לואיס וולאס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואיס וולאס
לידה 10 באפריל 1827
פטירה 15 בפברואר 1905 (בגיל 77)
כינוי לו
השתייכות צבא ארצות הברית
צבא האיחוד
תקופת הפעילות 1846 – 1847
1861 – 1865
דרגה מייג'ור גנרל (ארצות הברית 19) מייג'ור גנרל
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיה
מפקד קורפוס
מפקד ארמייה
פעולות ומבצעים
מלחמת ארצות הברית-מקסיקו
מלחמת האזרחים האמריקנית
תפקידים אזרחיים
מושל טריטוריית ניו מקסיקו
שגריר ארצות הברית באימפריה העות'מאנית

לואיס (לו) וולאס (באנגלית: Lewis 'Lew' Wallace; ‏10 באפריל 1827 – 15 בפברואר 1905) היה סופר, איש צבא ואיש ציבור אמריקני שפעל במחצית השנייה של המאה ה-19. את עיקר פרסומו בעולם רכש כמחברו של הספר "בן חור", שנחשב רב-המכר האמריקני הגדול ביותר במאה ה-19. כמו כן היה מפקד במלחמת ארצות הברית-מקסיקו ומפקד בצבא הצפון במלחמת האזרחים האמריקנית, ובנוסף מילא תפקידים ציבוריים שונים.

ביוגרפיה

שנותיו המוקדמות

לו וולאס נולד בברוקוויל (Brookville) שבאינדיאנה למשפחה מכובדת. בין היתר, אביו דיוויד היה בוגר ווסט פוינט, מושל המדינה בשנים 1837–1840, חבר בבית הנבחרים בין השנים 1841–1843 ושופט בשנים 1856–1859. אימו מתה משחפת בהיותו כבן שבע. רק לאחר כמה שנים הוא הצטרף לאביו, שחי באינדיאנפוליס. עם סיום לימודיו בגימנסיה, נכשל בבחינות הכניסה ללימודי משפטים. בשנת 1846, פרצה מלחמת ארצות הברית-מקסיקו. הוא גייס פלוגת מתנדבים לצבא ארצות הברית ונבחר, כפי שהיה מקובל אז בקרב מתנדבים לצבא, לתפקיד קצין בגדודו. וולאס השתחרר מהשירות ב-1847 מבלי להשתתף באופן פעיל בקרבות. לאחר המלחמה חזר וואלס לתחום המשפטים, הפעם בהצלחה. וולאס הוסמך לעסוק במשפטים בשנת 1849, נבחר לתובע אזורי ב-1851, נישא ב-1852 וב-1856 נבחר לסנאט של מדינת אינדיאנה.

תקופת מלחמת האזרחים האמריקנית

פורט הנרי ופורט דונלסון

עם פרוץ המלחמה התמנה וולאס לשליש הראשי במדינתו אינדיאנה, ובכך לסייע לגיוס חיילים עבור הצפון במדינה. לאחר מכן, ב-25 באפריל 1861, קיבל דרגת קולונל ושירת במערבה של וירג'יניה. בתפקידו זה גילה פעלתנות ויוזמה, ובשלישי לספטמבר קודם לדרגת בריגדיר גנרל ולפיקוד על חטיבה. חטיבתו של וולאס, כחלק מכוח בפיקודו של גנרל יוליסס גראנט, השתתפה בכיבוש פורט הנרי (Fort Henry) שבמערב טנסי, בפברואר 1862, כאשר וואלס עצמו יצא בספינה על נהר הטנסי, לסיור המקדים האחרון שלפני הקרב. בקרב על פורט הנרי, הניצחון המובהק הראשון של כוחות הצפון באותה מלחמה, השתתפה חטיבתו של וולאס בכיבוש פורט היימן (Fort Heiman) שמעברו השני של נהר הטנסי. בשל חשש מבואן של תגבורות דרומיות, נשארה חטיבתו של וואלס בפורט הנרי, בעוד יתר הכוח המשיך לפורט דונלסון (Fort Donelson) שמעט מזרחה משם. ב-14 בחודש קיבל וולאס הוראה לזוז, ואחר כך לארגן אוגדה חדשה. ואכן הוא הצליח לאייש, בחיילים שהגיעו זה מקרוב לאותה זירה, שתי חטיבות מלאות וחטיבה אחת חסרה. עם כוח זה הוא הצטרף לכוחותיו של גרנט הצרים על פורט דונלסון, וסייע בהדיפת התקפת נגד של הדרום. בנקודת זמן מכריעה בקרב, וולאס שלח ביוזמתו, ונגד רוח ההוראות המוקדמות שקיבל, חטיבה מן הכוחות שפיקודו, על מנת לסייע לקטע חזית במצוקה, ואכן בסופו של דבר כוח זה נטל חלק חשוב בהדיפת הדרומיים. בהמשך עמד וואלס בראש מתקפת נגד שבה נכבשו מחדש השטחים שאבדו בהתקפת הדרום. מספר שבועות אחר כך הוא קודם לדרגת מייג'ור ג'נרל, הצעיר ביותר בצבא הצפון בדרגה זו.

