אל-מוע'ייר (נפת רמאללה)
טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | רמאללה ואל-בירה |
גובה | 700 מטרים |
אזור זמן | UTC +2 |
אל-מוּעַַ'יֶּיר (בערבית: المغيّر, תעתיק מנוקד: אל-מֻעַ֫'יֶּר, הגייה נפוצה: לֶמְעַ֫'יֶּר) הוא כפר פלסטיני בשומרון, המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית. הכפר נמצא בשומרון, על יד כביש אלון, מזרחית לח'ירבת אבו פלאח ותורמוס עיא, בגובה של כ- 700 מ' מעל פני הים.
לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (PCBS), הכפר מנתה 2,872 תושבים בשנת 2017.[1]
מקור השם
הפירוש המילולי של המילה אל-מֻעַ֫'יֶּר הוא "המחליף", והכפר נקרא כך עקב השינויים המתמשכים באקלים שלו, בשל מיקומו הגאוגרפי. הכפר ממוקם באזור ההררי המשקיף על עמק הירדן ומזג האוויר שלו מושפע בקיץ מושפע מטמפרטורות גבוהות בעמק, בעוד שבחורף הטמפרטורות נמוכות באזור ההר.[2]
הסבר נוסף שקיים הוא שבאזור היישוב יש מערות רבות (בערבית, מערות הן: مغاور – מַעַ֫'אוֶר).
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות אזור הכפר היה מיושב החל מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
ברשומות המס של האימפריה העות'מאנית, בשנת 1596 נרשם שבכפר היו 7 משקי בית וכן 9 רווקים, כולם מוסלמים. הם שילמו מס על הכנסות מחקלאות, בשיעור של 4,500 אקצ'ה.[2]
בשנת 1838 ביקר בכפר החוקר אדוארד רובינסון ורשם שמצא כפר בגודל ניכר, בנוי באבן, וציין שהתושבים היו "מיושבים למדי" ("quite civil") וענו על כל השאלות.[3]
בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן באזור ותיעד את אל-מוע'ייר, אִסתוּנא וח'ירבת כולס'ון. גרן כתב: ”בשעה ארבע וחמש עשרה דקות הגענו לכפר אסתונא. על גבעה לא גבוהה, שמדרונה המערבי תלול יחסית וטרשי ואילו מדרוניה האחרים נוחים הרבה יותר לגישה, פזורים עיי כפר ערבי. קבר שעודנו עומד על תלו, הקרוי על שם שיח' מחמד, חוסה בצל אלה זקנה. הוא נבנה בחלקו הגדול מאבנים עתיקות יפות. על המשקוף של פתחו עוצבו משולש, מעגל וריבוע. בכפר הזה היו בתי מגורים קטנים שקמרון תקרתם עגול או מחודד כלשהו, והם גובבו במתחמו של מבצר שקדם להם, ושעכשיו קשה לעמוד היטב על היקפו. הוא עצמו נבנה מאבני גזית גדולות. שרדו ממנו קווי הקירות של אולם מלבני, שאורכו שלושים ושמונה צעד ורוחבו שישה. עובי הכתלים היה מטר. פה ושם רואים בין החורבות בורות מים חצובים בסלע וכמה נציבי עמודים פזורים על הארץ”.[4]
בשנת 1882 בסקר של ה-PEF תואר הכפר כ"קטן" בנוי אבן, יושב על רכס, עם מטעי זיתים וגידולי תירס.[5]
אוכלוסייה
המשפחות העיקריות בכפר הן נעסאן, אבו עליא, אל-חאג' מוחמד, אבו נעים ועסּאף.[6]
במפקד אוכלוסין 1922 של א"י שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, גרו בכפר 179 נפש, כולם מוסלמים.[7]
במפקד 1931 נמנו בכפר 41 בתים מאוכלסים בהם התגוררו 204 תושבים, כולם מוסלמים.[8]
בסקר הכפרים של המנדט הבריטי, בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 290 מוסלמים.[9]
המפקד הירדני של 1961 נמצאו בכפר 365 תושבים.[10]
אתרים
הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים, שהעיקרי בהם הוא "אִסתוּנא", כקילומטר מצפון מערב לכפר. האתר כולל ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה ההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל. האתר ממוקם בראש גבעה מוקפת אורנים בקצה הדרום מזרחי של עמק שילה. עד תחילת המאה ה-20 המקום היה מיושב והיה נקודת ההתיישבות המרכזית באזור עמק שילה, ומכאן שמו הערבי של העמק "סהל כפר אִסתוּנא". במקום שרידי בריכות חצובות, בורות מים, חורבות מבנים מהתקופה הרומית והביזנטית, עמודים, כותרות ומשקופים מעוטרים. המבנה המרכזי בנוי מאבני גזית ונקרא "אל חבס". מממדיו ומגודל אבניו נראה שהוא נועד להגן על המבוא המזרחי של העמק. בסמוך נמצא גם מקאם "שייח' מוחמד".
