב-1996, כאשר החליט טים לא להתמודד על תקופת כהונה שלישית בבית הנבחרים כדי להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית שהתפנה בעקבות פרישתו של דייוויד פריור, התמודד האצ'ינסון על המושב של אחיו וניצח.

במערכת בחירות זו, האצ'ינסון, שהחליט בתחילה להתמודד על מושב של מחוז סבסטיאן, שהתפנה בבית הנבחרים של ארקנסו, התמודד בסופו של דבר על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית וניצח את אן הנרי, ידידה ותיקה של ביל והילארי קלינטון. אף על פי שהנרי הוציאה כספים רבים יותר בהשוואה להאצ'ינסון במסע הבחירות, הנטייה הרפובליקנית של המחוז וסיועו של אחיו טים, הובילו אותו לניצחון עם 56 אחוזים של הקולות. במערכת בחירות זו ניצח טים האצ'ינסון ונבחר לסנאט, בו הוא כיהן תקופת כהונה אחת עד ל-2003.

ב-1998 נבחר האצ'ינסון לתקופת כהונה שנייה בבית הנבחרים בתוצאה טובה יותר כאשר גרף 81 אחוזים מהקולות. ב-2000 הוא נבחר ללא שהתמודדו מולו מועמדים יריבים.

האצ'ינסון שימש כאחד ממנהלי הליך הדחה (תובעים) במשפט ההדחה של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון.[2]

במהלך כהונתו, קבע האצ'ינסון שיא הצבעות שמרני, כפי שעשה אחיו. הוא הוביל מאמצים למיגור נגע הסמים הבלתי חוקיים, במיוחד מתאמפטמין. ב-1999 הוא היה מעורב במאמצים לרפורמה בחוקי מימון הבחירות והגיש הצעה חלופית להצעת החוק של כריס שייז ומרטי מיהן, שאליה הוא התנגד על רקע "הליכתם רחוק מדי" בניסיון לאסור על תשדירי טלוויזיה מטעם אירגוני צד שלישי. הוא כן תמך בחוק הסנאט של ג'ון מקיין וראס פיינגולד.[3]

האצ'ינסון ניסה ללא הצלחה לשנות את הצעת חוק הרפורמה לחילוט נכסים אזרחיים שביקשה למנוע שימוש לרעה בסמכות המשטרה לתפוס רכוש פרטי רק על סמך חשד לקשר לחקירה פלילית כלשהי. התיקון שהוא הציע, לכאורה היה מסמיך את המשטרה להרוויח מכספי הסמים.[4]

מנהל המנהל לאכיפת הסמים

האצ'ינסון כתת-ביטחון המולדת לביטחון הגבולות והתעבורה

ב-2001, עם תחילת נשיאותו של ג'ורג' ווקר בוש, מונה האצ'ינסון כמנהל המנהל לאכיפת הסמים. מינויו אושר בסנאט ברוב של 98 תומכים מול מתנגד אחד.[5]

במחלקה לביטחון המולדת

לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הקים הקונגרס את המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית. הנשיא בוש מינה את האצ'ינסון להוביל את מנהלת ביטחון הגבולות והתעבורה של המחלקה. ב-23 בינואר 2003 אישר הסנאט את המינוי, והאצ'ינסון שימש בתפקיד עד 1 במרץ 2005.[6]

קריירה עסקית

בראשית 2005 הקים האצ'ינסטון בליטל רוק, בשותפות עם בטי גומן וקירק טומפקינס, חברת ייעוץ בשם האצ'ינסון גרופ, וקיבל חוזה של שנה אחת יחד עם משרד עורכי הדין ונאייבל בוושינגטון די. סי. כיושב הראש של העיסוק שלהם תחום ביטחון המולדת.[7] במרץ 2006 הסתיים החוזה שלו עם ונאייבל כדי שהוא יוכל להתמקד במסע הבחירות שלו למשרת המושל ובחברת הייעוץ שלו. בינואר 2007 הוא שב לשתף פעולה עם ונאייבל.[8]

