הוצאת תושיה

הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה. היא נוסדה בשנת 1896 על ידי הסופר בן אביגדור (אברהם ליב שלקוביץ), חלוץ המו"לות העברית המודרנית. פעילותו המו"לית החייתה את הספרות העברית ונתנה לה מעמד בתחרות עם ספרות היידיש ברחוב היהודי במזרח אירופה. בעיתוניו, בהוצאותיו ובכתבי העת שלו טיפח וגידל דור של יוצרים עבריים, סופרים ומשוררים, שהיו מראשי המדברים בספרות העברית החדשה.

בהוצאת תושיה התפרסמו בעברית יצירות מקוריות ומתורגמות, ספרי מדע פופולרי, ספרי מסע וביוגרפיות. בפרט הושם דגש על חינוך ועל ספרי ילדים. עם הסדרות של "תושיה" שהתחבבו על קהל הקוראים הצעיר נמנות "ניצנים" (לילדים קטנים ובניקוד מלא), "פרחים" (לגיל הביניים) ו"ביכורים" (לבני הנעורים). כמו כן הוציא בן אביגדור בהוצאת תושיה את עיתון הילדים המצויר בעברית "עולם קטן", וחוברת בשם "פדאגוג" להורים ומורים.

בן אביגדור איתר סופרים צעירים, ובנוסף לכך שהוציא את ספריהם בהוצאה גם תמך בהם כלכלית על ידי תשלום גבוה מהמקובל. עם סופרי ההוצאה נמנים יוסף חיים ברנר, אורי ניסן גנסין, גרשון שופמן, דבורה בארון, חוה שפירא, הרש דוד נומברג, יעקב כהן, זלמן שניאור ויצחק קצנלסון.

בשנת 1911 התמזגו בן-אביגדור ו"תושיה" לסינדיקט הוצאה לאור בשם "צֶנטרָל" (מרכז) על ידי התאגדות עם כמה מן המו"לים היידיים והעבריים הגדולים באימפריה הרוסית: הוצאת "פּרוֹגְרֵס" של יעקב לידסקי (והוצאת "השחר" של מרדכי קפלן, שהתאחדה עִמה קודם לכן), הוצאת ב' שימין והוצאת ש. שְׂרֶבֶּרְק (שרעבערק) של שלמה שרברק. בהוצאה המאוחדת, שישבה בוורשה (שבה פעלו ארבעה מחמשת השותפים), ראו אור יצירותיהם של גדולי הסופרים, ההיסטוריונים והפדגוגים העבריים והיידיים, כמו גם סדרות ספרי ילדים ונוער וכן ספרי לימוד ומקראות.

בשנת תרע"ג-1912 נוסדה במסגרת "צנטרל", ביוזמתם של בעלי "תושיה", בן אביגדור ויעקב ראמברג,^[1] חברת אחיספר להוצאת ספרות עברית. החברה-הבת הוציאה ספרים עבריים וכן את המאסף "נתיבות" ("בימה חפשית לענייני החיים והספרות"). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 נפסקה פעילות ההוצאה המאוחדת.

בן-אביגדור נפטר בספטמבר 1921. שלמה שרברק, שותפו ל"צנטרל", רכש את הוצאת תושיה ושילב אותה בהוצאתו.