איתמר (יישוב)
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 613 מטר |
| תאריך ייסוד | 1984 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,470 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 8.5% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   איתמר | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 |
אִיתָמָר היא התנחלות ויישוב קהילתי חקלאי-דתי השוכנת דרומית-מזרחית לשכם, סמוך לכפרים עוורתא ובית פוריכ, ומשתייכת למועצה אזורית שומרון. תחילה נקרא היישוב על ידי המייסדים בשם "תל חיים" על שם תל חייא, תל ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית הנמצא ביישוב. לאחר מכן שונה שמו ל"איתמר" על שם הדמות המקראית איתמר בן אהרן הכהן, שלפי המסורת קבור בכפר עוורתא הסמוך ליישוב.
היישוב שוכן בגב ההר, ונחשב להתנחלות אידאולוגית. ביישוב מתגוררות כ־200 משפחות. היישוב שוכן על רכס גדעונים.
היסטוריה
ניסיון ההתיישבות ברוג'ייב ובג"ץ אלון מורה
ניסיון ההתנחלות הראשון באזור התבצע על ידי "גרעין אלון מורה" ביוני 1974 בסמוך לבסיס הצבאי שבו שוכנת חטיבה מרחבית שומרון.
ב-3 ביוני 1979 אישרה הממשלה את התיישבות הגרעין סמוך לכפר רוג'ייב בגבעה 637, כ-500 מטר מצפון למיקום הנוכחי של איתמר. ב-5 ביוני 1979 חתם מפקד אזור יהודה ושומרון, תת-אלוף בנימין בן אליעזר, על צווים לתפיסת שטח של כ-800 דונמים ולאחר יומיים עלו המתיישבים למקום[3]. לצורך הקמת היישוב (שנקרא אז "אלון מורה") הוקצו 50 מיליון ל"י והוחלט שהוא יאוכלס תוך חודשיים[4].
ב-20 ביוני 1979 הגישו חלק מבעלי הקרקע הפרטית ברוג'ייב (בעלי שטח של 125 דונמים) לבית המשפט הגבוה לצדק בקשה לצו מניעה נגד תפיסת אדמותיהם הפרטיות[5]. הממשלה הטילה על הרמטכ"ל, רפאל איתן, להגיש תצהיר להצדקת הצורך הביטחוני בתפיסת השטח. אולם לצד תצהירו של הרמטכ"ל הגיש שר הביטחון עזר ויצמן (באמצעות מזכיר הממשלה, במענה לדרישת בית המשפט) תצהיר משלו ובו טען שהוא "סבור כי ניתן לממש את צורכי הביטחון שלא בדרך הקמת יישוב במקום האמור". בג"ץ פסק ב-22 באוקטובר 1979 ששיקולי הביטחון לא היו עיקריים ולכן על המדינה לפנות את המתנחלים מאדמות העותרים תוך 30 יום[6]. בעקבות זאת הועתקה אלון מורה לגבעה 756 שבהר כביר.
הקמת היישוב
היישוב איתמר הוקם ב-8 במאי 1984 בשם "תל חיים"[7], על ידי גרעין של מספר משפחות מירושלים מיוצאי מכון מאיר שהתעתדו להקים את "כוכב השחר ב".
היישוב שוכן בסמוך לאתר ההיסטורי תל ארומה, מבצר עתיק ככל הנראה מימי החשמונאים.
בתחילה הועלתה הצעה לקרוא ליישוב בשם "אגוז" בהשראת הביטוי התלמודי "אגוזי פרך" (המזוהה עם היישוב בית פוריכ הסמוך[8]), אך תושבי היישוב רצו לקרוא ליישוב בשם "תל חיים" על שם "תל חייא", אתר ארכאולוגי בשטח היישוב. ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשם זה והחליטה בסופו של דבר על השם "איתמר", על שם בנו של אהרון הכהן שלפי המסורת קבור בכפר הסמוך עוורתא. היישוב תוכנן ל-1,500 משפחות, ושטח אדמותיו מסתכם בכ־6,000 דונם[9].
