קרביניירי
 | |
| זרועות | |
|---|---|
 | |
 | |
 | |
 | |
| עיטורים ומבנה פיקודי | |
| עיטורי הכוחות המזוינים של איטליה | |
| דרגות הכוחות המזוינים של איטליה | |
| היסטוריה צבאית | |
| היסטוריה צבאית של איטליה | |
| היסטוריה של איטליה |
הקרבניירי (השם הרשמי באיטלקית: Arma dei Carabinieri), הוא כוח המשטרה הצבאית של איטליה, שמבצע הן תפקידי שיטור צבאיים והן תפקידי שיטור אזרחיים. במקורו הוא הוקם ככוח השיטור של ממלכת סרדיניה. במהלך איחוד איטליה הוא מונה כזרוע הראשונה של הארגון הצבאי הלאומי. למרות שהקרביניירי לקח חלק בפעולות דיכוי האופוזיציה בתקופת המשטר הפאשיסטי, הוא גם היה אחראי על נפילתו ויחידות רבות שלו פורקו על ידי גרמניה הנאצית וכתוצאה מכך הצטרפו רבים מאנשיה למחתרת האיטלקית. מאז 2001 הוא מהווה אחד מארבע הזרועות של הכוחות המזוינים של איטליה.
היסטוריה
הקרביניירי הוקמו על ידי ויטוריו אמנואלה הראשון, מלך סרדיניה במטרה ליצור עבור ממלכת סרדיניה כוח משטרתי. קודם לכן תפקידי השיטור בוצעו על ידי כוחות הפרשים של סרדיניה (Dragoni di Sardegna corps) שהוקמו ב-1726 וכוח האדם שלהם היה התנדבותי. לאחר שהצבא הצרפתי כבש את טורינו בסוף המאה ה-18 ולאחר מכן נטש אותה לטובת ממלכת סרדיניה, מוסדו הקרבניירי בצו מלכותי ב-13 ביולי 1814.[1] הכוח החדש חולק לדיוויזיות על פי חלוקה של דיוויזיה אחת לכל מחוז. הדיוויזיות חולקו בהמשך לפלוגות, שהן בתורן חולקו למחלקות שפיקדו על תחנות המשטרה המקומיות, תיאמו את פעולתן, היו פזורים בכל רחבי הממלכה והיו בקשר ישיר עם הציבור.[1]
ב-1868 הוקמה הדיוויזיה הרכובה של הקורזיירי (Corazzieri), שהייתה מלכתחילה משמר הכבוד של הריבון ומאז 1946 הם מהווים את משמר הכבוד של נשיא איטליה.[1] בעקבות איחוד איטליה הוגדלו כמה מהדיוויזיות וב-24 בינואר 1861, הוטל על הקרבניירי להיות הכוח הראשון של הכוחות המזוינים של איטליה[1]
במאי 1915 כוחות צבא איטליה צעדו לנפת דרום טירול כדי לכתר אותה. דרום טירול הייתה טריטוריה בשליטת בעלי בריתם לשעבר, האימפריה האוסטרו-הונגרית. למגינים היה מספיק זמן כדי להכין ביצורים חזקים שם ובחבל קראס במזרח, והכוחות האיטלקים בפיקודו של הגנרל לואיג'י קאדורנה מצאו עצמם נהדפים בלחימה קשה. תפקידם של הקרבניירי היה להציב עמדות מכונות ירייה ככוח חסימה.
שנות השלושים והארבעים
בתקופת המשטר הפשיסטי של בניטו מוסוליני בשנים 1922-1943, היו הקרביניירי אחד מהכוחות המשטרתיים שהופקדו על דיכוי האופוזיציה באיטליה.[2] באותה תקופה, בהיותם חלק ממשטרת איטליה (בעיקר בסוף שנות השלושים), הם היו מעורבים בזוועות במזרח אפריקה האיטלקית במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה.[3][4][5][6] במהלך מלחמת העולם השנייה ביצעו הקרבניירי את תפקידם כמשטרה צבאית כנגד כוחות בעלות הברית וכנגד הפרטיזנים ביוגוסלביה כחלק מכוחות הכיבוש שם.