ביוני 2006 דיווח העיתון ארקנסו דמוקרט-גאזט ששוויה של השקעה של האצ'ינסון בסכום של 2,800 דולר בתאגיד Fortress America Acquisition, חברה שהוא נתן לה שירותי ייעוץ, הגיע למיליון דולר לאחר שהחברה יצאה בהנפקה ראשונה לציבור. בדיווח העיתונאי נאמר שהאצ'ינסון לא היה יכול לממש את השקעתו במשך שנתיים נוספות. על ששת מחזיקי המניות המייסדים של החברה, בנוסף להאצ'ינסון, נמנו חבר בית הנבחרים לשעבר טום מקמילן, הסנאטור לשעבר דון ניקלס, וחברת הון עצמי שבין השותפים בה היה ראש ה-CIA לשעבר ג'יימס וולסי.

ב-4 במאי 2006 מילא האצ'ינסון טופס גילוי נאות פיננסי שהוא נדרש להגיש כמועמד למשרת המושל. בטופס לא נכללו 200,000 המניות שבבעלותו ב-Fortress America, שנסחרו אז במחיר של חמישה דולר למניה. "זו השמטה בלבד", אמר האצ'ינסון כאשר נשאל על כך על ידי העיתונות ביוני.[9] ביום המחרת הוא הגיש דוח מתוקן.[10]

המשך פעילותו הפוליטית

האצ'ינסון במסע הבחירות שלו למשרת המושל ב-2006.

בדצמבר 2010 הסכים האצ'ינסון לשמש כחבר ב"מיזם החוקה" (Constitution Project).[11] הוא אמר ל-Associated Press שהוא הסכים להצטרף בגלל שהוא האמין שהמיזם הוא "משהו שחשוב לביטחון הלאומי שלנו ולמלחמה שלנו בטרור".

בעקבות הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק, הקים איגוד הרובאים הלאומי כוח משימה של מומחים בתחומי ביטחון המולדת, הכשרת כוחות אכיפת חוק, וביטחון במוסדות חינוך כדי לבחון את תקני הביטחון בבתי הספר באזורים נבחרים בארצות הברית. מטרתו של כוח המשימה הייתה ליצור תוכנית מקיפה שתתייחס לביטחון הילדים בבתי הספר ולמנוע תקריות ירי כאלו בעתיד. האצ'ינסון הוביל את כוח המשימה. ב-2 באפריל 2013 הוא הציג את תוכנית "המגן הלאומי לבתי הספר" (National School Shield) במסיבת עיתונאים במועדות העיתונות הלאומי.[12]

בחירות 2006

זמן קצר לאחר שובו לארקנסו, הכריז האצ'ינסון על מועמדותו למשרת המושל ב-2006. בתחילה, ניצב מולו מי שכיהן במשך שלוש תקופות כהונה כסגן המושל, וינטרופ פול רוקפלר, שהוביל בסקרים שלפני הבחירות המקדימות של הרפובליקנים. אך פרישתו של רוקפלר מהמרוץ ומותו הפתאומי בראשית 2006 הובילו את האצ'ינסון לנצח בבחירות המקדימות. בבחירות הכלליות הוא נוצח על ידי מועמד הדמוקרטים התובע הכללי של ארקנסו מייק ביבי.[13]

מושל ארקנסו

בחירות 2014

ב-2014 נבחר האצ'ינסון שוב כמועמד הרפובליקנים למשרת מושל ארקנסו. הוא זכה לתמיכתו של יושב ראש בית הנבחרים של ארקנסו דייבי קרטר.[14] ב-4 בנובמבר אותה שנה, לאחר שניצח בבחירות המקדימות של הרפובליקנים את קרטיס קולמן, הוא הביס את מועמד הדמוקרטים מייק רוס לאחר שזכה ב-55 אחוזים מהקולות, התוצאה הטובה ביותר של רפובליקני במרוץ למשרת המושל מאז תקופת השיקום. ניצחונו העניק לרפובליקנים גם שליטה מוחלטת בממשלת המדינה מאז תקופת השיקום.

בחירות 2018

ב-6 בנובמבר 2018 נבחר האצ'ינסון לתקופת כהונה שנייה בניצחון סוחף לאחר שגרף 65 אחוזים מהקולות וניצח בכל מחוזות ארקנסו למעט שמונה. בשנה שהייתה גרועה ברמה הלאומית עבור המפלגה הרפובליקנית, הוא הצליח לזכות בניצחון הגדול ביותר עבור מועמד רפובליקני בהיסטוריה של ארקנסו.

