רבי אליעזר זוסמן סופר
 | |
| לידה |
ו' באדר תקפ"ח פרשבורג |
|---|---|
| פטירה |
ט' בתשרי תרס"ג (בגיל 74) פאקש |
| מקום קבורה | בית העלמין היהודי בפאקש |
| רבותיו | חתם סופר, כתב סופר, מהר"ם שיק |
| חיבוריו | ילקוט אליעזר, דמשק אליעזר, המקנה, עט סופר |
| אב | מרדכי אפרים פישל |
| אם | לאה |
רבי אליעזר זוסמן סופר (ו' באדר תקפ"ח - ט' בתשרי תרס"ג) היה מחשובי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בהונגריה. שימש ברבנות הערים האלאש ופאקש. היה ראש ישיבה לאלפי תלמידים, ומחבר ספרים פורה.
קורות חייו
נולד בפרשבורג לרבי מרדכי אפרים פישל סופר ולאה, בו' באדר תקפ"ח, ונקרא שמו בישראל אליעזר המכונה זוסמן[1]. בגיל 11 שנים השתתף בשיעוריו של החתם סופר. אחר פטירתו למד אצל בנו הכתב סופר כשתים עשרה שנים, למעט שנה אחת שלמד אצל המהר"ם שיק ביערגן.
ביום ו' בכסלו תרי"ד נשא לאשה את יכט בת רבי יואל אונגר רבה של פאקש. ולאחר פטירתה בכ"ו בכסלו תרי"ח נשא את אחותה חיה שרה. בתקופה זו גר ליד חמיו בפאקש ושימש דיין, מגיד מישרים וראש ישיבה בקהילה. בשנת תרי"ז התקבל לרבנות האלאש. שם הקים ישיבה והרביץ תורה לתלמידים. גם הכפרים הסמוכים, מיישא (אנ'), פלדהאז וסבדסאלאש קיבלו עליהם את מרותו ושלחו לו כתבי רבנות. בשנת תרכ"א עת הוקם בית הכנסת החדש בהאלאש, עמד על המשמר נגד אלו שרצו להנהיג שינויים בבית הכנסת כדרך המתחדשים.
בשנת תרל"ח ניסו אלו להנהיג שינוי במחיצה של העזרת נשים הנוגד את ההלכה, באיום שאם הצעתם לא תתקבל הם יחלו לפתוח חנויות בשבת. רבי אליעזר זוסמן הריץ מכתב לרבו רבי משה שיק, שהשיב לו לבל ייכנע לדרישותיהם[2].
לאחר פטירת חמיו רבי יואל אונגר בטבת תרמ"ו, הוצעה מועמדותו למלא את מקומו ברבנות פאקש, וכנכתב בצוואת חמיו. מנגד הוצעה מועמדותו של הרב אלכסנדר אדלר ששימש קודם לכן כדיין בעיר, הצעה שקודמה על ידי המתחדשים. בתום מערכת בחירות סוערת זכה רבי אליעזר זוסמן בתפקיד על חודם של קולות בודדים, ובחודש סיוון עבר לפאקש שם כיהן ברבנות עד פטירתו בערב יום כיפור תרס"ג. גם בפאקש ניהל ישיבה שמנתה מאות תלמידים, כאשר לצורכם אף הקימו בית מדרש חדש ומרווח שיכיל את כל התלמידים[3].
נוסח המצבה
|
|---|
|
פ"נ |
למרות היותו בן לאנשי הונגריה שלא הורגלו במנהגי החסידות, הסתופף בצל רבי חיים הלברשטאם מצאנז, עוד בימי בחרותו. מסופר כי פעם בשבת נתן הרבי מצאנז את השטריימל הישן שלו על ראשו של רבי אליעזר זוסמן, ומאז חבש שטריימל זה מדי שבת בשבתו. כן נסע לבנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
חיבוריו
חלק מחיבוריו הם ליקוטי מדרשים ידועים ונדירים. מסודרים לפי סדר אלפבית. בדומה לתבנית ספר זכרון תורת משה של רבי משה פיגו, קושטא ה'שי"ג. וכדבריו בהקדמתו לספר ילקוט אליעזר חלק ראשון.
- ילקוט אליעזר - ליקוט מדרשים, מסודר לפי ערכים בסדר אלף-בית.
- מלאה קטרת - דרשות והספדים, פרשבורג תרל"ב. נדפס מחדש בשנת תרס"ג, בתוספת צוואתו ודרושים נוספים.
- ספר המקנה - כללים בהלכות מקנה וקנין. מהדורה חדשה ניו יורק תשע"ב.
- דמשק אליעזר - ליקוט מדרשי פליאה מדברי חז"ל, מסודר לפי פרשיות התורה. מהדורה חדשה ניו יורק תשס"ט.
- חלק ראשון - בראשית, פרשבורג תר"מ.