בין השנים 1996 ל-1999 הוקמו[10] ברכס גדעונים הסמוך מספר מאחזים: גבעות עולם (שהקים אברי רן המכונה "אבי המאחזים"), מצפה שלושת הימים, חוות אלומות, גבעת ארנון, הר גדעון וגבעת ינוח.
גרעין ההתנחלות הוקם על אדמות מדינה, אך לאיתמר לא אושרה תוכנית בניין עיר (תב"ע). במרץ 2011 החליטה הממשלה לקדם לקדם את הסדרת היישוב ולאשר תב"ע באיתמר[11]. לפי חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים של טליה ששון חלק מההתנחלות שוכן על קרקע פרטית פלסטינית[12];[13].
בספטמבר 2012 אישר שר הביטחון אהוד ברק בניית יותר מ-500 יחידות דיור חדשות באיתמר[14], אך באוקטובר 2015 חזר בו ראש הממשלה בנימין נתניהו מאישור התוכנית בשל חששו מלחץ בינלאומי[11].
ביוני 2014 נחנכה שכונת "נופי ארומה", הקרויה על שם העיר המקראית הסמוכה ארומה, וביולי 2015 נחנך שלב ב' של השכונה[15][16].
פעילות חינוכית ודתית
ביישוב פועלות "הישיבה התיכונית "חיצים" והישיבה הגבוהה איתמר. בכל אחת מהן כ-200 תלמידים. בעבר עמד בראש הישיבה הגבוהה הרב אביחי רונצקי וכיום הרב יהושע ון דייק. במקום גם תלמוד תורה ובית ספר יסודי לבנות "באר מרים". ביישוב פועל סניף בני עקיבא נפרד ובית נוער הפעיל בעיקר בסופי שבוע ובחופשות. כן פועלת בו ישיבת "תאג' התורה" של חסידות חב"ד. הלימודים בה מתקיימים בערבית, במטרה להכשיר שליחים שיפיצו את שבע מצוות בני נח בעולם הערבי[17].
הרב אביחי רונצקי שימש כרב היישוב בשנים הראשונות לקיומו, ואחריו כיהן הרב נתן חי. כיום עומד בתפקיד הרב דניאל לונצר[18].
חקלאות ביישוב
איתמר הוא יישוב חקלאי, שמתמחה בחקלאות אורגנית. נמצאות בו חממות רבות, שטחים חקלאיים נרחבים שבהם: כרמים, מטעים וגידולי קרקע, ובנוסף לגידולי הקרקע מיוצרים גם ביצי חופש וגבינות בוטיק.
אירועים ביטחוניים ביישוב ובסביבתו
במהלך האינתיפאדה השנייה סבל היישוב מפיגועי טרור שבוצעו על ידי חדירות ליישוב וירי בדרכים סביבותיו, בהם נרצחו 16 מתושבי היישוב ו־3 מתלמידי הישיבה התיכונית.
ב-19 באוגוסט 2004 קצין בבביטחון המסכל הפלסטיני תקף בירי את שער היישוב, ורצח את רבש"ץ היישוב, שלמה מילר[19].
ביישוב אירעו לפחות 4 ניסיונות חדירה: במאי 2002 נרצחו שלושה מתלמידי הישיבה התיכונית חיצים[20], כעבור חודש נרצחו ארבעת בני משפחת שבו ותושב נוסף[21], חודש נוסף עבר, ומחבל חמוש בשני סכינים חדר ליישוב, פצע בני זוג וחוסל[22]. במרץ 2011 נרצחו 5 בני משפחת פוגל[23].
בעקבות האיומים הביטחוניים על היישוב הוקם בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 שטח ביטחוני מיוחד (שב"מ) סביב היישוב שנועד לספק לו הגנה, בדומה לשטחים דומים שהוקמו סביב יישובים אחרים. המערכת כוללת גדר התרעתית, גדר תלתלית מעכבת ואמצעי תצפית והתרעה. בתחומי שטח זה מצויות אדמות בבעלות פלסטינים, הנכנסים לעיבוד שטחים אלו בתיאום וליווי צה"ל[24].