כהונתו

ב-13 בינואר 2015 הושבע האצ'ינסון כמושל ארקנסו.

ב-16 בנובמבר אותה שנה הוא אמר שהוא ימנע מפליטי מלחמת האזרחים בסוריה להיכנס למדינה בתגובה לפיגועי נובמבר 2015 בפריז.[15]

חידוש עונש המוות

בתקופת כהונתו של האצ'ינסון כמושל, חידשה ארקנסו את עונש המוות במדינה לאחר השעייתו ב-2005.[16] ב-2021, הראתה בדיקת DNA שממצאים על כלי רצח ועל חולצה מגואלת בדם מזירת רצח לא תאמו ללידל לי (אנ'), שהורשע והוצא להורג. האצ'ינסון הגן על ההוצאה להורג של לי באומרו, "ממצאי בדיקת ה-DNA שפורסמו היום לא מציגים שום ראיה חותכת כדי לערער [על פסק הדין של לי]".[17]

מדיניות בריאותית

כמושל, יישם האצ'ינסון דרישות עבודה לנרשמים למדיקאייד. כתוצאה מכך, בדצמבר 2018, איבדו כמעט 17,000 תושבי ארקנסו את ביטוח הבריאות שלהם, כאשר ההרשמה לתוכנית התאפשרה רק בשנה קלנדרית אחרת.[18]

הפלות מלאכותיות

בפברואר 2019 חתם האצ'ינסון על חוק שהטיל אחריות פלילית על הפלה מלאכותית במסגרת הפיכת פסק דין רו נגד וייד.[19] ב-9 במרץ 2021 הוא חתם על חוק לאיסור כמעט מוחלט של הפלות. הוא אמר שהחוק מיועד "להכין את הקרקע לכך שבית המשפט העליון של ארצות הברית יהפוך את פסק הדין רו נגד וייד. הייתי מעדיף חקיקה שתחריג מקרים מיוחדים, וזו דעתי העקבית, וציפיות אלו יגדילו את הסיכויים לבחינה מחדש של החוק על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית".[20] ב-8 במאי 2022, הגיב האצ'ינסון להערות של מנהיג סיעת המיעוט בסנאט מיץ' מקונל בנוגע לאפשרות של העברת חוק פדרלי עתידי לאיסור על הפלות ברחבי ארצות הברית: "אם בית המשפט יהפוך על פניו את רו נגד וייד, הם אומרים שהחוקה לא מאפשרת זאת, כך שהם יחזירו זאת למדינות. ולשם מועדות פניו של הוויכוח הנמרץ. ושם אנו עומדים להתמודד עם דאגות לפן של החמלה".[21]

מגפת הקורונה

באוגוסט 2021, חתם האצ'ינסון על חוק שאסר על בתי עסק ומוסדות ממשלתיים לדרוש הצגת הוכחה לקבלת חיסון נגד COVID-19 מעובדים ולקוחות כתנאי לכניסתם לבית העסק או למוסד.[22] בעוד שארקנסו חוותה גל של מקרי קורונה, הוא גם חתם על חוק שאסר על פקידי ממשל המדינה והממשל המקומי לאכוף עטית מסכות. מאוחר יותר הוא הביע חרטה על צעד זה.[23] בדצמבר אותה שנה שיבח האצ'ינסון את צעדי המדיניות של הנשיא ג'ו ביידן בנוגע למגפת הקורונה והודה לו על מאמציו בנוגע לחיסונים ועל פועלו נטול הפוליטיזציה בתגובת הממשל הפדרלי למגיפה.[24] בינואר 2022 עודד האצ'ינסטון עסקים גדולים לא להיענות לדרישות החיסונים של ממשל ביידן.[25]

