אהרן אברהם קבק

קובץ:Aharon Avraham Kabak.jpg

אהרן אברהם קבק בשנות ה-20

אהרן אברהם קַבָּק (א. א. קבק; גם קאבאק; כ"ט בכסלו ה'תרמ"ד, 28 בדצמבר 1881, סמורגון – ב' בכסלו התש"ה, 18 בנובמבר 1944) היה סופר עברי ארץ-ישראלי יליד רוסיה הלבנה.

ביוגרפיה

אהרן אברהם קבק נולד בסמורגון שבפלך גרודנו (ליטא), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) בשנת 1881, לרב נתן קלונימוס מן העיר וישיי שבפלך סובאלק, אשר לצד בקיאותו התורנית (כתב ספר פירוש לספרו של הרמ"א "תורת חטאת") התמצא בספרות רוסית ותרגם משירי לרמונטוב לעברית. אהרן אברהם קיבל חינוך מסורתי ב"חדר" ובישיבה. בצעירותו עבר לאודסה, ופנה להשכלה. סיפורו הראשון במגמה ציונית, "המעפיל", פורסם ב"השילוח" לזכר הרצל, שנפטר זמן מועט קודם לכן, ושנה לאחר מכן, בשנת ה'תרס"ה, יצא לאור בהוצאת "תושיה" הרומן שלו "לבדה".

אחרי מהפכת 1905 יצא לאיסטנבול, בירת האימפריה העות'מאנית, שם שהה זמן-מה ושלח מאמרים וסיפורים ל"הזמן", ליומון היידי "דער פריינד" ולשבועון הציוני "דאס אידישע פאלק".

בשנת 1911 עלה לארץ ישראל ועסק בהוראה זמן קצר בגימנסיה הרצליה בתל אביב. ב-1914 יצא ללמוד באוניברסיטת ברלין, ומשבאו אותות המלחמה עבר לשווייץ ולמד באוניברסיטת לוזאן במשך כל שנות המלחמה, והוסמך לדוקטור לפילוסופיה. לאחרי המלחמה חזר לארץ ישראל, השתקע בירושלים ונמנה עם מייסדי שכונת המורים והסופרים בית הכרם. היה מורה לספרות עברית שנים רבות בגימנסיה העברית רחביה.

בזמנו נחשב לאחד המספרים הפופולריים ביותר בספרות העברית. ספרו הידוע ביותר היה "במשעול הצר", שאותו רקם בצעידתו הלוך ושוב במשעול הצר שהוליך מרחוב ביאליק בבית הכרם לחורשת ביתו של חיים שלי ספרו "בחלל הריק" זכה בפרס ביאליק בשנת תש"ג (1943). בכתיבתו ניסה קבק להתמודד עם בעיות ההווה, ובסיפוריו עיצב שפע של דמויות, אירועים ותמונות הווי. להצלחה רבה במיוחד זכה ברומנים ההיסטוריים שלו, שבהם הוא מוכיח כושר יצירתי רב.

קבק נפטר ב-18 בנובמבר 1944 בירושלים, ונקבר בהר הזיתים.

אשתו, שרה פייגה (נפטרה ב-1950‏), שאותה נשא בשנת 1911, הייתה אחותם של חיים טשרנוביץ ("רב צעיר") ושמואל טשרנוביץ (אביה של ימימה אבידר-טשרנוביץ).

בשנת 1959 נקרא על שמו רחוב בירושלים.

יצירתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

מספריו

• במשעול הצר - רומן על חיי אותו האיש
• שלמה מולכו (טרילוגיה)
• תולדות משפחה אחת (טרילוגיה) - סאגה רחבת יריעה על משפחה יהודית בתקופת ההשכלה במזרח אירופה
• אהבה (נובלה)

