איך תנחמוני הבל
אֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הֶבֶל, וְכִנּוֹרִי נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל |
אֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הֶבֶל היא קינה לתשעה באב שחיבר הפייטן רבי אלעזר בירבי קליר. הקינה נקלטה בסדר הקינות לתשעה באב לפי מנהגי אשכנז. הקינה עוסקת בתיאור הצרות והגלויות שהיו מנת חלקו של עם ישראל לאורך הדורות, והפייטן מסרב להיענות לנסיונות התנחומים המופנים כלפיו. בשונה מקינות אחרות שנכתבו מפרספקטיבה של דור החורבן ומתארות אותו כמאורע מן ההווה, קינה זו מתארת את תחושות הקינה והאבל ממרחק של שנים רבות לאחר החורבן, ולכן גם את נסיונות הנחמה בטענה שכבר חלף זמן רב. כדי לבטא ענין זה, בסוף כל מחרוזת חוזר הרפרן "וְאֵיךְ אֶנָּחֵם?!"
מבנה הקינה
מבנה הקינה פשוט ביחס לקינות אחרות של רבי אלעזר בירבי קליר. הקינה בנויה במחרוזות בנות ארבעה טורים, ולכל מחרוזת חרוז משלה. המחרוזות יוצרות ביניהן אקרוסטיכון אלפביתי.
בסוף כל מחרוזת מופיע הרפרן "וְאֵיךְ אֶנָּחֵם?!", ובמחרוזת האחרונה, כדי להביע את התקווה לגאולה בעתיד, הוא משתנה ל"וְאָז אֶנָּחֵם". בקטע מגניזת קהיר נמצא נוסח המרחיב את הרפרן לכדי מחרוזת שלמה: "אֵיךְ אֶנָּחֵם, וְרָחַק מְנַחֵם, וְקוֹל אֲרִי נוֹהֵם, הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵם".[1]
פתיחת הקינה מבוססת על הפסוק ”וְאֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל וּתְשׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר מָעַל” (ספר איוב, פרק כ"א, פסוק ל"ד), שבמקורו הוא תשובת איוב לניסיונות הנחמה של רעיו, וכאן הוסב לאמירה של המקונן על החורבן כלפי המנסים לנחם אותו. במחרוזת האחרונה הפייטן שב ושיבץ את מחציתו השנייה של הפסוק.
תוכן הקינה
שתי המחרוזות הראשונות הן פתיחה לקינה, ומתארות את האבל המתמשך על החורבן לאורך השנים, ואת הסירוב להתנחם למרות הזמן שחלף. בהמשך מונה הפייטן את ארבע המלכויות, בהתאם למדרשי חז"ל. במחרוזות ג–ח מתוארים חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל בידי נבוכדנצר. מחרוזות ט–י עוסקות במלכות פרס ומדי ובגזירות המן האגגי, ומחרוזות כ–ל במלכות יוון ובגזירות אנטיוכוס. מכאן ואילך (מ–פ) מתוארת גלות אדום, המתחילה בהשתלטות הקיסרות הרומית על ארץ ישראל וממשיכה בחורבן בית המקדש השני ובהרג הרב שנעשה אז. סוף הקינה מתאר את הצרות הממשיכות מאז ועד זמנו של המקונן, ואת החרפות שהיו מנת חלקם של היהודים תחת השלטון הביזנטי.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: איך תנחמוני הבל |
איך תנחמוני הבל, באתר ויקיטקסט
- הקינה בכתב יד אוקספורד, ספריית הבודליאנה Heb. f. 57, דף 4b ואילך, שמקורו בגניזת קהיר (דף התיקיה באתר הספריה).
- דויד לנג, והנני עגומה ועגונה, יותר מאלף שנה, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 31 ביולי 2017
הערות שולים
- ^ ראו איך תנחמוני הבל, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, לפי כ"י קיימברידג', אוסף T-S, H 14, 12, כולל ניתוח מילוני.
31764101איך תנחמוני הבל