ז'ול ורן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
חזותיקוד ויקי
←‏ראו גם: החלפת "המכלול"
עדכון מוויקיפדיה גרסה 39154304
תגית: עדכון מוויקיפדיה
 
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=סופר מדע בדיוני|אחר=משימת חלל|ראו=[[ז'ול ורן ATV]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=סופר מדע בדיוני|אחר=משימת חלל|ראו=[[ז'ול ורן ATV]]}}
{{סופר
{{סופר
|תמונה= [[קובץ:Jules Verne by Étienne Carjat.jpg|ממוזער|Jules Verne by Étienne Carjat]]
| תמונה = Félix Nadar 1820-1910 portraits Jules Verne.jpg
|יצירות בולטות= [[מסביב לעולם בשמונים יום]], [[20 אלף מיל מתחת למים]]}}
| כיתוב = צילום מאת [[נדאר|פליקס נדאר]] בסביבות שנת 1878
'''ז'וּל וֶרְן''' (ב[[צרפתית]]: '''Jules Verne'''{{כ}}; [[8 בפברואר]] [[1828]] - [[24 במרץ]] [[1905]]) היה [[סופר]] [[צרפת]]י הנחשב לאחד מחלוצי [[סוגה|סוגת]] [[מדע בדיוני|המדע הבדיוני]] ב[[ספרות]]. אחדים מספריו תורגמו ל־148 [[שפה|שפות]].
| מקום לידה = {{דגל|ממלכת צרפת}} [[נאנט]], [[הרסטורציה הצרפתית|ממלכת צרפת]]
| מקום פטירה = {{דגל|הרפובליקה הצרפתית השלישית}} [[אמיין]], צרפת ([[הרפובליקה הצרפתית השלישית]])
| לאום = [[צרפת]]י
| יצירות בולטות = [[מסביב לעולם בשמונים יום]], [[עשרים אלף מיל מתחת למים]]
}}
[[קובץ:Verne-majak-fronti.jpg|ממוזער|המגדלור בסוף העולם נחשב לאחד הרומנים הטובים ביותר בבמה הספרותית של ורן.]]
'''ז'וּל וֶרְן''' (ב[[צרפתית]]: '''Jules Verne'''{{כ}}; [[8 בפברואר]] [[1828]] – [[24 במרץ]] [[1905]]) היה [[סופר]] [[צרפתים|צרפתי]] הנחשב לאחד מחלוצי [[סוגה|סוגת]] [[מדע בדיוני|המדע הבדיוני]] ב[[ספרות]]. אחדים מספריו תורגמו ל־148 [[שפה|שפות]].


==תולדות חייו==
==ביוגרפיה==
ז'ול ורן נולד ב־[[8 בפברואר]] [[1828]] ב[[עיר]] נאנט שבצרפת. הוא היה הבכור בין חמישה ילדים. ילדותו עברה עליו עם משפחתו על אי בנהר ה[[לואר (נהר)|לואר]]. בדידות זו חיזקה את דמיונו, ואת קשריו עם אחיו פול. בגיל 9 נשלחו ז'ול ורן ואחיו לבית ספר, שבו למד ורן [[לטינית]] (הוא השתמש בשפה זו באחד מסיפוריו הקצרים).
ז'ול ורן נולד ב־[[8 בפברואר]] [[1828]] ב[[עיר]] [[נאנט]] שבצרפת. הוא היה הבכור בין חמישה ילדים. ילדותו עברה עליו עם משפחתו על אי בנהר ה[[לואר (נהר)|לואר]]. בדידות זו חיזקה את דמיונו, ואת קשריו עם אחיו פול. בגיל 9 נשלחו ז'ול ורן ואחיו לבית ספר, שבו למד ורן [[לטינית]] (הוא השתמש בשפה זו באחד מסיפוריו הקצרים).


האגדה מספרת כי בשנת 1839, בגיל 11, ורן השיג בחשאי מקום כ[[נער סיפון]] על ספינת סוחר מסוג [[מפרשית תלת-תרנית]] בשם קוראלי, תוך שהוא מתכוון להפליג ל[[הודו]] ולחזור עם שרשרת אלמוגים לבת דודתו קרולין. הספינה הייתה אמורה לצאת להודו באותו ערב, אבל עצרה תחילה בנמל Paimboeuf, אליו פייר ורן הגיע בדיוק בזמן כדי לתפוס את בנו ולגרום לו להבטיח שאת מסעותיו הבאים יערוך רק בדמיונו. כיום ידוע כי האגדה היא סיפור מוגזם (אם כי יכול להיות מבוסס על מקרה אמיתי) שהומצא על ידי אחייניתו של ורן, מרגריט, שכתבה את הביוגרפיה שלו.
האגדה מספרת כי בשנת 1839, בגיל 11, ורן השיג בחשאי מקום כ[[נער סיפון]] על ספינת סוחר מסוג [[מפרשית תלת-תרנית]] בשם קוראלי, תוך שהוא מתכוון להפליג ל[[הודו]] ולחזור עם שרשרת אלמוגים ל[[בת דוד]]תו קרולין. הספינה הייתה אמורה לצאת להודו באותו ערב, אבל עצרה תחילה בנמל [[פמבף]] {{אנ|Paimbœuf}}, אליו הגיע אביו, פייר ורן, בדיוק בזמן כדי לתפוס את בנו ולגרום לו להבטיח שאת מסעותיו הבאים יערוך רק בדמיונו. כיום ידוע כי האגדה היא סיפור מוגזם (אם כי יכול להיות מבוסס על מקרה אמיתי) שהומצא על ידי אחייניתו של ורן, מרגריט, שכתבה את הביוגרפיה שלו.


