אבישלום דרורי
אבישלום דרורי (1915, תל אביב – 1985, תלמי אלעזר) היה הארצישראלי השני ללימודי טיִס,[1] מלוחמי הקומנדו הבריטי במלחמת העולם השנייה ורוב ימיו מורה לשפה האנגלית; בשנותיו האחרונות נודע כעורך מופעי היפנוזה.
קורות חייו
נולד בתל אביב לשולמית ולדב דרורי (בר-דרורא). למד בגימנסיה "הרצליה" ובאוניברסיטה האמריקנית בביירות שבלבנון. בסתיו 1935 ירד מצרימה ללימודי טיִס בבית הספר לטיסה אל-מאזה (קהיר) בהמרצת חברתו שולמית גורנגוט ובתמיכת תנועת בית"ר. השניים חזרו ארצה מסיבות שונות בטרם טיסת ה"סולו" וההסמכה לטיִס. אבישלום שימש תקופת מה כמדריך בקלוב הארצישראלי לתעופה.[2]
בפרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי. בקשותיו לשרת בחיל האוויר המלכותי הבריטי נדחו, וכרבים מבני היישוב העברי גויס ליחידת הקומנדו 51. בקיץ 1941 השתתף בפעולות מיוחדות במערכה על שפך הליטני בלבנון.[3] בשל ידיעת הערבית צורף בסתיו 1941 ליחידת קומנדו 11 ("הסקוטי") כמתורגמן ולקח חלק בפשיטה מעבר לקווי האויב בצפון אפריקה (מבצע פליפר). המבצע, שנועד ללכידת הגנרל הגרמני ארווין רומל, לא השיג את מטרתו והלוחמים ברובם נלכדו בידי כוח שיטור איטלקי. עד חודש יוני 1942 נחשב לנעדר.[4][5] אבישלום שהה בשבי שלוש וחצי שנים, תחילה בדרום איטליה, ואחרי פלישת בעלות הברית לשם בספטמבר 1943 הועבר לשבי הגרמני.
בשובו ארצה בתום המלחמה התיישב, כאחותו ואחיו לפניו, בפרדס חנה. אבישלום עסק בהוראת השפה האנגלית בבתי ספר בפרדס חנה ובחדרה. בתחילת שנות השישים למד בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. במסגרת הוראת האנגלית קידם שיטה ללימוד שפות במצב של טראנס היפנוטי.[6] את הטכניקה למד, לדבריו, מרופא פולני במחנה השבויים בגרמניה. דרורי נהג לשאת הרצאות לציבור בנושא מקומה של ההיפנוזה בלמידה.[7] לנוכח הצלחותיו גם ערך מופעי היפנוט, שבמהלך האחרון בהם (ביוני 1975) לא הצליח בעצמו להעיר את הנערה יפה סויסה מתרדמתה אלא בסיועו של ד"ר מוריס קליינהאוז. התאונה הוליכה לחקיקת "חוק ההיפנוזה" (1984) שהסדיר את ההסמכה ואת ההרשאות לטיפולים בהיפנוזה והיה הראשון מסוגו בעולם.[8] שיטת ההוראה בהשפעת היפנוזה עדיין מופעלת במקומות שונים בעולם.[9] האירוע גרם לאבישלום דרורי שברון לב ובריאותו הידרדרה.
בלכתו הותיר אחריו את רעייתו אסתר ואת בנותיו, איה, אילת ואסנת ואת בנו אריק (נפל בעת שירותו הצבאי בשנת 1989). בת נוספת, אורית, מתה בינקותה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רונן ברגמן, "שועל המדבר", מוסף הארץ, 3 במאי 1996, עמ' 50–54[10][11]
- בינה ברזל, "כל אם עוסקת בהיפנוזה", ידיעות אחרונות, 5.8.1964, עמ' 6
קישורים חיצוניים
עם אבישלום דרורי בנושא ההיפנוזה
- דן אבן, "למי בדיוק מותר לעסוק בהיפנוזה בישראל ", יומון הארץ, 17.3.2012
- גל מור, "מי מפחד כל כך מהיפנוזה בישראל?", בלוג "חורים ברשת", 5.7.2013
הערות שוליים
- ^ הראשון היה יצחק צ'יזיק מסג'רה
- ^ ח. בן-ירוחם, ספר בית"ר – קורות ומקורות, כרך ב: אל העם, חלק שני, שער ה': עצמאות (1936-1935), פרק סא: הכשרה במקצועות ים ותעופה, תת-פרק: בתחילת הדרך להכשרת טיִס, עמ' 556–558, באתר כותר (ספרייה דיגיטלית)
- ^ דברי הקדמה של המערכת למאמר "מות הגיבורים של הלויטננט-קולונל קיז", שבועון הגלגל (קול ירושלים), 11 באוקטובר 1945, עמ' 8–9 (באנגלית); ראו גם אזכורו בדף "המלחמה סביב ארץ ישראל במלחמת העולם השנייה"
- ^ רשימת חיילים נעדרים, דבר, 4 ביוני 1942
- ^ "בנו של בר-דרורא יצא לצוד את רומל", ידיעות אחרונות, 3 בספטמבר 1943
- ^ כתבה בעניין זה – "Teacher Uses Hypnosis", הכוללת ריאיון עם אבישלום דרורי, פורסמה בקנדה ב-1964 בעיתון התאחדות המורים של קולומביה הבריטית, בעמ' 44
- ^ לדוגמה: הרצאותיו על ההיפנוזה בשרות הזיכרון והלמידה ועל השיטה הסוגסטיבית בחינוך ובלמידה
- ^ על חוק ההיפנוזה באתר משרד הבריאות
- ^ בתוכנית "פנים אמיתיות" של אמנון לוי בערוץ 10, שהוקרנה ביום 18.11.2017, דווח על נדירות המקרה של יפה סויסה, והובעה ביקורת על "חוק ההיפנוזה" הישראלי
- ^ ברגמן הוטעה על ידי אחיינו של אבישלום, אמיר דרורי, שביקר ב-1995 באתר מפקדת רומל במַרסא מַטרוּח שבמדבר המערבי וסבר שאתר זה היה יעד המבצע, בעוד היעד הממשי היה מרוחק כ-500 ק"מ מערבה משם
- ^ מאמרו של ברגמן ניתן לקריאה מקוונת גם באתר פרש
