סמרגון
 | |
| הכניסה לגטו סמרגון, היום בנק בלארוס | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 הורדנה |
| ראיון | סמרגון |
| תאריך ייסוד | 1503 (נזכרת לראשונה) |
| smorgon.grodno-region.by | |
סמרגון (בבלארוסית: Смаргонь, ברוסית: Сморгонь, בפולנית: Smorgonie, בליטאית: Smurgainys, ביידיש: סמאָרגאָן) היא עיר ועיירה לשעבר במחוז הורדנה בבלארוס. אוכלוסיית העיר היא כ-36,200 תושבים (2006), והיא מורכבת מבלארוסים, פולנים, רוסים ויהודים בודדים. העיר נודעה כמרכז יהודי חשוב בפלך וילנה בליטא מן המאה ה-17 ועד השואה.
היסטוריה
העיר נזכרת לראשונה ב-1503 בנחלת אצילי בית זינוביץ' הפולניים תחת שלטון הממלכה המאוחדת של פולין וליטא. במאה ה-17 הוקם בעיר מרכז לאילוף דובים, ששלח דובים מאולפים לכל ערי אירופה, כולל לחצרות המלכים והדוכסים בפריז. מאז הדוב המאולף משמש כסמל העיר. ב-1793 בחלוקת פולין צורפה לאימפריה הרוסית. באותן שנים התקבע אופיה של העיירה כשטעטל. בשנת 1812 במקום זה נפוליאון העביר את הפיקוד על הצבא בחזית הרוסית לז'ואקים מירא.
בשנת 1827 הסכים הרב מנשה מאיליה לקבל עליו את תפקיד רב העיר בעיר, אך לאחר כשנה וחצי התפטר משום שנדרש שלא לדבר כנגד גזרת הקנטוניסטים. במפקד אוכלוסין משנת 1897 נמצא כי 85% מתושביה היו יהודים. בתרס"ד (בערך 1904) נבחר יהודה ליב גורדין לכהן כרבה של העיר. הוא הקים בה ישיבה, בה למדו כמאתיים תלמידים, ובראשה העמיד את הרב זלמן יוסף אשינובסקי.
ב-1908 פתחו אבא גורדין ואחיו זאב גורדין בית ספר עברי ראשון בסמורגון בשם "עבריה", בהשראת "יאסניה פוליאנה" של לב טולסטוי. בבית ספר זה הנהיגו האחים שיטות לימוד חדשניות, כמו עברית בעברית ורעיונות של קדמה חברתית. למוסד ולאחים גורדין יצא שם טוב ברחבי "תחום המושב", מה שהוביל לסיקור נרחב ולביקורים תכופים מצד רבים מקרב הקהילה היהודית. שיטתם הפדגוגית כבשה את לבם של מחנכים עבריים מרכזיים כשמואל לייב גורדון, יצחק אלטרמן ויצחק אפשטיין.
בשנת 1915 במלחמת העולם הראשונה עבר קו החזית דרך העיר והיא נהרסה כמעט לחלוטין כשרוב תושביה הוגלו ממנה. יהודים גולים מצאו מקלט ב קאזאן, חרקוב, יקטרינוסלב (היום דניפרו) ורוסטוב על הדון. כשנכבשה העיר על ידי פולין ב-1922 היא שוקמה וחלק מתושביה חזרו אליה.
ב-1939 צורפה העיר לברית המועצות בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב. הסובייטים מיד התחילו בטיהורים אידאולוגיים, הגלו פולנים רבים לסיביר, ושינו את שמות כמעט כל הרחובות לשמות סובייטיים, תהליך שנמשך ביתר שאת לאחר המלחמה. ב-26 ביוני 1941 נכבשה העיר בידי הגרמנים, שריכזו את כ-2,300 יהודיה בגטו שהוקם בה. על יהודי העיר הוטלו גזירות שונות, ובהן עבודות כפייה מגיל 12, וחלקם נרצחו בימי הכיבוש הראשונים. בהמשך, נרצחו חלק מיהודי הגטו שבעיר בזילונקה, המרוחקת מספר קילומטרים מסמרגון, ואחרים נשלחו לעבודות כפייה באסטוניה ובלטביה. באפריל 1943 שולחו אחרוני יושבי גטו סמרגון לפונאר.
לאחר המלחמה שבו לעיר יהודים בודדים, והגיעו אליה יהודים נוספים מאזורים אחרים בבלארוס. עד 1944 נכללה העיר באזור ויליקה ובמחוז הורדנה. משנת 1944 עד 1960 הייתה חלק ממחוז מולודצ'נו, ומשנת 1960 חלק ממחוז הורדנה. בשנות ה-70 התחילו להיבנות שיכונים מודרניים בעיר, ובית הקברות היהודי בה נהרס. ב-1989 נמנו בעיר 55 יהודים.
קישורים חיצוניים
- אבא גורדין (עורך), סמורגון, תל אביב תשכ"ו (ספר יזכור לקהילת סמורגון, בספריית העיר ניו יורק
- אתר זיכרון לקהילת סמרגון
- "סמרגון", באתר JewishGen (באנגלית)
- סמורגוניה (Smorgonie), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "סמרגון", באתר השטעטל הווירטואלי
- אנדרו קוס, סמורגוניה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1123–1124), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
31065322סמרגון