אלווין פטרסון הובי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלווין פטרסון הובי
Alvin Peterson Hovey
אלווין פטרסון הובי
אלווין פטרסון הובי
לידה מונט ורנון, אינדיאנה, ארצות הברית
פטירה אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות בלומפונטיין, מונט ורנון, אינדיאנה, ארצות הברית
מושל אינדיאנה ה־21
14 בינואר 188923 בנובמבר 1891
(שנתיים ו־44 שבועות)
סגן מושל אינדיאנה אירה ג'וי צ'ייס
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה הראשון של אינדיאנה
3 במרץ 188717 בינואר 1889
(שנה ו־45 שבועות)
שגריר ארצות הברית בפרו
22 במאי 186622 בספטמבר 1870
(4 שנים ו־17 שבועות)
תחת נשיאי ארצות הברית אנדרו ג'ונסון
יוליסס סימפסון גרנט
→ כריסטופר רובינסון
תומאס סטל ←
שופט בבית המשפט העליון של אינדיאנה
8 במאי 18541 בינואר 1855
(34 שבועות ויום)

אלווין פטרסון הוביאנגלית: Alvin Peterson Hovey;‏ ) היה קצין בצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקאית, שופט בבית המשפט העליון של אינדיאנה, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ומושל אינדיאנה ה-21 בשנים 1889- 1891. במהלך המלחמה היה לו תפקיד חשוב בזירה המערבית, זכה להערכה רבה מהגנרל יוליסס סימפסון גרנט, וחשף מזימה למרידה באינדיאנה. כמושל, הוא עמד בפני כמה אתגרים משפטיים מצד האספה הכללית של אינדיאנה לשלול ממנו סמכויות, אך אלו לא צלחו לרוב. הובי קידם בהצלחה רפורמה בשיטת הבחירות עד למותו בעת כהונתו.

ראשית חייו

אלווין פטרסון הובי נולד בעיר מונט ורנון שבאינדיאנה כבנם של אביאל ופרנסיס הובי. אביו נפטר כשהיה ילד ואמו נפטרה כשהיה בן 15. נעוריו עברו עליו בעוני, ולאחר שנשלח לבית יתומים לאחר מות אמו, הוא קיבל חינוך בסיסי לפני שמלאו לו 18. הובי שאף להיות עורך דין, והוא עבד בעבודות בנייה בימים ולמד משפטים בערבים במשרדו של ג'ון פיצ'ר, עורך דין מקומי, ב-1840. לאחר שלוש שנות לימוד במשרדו של פיצ'ר, הוא התקבל ב-1843 ללשכת עורכי הדין ופתח משרד עורכי דין משל עצמו.

ב-1849 זכה הובי לתשומת לב באינדיאנה כאשר מונה לפקח על אחוזתו של ויליאם מקלור המנוח. מקלור היה אדם אמיד שהיה אחד מהמייסדים השותפים של היישוב האוטופי ניו הרמוני. בצוואתו הוא הורה שאחוזתו תמכר ושההכנסות מהמכירה ישמשו למימון בנייתן של ספריות. שני אחיו השתלטו כבר על רוב שטחה של האחוזה, מכרו אותו, ולקחו לעצמם את הכספים. הובי הגיש מעל שישים תביעות משפטיות כדי לקבל חזרה את נכסי האחוזה, ולייעד אותם לשימוש שלו התכוונן מקלור. הכספים שהתקבלו ממכירת האחוזה שימשו בהצלחה לפתיחתם של 160 ספריות באינדיאנה ובאילינוי. הפרשה זכתה לכיסוי נרחב בעיתונות ברחבי אינדיאנה, והובי זכה לאהדה ציבורית משמעותית בזכות הצלחתו. ב-1844 נשא הובי לאישה את מרי אן. לזוג נולדו חמישה ילדים, אך רק שניים מתוכם הגיעו לבגרות.

