ג'יימס פיליפ איגל

ג'יימס פיליפ איגל
James Philip Eagle

ג'יימס פיליפ איגל
לידה	מחוז מורי, טנסי, ארצות הברית
פטירה	ליטל רוק, ארקנסו, ארצות הברית
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות מאונט הולי, ליטל רוק, ארקנסו, ארצות הברית
מושל ארקנסו ה־16 8 בינואר 1889 – 14 בינואר 1893 (4 שנים) → סיימון פולארד יוז הבן ויליאם מיד פישבק ←
יושב ראש בית הנבחרים של ארקנסו 1885–1887 (כשנתיים)
חבר בית הנבחרים של ארקנסו 1885–1886
1877–1878
1873–1874

ג'יימס פיליפ איגל (באנגלית: James Philip Eagle;‏ ) היה פוליטיקאי אמריקאי מארקנסו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ארקנסו ה-16, ולפני כן כחבר בית הנבחרים של ארקנסו וכיושב ראש שלו.

ראשית חייו

ג'יימס פיליפ איגל נולד במחוז מורי שבטנסי, כבנם של ג'יימס וצ'ריטי (סויים) איגל. משפחתו הייתה משפחה ממוצא גרמני שהיגרה לארצות הברית משווייץ. בנובמבר 1839 העביר אבי המשפחה, שהיה חוואי, את משפחתו לארקנסו ורכש חווה במחוז פולאסקי. ב-1857 עברה המשפחה לעיירה ריצ'וודס, שהייתה אז במחוז פריירי, וכיום שוכנת ליד לונוקי שבמחוז לונוקי.

מלחמת האזרחים

ב-1859 מונה איגל כסגן השריף של מחוז פריירי, תפקיד בו הוא שימש עד לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית. ביוני 1861 הוא התגייס לרגימנט הרכוב החמישי של ארקנסו והוצב ביחידות של צבא הקונפדרציה בטריטוריה האינדיאנית. עד מהרה הוא הועבר לרגימנט הרובאים הרכובים השני של ארקנסו. הוא השתתף בקרבות בקנטקי ובטנסי, שם הוא נפל בשבי. הוא שוחרר בעסקת חילופי שבויים במאי 1863, שב ליחידתו הקודמת והשתתף בקרבות בטנסי, מיסיסיפי וג'ורג'יה. בקרב אטלנטה הוא נפצע בבטנו, אך החלים כדי להצטרף בזמן ליחידתו במערכות בטנסי ובקרוליינה הצפונית. את המלחמה הוא סיים בדרגת לוטננט קולונל.

לאחר המלחמה

במהלך המלחמה נפטר אביו של איגל, והוא ירש את רוב אחוזתו. בכך הוא היה לאחד החוואים האמידים ביותר במרכז ארקנסו. בראשית שנות ה-80 היו בבעלותו 2,400 אקרים (9,700 דונם) של אדמה חקלאית ו-14 מגרשים בליטל רוק. זמן קצר לאחר שובו מהמלחמה הצטרף איגל לכנסייה הבפטיסטית ניו הופ, וב-1870 הוא הוסמך ככומר. ככומר בפטיסטי, הוא נזקק להשכלה רבה יותר, ובאותה שנה הוא החל ללמוד בקולג' מיסיסיפי, אך מצבו הבריאותי אילץ אותו לפרוש מהלימודים לפני תום השנה הראשונה. הוא שב לארקנסו, שם הוא החל לעבוד עם קהילות בפטיסטיות כפריות קטנות. במשך 24 שנים הוא נבחר לוועידת הכנסייה הבפטיסטית של ארקנסו.

חבר בית הנבחרים של ארקנסו

ב-1872 נבחר איגל כנציג מחוזות ארקנסו, פריירי ולינקולן בבית הנבחרים של ארקנסו. הוא נכנס לבית המחוקקים בעיצומה של מלחמת ברוקס-בקסטר במאבק על משרת מושל המדינה. בעימות זה תמך איגל באלישע בקסטר, ארגן שש פלוגות של כוחות מתנדבים בתגובה לקריאתו של בקסטר להגנה, ושימש כאחד משלושת חברי הוועדה שמונו על ידי בית המחוקקים לחקור את הטענות שעלו במסגרת העימות. הוא גם שימש כנציג בוועידת החוקה של 1874, והמשיך לייצג את המחוז שלו כאשר התקבל החוקה החדשה. איגל הגיש את הצעת החוק ליצירת מחוז לונוקי ושימש כנציג מחוז זה בבית הנבחרים בשנים 1877–1879 ובשנים 1885–1887. במהלך התקופה האחרונה מבין השתיים הוא כיהן כיושב ראש הבית.