התקפת הנגד של וולאס בפורט דונלסון, 15 בפברואר 1862

שילה

קרב שילה (Shiloh), בסמוך לכנסייה בשם זה הנמצאת בדרום-מערב טנסי, התרחש ב-6–7 באפריל 1862. באתר זה הותקפו כוחות הצפון על ידי צבא הדרום, שקיווה להכריעם בטרם יסיימו את ריכוזם במקום. יחידתו של לו וולאס נותרה כעתודה מצפון למחנה צבא הצפון בשילה. עם הופעת כוחות הדרום, הורה גרנט לוולאס לנוע כדי לסייע לכוח בפיקודו של וויליאם שרמן. וולאס נע בנתיב שונה מזה שאליו התכוון גרנט (הוא טען לאחר מכן שהוראותיו של גרנט לא היו ברורות), הגיע לשדה הקרב וגילה ששרמן כבר אינו במקום. כיוון שהקו שבו התרחש הקרב זז כבר צפונה, וולאס היה למעשה בעורפם של טורי הדרום המתקרבים. שליח של גרנט הגיע עם הודעה ובה תהיה על מיקומו של וולאס ודרישה ממנו להגיע לקווי ההגנה החדשים של הצפון, ליד נהר הטנסי במזח בשם פיטסבורג לנדינג (Pittsburg Landing). וולאס היה נבוך: הוא חש שיוכל לתקוף את צבא הדרום מהמקום בו היה, ושיוכל להכות אותו בעורפו. אף על פי כן החליט להפנות את כוחו לאחור ולשוב. במקום להורות לכוח להסתובב על עקביו, כך שהמשמר העורפי יוביל ויחידות החלוץ יהפכו ליחידות העורפיות, הורה וולאס לכוח להסתובב במעגל תוך כדי שמירת מבנהו המקורי. ואלאס הגיע לפיטסבורג לנדינג בשעה 19:00, לאחר שהלחימה הסתיימה למעשה. בסופו של דבר כוחותיו לא נטלו חלק בקרבות אותו יום, וגרנט לא היה מרוצה מתפקודו. למחרת הכוח שבפיקודו של וולאס החזיק בקצה הימני של קו הצפון והיה הראשון לתקוף עם התהפך הגלגל.

קריירה צבאית בהמשך המלחמה

הביקורת שספג וולאס הביאה מכאן ואילך לחסימת קידומו ולהרחקתו מתפקידי פיקוד קרביים משמעותיים. למשל, באוגוסט 1862 וולאס הופקד על הגנת סינסינטי שבאוהיו. עם זאת, וואלס הגן עליה בהצלחה, בשנה שלאחריה, בעת פלישת כוח דרומי, בפיקודו של קירבי סמית' (Smith), לקנטקי. אחר כך עמד בראש מאמצים חשאיים של ממשלת ארצות הברית כנגד הנוכחות הצרפתית במקסיקו. בשלב מאוחר יותר של המלחמה וולאס נתמנה למפקד גייס (קורפוס), שעסק בעיקר בתפקידים עורפיים, בזירת המלחמה המזרחית (דרום פנסילבניה, וירג'יניה ומרילנד). פשיטה של כוחות הדרום, בפיקודו של ג'ובל ארלי (Early), שמטרתה הייתה להסיח כוחות צפוניים שאיימו על בירת הדרום, ריצ'מונד, הביאה לכך שכוחו של וואלס היה הכוח הצפוני היחיד שבין הדרומיים לוושינגטון הבירה. בתשיעי ליולי 1864 כוחו של וולאס, אשר כלל בעיקר חיילים לא מנוסים ולא מאומנים היטב, ניגף בפני כוחות הדרום. עם זאת, הצליח להשהות את התוקפים לפרק זמן גורלי, שאיפשר לצפון לארגן את הגנת וושינגטון, ולעצור את הפושטים. ב-11 בחודש פיטר גראנט את וולאס, לאחר ששמע על תבוסתו. כשבועיים אחר כך, כשלמד כיצד הישהה וולאס את כוחות הדרום, הוא החזירו לתפקיד, ואף שיבח אותו בזכרונותיו. בכל זאת, שמו הטוב של וולאס, שנפגם בשילה, לא חזר לתיקנו למרות מאמצים שעשה, שכללו אף פנייה לגראנט לסיוע בנושא.

