רוברט אור

רוברט אור
Robert Orr

רוברט אור
לידה	אן ארבור, מישיגן, ארצות הברית
פטירה	אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית
שם מלא	רוברט דנקרסון אור
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות קראון היל, אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית
שגריר ארצות הברית בסינגפור 14 ביולי 1989 – 12 בספטמבר 1992 (3 שנים ו־8 שבועות) תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש → דריל ארנולד ג'ון האנטסמן ←
מושל אינדיאנה ה־45 12 בינואר 1981 – 9 בינואר 1989 (8 שנים) סגן מושל אינדיאנה ג'ון מוץ → אוטיס בוון אוון ביי ←
סגן מושל אינדיאנה ה־44 8 בינואר 1973 – 12 בינואר 1981 (8 שנים) תחת מושל אינדיאנה אוטיס בוון → ריצ'רד פולז ג'ון מוץ ←
חבר הסנאט של אינדיאנה מטעם מחוז הבחירה ה-26 6 בנובמבר 1968 – 8 בנובמבר 1972 (4 שנים)

רוברט דנקרסון אור (באנגלית: Robert Dunkerson Orr;‏ ) היה דיפלומט ופוליטיקאי אמריקאי מאינדיאנה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אינדיאנה ה-45 בשנים 1981–1989. לאחר תום כהונתו כמושל ועד 1992 הוא כיהן כשגריר ארצות הברית בסינגפור.

ראשית חייו

רוברט אור נולד באן ארבור שבמישיגן, שם שהתה משפחתו בחופשה. הוא היה הצעיר מבין שלושת ילדיהם של סמואל לאוורי ולואיז דנקרסון אור. אביו היה תעשיין שהיה מעורב בחברות רבות שהיו בבעלותה של חברת הברזל אור. אור גדל באוונסוויל, שם שכן המטה של החברה של אביו. משפחתו חיה באזור במשך שלושה דורות. הוא התחנך בבתי ספר ציבוריים במשך רוב שנות חינוכו, אך עבר בשנת לימודיו האחרונה בבית הספר התיכון, שהחלה ב-1934, לבית הספר הוצ'קיס שבקונטיקט. עם סיום לימודיו הוא התקבל לאוניברסיטת ייל והחל את לימודיו שם ב-1936. בייל הוא היה חבר באחוות דלתא-קאפא-אפסילון. ב-1940 הוא סיים לימודי תואר בוגר אוניברסיטה והמשיך לבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב אור את הרווארד מבלי לסיים את לימודיו והתגייס לצבא ארצות הברית. הוא התקבל לבית הספר למועמדים לקצונה, ולאחר שהשלים את הקורס הוא שירת במטה קצין האפסנאות הראשי בזירת האוקיינוס השקט, ובסופו של דבר הגיע עד לדרגת מייג'ור. על שירותו הוא עוטר בעיטור לגיון ההצטיינות. בעת שירותו הוא הכיר את ג'ואן "ג'וסי" וולאס ששירתה בטייסות שירות חיל האוויר. השניים נישאו ב-1944, התיישבו באוונסוויל, ובסופו של דבר נולדו להם שלושה ילדים.

לאחר שובו מהמלחמה, השתלב אור בעסק המשפחתי והחל להיות מעורב בפוליטיקה של המפלגה הרפובליקנית במחוז ונדרבורג. רבים מהמפעלים באוונסוויל עבדו בייצור לטובת המאמץ המלחמתי וסיום המלחמה הוביל רבים מהם לסגור את שעריהם. אור החל לרכוש מבנים ריקים של מפעלים כאלה, ערך בהם שיפוצים, ומכר אותם. במסגרת פעילות זו הוא החל להיות מעורב בוועדת הפיתוח הכלכלי המקומית. עד מהרה התרחבו עסקיו ואחזקותיו, וב-1953 הוא כבר היה במועצות המנהלים של 20 עסקים מקומיים, כולל החברות אירי השקעות, מבשלות סטרלינג, וגרנד ג'נקשן, והיה דירקטור ב-12 חברות נוספות. הוא שימש כחבר בכמה מועצות אזרחיות, כולל מועדון רוטרי, ימק"א אוונסוויל, ספריית וילארד, מועצת הצופים הבנים של ארצות הברית, והכנסייה הפרסביטריאנית באוונסוויל. על שירותו הקהילתי, הוענק לו ב-1953 פרס ג'ייסיס לאיש הצעיר של השנה. בזכות פרס זה הוא הוזמן לשמש כחבר במועצת הנאמנים של הנובר קולג', תפקיד בו הוא שימש במשך עשורים רבים.

