אובודה
אוֹבּוּדָה (בהונגרית: Óbuda, מילולית: בוּדָה העתיקה, בגרמנית: Alt-Ofen, בסרבו-קרואטית: Stari Budim, ביידיש: אלט אופען, בעברית רבנית: אויבן יָשָן או בודא ישן[1]) היא אחת משלוש הערים היוצרות את בודפשט, בירת הונגריה (יחד עם בודה ופשט) והעתיקה שבהן. עד 1 בינואר 1873 הייתה אובודה עיר עצמאית. היא ממוקמת ממערב לדנובה, צפונית לבודה.
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות התקיים יישוב באזור אובודה כבר מתקופת האבן. בעת ההתיישבות הקלטית התקיים במקום מרכז התיישבותי גדול יחסית. בתקופה הרומית בהונגריה היה אתר זה אקווינקום (בלטינית: "עיר המים"), בירת הפרובינקיה הרומית פאנוניה. עד היום ניתן לראות בשטח עתיקות מן התקופה הרומית, בהן שרידי אמפיתיאטרון ווילה רומית. מאותה עת (שנת 106 לספירה) הייתה אובודה מיושבת ברציפות כעיר. אדמות המקום היו נחלתה של משפחת האצולה זיצ'י שבנתה במקום טירה, הקיימת עד היום ומאכסנת מוזיאון המוקדש ליצירות האמן ויקטור וסרלי. עם איחוד בודפשט נכללה אובודה ברובע השלישי של העיר, הכולל גם את אי הדנובה Óbudai-sziget ושטחי תעשייה ומגורים.
מעמדה של אובודה ירד לאחר איחוד בודפשט, והיא קיבלה צביון של פרבר תעשייתי ובו בתי חרושת ומשכנות פועלים. בעת השלטון הקומוניסטי נבנו בה שיכונים סובייטיים ותחנת כוח שארובתה נראית למרחוק.
הכיכר המרכזית (Fő tér) משמרת אווירה כפרית מהמאה ה-17 ו-ה-18. לא רחוק ממנה נמצאים המבנה בן המאה ה-18 ששימש כבית העירייה ומוזיאון אובודה.
בשנת 1950 חוברה אובודה ישירות לפשט על ידי גשר ארפאד (שנקרא אז "גשר סטלין").
קהילה יהודית
התיישבות יהודית החלה באובודה ב-1712, לפי הזמנת הדוכסית זיצ'י. אף על פי שהתיישבות יהודית נאסרה בבודה זכו יהודי אובודה, בהתאם להסכם החסות, לחופש דת, התיישבות ומסחר. בשנת 1737 הוקם בית כנסת והקהילה באובודה הייתה לקהילה היהודית הגדולה בהונגריה. רב הקהילה היה משה מינץ, שהקים במקום בית דין צדק וישיבה גדולה, ומת ב-1831. ב-1820 הוקם בית הכנסת הנוכחי באתר בית הכנסת הראשון. בעת הקרע ביהדות הונגריה בחרה הקהילה להצטרף לזרם הנאולוגי, אף כי רבה מרדכי עמרם הירש היה אורתודוקסי שתמך בעצמו בגישת הסטטוס קוו.
הקהילה חרבה בשואת יהודי הונגריה יחד עם שאר קהילות בודפשט, במקום היה גם בית קברות יהודי שנחרש ובמקומו קיים היום מגרש ספורט[2]. בראשית שנות ה-2000 הוקמה מחדש קהילה יהודית באזור, המתבססת על אנשי עסקים ישראלים ואנשי בית חב"ד.
בית הכנסת של אובודה
בית הכנסת של אובודה, הבנוי במתאר של מקדש יווני, מצטיין בסגנון אדריכלי ייחודי, המשופע ממבני הסגנון האימפריאלי של ראשית המאה ה-19. בחזיתו שישה עמודים קורינתיים. על הארכיטרב (הקורה הראשית) נכתב בעברית: "כל תפלה וכל תחינה שתהיה לכל האדם ופרש כפיו אל הבית הזה". בראש הגמלון - שני לוחות הברית.
פנים המבנה נחשב בעת הקמתו למפואר באירופה[3]. אלמנט ייחודי נוסף הוא ארבעה אובליסקים בארבע פינות הבימה.
בית הכנסת נהרס בשואת יהודי הונגריה ובתקופת השלטון הקומוניסטי שימש כאולפן שידורי רדיו וטלוויזיה.
ב-5 בספטמבר 2010, לאחר שיפוץ, נחנך במקום בית כנסת של חסידי חב"ד, במעמד הרב הראשי יונה מצגר וסגן ראש ממשלת הונגריה[4][5].