הבחירות לנשיאות 2020

האצ'ינסון דרש שרפובליקנים שניסו להפוך את תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 והפיצו את השקר הגדול של דונלד טראמפ על הונאת בחירות, לא ימונו לתפקידים פוליטיים.[26] הוא גם האשים את טארמפ בפילוג המפלגה ואמר שקונספירציות הבחירות שלו היו "מתכון לאסון".[27][28] ב-5 בפברואר 2022 גינו האצ'ינסטון והסנאטורית ליסה מרקאוסקי את הביקורת של הוועדה הרפובליקנית הלאומית כלפי חברי בית הנבחרים אדם קינזינגר וליז צ'ייני על השתתפותם בוועדת בית הנבחרים לחקירת ההסתערות על הקפיטול ותמיכתם בה.[29]

הבחירות לנשיאות 2024

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

במאי 2022 הודיע האצ'ינסון שהוא ישקול התמודדות על נשיאות ארצות הברית בבחירות לנשיאות של 2024 גם אם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ יתמודד שוב, ושמועמדותו של טראמפ לא תהווה שיקול בהחלטתו להתמודד. הוא הוסיף, "אני חושב שהוא עשה הרבה דברים טובים לארץ שלנו, אך אנחנו זקוקים לכיוון שונה".[30] ב-2 באפריל 2023, במהלך ראיון לכתב חדשות ABC ג'ונתן קארל, הכריז האצ'ינסון על מועמדותו לבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית של הרפובליקנים ב-2024.[31]

לקראת פתיחת מסע הבחירות שלו, איפיין האצ'ינסון את עצמו כמבקר של טראמפ, תוך שהוא קרא לנשיא לשעבר לפרוש מהמרוץ לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על ידי חבר מושבעים גדול במדינת ניו יורק.[32] לאחר שהוגש נגד טראמפ כתב אישום על ידי חבר מושבעים גדול פדרלי בפרשת הטיפול הלקוי במסמכים המסווגים, מתח האצ'ינסון ביקורת על מועמדים רפובליקנים אחרים על כך שהודיעו שיעניקו לטראמפ חנינה אם הם ייבחרו.[33] הוא גם דחה האשמות שהוטחו על ידי עמיתיו הרפובליקנים שמחלקת המשפטים של ארצות הברית רודפת אחר טראמפ.[34] האצ'ינסון יצא נגד החלטת הוועדה הרפובליקנית הלאומית לדרוש ממועמדים שמעוניינים לקחת חלק בעימות בבחירות המקדימות לחתום על הבטחת נאמנות שהם יתמכו במועמד הרפובליקני שייבחר, באומרו שהוא לא יצביע לטראמפ אם הוא יורשע על ידי בית משפט פדרלי. בשל תנאי העימות, ארגן האצ'ינסון פגישה של אנשי הוועדה הרפובליקנית הלאומית עם אחד מאנשי צוותו. איש הצוות, בשמו של האצ'ינסון, ביקש שהוועדה תתקן את הדרישות כך שיתאימו לאינטרסים שלו. בקשה זו נדחתה.[35] בסופו של דבר חתם האצ'ינסטון על ההתחייבות,[36] אך כאשר התבקשו המועמדים במהלך העימות להניף את ידם אם הם יתמכו בטראמפ כמועמד המפלגה אם הוא יורשע, היו האצ'ינסון ומושל ניו ג'רזי לשעבר כריס כריסטי היחידים שלא הסכימו לעשות כן.[37]

מאז לא עלה בידו של האצ'ינסון להגיע להשתתפות בעימותים. אחוזי התמיכה בו בסקרים נותרו חד-ספרתיים וכיום הם נעים סביב אחוז אחד בודד. על אף זאת, הוא מסרב לפרוש מהמירוץ.[38]

חיים אישיים

להאצ'ינסון ולרעייתו סוזאן בורל ארבעה ילדים.