לאחר מלחמת האזרחים

וואלס נטל חלק בבית המשפט הצבאי ששפט את משתתפי הקשר לרצח הנשיא לינקולן ב-1865, ואחר כך גם בזה שדן למוות את הנרי ווירץ (Wirz), מפקד מחנה השבויים הדרומי אנדרסונוויל, שבו גוועו אלפי שבויים חיילי הצפון. ב-30 בנובמבר הוא התפטר מן הצבא, וחזר לעסוק במשפטים בקרופורסדוויל (Crawfordsville), אינדיאנה. כן החל לעסוק בכתיבה. עם זאת, התקשה לחזור לשגרת החיים האזרחיים. הצעות שקיבל לשירות בצבא המקסיקני, אשר לחם כנגד הנוכחות הצרפתית, לא עלו יפה. הוא שירת כגנרל בצבא המקסיקני רק לזמן קצר, ושקע בחובות בשל כך. בשנת 1873 השלים את הרומן הראשון שלו: "The Fair God", אודות כיבוש מקסיקו בידי הספרדים, וזה זכה להצלחה. בשנות השבעים והשמונים הוא מילא מספר תפקידים פוליטיים. תחילה מונה לחקור את טוהר הבחירות לנשיאות בארצות הברית של 1876, בעקבות חשדות חמורים בנושא, כעיקר בשלוש ממדינות הדרום. לאחר שסיים את עבודתו, נקבע לבסוף כי הנשיא הנבחר יהיה רתרפורד הייז. בעת כהונת הייז, בין 1878 ל-1881, וואלס היה מושל הטריטוריה (כיום מדינה) של ניו מקסיקו. במהלך כהונתו פרצה ב-1878 "מלחמת מחוז לינקולן", סכסוך מסחרי במהותו, שהפך לשרשרת רציחות ורציחות-נגד, קרבות משפטיים וקרבות יריות, שעלו במצטבר בכמה עשרות הרוגים ופצועים. כמושל, הוא הציע חנינה לרבים ממשתתפיה, בין היתר לבילי הנער, אחד מסמלי המערב הפרוע. מסיבות פוליטיות, ההסכם עם "בילי הנער" לא יצא לפועל. במהלך אותה כהונה, ב-1880, כתב את ספרו המפורסם "בן חור". הספר זכה לאינספור מהדורות בשפות רבות והוסרט ארבע פעמים.

בהמשך, בין השנים 1881 ו-1885 הוא שירת כשגריר באימפריה העות'מאנית. לאחר שחזר לארצות הברית, המשיך בכתיבה.

וולאס הלך לעולמו, כנראה ממחלת הסרטן, ב-1905, בקרופורדסוויל.

יצירתו

  • The Fair God; or, The Last of the 'Tzins: A Tale of the Conquest of Mexico (Boston: James R. Osgood and Company), 1873.
  • Commodus: An Historical Play (Crawfordsville, IN: privately published by the author), 1876.
  • Ben-Hur: A Tale of the Christ (New York: Harper & Brothers), 1880.
  • The Boyhood of Christ (New York: Harper & Brothers), 1888.
  • Life of Gen. Ben Harrison (bound with Life of Hon. Levi P. Morton, by George Alfred Townsend), (Cleveland: N. G. Hamilton & Co., Publishers), 1888.
  • Life of Gen. Ben Harrison (Philadelphia: Hubbard Brothers, Publishers), 1888.
  • Life and Public Services of Hon. Benjamin Harrison, President of the U.S. With a Concise Biographical Sketch of Hon. Whitelaw Reid, Ex-Minister to France, by Murat Halstad (Philadelphia: Edgewood Publishing Co.), 1892.
  • The Prince of India; or, Why Constantinople Fell (New York: Harper & Brothers Publishers), 1893.
  • The Wooing of Malkatoon [and] Commodus (New York: Harper and Brothers Publishers), 1898.
  • Lew Wallace: An Autobiography (New York: Harper & Brothers Publishers), 1906.

