קישקונהלש
| חבל | המישור הגדול הדרומי |
|---|---|
| מחוז | באץ'-קישקון |
| נפה | נפת קישקונהלש |
| אזור זמן | UTC +1 |
קישקונהלש (בהונגרית: Kiskunhalas; בפי תושביה היהודים: האלאש) היא עיירה בדרום הונגריה, שלושים קילומטר מהגבול הסרבי.
היסטוריה
הקהילה היהודית
לפני מלחמת העולם השנייה
הקהילה היהודית התארגנה ב-1826 אבל קיבלה הכרה רשמית רק ב-1857. רוב היהודים היו סוחרים ובעלי מלאכה. מצב היהודים נשתנה לרעה ב-1919 בעת "הטרור הלבן".
ב-1941 בתקופת מלחמת העולם השנייה היו בעיירה 975 יהודים, שהיוו כ-5.2 אחוז מכלל האוכלוסייה ההונגרית.[1]
הרשויות העדיפו מסיבות כלכליות להשכיר דירות לשוכרים היהודים. כלכלתם של יהודי קישקונהלש הייתה מבוססת על מסחר. מאז ומתמיד השתדלו השוכרים הנוצרים להתארגן נגדם, ולדחוק את רגליהם על ידי הקמת רשת חנויות.
גם בעלי מקצועות החופשים בקרב היהודים כגון: עורכי דין, רופאים, מהנדסים ופקידים, היו תלויים בפרנסתם בנותני עבודה יהודים. בעלי המלאכה לא קיבלו עבודות ממשלתיות ציבוריות. מצב זה העמיד את כלכלתם של יהודי קישקונהלש על בסיס רעוע, שניתן היה להתנכל לו בכל הזדמנות.
ואומנם הנוצרים ניצלו מצב זה ובעיקר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, עת פוטרו פקידים יהודים ונשלחו לפנסיה, סוחרים יהודים התרוששו ופשטו רגל, בשל ההגבלות שהוטלו עליהם.
במלחמת העולם השנייה
גרמניה הנאצית כבשה את הונגריה ב-19 במרץ 1944. 214 יהודים נשלחו למחנות עבודה.[2]
אחר הכיבוש הגרמני, במאי 1944 רוכזו יהודי קישקונהלש והסביבה בגטו, שהוקף גדר תיל גבוהה כדי לבודד את היהודים מן האוכלוסייה הנוצרית. על קירות הבתים בעיר הודבקו כרזות שהזהירו את התושבים ממתן סיוע כלשהו ליהודים, תוך איום בעונש מוות על מפירי האזהרות. לאחר שהועברו לגטו, השתדלו יהודי קישקונהלש לארגן את חייהם במידת האפשר. הרופאים ארגנו בית חולים קטן, וחברי הוועדה הנבחרת השתדלו להתגבר, בדרך זו או אחרת, על בעיות אספקת המזון. אחדים מנכבדי הקהילה נעצרו על ידי הגסטפו כבני ערובה, ועקבותיהם נעלמו.
נורה אגוץ', הוכרה כחסידת אומות העולם על פעילותה בעיר.
קישורים חיצוניים
- קישקונהלש (Kiskunhalas), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- קהילת קישקונהלש באתר בית התפוצות
- "קישקונהלש", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
28144626קישקונהלש