לאחר נפילתו של מוסוליני ב-25 ביולי 1943, הוא נעצר על ידי הקרבניירי כאשר עזב את מעונו הרשמי ולבסוף נכלא על ידם. לאחר הסכם שביתת הנשק שנחתם ב-9 בספטמבר 1943 ופיצול המדינה לרפובליקה הסוציאלית האיטלקית בצפון ולממלכת איטליה בדרום, פוצלו גם הקרביניירי לשני חלקים. בדרום איטליה הוקמה המפקדה של הקרביניירי בבארי וגויסו יחידות חדשות לטובת שחרור כל איטליה. יחידות אלה סופחו לגיס השחרור האיטלקי ולצבא שנלחם לצדן של בעלות הברית. בצפון ארגן המשטר הפשיסטי את המשמר הלאומי הרפובליקני (Guardia Nazionale Repubblicana) שכלל את אנשי הקרביניירי, אנשי משטרה קולוניאליים לשעבר, את משטרת המכס של משמר האוצר ושאר כוחות. כל הכוחות הללו פעלו כמשטרה צבאית וככוח התערבות מהירה כנגד כוחות גרילה. כשכוחו חלש, כשהוא בלתי מצויד וכשהוא נגוע בעריקות, השתלטו על המשמר הלאומי אנשי "הבריגדות השחורות" (Brigate Nere) שייצגו גישה מילטנטית יותר של המפלגה הפשיסטית.
בשל התפקיד שמילאו הקרביניירי בנפילתו של מוסוליני ועקב העובדה שאחת היחידות שנלחמו בכיבוש הגרמני ברומא הייתה בריגדה של הקרביניירי, לא ראו בהם הגרמנים כוח נאמן להם והם הורו לפרק את כל יחידות הקרביניירי בשטחים שבשליטתם ב-7 באוקטובר 1943. כאשר החלו הגרמנים אף לעצור ולשלוח חברי קרביניירי לעבודות כפיה בגרמניה, הצטרפו רבים מהם למחתרת האיטלקית. לאחר המלחמה נמנו לפחות 2735 הרוגים ו-6500 פצועים מתוך כ-14,000 אנשי הקרביניירי שהצטרפו למחתרת בצפון ובמרכז איטליה. ביוגוסלביה הקימו הקרביניירי גדוד במסגרת דיוויזיית גריבלדי האיטלקית שלחמה לצד הפרטיזנים היוגוסלבים כנגד הגרמנים וכנגד כוחות האוסטאשה הקרואטים. הגדוד איבד מעל 80% מלוחמיו בקרבות והוענקה לו מדלית הכסף של הגבורה הצבאית.[7]
כיום
חשיבות תפקידם של הקרביניירי עלתה. וב-31 במרץ 2000 הם צורפו לכוחות המזוינים של איטליה.[1] כיום הם גאים במיוחד בזיכרון של סלאבו ד'אקוויסטו (Salvo D'Acquisto), שהוצא להורג על ידי הגרמנים בפלידורו (Palidoro, ליד רומא) במהלך מלחמת העולם השנייה. דאקוויסטו התנדב להיות מוצא להורג במקום אזרחים שהיו אמורים להיהרג כתגמול על הריגתו של חייל גרמני. במקום זאת הוא לקח על עצמו את האחריות על הריגתו של החייל והוצא להורג.
בשנים האחרונות צורפו יחידות הקרביניירי למשימות שמירת שלום, כולל בקוסובו, באפגניסטן ובעיראק. ב-2003, 12 אנשי קרביניירי נהרגו בפיגוע התאבדות ליד בסיסם בנסיריה שליד בצרה שבדרום עיראק והיה זה אובדן חיי האדם בהיקף הגדול ביותר בכוח צבאי איטלקי כלשהו מאז מלחמת העולם השנייה.
בוועידת ארגון המדינות המתועשות (G8) ב-2004, הוטל על הקרביניירי להקים את "המרכז למצוינות יחידות משטרה לשמירה על יציבות" (Center of Excellence for Stability Police Units) שיהיה ראש חץ לפיתוחם של סטנדרטים ושל שיטות הדרכה ליחידות משטרה אזרחיות שמסופחות למשימות שמירת שלום בינלאומיות.[8]
מבנה ארגוני
בראש הקרביניירי עומד קצין בדרגת גנרל היושב ברומא. תפקידו לנהל, לתאם ולפקח על הפעילויות של הקרביניירי. אליו כפופים המפקדים האחראים על תחומי המנהלה, הרפואה, ההנדסה, הרכב והשירות הוטרינארי. סגן מפקד הקרביניירי אחראי על מרכז הגיוס והמיון של הכוח.[9]
הקרביניירי מאורגנים על בסיס טריטוריאלי לביצוע משימות אכיפת חוק. הארגון הטריטוריאלי מהווה את הגרעין המרכזי של הקרביניירי. הוא כולל 80 אחוז מהכוח ומאורגן באופן מדורג בחמישה אזורי-על, 19 אזורים ו-102 פיקודים פרובינציאליים. מעבר לארגון הטריטוריאלי, ממוקמים ברומא הדיוויזיה הממונעת המיוחדת (Palidoro) והיחידה למבצעים מיוחדים (ROS).