תרגומים

• רחוב החתול הצד דגים, מאת יולן פלדש הוצאת "רימון", 1940

לקריאה נוספת

• בצרון יב (תש"ה) – חוברת אב–אלול הוקדשה לקבק.
• משה אונגרפלד, 'בין א. א. קבק לח. נ. ביאליק', מאזנים 20, 3–4 (1965), 300–303.
• א. אונגרפלד, ‬'הסופר א.א. קבק, כ"ה שנה לפטירתו', הצופה, כ"ה בכסלו תש"ל, עמ' 6.
• יעקב צור, 'במחיצתו של קבק', ‫בצרון סה (תשל"ד), 223–231.
• אהרן אברהם קבק, 'איגרות' (לפ. לחובר - לי. ח. ברנר - ליעקב פיכמן - לג. שופמן - לאשר ברש) מאזנים לט (תשל"ה), 382–387.
• יוסף אורן, 'הרומן ההיסטורי הראשון של קבק' (שלושים שנה למותו), מאזנים לט (תשל"ה), 376–381. (על "שלמה מולכו")
• שמאי גולן, 'אפיפניות ביצירתו של א.א. קבק', ירושלים: מאסף לדברי ספרות ט-י (תשל"ה), 251–257.
• ‫אברהם שאנן, 'קבק על קבק', משא 40 (תשל"ו), 1.
• שמואל ורסס, 'המבקר א.א. קבק', מאזנים מב (תשל"ו), 26–37.
• רות שנפלד, 'א"א קבק בתורת מבקר הפרוזה בת-זמנו', בתוך: נורית גוברין (עורכת), פלס: מחקרים בביקורת הספרות העברית: מאסף לזכר ש"י פנואלי, תל אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, תש"ם 1980, עמ' 195–213.
• רות שנפלד, 'הרומן האודיסאי של א"א קבק: על ’סיפור בלי גיבורים’', מחקרי ירושלים בספרות עברית ט (תשמ"ו), 215–238. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• מלכה ‬שקד, 'בין תליה לתחיה: יחסים בין-מוטיביים וארגון המשמעות ברומן האחרון של א.א. קבק', בצרון 37–38 (תשמ"ח), 58–74. (על "תולדות משפחה אחת")
• שרה האופטמן, דרכי העיצוב הפיגורטיבי של הגבור המודרני ביצירות א.א. קבק, ‬דיסרטציה, אוניברסיטת בר-אילן, תש"ן 1990.
• קציעה עלון, 'נוצרים, יהודים ו"אחרים": עיון במורשת הספרותית של אברהם אהרון קבק ושל שלום אש', תיאוריה וביקורת 26 (2005), 175–199. (על "במשעול הצר"; גרסה מקוונת)
• צבי סדן, 'נשבה בקסמיו של האיש מנצרת: א.א. קבק, "במשעול הצר"', עתון 77 312–313 (תשס"ו), 22–24, 53.
• אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "א. א. קבק - אמו קראה לו 'בעל הרומנים'", עמ' 91-79.

• Werner Weinberg, 'Kabak’s connections with America,' American Jewish Archives 22, 2 (1970), 166-173.
• Norman Tarnor, 'Aharon A. Kabak: the heroic quest,' Jewish Book Annual 40 (1982), 120-126.

קישורים חיצוניים

• כתבי אהרן אברהם קבק בפרויקט בן-יהודה
• רשימת הפרסומים של אהרן אברהם קבק, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר אהרן אברהם (אבא) קבק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2689
• אהרן אברהם קבק, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אהרן אברהם קבק, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• מ. רבינזון, דיוקנאות מסופרי הדור: אהרן אברהם קבק, דואר היום, 23 באוקטובר 1931
• מסבת יובל לא. א. קבק בשכונת בית כרם, דבר, 23 בפברואר 1941
• א. א. קבק הובא למנוחת עולמים, דבר, 20 בנובמבר 1944
• ש. שלום, א. א. קבק ז"ל (ליום השבעה), דבר, 24 בנובמבר 1944
• הד"ר א. א. קבק איננו, הד-המזרח, 24 בנובמבר 1944
• י. מ. ניימן, הקורן (קוים לדמותו של א. א. קבק), דבר, 24 בנובמבר 1944
• ר' בנימין, פגישתי האחרונה עם קבק ז"ל, דבר, 15 בדצמבר 1944
• משה קליינמאן, אחרי מטתו של א. א. קבק (ליום השלושים), דבר, 15 בדצמבר 1944
• א. הן, א. א. קבק ז"ל (ליום השלושים), הד-המזרח, 22 בדצמבר 1944
• א. קריב, הדרך הנפלאת, דבר, 9 בנובמבר 1945, המשך
• נתן גרינבלאט, א. א. קבק (ליום האזכרה), דבר, 26 בנובמבר 1946
• ימימה טשרנוביץ, הברוש ואמירו (עשר שנים למות קבק), דבר, 3 בדצמבר 1954
• ימימה טשרנוביץ, א. א. קבק (חמש־עשרה שנה למותו); מדבריו: כיצד כתבתי "במשעול הצר", דבר, 25 בדצמבר 1959
• אריה ליפשיץ, במתח בין אלוקים ואדם: 20 שנה לפטירת א. א. קבק, דבר, 20 בנובמבר 1964

מפרי עטו:

• "מִגמוּג" ודקדוק, הצפירה, 18 ביולי 1913
• "אהבה": ספור: המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך
• שבת בצפת, הד-המזרח, 22 בדצמבר 1944

מתרגומיו:

• אליזה אוז'שקובה (Orzeszkowa) (מפולנית): הרוכל, המליץ, 29 במרץ 1901, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך

הערות שוליים

הקודם: שאול טשרניחובסקי, חיים הזז

פרס ביאליק 1943

הבא: שלמה צמח, יהודה קרני

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26876923אהרן אברהם קבק