אליכם עדה

אליכם עדה קדושה
אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּשִּׂמְחָה עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּלֵיל זֶה קוֹל אֲנָחָה אֲהָהּ כִּי לֹא מָצָאנוּ לְכַף רַגְלֵנוּ מְנוּחָה אוֹי כִּי בָאָה צָרָה עַל כֵּן אֶשְׁכַּח מְחוֹלוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שׁוֹתִים כּוֹסוֹת בִּבְרָכָה עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נִקְרָא מְגִלַּת אֵיכָה אֵיכָה בְּגָלוּת יָשַׁבְתִּי וּבָאתִי אֶרֶץ מְבוּכָה לָכֵן אֲנִי עַל כָּכָה אֲעוֹרֵר קוֹל יְלָלוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח קוֹרִין תָּמִיד הַגָּדָה עַתָּה נֹאמַר בְּלֵיל זֶה בְּכִי תַּמְרוּר וּקְפָדָה אוֹיָה כִּי גַּרְתִּי מֶשֶׁךְ וּבָא עֵת פְּקֻדָּה אוֹי עַל קִרְיָה חֲמוּדָה וְעַל בָּתֵּי תְפִלּוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח נִגְמֹר תָּמִיד הַהַלֵּל עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נְהִי מִסְפֵּד וִילֵיל כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ עַתָּה לֹא נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כִּי בֵּית מִקְדָּשׁ מִתְחַלֵּל וְגַם חָרְבוּ הֵיכָלוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹמְרִים שְׁפֹךְ בְּזִמְרָה עַתָּה בְּלֵיל זֶה שָׁתִינוּ לַעַן רֹאשׁ וּמָרָה אוֹי כִּי שִׂמְחָה נֶעְדָּרָה דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת

קינת 'אליכם עדה' נאמרת למנהג רוב קהילות הספרדים בליל וביום תשעה באב, כאשר בלילה היא פותחת במילים 'אליכם עדה קדושה' והרפרן 'מה נשתנה לילה זה מכל הלילות', וביום פותח במילים 'אליכם עדה נאמנה' והרפרן 'מה נשתנה יום זה מכל השנה'.

אליכם עדה נאמנה
אֲלֵיכֶם עֵדָה נֶאֱמָנָה אֶשְׁאַל מִכֶּם טַעֲנָה, מַה-נִּשְׁתַּנָּה יוֹם זֶה מִכְּל-הַשָּׁנָה? מַדּוּעַ בְּיוֹם פֶּסַח מִתְפַּלְלִים בְּקוֹל עָרֵב, עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ קוֹל יְלָלָה כְּעוֹרֵב? כִּי עִיר קֹדֶשׁ נִשְׁחָתָה בָּרְמָחִים וּבַחֶרֶב, אֵיכָה הָיְתָה כְּאַלְמָנָה הָעִיר הַנֶּאֱמָנָה. מַדּוּעַ בְּיוֹם פֶּסַח כְּל-יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחִים, עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ אֲבֵלִים וְנֶאֱנָחִים? כִּי אֱמוּנִים עֲלֵי תוֹלָע הָרַג שַׂר טַבָּחִים, יוֹם מַר כְּלַעֲנָה הָיְתָה לְעֵדָה נֶאֱמָנָה . מַדּוּעַ בִּזְמַן קַדְמוֹן שִׁבְטֵי יְשׁוּרוּן שָׂרִים, עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ נְטוּשִׁים בְּיַד זָרִים? וּבְנֵי מוֹאָב וְהַגְרִים לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים, לוֹ נָזַמְתָּ בְּכְל-שָׁנָה לְעַם קְטַנֵּי אֲמָנָה. מַדּוּעַ בִּזְמַן קַדְמוֹן הָיִינוּ רֹאשׁ לְאֻמִּים, עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ תַּחַת כְּל-הָעַמִּים? גְּרוּשִׁים וַעֲגוּמִים בְּיַד אַנְשֵׁי דָמִים, עַד מָתַי וְעַד אָנָה רַבָּתִי עָם כְּאַלְמָנָה.

הקינה משווה את חג הפסח לתשעה באב, ועל דרך הפיוט המוכר בפסח 'מה נשתנה'. מחבר הקינה אינו ידוע.

תוכן

הקינה לליל תשעה באב מבוססת על הניגוד בין מנהגי ומצוות ליל הסדר מול מנהגי ליל תשעה באב, בהשאלה מארבע הקושיות הנשאלות בליל הסדר. כך בשחרית מוזכר מנהגי יומו של פסח לעומת מנהגי יום תשעה באב.

הרקע לקינה הוא דברי האיכה רבה:

דבר אחר: ישיחו בי יושבי שער אלו ישראל שהם יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ונגינות שותי שכר מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין בסעודת תשעה באב, יושבין וקוראים קינות ונהי באיכה. השביעני במרורים זה יום טוב הראשון של פסח, דכתיב: בו: (שמות י"ב) על מצות ומרורים. הרוני לענה מה שהשביעני בליל יום טוב הראשון של פסח, הרוני בליל תשעה באב לענה. הוי ליל י"ט הראשון של פסח, הוא ליל תשעה באב

— איכה רבה, פרשה ג יג

רבי יעקב ישראל חגיז מסביר את כוונת מחבר הקינה:

אלא שלרמוז שאנו שמחים במצוות, עושים הכנות, רמז לגאולה העתידה, אבל במה שאנו בו כל כך גולין אנו בפסח כמו בתשעה באב, ולכן יש נותנין ביצה קשה בסל של מצווה (בפסח) לרמוז לתשעה באב, ולעתיד לבוא בע"ה יותר נהיה שמחים בתשעה באב מאשר בפסח

— הלכות קטנות, חלק ב' סימן קל"ט, באתר היברובוקס.

עם זאת, הוא תמה על ההשוואה בין ליל הסדר לליל תשעה באב, ומתבטא כי ”אותם שאלות יש לשאול לתנוקות ולא לעדה קדושה”. כן הוא מכנה את השאלות "דברים סרים בלי טעם", והוא קורא לביטול אמירת הקינה. מנגד, בנו מהר"ם חגיז מיישב את קינה בהסבר שהזכרת הניסים שלזכרם נקבעו מצוות ומנהגי ליל הסדר, מעוררת את הצער אודות איבוד מעמד האומה.

דברי ההלכות קטנות הובאו אצל פוסקים מאוחרים יותר, וכך מנהג חלק מקהילות הספרדים, בעיקר הבבלים הירושלמים, שלא לומר קינה זו. מסורת יהודי חלאב לומר קינה זאת, בטענה המפורסמת שהקשר בין ליל הסדר לליל תשעה באב שהם שתי לילות שתמיד חלים באותו יום בשבוע, שכן גלות וגאולה כרוכים זה בזה, בהמשך למסורת שהמשיח נולד במוצאי תשעה באב.

ראה גם

• קינות לתשעה באב
• קינת אש תוקד בקרבי

לקריאה נוספת

• מוצפי, בן ציון בן סלמן, נחמת ציון, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• על הקינה באתר הפיוט והתפילה של הספריה הלאומית