פעילות ציבורית ומשפטית

ב-1850 נבחר הובי כנציג מטעם המפלגה הדמוקרטית בוועידה שניסחה את החוקה החדשה של אינדיאנה. הוא תמך ברפורמות בתחומי הממשל והחינוך שבחוקה, והיה הכוח המניע בהיבטים השנויים במחלוקת שבחוקה. הוא התנגד למתן זכות בחירה לנשים ולאפרו-אמריקאים. הוא גם התנגד לרפורמות בחוקי פשיטת הרגל, באומרו שאין להעניק יותר מדי הגנה מפני בעלי החוב, ובכך לעודד עצלות. החוקה אושרה במשאל עם, אך שנתיים לאחר מכן נפסלו הסעיפים נגד השחורים על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית.

ב-1854 מונה הובי על ידי המושל ג'וזף רייט לאייש מושב פנוי בבית המשפט העליון של אינדיאנה עד לקיום בחירות לאיוש קבוע. בעת שקיבל מינוי זה, היה הובי בן 34, ובכך היה השופט הצעיר ביותר בהיסטוריה של בית המשפט. הוא גם היה הנציג היחידי לוועידת החוקה שפירש כשופט מסמך שהוא עצמו ניסח. ההחלטה החשובה ביותר שלו הייתה פסילת חוקי מיסוי שחוקקו על ידי כמה ערים כדי להגדיל את הכנסותיהם עבור בתי הספר שלהם. בהחלטתו זו הוא קבע שהחוקה דורשת שכל בתי הספר של המדינה ימומנו באופן אחיד. הובי התמודד בבחירות לבית המשפט העליון, אך הוא הובס לאחר שכיהן בתפקיד שישה חודשים בלבד.

ב-1855 מונה הובי על ידי נשיא ארצות הברית פרנקלין פירס כתובע הפדרלי של אינדיאנה. המפלגה הדמוקרטית באינדיאנה עברה אז תקופה של בעיות פנימיות על רקע סוגיית העבדות. סיעת תומכי העבדות במפלגה, בהנהגתו של ג'סי ד. ברייט, הרחיקה משורות המפלגה רבים מהחברים מתנגדי העבדות, כולל הובי, במהלך הוועידה המפלגה המדינתית של 1858. ברייט אף הצליח להשפיע על הנשיא ג'יימס ביוקנן להעביר את הובי ממשרתו בשל עמדתו. על כך הגיב הובי בהתמודדות כמועמד עצמאי לבית הנבחרים של ארצות הברית מול מועמד הדמוקרטים ויליאם א. ניבלק, אך הובס ברוב גדול. לאחר מכן הצטרף הובי למפלגה הרפובליקנית, יחד עם רבים מאלו שהורחקו משורות המפלגה הדמוקרטית.

מלחמת האזרחים

שירות צבאי
השתייכות צבא האיחוד
תקופת הפעילות 18601865 (כ־5 שנים)
דרגה מייג'ור גנרל
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים האמריקאית
פסל של פטרסון, מעשה ידיו של ג'ורג' ברוסטר, בפארק הצבאי הלאומי ויקסבורג

מיד לאחר פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית ב-1861, הוצב הובי כקצין בדרגת קולונל וארגן את הרגימנט הראשון של הלגיון של אינדיאנה, כוח מיליציה שהוצב לתפקידי הגנת המדינה במהלך המלחמה. זמן קצר לאחר מכן, הוא מונה כקולונל ברגימנט הרגלים ה-24 של אינדיאנה. עד מהרה נשלח הרגימנט לקווי החזית, והובי פיקד עליו בקרב שילה ב-1862. הוא נשאר יחד עם כוחות החלוץ של הגוף העיקרי של צבא האיחוד בזירה המערבית, וקודם לדרגת בריגדיר גנרל בכוחות המתנדבים של ארצות הברית. במהלך המצור על קורינת' פיקד הובי על הבריגדה הראשונה של הדיוויזיה השלישית בפיקודו של לואיס וולאס. לזמן קצר במהלך סתיו 1862 פיקד הובי על מחוז מזרח ארקנסו, אך שב ב-1863 לתפקיד פיקוד על בריגדה במסגרת ארמיית טנסי (אנ'). בינואר אותה שנה הוא הוצב לפקד על הדיוויזיה ה-12 של הגיס ה-13. הוא הוביל את הדיוויזיה בקרב צ'מפיון היל מאוחר יותר אותה שנה, שם זכה לשבחים מפי הגנרל יוליסס סימפסון גרנט.