ילידי אובודה
- הרב משה קוניץ (לעיתים: קוניצר; ה'תקל"ד, 1774 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רבה של אובן ישן, וחוקר תולדות ישראל. נודע בעיקר בשל ספרו "בן יוחאי" הטוען לייחוס ספר הזוהר לרבי שמעון בר יוחאי, כתגובה לספר מטפחת ספרים שכתב רבי יעקב עמדין ושלל עניין זה.
- אדולף (אברהם) פישהוף (בגרמנית: Adolf Fischhof; 8 בדצמבר 1816 אובודה - 23 במרץ 1893 אמרסדורף על יד קלגנפורט) היה מהפכן, פוליטיקאי ופעיל שלום יהודי-הונגרי-אוסטרי. היה רופא בהכשרתו.
- מאנש יוז'ף אסטרייכר (בהונגרית: Österreicher Manes József, לפעמים גם Oesterreicher אובודה, 17 במאי 1759 – וינה, 14 בדצמבר 1831) היה רופא, דוקטור לרפואה, רופא ראשי בלשכת הרופאים, הרופא הראשון של הספא בבלטונפירד. הוא היה הרופא היהודי הראשון בהונגריה שעל פי כתב הסובלנות של יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" יכול היה לקבל את הדוקטורט בשנת 1782.
- אדה נוימן (בהונגרית: Neumann Ede; אובודה, 20 באוקטובר 1859 – נג'קניז'ה, 12 בדצמבר 1918) היה רב הונגרי, מתרגם, היסטוריון, אביו של ארנה נאמיני.
- יוז'ף ואגו, מקודם וייס (בהונגרית: Vágó József; אובודה, 21 בינואר 1877 – בודפשט, 9 בספטמבר 1948) היה כלכלן, סופר בתחום הכלכלי, עיתונאי יהודי-הונגרי, אביה של מרתה ואגו.
- הרב יוסף באך (בהונגרית: Bach József; אובודה, 1784 – פשט, 3 בפברואר 1866) היה רב ואיש מדעי הרוח.
- איגנץ פישהוף (בהונגרית: Fischhof Ignác Vilmos; אובודה, 7 בספטמבר 1814 – בודפשט, 15 ביוני 1897) היה רופא יהודי-הונגרי. אחיו של אדולף פישהוף.
- שאלאמון שיל (בהונגרית: Schill Salamon; אובודה, 4 באוקטובר 1849[6] – בודפשט, 31 במאי 1918) [7] היה מורה, היסטוריון ספרות יהודי-הונגרי.
- מור סלארדי מִראקושפלבה, (במקור שפיצר; בהונגרית: Rákosfalvi Szalárdi Mór אובודה, 13 באפריל 1851 – בודפשט, 18 באוקטובר 1914) היה רופא יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה. הוא פעל רבות בעניין הקמת בתי יתומים ובארגון של הקמת מוסדות למקלטי ילדים בהונגריה. על זכויותיו אלה קיבל תואר אצולה הונגרית עם הקידומת "ראקושפלבי".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אובודה (והרובע השלישי של בודפשט) |
- אתר האינטרנט של אובודה (בהונגרית)
- זלמן רודרמן, 'היהודי הנצחי' חזר לבית הכנסת בבודפשט, אתר חב"ד און ליין
- מידע תיירותי (באנגלית)
- תמונת בית הכנסת לפני השיפוץ
- "דביר הבית", דרשתו של ר' משה מינץ לחנוכת בית הכנסת (ספר בעברית)
- פנקס קהילת "אבן ישן" 1770 - 1776 (כתב יד בעברית)
הערות שוליים
- ^ להבדיל בין אויבן או בודא סתם, היא בודה(אנ').
- ^ בתי קברות יהודיים בהונגריה שנחרשו ונהרסו
- ^ Jewish Budapest; Monuments, Rites and History, by Geza Komoroczy, Viktoria Pusztai, Andrea Strbik, Kinga Frojimovics, Central European University Press (January 1999), p. 46
- ^ חב"ד גאלה בית-כנסת עתיק ומפואר בהונגריה
- ^ בית הכנסת העתיק ביותר בהונגריה נחנך מחדש, באתר ynet, 7 בספטמבר 2010
- ^ "Születési bejegyzése az óbudai izraelita hitközség születési akv. 3222/1849. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-06-17.
- ^ Gyászjelentése (1918. június 4.) Az Est, 9. évfolyam, 131. szám
.svg){kind=small}
33220499אובודה