בתום לימודים אלה עבר ורן ל[[פריז]], כדי ללמוד [[משפטים]]. בשנת [[1848]] החל לכתוב תמלילים ל[[אופרטה|אופרטות]], וכעבור זמן מה גילה את כשרונו הגדול: כתיבת סיפורי מסעות והרפתקאות, שהכנה [[מדע]]ית ו[[גאוגרפיה|גאוגרפית]] מפורטת העניקו להם אמינות.
בתום לימודיו עבר ורן ל[[פריז]], כדי ללמוד [[משפטים]]. בשנת [[1848]] החל לכתוב תמלילים ל[[אופרטה|אופרטות]], וכעבור זמן מה גילה את כישרונו הגדול: כתיבת סיפורי מסעות והרפתקאות, שהכנה [[מדע]]ית ו[[גאוגרפיה|גאוגרפית]] מפורטת העניקו להם אמינות.{{הערה|ורן היה מאנשי [[החברה הגאוגרפית הצרפתית]] ועקב בהתמדה אחרי מסעות ותגליות שדווחו}}


כאשר גילה אביו שז'ול עוסק בכתיבה ואינו לומד משפטים, הפסיק לתמוך בו כלכלית. ורן נאלץ לפרנס עצמו מכתיבה, וגילה שאין זה פשוט. בתקופה זו פגש את הסופרים [[אלכסנדר דיומא האב|אלכסנדר דיומא]] ו[[ויקטור הוגו]], שהעניקו לו מניסיונם.
כאשר גילה אביו שז'ול עוסק בכתיבה ואינו לומד משפטים, הפסיק לתמוך בו כלכלית. ורן נאלץ לפרנס עצמו מכתיבה, וגילה שאין זה פשוט. בתקופה זו פגש את הסופרים [[אלכסנדר דיומא האב|אלכסנדר דיומא]] ו[[ויקטור הוגו]], שהעניקו לו מניסיונם.


ורן נישא להונורין דוויאן, אלמנה עם שתי בנות. בעצת אביו מצא עבודה כ[[ברוקר]], אך בעידודה של אשתו המשיך לכתוב. בשנת [[1861]] נולד לו בן, מישל ז'אן פייר.
ורן נישא להונורין דוויאן, אלמנה עם שתי בנות. בעצת אביו מצא עבודה כ[[ברוקר]], אך בעידודה של אשתו המשיך לכתוב. בשנת [[1861]] נולד לו בן, [[מישל ורן|מישל ז'אן פייר]].


פגישה עם טייס כדור פורח והאזנה לסיפוריו הניבו את הרעיון לספר על מסע ב[[כדור פורח]] ב[[אפריקה]]. אולם הספר נדחתה על ידי מו"לים אחרים בטענה שהסיפור "מדעי יתר על המידה". מצבו של ורן השתפר כאשר פגש את ה[[מו"ל]] [[פייר-ז'ול הצל|ז'ול הצל]], שהיה, בין השאר, המו"ל של [[ויקטור הוגו]] ושל [[ז'ורז' סנד]]. בסיועו של הצל שיכתב ורן את הסיפור, ובשנת [[1863]] הוציאו לאור סיפור בשם "[[חמישה שבועות בכדור פורח]]". הסיפור זכה להצלחה רבה ותורגם לשפות אחדות. ורן נעשה עשיר ומפורסם.
פגישה עם טייס כדור פורח והאזנה לסיפוריו הניבו את הרעיון לספר על מסע ב[[כדור פורח]] ב[[אפריקה]]. אולם הספר נדחה על ידי מו"לים אחרים בטענה שהסיפור "מדעי יתר על המידה". מצבו של ורן השתפר כאשר פגש את ה[[מו"ל]] [[פייר-ז'ול הצל|ז'ול הצל]], שהיה, בין השאר, המו"ל של [[ויקטור הוגו]] ושל [[ז'ורז' סאנד]]. בסיועו של הצל שיכתב ורן את הסיפור, ובשנת [[1863]] הוציאו לאור סיפור בשם "[[חמישה שבועות בכדור פורח]]". הסיפור זכה להצלחה רבה ותורגם לשפות אחדות. ורן נעשה עשיר ומפורסם.