אחיו הבכור של האצ'ינסון, טים (אנ') כיהן לפניו במושב מחוז הבחירה השלישי של ארקנסו בבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן בסנאט של ארצות הברית בשנים 1997 - 2003 כאשר הובס בניסיונו להיבחר לכהונה נוספת בסנאט על ידי התובע הכללי של ארקנסו, הדמוקרט מארק פריור ב-2002. שני האחים הם בוגרי אוניברסיטת בוב ג'ונס. שני ילדיו של טים, התאומים הזהים ג'רמי וטימותי צ'אד האצ'ינסון, היו התאומים הזהים הראשונים שכיהנו יחדיו בבית הנבחרים של ארקנסו. אייסה האצ'ינסון הוא גיסו של חבר הסנאט לשעבר של ארקנסו, קים הנדרן, שב-1958 נשא לאישה את אחותו של האצ'ינסון, מרילי.בנם, חבר הסנאט המדינתי מטעם מחוז הבחירה השני, ג'ים הנדרן, הוא אחיינו של האצ'ינסון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אייסה האצ'ינסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Selyukh, Alina (December 21, 2012). "U.S. gun lobby ally to lead NRA plan for armed guards at schools". Reuters.
  2. ^ "List of Individuals Impeached by the House of Representatives - US House of Representatives: History, Art & Archives". history.house.gov. United States House of Representatives Office of the Historian, Office of Art & Archives, Office of the Clerk.
  3. ^ Tapper, Jake (October 12, 1999). "The conversion of Asa Hutchinson". Salon. Archived from the original on January 14, 2009.
  4. ^ NDSN (Summer 1999). "US House Approves Civil Forfeiture Reform Bill". National Drug Strategy Network.
  5. ^ "The Oak Ridger Online – Opinion – David Broder: A needed debate on U..." June 29, 2007. Archived from the original on June 29, 2007.
  6. ^ "Who's at home for DHS -- GCN". GCN. Archived from the original on October 21, 2020.
  7. ^ "Hutchinson heading homeland security at Venable". The Daily Record. Maryland. March 2, 2005.
  8. ^ "Asa Hutchinson, Former Arkansas Congressman and DHS Under Secretary, Returns to Venable". Venable (Press release). January 4, 2007. Archived from the original on October 17, 2007.
  9. ^ Minton, Mark (June 7, 2006). "Hutchinson's $2,800 outlay, 'sweat' pay off". Arkansas Democrat-Gazette (Northwest Arkansas ed.). Archived from the original on June 24, 2006.
  10. ^ Blomeley, Seth; Wickline, Michael R. (May 6, 2006). "State candidates detail '05 income, gifts in reports". Arkansas Democrat-Gazette (Northwest Arkansas ed.). Archived from the original on September 27, 2007.
  11. ^ "Task Force members". The Constitution Project. December 17, 2010. Archived from the original on July 25, 2011.
  12. ^ Dana Milbank, Opinion The NRA’s disarming plan to arm schools, The Washington Post, April 2, 2013.
  13. ^ Hardy, Benjamin (January 15, 2015). "Arkansan of the Year: Asa Hutchinson". Arkansas Times.
  14. ^ Brantley, Max (May 17, 2013). "Davy Carter won't make race for governor". Arkansas Times.
  15. ^ Bosman, Julie; Seelye, Katharine Q.; Hauser, Christine (November 16, 2015). "Multiple Republican Governors Say They Oppose the Entry of Syrian Refugees". The New York Times.
  16. ^ "Arkansas' governor opens up about his rapid execution schedule". NBC News. April 29, 2017
  17. ^ Farrar, Lara (May 1, 2021). "Advocates report new DNA evidence; kin of executed man behind findings". Arkansas Online.
  18. ^ Hardy, Benjamin (December 17, 2018). "Update: Work requirement ends Medicaid coverage for 4,600 more Arkansans in December". Arkansas Times.
  19. ^ Gstalter, Morgan (February 19, 2019). "Arkansas governor signs 'trigger' abortion ban bill". The Hill.
  20. ^ https://www.ksla.com/2021/03/09/gov-hutchinson-signs-near-total-abortion-bill-sb/
  21. ^ Dorman, John L. (May 8, 2022). "Republican Gov. Asa Hutchinson says a national abortion ban floated by McConnell is 'inconsistent with what we've been fighting for'". Business Insider.
  22. ^ "Arkansas governor signs bills banning vaccine requirements". Associated Press. April 29, 2021.
  23. ^ "Gov. Hutchinson wishes he didn't sign mask mandate ban into law". thv11.com. August 3, 2021.
  24. ^ Snodgrass, Eric (December 28, 2021). "Arkansas' Republican governor thanked President Joe Biden for depoliticizing the federal COVID-19 response". Business Insider.
  25. ^ Cole, Devan (January 9, 2022). "Arkansas governor says large businesses in state should not comply with Biden administration's 'oppressive vaccine mandate'". CNN.
  26. ^ Mychael Schnell (January 9, 2022). "Hutchinson says 'big lie' supporters 'not demonstrating leadership'". The Hill.
  27. ^ Gstalter, Morgan (May 11, 2021). "Republican governor of Arkansas says 'Trump is dividing our party'". The Hill.
  28. ^ Durkee, Alison (October 17, 2021). "Arkansas GOP Governor Says Trump's Fraud Claims Are 'Recipe For Disaster' In Midterms". Forbes.
  29. ^ Colarossi, Natalie (February 5, 2022). "Republicans Murkowski, Hutchinson Slam RNC's Censure of Cheney, Kinzinger". Newsweek.
  30. ^ Cole, Devan (May 1, 2022). "Arkansas GOP governor says he's considering 2024 bid and would run even if Trump does". CNN.
  31. ^ Stracqualursi, Veronica; Iyer, Kaanita (April 2, 2023). "Former Arkansas Republican Gov. Asa Hutchinson announces White House bid". CNN.
  32. ^ Demillo, Andrew (April 2, 2023). "Hutchinson launches GOP 2024 bid, calls on Trump to drop out". AP News.
  33. ^ Cathey, Libby (June 11, 2023). "Asa Hutchinson calls it 'offensive' for GOP candidates to promise they'd pardon Trump". ABC News.
  34. ^ Mueller, Julia (June 18, 2023). "Hutchinson warns Republicans to 'back off' allegations DOJ has been 'weaponized'". The Hill. Nexstar Media Inc.
  35. ^ Allison, Natalie; Shepard, Steven (June 15, 2023). "RNC shuts down Hutchinson's push to amend loyalty pledge amid Trump indictment drama". Politico.
  36. ^ Garrity, Kelly (August 23, 2023). "What happens to candidates who walk back on the RNC loyalty pledge? Well…". Politico.
  37. ^ Wallace-Wells, Benjamin (August 24, 2023). "A Chaotic Display of Conservatism at the First Republican Debate". The New Yorker.
  38. ^ Frankel, Jillian (November 15, 2023). "Asa Hutchinson has no plans to drop out of presidential race despite low polling". NBC News.


