רבי יהודה סופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה סופר
לידה תרכ"ח
האלאש
פטירה כ' בניסן תרע"ג (בגיל 45 בערך)
אראד
רבותיו רבי יואל אונגר, רבי שמחה בונם סופר.
אב רבי אליעזר זוסמן סופר
אם חיה שרה

רבי יהודה סופר (תרכ"ח - כ' בניסן תרע"ג) היה רבה של קאדלבורג (אנ'), יעמרינג (אנ') בהונגריה. ולאחר מכן רבה של נדי-סנט-מיקלוש (אנ') ואראד ברומניה.

קורות חייו

נולד לרבי אליעזר זוסמן סופר, אז רבה של האלאש, ולאשתו השניה חיה שרה. נקרא בשם יהודה על שמו של רבי יהודה אסאד, למרות שכבר היה לו אח בשם יוסף יהודה[1]. למד אצל אביו בהאלאש ואצל סבו רבי יואל אונגר. לאחר מכן נסע ללמוד בפרשבורג מפי השבט סופר. נשא לאשה את טשרנא בת רבי יחיאל קליין מוינה. לאחר חתונתו עסק במסחר ובמקביל הרביץ תורה בבית המדרש 'לוית חן' בוינה.

בהמשך התקבל לכהן ברבנות העיירה קאדלבורג הסמוכה לפרשבורג. בתרנ"ט עבר לכהן ברבנות יעמרינג הסמוכה לפעסט[2]. בתרס"ד קיבל את הרבנות של נדי-סנט-מיקלוש מגיסו רבי יעקב יצחק בלום שעבר לכהן בדיינות לצד אביו רבי עמרם בלום בברט'ו-אויפאלו. ואילו את הרבנות ביעמרינג מסר לאחיינו רבי אברהם יעקב סופר בן אחיו רבי פישל סופר[3].

אחר כך התקבל על ידי היראים לכהן ברבנות הקהילה האורטודוקסית באראד. שנים רבות היתה אראד אחת מהמוקדים העיקריים של היהדות הנאולוגית, מאז כיהן בה אהרן חורין כרב, אולם בתרס"ה חל מפנה והוקמה בה קהילה אורטודוקסית, קהילה זו קיבלה את רבי יהודה סופר לרבם. והוא הקים בה את כל מוסדותיה הדתיים, בית כנסת, מקווה, ישיבה וחברות שונות. נפטר בכ' בניסן תרע"ג ונקבר באראד. רבי חיים סופר בנו של רבי יעקב שלום סופר ראב"ד פעסט נבחר לחתן עבור בתו הבכורה ולמלא את מקומו ברבנות העיר.

חיבוריו

  • מטה יהודה פירוש על ספרו של אביו רבי אליעזר זוסמן סופר, מדרש מספר, פאקש תרע"ב, באתר היברובוקס.
  • שבחי סופר, ליקוט חידושים ודרשות בהלכה ובאגדה מספרים שונים וכתבי יד, נדפס על ידי נכדו מרדכי גרינפלד, בני ברק תשנ"ד.

צאצאיו

  • רבי אליעזר זוסמן סופר.
  • רויזא אשת רבי חיים סופר ממלא מקומו ברבנות אראד.
  • לאה אשת רבי צבי טרוצר מטופולצ'אני.
  • מירל אשת רבי יעקב דונייטץ מסומבטהיי.
  • יכט אשת רבי אברהם שפורן מבני ברק.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ ראה: יעקב שלמה אריה רובינפלד, משפחת סופרים, ניו יורק תשע"ד, עמ' קנ"ו בהערה, ממכתבו של רבי יצחק צבי סופר אודות עניין זה. ראה גם: משה אלכסנדר זושא קינסטליכר, פנקס המוהל 'חתם סופר', בני ברק תשע"ה, בירורים סימן ט"ז, על המנהג שרווח בפרשבורג במקרים כמו אלו.
  2. ^ על פי מכתבו של אביו רבי אליעזר זוסמן סופר, נדפס בתולדות רבי זוסמן סופר עמ' 109.
  3. ^ על פי קובץ וילקט יוסף אלול תרס"ד עמ' 174.