מאחזים הקשורים ליישוב
בשנת 1996 הוקם על רכס גדעונים, ממזרח ליישוב, המאחז גבעות עולם. מאז נבנו מאחזים נוספים ונקודות תצפית היוצרים רצף בין גב ההר לבקעת הירדן. בין המאחזים גבעת ארנון 777, הר גדעון, הנקודה הכפרית[25], גבעת ינוח וחוות אלומות. המאחזים של איתמר מאופיינים בפעילות חקלאית, חלק גדול ממנה בצורה של חקלאות אורגנית.
אתרים בולטים
חורבת חייא
ערך מורחב – תל חייא
ביישוב התגלה באתר חורבת חייא שרידי יישוב הכוללים מקוואות טהרה, מערות קבורה בורות מים ומבנה גזית יפה שנחשף בחפירות קמ"ט ארכאולוגיה על ידי עוזי גרינפלד בשנת 2019.
בשנת 2021 נערכו באתר חפירות על ידי משלחת מטעם המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בניהולו של ד"ר דביר רביב. באתר נמצאו כ-30 מטבעות ובהם מטבע כסף נדיר מהתקופה החשמונאית, המטבע טטרדרכמה. לדברי רביב המטבע דומה לשקל צורי שנטבע בעיר צור בתקופת החשמונאים ועד שנת 66 לספירה. מטבעות אלו שימשו את היהודים כמס "מחצית השקל" בירושלים. מטבע נדיר זה מצביע על התיישבות בתקופת "בית שני".[26] לדברי רביב מדובר ביישוב כפרי מתקופת הבית השני והתקופה הרומית, אולם לא ברור אם מדובר בהתיישבות יהודית או שומרונית.
בריכת אירוס השומרון
דרומית מזרחית ליישוב ברכס ארומה, צפונית למבצר ארומה, שוכנת בריכת שכשוך מלאכותית בשם "בריכת אירוס השומרון".[27] שם הבריכה ניתן לה על שמו של פרח אירוס השומרון, היות שהבריכה שוכנת בלב האזור בו בחודשי האביב ישנה הפריחה הגדולה ביותר של הפרח.[28] המים בבריכת השכשוך מסוננים באמצעים ביולוגיים.[29]
הבריכה נחנכה בחול המועד סוכות תשע"ה, אוקטובר 2014,[30] על ידי קרן 'ידידי איתמר' לזכרם של לוי גולדשמיט ושל שלמה מילר, רכז הביטחון של היישוב שנהרג בהיתקלות עם מחבלים סמוך למקום הבריכה בשנת 2004[דרוש מקור: המקור המצוטט מציין רק את עצם הקמת הבריכה, אבל אינו מציין את הרקע להקמתה] [דרושה הבהרה].