משלב זה ואילך, במשך קרוב ל־25 שנה, פורסמו סיפוריו של ורן [[סיפור בהמשכים|בהמשכים]] דו־שבועיים במגזין של הצל ועם תום השנה הוצאו לאור כספר. במשך אותה תקופה, לא חלפה שנה מבלי שהצל פרסם ספר מאת ז'ול ורן. המצליחים ביותר שבהם כללו את "[[מסע לבטן האדמה]]" (1864), "[[מהארץ לירח]]" (1865), "[[20,000 מיל מתחת למים|עשרים אלף מיל מתחת למים]]" (1869) ו"[[מסביב לעולם בשמונים יום]]" (1872).
משלב זה ואילך, במשך קרוב ל־25 שנה, פורסמו סיפוריו של ורן [[סיפור בהמשכים|בהמשכים]] דו־שבועיים במגזין של הצל ועם תום השנה הוצאו לאור כספר. במשך אותה תקופה, לא חלפה שנה מבלי שהצל פרסם ספר מאת ז'ול ורן. המצליחים ביותר שבהם כללו את "[[מסע לבטן האדמה]]" (1864), "[[מהארץ לירח]]" (1865), "[[20,000 מיל מתחת למים|עשרים אלף מיל מתחת למים]]" (1869) ו"[[מסביב לעולם בשמונים יום]]" (1872).


כמו סופרים רבים מתקופתו שהתחנכו בחברה הקתולית הבורגנית, ורן נקט לעיתים בטון אנטישמי בספריו. סיווגו כאנטישמי נובע בעיקר מתיאור דמותו של היהודי יצחק החבוט מהספר "הארץ שנתלשה", אם כי בזמנו מדובר היה באנטישמיות מסורתית, ולא ב[[אנטישמיות מודרנית]] והמשמעות שקיבל המושג לאחר [[השואה]].{{הערה|[http://jv.gilead.org.il/FAQ/index.he.html#B9 באתר jv.gilead.org.il]}}{{הערה|{{הארץ|יואל שר|על ז'ול ורן|1.1017551|עודכן ב-28 באוגוסט 2011}}}}
כמו סופרים רבים מתקופתו שהתחנכו בחברה הקתולית הבורגנית, ורן נקט לעיתים בטון אנטישמי בספריו. סיווגו כאנטישמי נובע בעיקר מתיאור דמותו של היהודי יצחק החבוט מהספר "הארץ שנתלשה", אם כי בזמנו מדובר היה ב[[אנטישמיות]] מסורתית, ולא ב[[אנטישמיות מודרנית]] והמשמעות שקיבל המושג לאחר [[השואה]].{{הערה|[http://jv.gilead.org.il/FAQ/index.he.html#B9 באתר jv.gilead.org.il]}}{{הערה|{{הארץ|יואל שר|על ז'ול ורן|1.1017551|עודכן ב-28 באוגוסט 2011}}}}


ז'ול ורן נפטר בעקבות מחלת הסכרת ממנה סבל, ב[[אמיין]], אליה עבר ב־1872, ב־[[24 במרץ]] [[1905]] והוא בן 77. שמו של הרחוב שהוא גר בו הוסב לשמו. בנו, מישל, המשיך לכתוב חלק מספריו שלא ראו אור טרם מותו, תוך שהוא משכתבם. כתביו המקוריים של ורן, אשר לא ראו אור, פורסמו בסוף המאה ה־20.
ז'ול ורן נפטר בעקבות מחלת הסכרת ממנה סבל, ב[[אמיין]], אליה עבר ב־1872, ב־[[24 במרץ]] [[1905]] והוא בן 77. שמו של הרחוב שהוא גר בו הוסב לשמו. בנו, מישל, המשיך לכתוב חלק מספריו שלא ראו אור טרם מותו, תוך שהוא משכתבם. כתביו המקוריים של ורן, אשר לא ראו אור, פורסמו בסוף המאה ה־20.
==מורשתו==
ז'ול ורן היה מבשר של ספרות המדע הבדיוני בעולם. כונה לפעמים "אבי המדע הבדיוני", ( לצד [[הרברט ג'ורג' ולס|ה.ג'.ולס]] או [[הוגו גרנסבק]])
אחרי 1979 ורן היה הסופר המתורגם ביותר בעולם אחרי [[אגתה כריסטי]] ולפני [[ויליאם שייקספיר]] בשנות ה-2010 היה המחבר הצרפתי המתורגם ביותר בעולם.