הובי הוביל שוב את הדיוויזיה שלו במצור על ויקסבורג, שם הוא חיסל את השליטה של צבא הקונפדרציה על נהר המיסיסיפי. הוא זכה שוב לשבח מפי גרנט כאחד מאנשי המפתח במצור. זמן קצר לאחר הקרב הוא קיבל הודעה על פטירת אשתו, ושב לביתו כדי לארגן את המשמורת על ילדיו. מותה של רעייתו העציב אותו מאוד וחלף זמן רב עד שהוא השתקם רגשית. ב-1864 שב הובי לזמן קצר לחזית כדי לפקד על הדיוויזיה הראשונה של הגיס ה-23 במהלך מערכת אטלנטה (אנ'). באוגוסט 1864 הופסקה פעילותה של הדיוויזיה הראשונה והרגימנטים שלה פוזרו בין הדיוויזיות האחרות של הגיס ה-23. הובי, שנותר ללא תפקיד פיקודי, שב לביתו. עד לתום המלחמה הוא החזיק בתפקיד מפקד המחוז הצבאי של אינדיאנה. ב-7 באוקטובר 1865 הוא פרש מצבא האיחוד.

בשובו לאינדיאנה, מונה הובי על ידי המושל אוליבר מורטון לפקד על יחידות הצבא הסדיר במדינה ועל הלגיון של אינדיאנה. משימתו המרכזית הייתה לפקח על הגיוס ולהשיג שליטה על פעילויות נגד הממשלה. להשגת המשימה, גייס הובי דיוויזיה של 10,000 איש, אך קיבל אליה רק רווקים. בשל הגיל הצעיר של רוב חייליו, זכתה הדיוויזיה לכינוי "התינוקות של הובי" (Hovey's Babies). בחקירותיו הוא חשף רשת של אוהדי הקונפדרציה בדרום המדינה שנודעו בשמות בני החירות (על שם התאגדות דומה מתקופת מלחמת העצמאות של ארצות הברית) ו"אבירי מעגל הזהב" (Knights of the Golden Circle). הוא טען שלקבוצות אלו היו תוכניות למרידה באינדיאנה באוגוסט 1864. כדי לסכל את המזימה, דאג הובי למעצרם של עשרות חשודים שהועמדו לדין בפני בתי דין צבאיים. כמה מחשודים אלו נדון למוות בתליה, אך עונשם הומתק למאסר. לאחר המלחמה, פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית שהמשפטים נגדו את החוקה במסגרת פסק הדין "אקס-פרטה מיליגן" (Ex parte Milligan).

שגריר בפרו

עם תום המלחמה הוענקה להובי דרגת ייצוג של מייג'ור גנרל לפני פרישתו מהשירות. לאחר מכן הוא נישא בשנית לרוזה אליס, בתו החורגת של קיילב סמית'. הוא מונה אז לתפקיד שגריר בפרו ונשלח לכהן שם בתפקיד. זמן קצר לפני יציאתו לשליחות, חלתה רעייתו ונפטרה. בתקופת שירותו בפרו, הייתה מדינה זו במלחמה מתמשכת עם שכנותיה ועברה מהפכה אלימה. הובי העביר את רוב זמנו שם בניסיון להגדיר מי מנהיג את המדינה בכל יום ויום. ב-1870 הוא התפטר מתפקידו ושב למונט ורנון לעיסוקו בעריכת דין.

מושל אינדיאנה

ב-1872 הציגה המפלגה הרפובליקנית את שמו של הובי כמועמד לתפקיד מושל אינדיאנה, אך הוא דחה את המועמדות בטענה שהוא גמר אומר שלא לכהן יותר בתפקיד פוליטי. במשך 14 השנים הבאות הוא המשיך לנהל את עסקי עריכת הדין שלו עד 1886, אז הוא נבחר כמועמד לבית הנבחרים של ארצות הברית, הסכים למועמדות וניצח בבחירות הכלליות. שנתים לאחר מכן הוצגה מועמדותו למשרת מושל אינדיאנה. באותה שנה התמודד בנג'מין הריסון לנשיאות ארצות הברית והוא זכה לפופולריות רחבה באינדיאנה. על אף הצלחתה של מפלגתו, ניצח הובי בבחירות בהפרש קטן מאוד את מועמד הדמוקרטים, קורטלנד ק. טסון, בהפרש של 49 מול 48.6 אחוזים מקולות המצביעים, אך באותה מערכת בחירות שמרו הדמוקרטים על הרוב שלהם באספה הכללית של אינדיאנה. בגיל 61, היה הובי לאדם המבוגר עד אז שנבחר למשרת מושל המדינה.