הדיוויזיה הממונעת המיוחדת
הדיוויזיה ממוקמת בטרוויזו והיא כוללת שתי בריגדות שערוכים לפעולה בשעת חרום בתוך איטליה ומחוצה לה. היא אחראית על שמירת הסדר הציבורי ושליטה באזורים עירוניים ומסייעת לרשויות האזרחיות בתחום של ביטחון הציבור.
היחידה למבצעים מיוחדים
יחידת המבצעים המיוחדים (Raggruppamento Operativo Speciale – ROS) היא יחידת העילית של הקרביניירי שהוקמה ב-1990 כדי להתמודד עם ארגוני הפשע המאורגן (מאפיה), עם פעולות חתרניות, עם טרור ועם מעשי פשיעה מורכבים. יחידה ללוחמה בפשע הוקמה בכל משרד של תובע עירוני או מחוזי.
המחלקות למשימות מיוחדות
המחלקות למשימות מיוחדות הן מחוץ למסגרת הארגון הרגיל של הקרביניירי והן ממלאות משימות מיוחדות. הקורזיירי (Corazzieri), הם יחידת העילית שמשמשת כמשמר הכבוד לנשיא איטליה, ממוקמים במעונו הרשמי של הנשיא, הקווירינאלה. הם ידועים בזכות מדיהם המיוחדים. כמעט ואין להם משימות יומיומיות נוספות, אם כי ניתן לראותם מבצעים לעיתים סיורים. מחלקות אחרות הן בשירות מוסדות מדינה נוספים כמו הסנאט, הפרלמנט, בית המשפט העליון, ראש הממשלה והמועצה הלאומית לכלכלה ותעסוקה. הקרביניירי מבצעים גם את תפקידי השיטור הצבאי והביטחון עבור משרד ההגנה, עבור פיקוד הכוחות המזוינים, בתי הדין הצבאיים וכוחות צבאיים נוספים באיטליה ומחוצה לה. כמו כן הם מחזיקים נציגויות במחלקות שונות במשרד לביטחון ציבורי וכן כוחות משימה למלחמה במאפיה ולמלחמה בסמים. קצינים של הקרביניירי אחראים על אבטחתן של השגרירויות והנציגויות הדיפלומטיות של איטליה ברחבי העולם, בדומה לתפקיד שמבצעים אנשי חיל הנחתים של ארצות הברית. יחד עם משטרת המדינה (Polizia di Stato) ומשמר האוצר (Guardia di Finanza) אחראים הקרביניירי גם על נושא ביקורת הגבולות.[10]
מדים
הקרביניירי לובשים מדים מיוחדים בצבע כחול כהה עם עיטור כסוף על הצווארון ועל החפתים. שולי המדים של הדיוויזיה הרכובה הם בצבע לבן ושל דיוויזיית חיל הרגלים בצבע כחול בהיר. כיסוי הראש שלהם הוא בצורה מיוחדת עם שני קצוות מחודדים ונהוג לכנותו lucerna.[1] יחידות המשטרה הצבאית של הקרביניירי חובשות כומתות בצבע כחול כהה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
אתר הבית של הקרביניירי (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 "The ancient Corps of the Royal Carabinieri". Carabinieri. Retrieved 2009-05-20.
- ^ The Oxford illustrated history of Italy - Google Books. Books.google.com. 1997. מסת"ב 9780198205272.
- ^ "Massacres and Atrocities of WWII in the Axis Countries". Members.iinet.net.au. Retrieved 2009-09-19.
- ^ "Pétros, Ethiopia, Orthodox". Dacb.org. Retrieved 2009-09-19
- ^ The history of Ethiopia - Google Books. Books.google.com. 2007.
- ^ Haile Selassie's war - Google Books. Books.google.com. 2003-01-01.
- ^ "Arma dei Carabinieri - Home - > - EN - Military Operations". Carabinieri.it. Retrieved
- ^ G-8 Action Plan: Expanding global capability for peace support operations. Carabinieri, June 2004.
- ^ "Organizzazione Centrale". Retrieved July 13, 2012.
- ^ List of national services responsible for border control
23261092קרביניירי