לקריאה נוספת

  • Boomhower, Ray E. (2005). The Sword and the Pen. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. ISBN 0-87195-185-1.
  • Eicher, John H.; Eicher, David J. (2001). Civil War High Commands. Stanford University Press. ISBN 0-8047-3641-3.
  • Ferraro, William M. (ביוני 2008). "A Struggle for Respect: Lew Wallace's Relationships with Ulysses S. Grant and William Tecumseh Sherman After Shiloh". Indiana Magazine of History. Bloomington, Indiana: Indiana University. 104 (2): 125–52. נבדק ב-2014-09-09. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Forbes, John D. (בדצמבר 1948). "Lew Wallace, Romantic". Indiana Magazine of History. Bloomington: Indiana University. 44 (4): 385–92. נבדק ב-2014-09-08. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Grant, Ulysses S. (1885–86). Personal Memoirs of U. S. Grant. Vol. I & II. New York: Charles L. Webster and Co. ISBN 0-914427-67-9.
  • Gronert, Theodore G. (1958). Sugar Creek Saga: A History and Development of Montgomery County. Wabash College.
  • Gugin, Linda C., and James E. St. Clair (2006). The Governors of Indiana. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. ISBN 0-87195-196-7.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  • Hanson, Victor Davis (2003). Ripples of Battle: How Wars of the Past Still Determine How We Fight, How We Live, and How We Think. Doubleday. ISBN 0-385-50400-4.
  • Kennedy, Frances H., ed. (1998). The Civil War Battlefield Guide (2nd ed.). Houghton Mifflin. ISBN 0-395-74012-6.
  • Lifson, Amy (2009). "Ben-Hur". Humanities. Washington, D.C.: National Endowment for the Humanities. 30 (6). נבדק ב-2014-08-27.
  • McKee, Irving (בספטמבר 1941). "The Early Life of Lew Wallace". Indiana Magazine of History. Bloomington: Indiana University. 37 (3): 205–16. נבדק ב-2014-09-08. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Morrow, Barbara Olenyik (1994). From Ben-Hur to Sister Carrie: Remembering the Lives and Works of Five Indiana Authors. Indianapolis, Indiana: Guild Press of Indiana.
  • Morsberger, Robert E., and Katharine M. Morsberger (1980). Lew Wallace: Militant Romantic. New York: McGraw-Hill. ISBN 0-07-043305-4.
  • Russo, Dorothy Ritter; Thelma Lois Sullivan. Bibliographical Studies of Seven Authors of Crawfordsville, Indiana.
  • Stephens, Gail (2010). The Shadow of Shiloh: Major General Lew Wallace in the Civil War. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. ISBN 978-0-87195-287-5.
  • Utley, Robert (1989). Billy the Kid: A Short and Violent Life. Lincoln: University of Nebraska Press. ISBN 978-0-80324-553-2.
  • Wallace, Lew (1998). Ben-Hur. Oxford World's Classics.
  • Warner, Ezra J. (1964). Generals in Blue: Lives of the Union Commanders. Louisiana State University Press. ISBN 0-8071-0822-7.
  • Welsh, Jack D. (1996). Medical Histories of Union Generals. Kent, OH: The Kent State University Press. ISBN 0-87338-552-7.
  • Woodworth, Steven E., ed. (2001). Grant's Lieutenants: From Cairo to Vicksburg. University Press of Kansas. ISBN 0-7006-1127-4.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיס וולאס בוויקישיתוף

הספד לוואלס 1905

ארכיון לו וואלס

מוזיאון לו וואלס בקרופורדסוויל

מהלך חייו במוזיאון לו וואלס

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23060852לואיס וולאס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לואיס_וולאס&oldid=2085407"