בשנת כהונתו האחרונה של קודמו בתפקיד, אלברט פורטר, העבירה האספה הכללית של אינדיאנה שורה של חוקים שהחלישו את סמכויות המושל. בית המחוקקים ניהל סדר יום שונה ברובו מזה של המושל, ועקף את רוב החלטות הווטו הסמליות שלו. הובי ניסה לקבל בחזרה את כמה מהסמכויות שניטלו על ידי בית המחוקקים על ידי עתירה נגד רבים מהחוקים שלהם לבתי המשפט. הם נטלו מהמושל את רוב סמכויות המינוי שלו, ובית המשפט העליון של אינדיאנה פסק בעניין לטובת האספה הכללית. במקרה אחר, כאשר הקימה האספה מועצות מדינתיות לניהול המשטרה, שירותי כיבוי האש ומחלקות אחרות ברמה המקומית, ובכך נטלה את השליטה מגופי הממשל המקומי שהיו בשליטת הרפובליקנים, פסקו בתי המשפט לטובתו של הובי והכריזו על החוקים כנוגדים את החוקה. במאבק על זכות המינוי של ראשי המחלקות החדשות, פסק בית המשפט נגד שני הצדדים, והכריז שכמו כל ראשי המחלקות האחרות, אלו החדשים יצטרכו להיבחר בבחירות כלליות.

הצעד היחידי שעלה בידו של הובי להעביר באספה הכללית היה הרפורמה בשיטת הבחירות. בכמה ממערכות הבחירות התגלו מעשי הונאה, ותקנות הבחירות של אינדיאנה היו הכי פחות מגבילות מבין אלו של כל מדינות ארצות הברית. מצב זה הוביל למעשי רמאות בחלק מהמפלגות שבאופן מכוון יצרו את פתקי ההצבעה שלהן כדי להגדיל את הסבירות שהמצביעים יבחרו במועמדים שלהם, גם באופן מקרי. קניית קולות נעשתה אף היא תופעה נפוצה, מה שהוביל לשערורייה ברמה הלאומית בבחירתו של בנג'מין הריסון. הרפורמות שיושמו, הבטיחו פיקוח נוסף על תחנות ההצבעה, והעבירו את האחריות ליצירת פתקי ההצבעה למדינה.

הובי ניהל מערכה לטיפול בקבוצות הלבנות הגזעניות שפעלו בדרום אינדיאנה. קבוצות אלו ביצעו כמה מעשי לינץ', כללו את כנופיית רינו (אנ'), וביצעו מעשים של לקיחת החוק לידיים, במיוחד במחוזות הריסון וקרופורד. לעיתים קרובות הם הטילו עונשים גופניים על אנשים שהם האמינו שלא דאגו למשפחותיהם, פושעים מקומיים ואלכוהוליסטים. הובי ניהל חקירות כנגד קבוצות אלו, ודאג שכוונותיו לשים קץ לפעילות קבוצות אלו תזכנה לפרסום. אף על פי ששום מעצרים לא בוצעו, האיום של הובי הוביל לירידה משמעותית בפעילות הקבוצות ובסופו של דבר להפסקתה.

מותו

אלווין פטרסון הובי נפטר ב-29 בנובמבר 1891 באינדיאנפוליס לאחר שמוקדם יותר אותה שנה חלה. הוא נפטר בעודו מכהן כמושל ובמקומו הושבע סגן המושל אירה ג'וי צ'ייס. ארונו הוצב באינדיאנפוליס ומשם הועבר לקבורה במונט ורנון, שם הוא נטמן בבית הקברות בלומפונטיין.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלווין פטרסון הובי בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35622654אלווין פטרסון הובי