ראשית הקריירה הפוליטית

מעורבותו של אור בפוליטיקה החלה ב-1950 כאשר הוא היה חבר במועצה המייעצת המקומית של המפלגה הרפובליקנית. ב-1951 הוא היה יושב הראש המקומי של המפלגה, תפקיד בו הוא שימש עד 1954. במשך שמונה שנים הוא היה איש ועדת השטח, וב-1958 הוא היה לגזבר של ועדת שמונה המחוזות של המפלגה, תפקיד בו הוא שימש עד 1960. ב-1965 הוא נבחר כיושב ראש הוועדה המרכזית של המפלגה הרפובליקנית במחוז ונדרבורג, תפקיד בו הוא החזיק במשך שש שנים.

מחוקק וסגן מושל אינדיאנה

ב-1968 נבחר אור לסנאט של אינדיאנה מטעם אוונסוויל. הוא כיהן בסנאט עד 1973. ב-1972 הוא נבחר בוועידה המדינתית של הרפובליקנים כמועמד המפלגה למשרת סגן מושל אינדיאנה כשותפו למרוץ של אוטיס בוון. מסע הבחירות התמקד בעיקר בעבר של יריביהם בהעלאת מיסים, והם ניצחו בבחירות לאחר שגרפו 56.8 אחוזים מקולות הבוחרים. כסגן המושל, פיקח אור על משרד החקלאות של אינדיאנה וניהל את מחלקת הסחר המדינתית. הוא ניצל את ניסיונו בפיתוח כלכלי באוונסוויל כדי לתרום לצמיחה הכלכלית של אינדיאנה. הוא שיכנע את מנהיגי המדינה לממן את הקמת שני הנמלים של אינדיאנה על נהר אוהיו, אחד במאונט ורנון והשני בג'פרסונוויל, והשיק מסע פרסום תיירותי מצליח. במהלך תקופת כהונתו כסגן המושל, הצביע אור, בתוקף היותו נשיא הסנאט המדינתי, חמש פעמים בהצבעה שוברת שוויון, כולל הצבעה אחת שבה הועברה תוכנית הארגון מחדש של מערכת המיסים של בוון, שהורידה באופן משמעותי את היקף מס הרכוש, והצריכה את רשויות המס המקומיות לקבל אישור ברמה המדינתית להעלות מיסים, ובמקביל הועלה מס המכירות המדינתי. ב-1976 נבחרו אור ובוון לתקופת כהונה שנייה.

מושל אינדיאנה

אור זכה לפופולריות באינידאנה בשל תוכניותיו הכלכליות ובשל זיכתו לתוכנית הארגון מחדש של המיסים. בגיבויו של בוון, הוא נבחר ב-1980 ללא יריבים כמועמד המפלגה למשרת מושל אינדיאנה. בבחירות הכלליות התמודד מולו הדמוקרט ג'ון הילנברנד. אור התמקד בקישור שלו למושל הפופולרי בוון. סיסמת הבחירות שלו הייתה "בואו נמשיך את הדברים הטובים" (Let's Keep a Good Thing Going). הוא ניצח בקלות את הילנברנד כאשר גרף 57.7 אחוזים מקולות הבוחרים מול 41.9 הקולות של יריבו.

כמושל, פיקח אור על רפורמה במערכת החינוך של אינדיאנה. ב-1984 הוא ניצח בהתמודדות על תקופת כהונה שנייה את הסנאטור המדינתי ויין טאונסנד לאחר שזכה ב-52.8 אחוזים מקולות הבוחרים מול 47.2 האחוזים שקיבל טאונסנד. ב-1986 שימש אור כנשיא מועצת ממשלות המדינות (Council of State Governments) וכיושב ראש אגודת מושלי המערב התיכון.

שגריר בסינגפור

לאחר תום כהונתו כמושל אינדיאנה, מונה אור על ידי הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש כשגריר ארצות הברית בסינגפור, תפקיד בו הוא כיהן עד 1992.

שנותיו האחרונות

לאחר תום שירותו בסינגפור, הקים אור חברת ייעוץ שהתמקדה בסוגיות סחר בינלאומי וייצוא. ב-2000 ביקשה רעייתו שהוא יתגרש ממנה בשל מחלת השיטיון שממנה היא סבלה. היא ביקשה שבעלה יהיה מאושר בשנותיו האחרונות במקום לטפל בה בגסיסתה האיטית. ב-2001, בגיל 83, הוא נישא בשנית למרי קיי קייוויס.

רוברט אור נפטר במרכז הרפואי האוניברסיטאי באינדיאנפוליס ב-10 במרץ 2004, בגיל 86, כתוצאה מסיבוכים מניתוח כליה שעבר. הוא נטמן בבית הקברות קראון היל שבעיר. על שמו קרוי קטע הכביש המדינתי 69 מדרום להצטלבותו עם כביש 64, שבעבר נקרא כביש 164.

לקריאה נוספת

• Gugin, Linda C.; St. Clair, James E, eds. (2006). The Governors of Indiana. Indianapolis, Indiana: Indiana Historical Society Press, pp. 368-374.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט אור בוויקישיתוף

• רוברט אור באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• רוברט אור באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36112266רוברט אור