אדמה, חקלאות ומים
בסקר הכפרים בשנת 1945 נמצא ששטח הכפר היה 33,903 דונם, שמתוכם הוקצו 361 לחקלאות שלחין, ו-6,908 לגידולי דגנים.[11]
בשנת 1976 הוקם צפונית לכפר, על בסיס צו תפיסה של אדמות לצרכים צבאיים, בסיס צה"ל מבוא שילה.[12]
בעקבות הסכם אוסלו בשנת 1995, חולקו אדמות הכפר אל-מוע'ייר. כ-1,934 דונם המהווים כ-5.9% מכלל אדמות הכפר, סווגו כשטח B (שבו לרש"פ יש שליטה מלאה בעניינים אזרחיים, וישראל אחראית על הביטחון). בשטח זה מתגוררת רוב אוכלוסיית הכפר. שאר אדמות הכפר, 31,121 דונם המהווים כ- 94.1% מכלל השטח, סווגו כשטח C (שבו יש לישראל שליטה מלאה, הן ברמה האזרחית והן ברמה הביטחונית).[13]
חיכוכים עם המאחז עדי עד
ב-1998 הוקם המאחז עדי עד מצפון לכפר, בסמוך לאדמות השייכות לתושביו או מעובדות על ידם (בהסכם עם בעליהן מכפרים סמוכים). במהלך השנים פרצו מספר תקריות וחיכוכים בין תושבי הכפר לתושבי המאחז, כאשר תושבי הכפר מאשימים את תושבי המאחז בכריתת עצי זית השייכים לתושבי הכפר, או השחתתם באמצעות שימוש בכימיקלים, וכן פגיעה בכלי רכב בכפר, כל זאת במסגרת תג מחיר ולעיתים עם ריסוס כתובות המצהירות על מטרה זו.[14][15] מנגד, מספר תושבים מהכפר ומכפרים נוספים בסביבה תועדו מיידים אבנים לעבר מכוניות ישראליות הנוסעות בכביש אלון[16][17] וביולי 2023 נעצרו שישה מבני הכפר בחשד לירי לעבר כוחות צה"ל.[18][19]
קישורים חיצוניים
- מאמר המערכת, להגן על אל־מורייר, באתר הארץ, 26 בינואר 2019
- גדעון לוי, הכפר אל-מורייר סופג ממתנחלים פשעי שנאה ברוטציה, באתר הארץ, 27 בינואר 2019
- PIWP database profile
- Survey of Western Palestine, Map 15: IAA, Wikimedia commons
- Al-Mughayyir Fact Sheet, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Al-Mughayyir aerial photo, ARIJ
- Locality Development Priorities and Needs in Al Mughayyir Village, ARIJ
הערות שוליים
- ^ Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS) . February 2018, Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census 2017, State of Palestine, 2018, עמ' 64–82
- ^ 2.0 2.1 ARIJ - The Applied Research Institute – Jerusalem, Al Mughayyir Village Profile - פרופיל הכפר אל-מוע'ייר, 2012
- ^ Robinson, E.; Smith, E., Biblical Researches in Palestine, Mount Sinai and Arabia Petraea: A Journal of Travels in the year 1838. Vol. 3., Boston: Crocker & Brewster, 1841, עמ' 292
- ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984. עמודים 19–20
- ^ Conder, C.R.; Kitchener, H.H., (1882). The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology. Vol. 2., London.: Committee of the Palestine Exploration Fund, 1882, עמ' 387
- ^ نبذة عن قرية المغيّر, فلسطين في الذاكرة
- ^ Barron, J.B., ed., Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922, Government of Palestine., 1923, עמ' 25
- ^ Census of Palestine, 1931, page 63
- ^ Village statistics, April, 1945 - Department of Statistics, באתר הספרייה הלאומית (עמ' 19).
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics, First Census of Population and Housing. Volume I: Final Tables; General Characteristics of the Population, 1964, עמ' 26
- ^ Village statistics, April, 1945 - Department of Statistics, באתר הספרייה הלאומית (עמ' 19).
- ^ מאחז "מבוא שילה" במדבר שומרון, דבר, 12 בספטמבר 1976
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , المغير - رام الله - אל-מוע'ייר רמאללה, Palqura - אנציקלופדיה לכפרי פלסטין (ערבית) - ^ יאסר עוקבי, חשד לפעולת תג מחיר ולהצתה בכפר מורייר מצפון לרמאללה, באתר מעריב אונליין, 5 במרץ 2015
- ^ יותם ברגר, חשד לפשע שנאה: אלמונים ריססו כתובות נאצה וגרמו נזק לכלי רכב בכפר במרכז הגדה, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2018
- ^ אריה יואלי, לאור יום: ערבים התפרעו מול הפגנת הנשים בבנימין, באתר "סרוגים", 20 ביולי 2022.
- ^ שילה פריד, רימוני גז ואיום בנשק: מתיישבים שהפגינו נגד יידויי אבנים הופתעו מתגובת צה"ל, בעיתון מקור ראשון, 28 בפברואר 2023.
- ^ שב"כ חשף ועצר חוליית טרור שביצעה מספר פיגועי ירי באזור השומרון, נתפס אמל"ח ששימש לפיגועים, באתר ערוץ 7, 12/7/2023
- ^ כרמל דנגור ואיתי בלומנטל, שב"כ חשף: נעצרה חוליית מחבלים שביצעה פיגועי ירי לאחרונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 ביולי 2023.
יישובי נפת רמאללה ואל-בירה | ||
---|---|---|
ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה | |
מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
נפות הרשות הפלסטינית |
38234678אל-מוע'ייר (נפת רמאללה)