גלריית תמונות
-
"קבר גדעון" בהר ג'דוע שבתחומי היישוב -
בניין בית הכנסת החדש על שם נרצחי היישוב -
תצלום אוויר של שכונת אמנה הצפונית באיתמר
קישורים חיצוניים
- אתר היישוב איתמר
- איתמר, באתר המועצה האזורית שומרון
- חגית רוטנברג, תורה, עבודה, מלחמה, באתר ערוץ 7, 19 באוגוסט 2004
- אהרל'ה ויסברג, על קרקע בוערת, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2011
- יובל הימן, מצב החסה בשטחים: גבעות יו"ש - מעצמה אורגנית, באתר nrg, 2 בפברואר 2010
- עמיחי אתאלי, חודש לאחר הטבח באיתמר: חיים בפחד, באתר nrg, 11 באפריל 2011
- מיכאל יעקובסון, סקירה על בריכת שכשוך חדשה ביישוב, באתר 'חלון אחורי', 30 באוקטובר 2014
- אתר עתיקות - חורבת חיה
- אפרת פורשר, ארוחה מתקופת בית שני? התשלום במטבע מהתקופה החשמונאית, באתר ישראל היום, 18 בספטמבר 2021
איתמר (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יוסף ולטר, ההחלטה על אלון מורה תביא להפקעת 800 ד' אדמות פרטיות, מעריב, 4 ביוני 1979
- ^ יוסף צוריאל, אלון מורה יאוכלס תור חודשיים, מעריב, 11 ביוני 1979
- ^ בג"ץ 390/79 דויקאת נגד ממשלת ישראל - הידוע כ"בג"ץ אלון מורה"
- ^ בית המשפט החליט יש לפנות את אלון מורה, מעריב, 23 באוקטובר 1979
- ^ בוקי נאה, "תל חיים" מוקם על גבעה ליד שכם, מעריב, 8 במאי 1984
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1490
- ^ אביב לביא, אימת הגבעות, באתר הארץ, 8 באפריל 2003
- ^ חיים לוינסון, מזכירות איתמר ורב היישוב מצטרפים לביקורת על אברי רן, באתר הארץ, 7 בינואר 2013
- ^ 11.0 11.1
חיים לוינסון, ראש הממשלה חזר בו מהתוכנית לאישור 538 יחידות דיור באיתמר זאת בשל חששו של נתניהו מלחץ בינלאומי, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2015
- ^ טליה ששון, חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים, 09/03/2005, עמ' 101
- ^ כל האמצעים כשרים - מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית - יולי 2010
- ^ חיים לוינסון, ברק אישר בניית יותר מ-500 יחידות דיור חדשות בהתנחלות איתמר, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2012
- ^ תוכן שיווקי, הכירו את השכונה החדשה באיתמר, באתר ערוץ 7, 2017-01-08
- ^ עמיחי רובין, התשובה לטרור באיתמר: שכונה חדשה ורחוב ע"ש גלעד זר, באתר "סרוגים", 6 ביוני 2014
- ^ נצחיה יעקב, השליחים לעולם המוסלמי: "תאג' התורה" היא הישיבה החסידית-הערבית הראשונה, באתר ynet, 24 באוגוסט 2020
- ^ אורלי הררי, הרב דניאל לונצר הוכתר לרב היישוב איתמר, באתר ערוץ 7, 24 ביוני 2022
- ^ אפרת וייס, רכז הביטחון של איתמר, שלמה מילר, נהרג בפיגוע, באתר ynet, 13 באוגוסט 2004
- ^ הובאו למנוחות נרצחי הפיגוע באיתמר, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2002
- ^ איתמר: אם, 3 בניה ושכנם נהרגו בחדירת מחבל, וואלה!, 21 ביוני 2002
- ^ אפרת וייס ופליקס פריש, חדירה ליישוב איתמר: בני זוג נפצעו והרגו את המחבל, באתר ynet, 30 ביולי 2002
- ^ יאיר אלטמן, פיגוע באיתמר: זוג הורים ושלושה מילדיהם נרצחו, באתר ynet, 12 במרץ 2011
- ^ אליאור לוי, מבט מהאוויר: צה"ל "הלבין" תפיסת שטח פלסטיני, באתר ynet, 18 ביוני 2013
- ^ על הנקודה הכפרית
- ^ חגי הוברמן, מטבעות נדירים נתגלו בחפירות בשטח היישוב איתמר, באתר מצב הרוח
- ^ גלעד כרמלי, איפה אפשר לראות פריחה של אירוסים, באתר ynet, 27 בינואר 2023
- ^ זיו ריינשטיין, השילוש הקדוש: פריחת האירוס הלבנה, תצפית וטבילה, באתר וואלה!, 6 באפריל 2021
- ^ בשומרון נחנך מעיין אקולוגי אירוס השומרון, באתר הקול היהודי
- ^ אל תפספסו: אירוס השומרון הנדיר החל לפרוח, באתר "סרוגים", 1 באפריל 2015
| ||||||||||||||||
39490643איתמר (יישוב)