מושלי ארקנסו ארקנסוארקנסו
ג'יימס סווייר קונוויי • ארצ'יבלד יל • סמואל אדמס • תומאס סטיבנסון דרו • ריצ'רד בירד • ג'ון סלדן רואן • אליאס נלסון קונוויי • הנרי מאסי רקטור • תומאס פלצ'ר • האריס פלנגין • אייזק מרפי • פאוול קלייטון • אוזרה אמנדר האדלי • אלישע בקסטר • אוגוסטוס היל גרלנד • ויליאם ריד מילר • תומאס ג'יימס צ'רצ'יל • ג'יימס הנדרסון ברי • סיימון פולארד יוז הבן • ג'יימס פיליפ איגל • ויליאם מיד פישבק • ג'יימס פול קלארק • דניאל ובסטר ג'ונס • ג'ף דייוויס • ג'ון סבסטיאן ליטל • ג'ון אייזק מור • קסנופון אוברטון פינדול • ג'סי מרטין • ג'ורג' וושינגטון דונגי • ג'וזף טיילור רובינסון • ויליאם קוואנו אולדהם • ג'וניוס מריון פוטרל • ג'ורג' וושינגטון הייז • צ'ארלס הילמן בראף • תומאס צ'יפמן מקריי • טום טרל • ג'ון אליס מרטינו • הארווי פרנל • ג'וניוס מריון פוטרל • קרל ביילי • הומר מרטין אדקינס • בנג'מין טרוויס לייני • סיד מקמת' • פרנסיס צ'רי • אורוול פובוס • וינטרופ רוקפלר • דייל במפרס • בוב ריילי • דייוויד פריור • ג'ו פרסל • ביל קלינטון • פרנק ד. וייט • ביל קלינטון • ג'ים גאי טאקר • מייק האקבי • מייק ביבי • אייסה האצ'ינסון • שרה האקבי סנדרס
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אייסה האצ'ינסון37667142Q720121

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אייסה_האצ%27ינסון&oldid=2474394"