מוריס קליינהאוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוריס קליינהאוז

ד"ר מוריס קליינהאוז (1927 – פברואר 2014) היה פסיכיאטר ומהפנט ישראלי.

קורות חייו

קליינהאוז נולד בסנטיאגו בירת צ'ילה. שם למד רפואה והתנסה לראשונה בהיפנוט. הוא עלה לישראל בשנת 1952, התגורר בקיבוץ נירים ועד לשנת 1957 עבד כרופא כפרי ביישובי האזור.[1] התמחה בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש באר יעקב. בשנת 1962 הקים את האגודה הישראלית להיפנוזה. בהמשך מונה למנהל המרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו[2] ולראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.[3] היה מרצה בכיר בפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב. בשנותיו האחרונות היה מנהל השירות להיפנוזה ופסיכופיזיולוגיה במרכז הרפואי שיבא.[4]

קליינהאוז קידם בישראל את אפשרות הטיפול בהיפנוזה ולימד רופאים רבים את שיטת ההיפנוט. במהלך חייו נעזרו בו השב"כ, "המוסד" ומשטרת ישראל. לדוגמה, תרומתו של קליינהאוז הייתה ניכרת בתפיסת "צלפת הטוּטוּ" – אישה שירתה בעוברי אורח מאקדח טוטו שהחזיקה בארנקה. הוא היפנט שני עדי ראייה וכך הצליח לגרום להם לתאר את דיוקנה של הצלפת.[5]

בשנת 1975 הופנטה תלמידת התיכון יפה סויסה על ידי המהפנט אבישלום דרורי. היא נכנסה לתרדמת שנמשכה ימים אחדים ורק ד"ר קליינהאוז הצליח בעזרת היפנוזה להעיר אותה.[6] בעקבות אירוע זה נחקק בשנת 1984 חוק השימוש בהיפנוזה[7] שקידם קליינהאוז. ישראל הייתה למדינה הראשונה בעולם שמגבילה את השימוש בהיפנוזה למטפלים מורשים בלבד.

בשנת 2000 קיבל פרס מטעם האגודה הבינלאומית להיפנוזה.[8]

מוריס קליינהאוז נפטר בפברואר 2014, נקבר בבית העלמין של קיבוץ מעברות והותיר אחריו אישה ושני ילדים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25592209מוריס קליינהאוז