הכנסייה האפיסקופלית (ארצות הברית)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכנסייה האפיסקופלית
שורשים, סיווג והנהגה
דת נצרות

הכנסייה האפיסקופלית או "הכנסייה האפיסקופלית של ארצות הברית" (באנגלית: The Episcopal Church, ולעיתים בקיצור TEC) היא כנסייה בנצרות המשתייכת לזרם האנגליקני, שמרכז פעילותה בארצות הברית.

הכנסייה האפיסקופלית הייתה לארגון עצמאי זמן קצר לאחר המהפכה האמריקנית, כאשר חויבה לנתק את קשריה עם הכנסייה של אנגליה, הכפופה להלכה למלך בריטניה. בכך הייתה לכנסייה האנגליקנית האוטונומית הראשונה מחוץ לאיים הבריטיים. מקור השם במילה הלטינית Episcopus שמשמעה בישוף.

כנסיות אנגליקניות וכן מתודיסטיות נוספות, מחוץ לארצות הברית, כוללות בשמן את התואר "אפיסקופלית". (למשל הכנסייה האפיסקופלית של ירושלים והמזרח התיכון).

הקהילות מאורגנות בדיוקסיות, שבראש כל אחת מהן עומד בישוף. לכנסייה משתייכות מעל 7500 קהילות.

מבחינת האמונה הדתית, מחשיבה הכנסייה את עצמה כמצויה בדרך הביניים שבין נצרות קתולית ופרוטסטנטיות. הן מבחינה ליטוּרגית והן מבחינה אמונית קיימים הבדלים גדולים בין קהילות שונות המשתייכות לכנסייה. שני נושאים שעמדו במוקד מחלוקת נוקבת בכנסייה בשנים האחרונות היו היחס לסוטים ושאלת קבלתן של נשים לתפקידים בהיררכיה הכנסייתית. בשנת 2006 נבחרה אשה, קת'רין ג'פרטס סצ'ורי, לתפקיד הבישוף העליון של הכנסייה, בחירה שעוררה ביקורת בקרב גורמים שמרנים בעולם האנגליקני בכלל.

ב-2010 נמנו כ-2.12 מיליון חברים רשומים בקהילות הכנסייה האפיסקופלית, מתוכם כ-1.95 מיליון בארצות הברית. מספר החברים הגיע לשיא של כ-3.4 מיליון באמצע שנות השישים, ונמצא בירידה הדרגתית בעשורים האחרונים, בדומה למצב בכנסיות אחרות מן הזרם המרכזי.

האפיסקופלים בארצות הברית מהווים חלק גדול מאוד בפוליטיקה בכלכלה ובאקדמיה יחסית לגודלם באוכלוסייה הכללית.[1] כקבוצה, אפיסקופלים אמריקאיים נוטים להיות משכילים יותר ולהרוויח יותר מאשר אמריקאים בכללותם.[2][3] בנוסף, רבות מהדמויות הבולטות בארצות הברית, כמו בנקאים, אנשי תעשייה ועסקים ומשפחות ותיקות עשירות הם חברים בכנסייה האפיסקופלית,[4][5][6] ומספר של המשפחות האמריקאיות העשירים ואמידים ביותר, כגון משפחת ואנדרבילט, משפחת אסטור, משפחת רוקפלר, משפחת דו פונט, משפחת רוזוולט ומשפחת פורבס הם אפיסקופלים.[7][8] בעוד שמשפחת רוקפלר היא בעיקר בפטיסטים, חלק מהרוקפלרים היו חברים בכנסייה האפיסקופלית.[9] מדד נוסף להשפעת הכנסייה האפיסקופלית הוא העובדה שיותר מרבע מנשיאי ארצות הברית היו אפיסקופלים.[10] מבחינה היסטורית, אפיסקופלים היו מיוצגים יתר על המידה בקרב האליטה המדעית האמריקאית וזוכי פרס נובל.[11][12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Williams, Peter W. (יוני 2006). "The Gospel of Wealth and the Gospel of Art: Episcopalians and Cultural Philanthropy from the Gilded Age to the Depression". Anglican and Episcopal History. 75 (2): 170–223. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ US Religious Landscape Survey: Diverse and Dynamic (PDF), The Pew Forum, בפברואר 2008, p. 85, נבדק ב-2012-09-17 {{citation}}: (עזרה)
  3. ^ "Faith, Education and Income". The New York Times. נבדק ב-13 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Paul Kleppner, The Third Electoral System, 1853-1892: Parties, Voters, and Political Cultures (2009)
  5. ^ Jensen (171)
  6. ^ THE EPISCOPALIANS: AN AMERICAN ELITE WITH ROOTS GOING BACK TO JAMESTOWN, הניו יורק טיימס, 28 באפריל 1981
  7. ^ Jensen (171)
  8. ^ THE EPISCOPALIANS: AN AMERICAN ELITE WITH ROOTS GOING BACK TO JAMESTOWN, הניו יורק טיימס, 28 באפריל 1981
  9. ^ W. Williams, Peter (2016). Religion, Art, and Money: Episcopalians and American Culture from the Civil War to the Great Depression. University of North Carolina Press. p. 176. ISBN 9781469626987.
  10. ^ "Almost all U.S. presidents, including Trump, have been Christians". Pew Research Center. 20 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Kivisto, Peter; Swatos J., William H.; Christiano, Kevin J. (2015). Kivisto, Peter; Swatos J., Willaiam H. (eds.). Sociology of Religion: Contemporary Developments. Rowman & Littlefield. p. 97. ISBN 9781442216938.
  12. ^ Zuckerman, Harriet (1977). Scientific Elite: Nobel Laureates in the United States. New York: The Free Press. p. 68. ISBN 978-1-4128-3376-9.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37501001הכנסייה האפיסקופלית (ארצות הברית)