בין שתי תקופות כהונה אלו, בינואר 1882, נשא איגל לאישה את מרי קוואנאו אודלהם, בת קנטקי, שאותה הוא הכיר במהלך מלחמת האזרחים. לזוג לא נולדו ילדים.

מושל ארקנסו

לאחר כמה ניסיונות חוזרים ונשנים מצד תומכיו להתמודד על תפקיד מושל ארקנסו, הסכים איגל להציג את מועמדותו ב-1888. ועידת המפלגה הדמוקרטית המדינתית של אותה שנה הייתה מן הסוערות שבתולדות המפלגה. חמישה מועמדים ביקשו לזכות במועמדות המפלגה לתפקיד המושל, והוועידה נמשכה שלושה ימים. נדרשו 126 סבבי הצבעה לפני שצירי המפלגה בחרו באיגל כמועמד המפלגה. בבחירות הכלליות הוא ניצח בהפרש של כ-15,000 קולות תוך כדי האשמות נרחבות להונאת בחירות.

כמושל, עמד איגל מול האתגר של מפלגה מפולגת ומול האספה הכללית שסבלה מחוסר ארגון. הוא דרש שהאספה תמנה ועדה מיוחדת לחקור האשמות בהונאה, אך בית המחוקקים סירב. הוא דחק באספה להחליט על רפורמה במערכת הכליאה ולהקים ועדה לארגון מחדש של המיסים. באופן כללי התעלמה האספה מבקשותיו של איגל, וכדי לאזן את המצב בתקופת כהונתו הראשונה, הוא השקיע את מרצו בתקופת כהונתו השנייה להשיב את ההרמוניה במפלגה.

איגל היה הבעלים של אחת מהחוות הגדולות ביותר במחוזות פולאסקי ולונוקי, אך כמושל הוא קידם גם את מטרותיהם של החוואים הקטנים בארקנסו החקלאית. הוא גם תמך בזכות בחירה לנשים, והתנגד באופן אישי לרבים מחוקי האפליה הגזעית שהוגשו בבית המחוקקים. אף על פי כן, הוא חתם על חוקים אלו למען האחדות במפלגה. איגל אירח את נשיא ארצות הברית הראשון שביקר בארקנסו, בנג'מין הריסון.

המאמצים לאחד מחדש את שורות המפלגה הדמוקרטית בארקנסו עלו יפה, וב-1890 ניצח איגל בבחירות לתקופת כהונתו השנייה כמושל בהפרש קולות ניכר. אך משמעות אחדות המפלגה לא הייתה שיתוף פעולה של המחוקקים, ואיגל ניצב בפני רוב אותם מכשולים גם בתקופת כהונתו השנייה. האספה הכללית עדין התעלמה מרוב יוזמותיו, כולל קריאה להקמת נציבות הרכבות, הקמת מועצה לשוויון, ביטול מערכת החכרת עבודתם של האסירים, והקמת בית סוהר חדש. המחוקקים גילו יותר עניין בחוקי ג'ים קרואו, ודבקו בסדר העדיפויות שלהם. החוק הידוע ביותר לשמצה מבין אלו היה החוק להפרדה גזעית באמצעי התחבורה הציבורית ובבתי המלון במדינה. איגל סירב לתמוך בהצעת החוק, אך בסופו של דבר חתם עליו. הוא גם חתם על חוק הבחירות של 1891, שהבטיח את עליונותה של המפלגה הדמוקרטית בארקנסו במשך העשורים הבאים.

שנותיו האחרונות

איגל לא ביקש להתמודד על תקופת כהונה שלישית ופרש מן הפוליטיקה. הוא המשיך לחיות בליטל רוק ונותר פעיל בכנסייה הבפטיסטית. הוא גם שימש כחבר בוועדת הקפיטול המדינתי הראשונה, אך הועבר ממנה על ידי המושל ג'ף דייוויס על רקע ניגודי עניינים עם הפוליטיקה של הכנסייה. השניים היו חברים בכנסיית הבפטיסטית השנייה של ליטל רוק, ואיגל השתתף במהלך מוצלח של הנהגת הכנסייה להדיר את דייוויס ממנה על רקע האשמות בצריכת אלכוהול מוגזמת.

ג'יימס פיליפ איגל נפטר כתוצאה מאי-ספיקת לב ב-20 בדצמבר 1904 בליטל רוק. הוא נטמן בבית הקברות מאונט הולי שבעיר.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 77-78.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס פיליפ איגל בוויקישיתוף

• ג'יימס פיליפ איגל באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ג'יימס פיליפ איגל באנציקלופדיה של ארקנסו (באנגלית)
• ג'יימס פיליפ איגל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ג'יימס פיליפ איגל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37161385ג'יימס פיליפ איגל