רבי אהרון הכהן מלוניל
רבי אהרון הכהן מלוניל או אהרון בן יעקב הכהן הוא ראשון פרובאנסלי שפעל בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14 (נפטר בשנת ה'צ"ד[1]), מחבר הספר ארחות חיים.
תולדותיו
נולד למשפחת רבנים שישבה דורות רבים בפרובאנס. בספרו מזכיר פעמים רבות את סבו מצד אביו, ר' דוד בר' יצחק הכהן, ופעמים מזכיר גם הלכות בשם אבי סבו, רבי יצחק הכהן, שהיה תלמיד של הראב"ד. אבותיו התגוררו ככל הנראה בנרבון, והדעות חלוקות בשאלה האם הוא עצמו היה מלוניל[2] או מנרבון[3][4], ובהתאם לכך האם בכלל יש מקום לכינוי "מלוניל". שנות לידתו ומותו אינם ידועים, אולם יש בספרו ארחות חיים כמה רמזים על פיהם ניתן להעריך את זמן כתיבת הספר ושנות חייו. בהלכות קידושין הוא מספר על מקרה שאירע באוניון בשנת נ"ה (1295) ובשני מקומות הוא מתייחס לרבי אשר אשכנזי, הרא"ש, תוך ציון ז"ל אחרי שמו, דבר המעיד שהספר נחתם לאחר שנת 1327[5].
כן מתאר הרב אהרן הכהן את היותו בין מגורשי פרובאנס, במילים: "נדדתי ממעוני אל ארץ מאפליה, ארץ עיפתה וציה, היה מלוני צלמות ולא סדרים, יושבי על מדין בחדרים, ולא מורה צדק ולא תבואה, ... אבדה עצה מכהן, לא אוכל להשיב על לאו לאו ועל הן הן, נאלמתי דומיה שמתי יד לפה", כלומר הוא גורש כרב מפרובאנס בשנת 1306. מזמן הגירוש הוא נדד במקומות רבים. בסוף ימיו הוא היגר לאי מיורקה בו למד אצל רבי שם טוב פלכו. הוא מזכיר אותו פעם אחת תוך ציון ז"ל אחרי שמו, כך שאנו יודעים שהוא חי אחרי פטירתו של רבי שם טוב[6].
ספר ארחות חיים
ספרו של הרב אהרון הכהן "ארחות חיים" הוא ספר הלכה האוסף הלכות מדברי החכמים שקדמו לו במגוון נושאים. הספר יצא שנים מועטות לפני צאת הספר ארבעה טורים, אשר דחק הצידה מבחינת הקהל הרחב את כל ספרי ההלכה האחרים. עם זאת, הספר ארחות חיים נשאר ספר חשוב בעיני חכמי ההלכה. הרב יוסף קארו ציטט אותו מאות פעמים ב"בית יוסף", וע"פ דעת חלק מהחכמים והחוקרים[7], הספר היווה בסיס לספר "כלבו". לעומת זאת, ישנם חוקרים הסוברים שהכלבו הוא מהדורה ראשונית של ספר ארחות חיים, שנכתבה על ידי המחבר עצמו.[8] הספר מהווה עדות למנהגי פרובאנס. הספר יצא בשני חלקים. החלק הראשון עוסק בהלכות ימי חול, שבת ומועדים, ומקביל לטור אורח חיים. החלק השני כולל הלכות במגוון נושאים המקבילים לחלקים של יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט.
את כתבי היד של ספר "ארחות חיים" ניתן לחלק לשתי מהדורות: מהדורה מוקדמת של הספר שיצאה לאור לפני שרבי אהרון הכהן הגיע למיורקה, ועל כן היא אינה מכילה כל התייחסות לרב שם טוב (מהדורה זאת הייתה בסיס למהדורת הדפוס של 1752) ומהדורה מאוחרת המזכירה את הרב שם טוב (מהדורה זאת עמדה בפני רבי יוסף קארו בכתבו את "בית יוסף")[6]. החלק הראשון יצא לאור בדפוס בשנת 1752 והחלק השני הודפס בברלין בשנת 1902 על ידי משה שלזינגר, אשר החליט להתבסס על כתבי יד של המהדורה המאוחרת.
שלושה מהכרכים יצאו לאור מחדש בהוצאה מדעית בהוצאת אור עציון - 1. הלכות שבת; 2. הלכות נטילת ידיים, ציצית, בית כנסת, תפילין, קריאת שמע ותפילין; 3. הלכות פסח ופירוש להגדה של פסח.
קישורים חיצוניים
- אורחות חיים חלק א, באתר היברובוקס
- אורחות חיים חלק ב מהדורת ניו יורק, באתר היברובוקס
- אורחות חיים חלק ב מהדורת ברלין, באתר היברובוקס
- כתב יד, אורחות חיים, מאה 14, ירושלים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי אהרן הכהן", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמודים קיח-קיט, באתר HebrewBooks, אות תל
הערות שוליים
- ^ הרב דוד הלחמי, ערכו בספר חכמי ישראל.
- ^ דוד קונפורטי, קורא הדורות, עמ' כא:
- ^ חיים מיכל, אור החיים, פרנקפורט תרנ"א, פריט 300.
- ^ "אהרן בן יעקב בן דוד הכהן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ^ משה שלעזינגר, מבוא לספר אורחות חיים, חלק ב', עמ' IX, ברלין תרס"ב, באתר היברובוקס
- ^ 6.0 6.1 שלום דובער לוין, מבית הגנזים, סימן פ"ז, בתוך: יגדיל תורה, תשרי-חשון, תשמ"ח, באתר היברובוקס
- ^ כך למשל דעת החיד"א בשם הגדולים, מערכת ספרים בערך כלבו
- ^ https://tablet.otzar.org/#/book/608509/p/49/t/16599971102701234/fs/0/start/0/end/0/c
34569917אהרון הכהן מלוניל