- חלק שני - שמות, פרשבורג תרמ"א.
- חלק שלישי - ויקרא, פאקש תרמ"ה.
- חלק רביעי - במדבר, פאקש תרמ"ה.
- חלק חמישי - דברים, פאקש תרמ"ו.
- עט סופר, ליקוט כללים מדברי הראשונים והאחרונים על הלכות שונות.
- ילקוט אליעזר - פירוש על ספר תהלים, פאקש תר"נ. מהדורה חדשה ירושלים תשל"ט.
- מדרש מספר - ליקוט מדברי חז"ל בסדר אלפבית כעין ספריו הקודמים, על "יצורי הטבע ומופלאי אנשים", יצא לאור על ידי בנו רבי יהודה סופר, פאקש תרע"ב. בתוספת הערותיו בשם מטה יהודה. נדפס רק על אותיות א' וב'.
משפחתו
אחיו היו: רבי יעקב שלום סופר מטופולצ'אני, רבי נפתלי סופר רבה של פטשניידורף, רבי חיים סופר רבה של בודפשט.
בניו:
- רבי ישראל מרדכי אפרים פישל סופר (תרט"ו - ג' בכסלו תרנ"ג), רבה של נדי-סנט-מיקלוש (אנ') ושארוואר, מחבר הספר 'זכרון אפרים'.
- רבי יוסף ליב סופר (כ' באייר תרכ"ב - כ"ב בסיוון תרע"ח, רבה של דרטשקה, ומשנת תרס"ג מילא מקום אביו ברבנות פאקש, מחבר הספר 'ילקוט סופר'.
- משה אברהם סופר (תרכ"ו - כ"ח בכסלו תרצ"ח), גר בטשרנא.
- רבי שמעון סופר (תרכ"ז - ח' בתשרי תרצ"א), רבה של סנדרה, ומשנת תרע"ח מילא מקום אביו ואחיו ברבנות פאקש.
- רבי יהודה סופר (תרכ"ח - כ' בניסן תרע"ג), רבה של יעמרינג, נדי-סנט-מיקלוש, ומשנת תרס"ה רבה של אראד, מחבר הספר 'שבחי סופר'.
- רבי שמואל בנימין סופר (תרל"ג - כ"א בשבט תש"ג)[4]. משנת תרס"ג מילא מקום אחיו ברבנות דרטשקה, מחבר הספר דברי סופרים.
בנותיו:
- מירל (נפטרה כ"ז באייר תרצ"ה) אשת רבי עמרם פישר (תרי"ג - י"ח בניסן תרפ"ה), רבה של יינק, מחבר הספר דברי עמרם.
- לאה (כ' באייר תרכ"ב - כ"ו באדר תרמ"ו) אשת רבי יצחק יעקב בלום (תר"כ - כ"א באדר א' תרצ"ח) בזיווג ראשון, בנו של רבי עמרם בלום בעל 'בית שערים'. שימש ברבנות נדי-סנט-מיקלוש, ואחר כך בדיינות בברט'ו-אויפאלו.
- ריזל (נפטרה כ"ט בטבת תש"ה) אשת מיכאל חיים פאשקס (תרכ"א - ד' באב תרס"ד), מראשי קהילת מאקווא.
קישורים חיצונים
- רבי יוסף צבי סופר, תולדות סופרים, לונדון תשכ"ג, עמוד קס"ו ואילך, באתר היברובוקס.
- רבי שמחה בונם דוד סופר, תולדות רבי זוסמן סופר, ירושלים תשכ"ו, באתר אוצר החכמה.
- רבי אברהם יעקב סופר, משפחת סופרים, ניו יורק תשס"ח, עמוד ק"ו ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- מור"ר אליעזר זוסמאנן ז"ל סופר אב"ד פאקש, בספר: מליצי אש, של רבי אברהם שטרן, עמוד לג, אות סז.
לקריאה נוספת
| תקופת חייו של רבי אליעזר זוסמן סופר על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ בעריכת ברית המילה שלו ביום תענית אסתר השתתף החתם סופר ורשם זאת בפנקסו (פנקס המוהל 'חתם סופר' אות תיז).
- ^ שו"ת מהר"ם שיק חלק אורח חיים סימן ע"ז. בגוף הספר נשמט שם השואל, אך רבי אליעזר זוסמן עצמו מעתיק חלק מתשובה זו בספרו דמשק אליעזר פרשת נח אות א, וכותב: "אעתיק פה אשר כתב לי אדמ"ו הגאון וכו' רבי משה ברעזאווע זצוק"ל", הרי שתשובה זו אליו נכתבה (משפחת סופרים עמ' קסד בהערה).
- ^ ראה הקדמתו לספרו עט סופר חלק ראשון.
- ^ ראו: הרב מו"ה שמואל בנימין סופר, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ש, עמוד 92, אות קסח.