==המצאות בספריו==
==המצאות בספריו==
[[קובץ:Jules Verne1.jpg|ממוזער|שמאל|ז'ול ורן על בול ישראלי]]
[[קובץ:Jules Verne1.jpg|ממוזער|שמאל|ז'ול ורן על בול ישראלי]]
אחד ממאפייני ספריו של ורן הוא תיאור של המצאות בדיוניות, שהתממשו ברבות הימים. ברוב המקרים התבסס ז'ול ורן על המצאות דומות שהיו ידועות גם בתקופתו.
אחד ממאפייני ספריו של ורן הוא תיאור של המצאות בדיוניות, שהתממשו ברבות הימים. ברוב המקרים התבסס ז'ול ורן על המצאות דומות שהיו ידועות גם בתקופתו.
 
* בספר "[[רובור כובש השחקים]]". מתוארת "אלבטרוס" - ספינה הכבדה מן האוויר המסוגלת לרחף ואפשר לכוונה לכל צד. צורתה כשל אונייה ו־74 מדחפים הביאו להתרוממותה. כוח הנעתה בא מ־37 מצברים חשמליים שגלי הים סיפקו להם [[אנרגיה]]. הספינה לא הייתה מצוידת בגלגלים ובמקומם הונחו קפיצים חזקים לבל תינזק הספינה בנחיתתה בקרקע. תיאור הספינה "אלבטרוס" דומה לא מעט ל[[מסוק]] של ימינו, ותיאורה הושפע מפגישה של ורן עם מהנדסים שתכננו מכונה דומה. מכונות מוטסות תוארו גם בספר נוסף שלו, "[[עיר בלב מדבר]]".
*בספר "[[רובור כובש השחקים]]". מתוארת "אלבטרוס" - ספינה הכבדה מן האוויר המסוגלת לרחף ואפשר לכוונה לכל צד. צורתה כשל אונייה ו־74 מדחפים הביאו להתרוממותה. כוח הנעתה בא מ־37 מצברים חשמליים שגלי הים סיפקו להם [[אנרגיה]]. הספינה לא הייתה מצוידת בגלגלים ובמקומם הונחו קפיצים חזקים לבל תינזק הספינה בנחיתתה בקרקע. תיאור הספינה "אלבטרוס" דומה לא מעט ל[[מסוק]] של ימינו, ותיאורה הושפע מפגישה של ורן עם מהנדסים שתכננו מכונה דומה. מכונות מוטסות תוארו גם בספר נוסף שלו,"[[עיר בלב מדבר]]".
* בספר "[[עשרים אלף מיל מתחת למים]]" מתוארת ה[[צוללת]] "[[נאוטילוס (ז'ול ורן)|נאוטילוס]]", הצוללת השתמשה בכוח [[חשמל]]י, ובמכשור חשמלי משוכלל.
*בספר "[[20,000 מיל מתחת למים|עשרים אלף מיל מתחת למים]]" מתוארת [[צוללת]], הצוללת השתמשה בכוח [[חשמל]]י, ובמכשור חשמלי משוכלל.
* בספר "[[כוכב הדרום]]" מתוארת יצירת [[יהלום|יהלומים]] מלאכותיים. יהלומים מלאכותיים יוצרו לראשונה בשנת [[1953]], זמן רב לאחר מותו של ז'ול ורן.
*בספר "[[כוכב הדרום]]" מתוארת יצירת [[יהלום|יהלומים]] מלאכותיים. יהלומים מלאכותיים יוצרו לראשונה בשנת [[1953]], זמן רב לאחר מותו של ז'ול ורן.
* בספר "[[מהארץ לירח]]" מתוארת [[חללית]].
*בספר "[[מהארץ לירח]]" מתוארת [[חללית]].
* בספר "[[עיר בלב מדבר]]" מתוארת המצאה דומה ל[[טלוויזיה]].
*בספר "[[עיר בלב מדבר]]" מתוארת המצאה דומה ל[[טלוויזיה]].
* בספר "[[פריז במאה העשרים]]" מתואר עולם מפותח ובו [[גורדי שחקים]], מכונות למיזוג אוויר, [[מכונית|מכוניות]] המונעות ב[[דלק]], [[רכבת|רכבות]] מהירות, [[מחשבון|מחשבונים]] ורשת [[תקשורת]] טלגרפית המזכירה את ה[[אינטרנט]].
*בספר "[[פריז במאה העשרים]]" מתואר עולם מפותח ובו [[גורדי שחקים]], מכונות למיזוג אוויר, [[מכונית|מכוניות]] המונעות ב[[דלק]], [[רכבת|רכבות]] מהירות, [[מחשבון|מחשבונים]] ורשת [[תקשורת]] טלגרפית המזכירה את ה[[אינטרנט]].


==ספריו==
==ספריו==
(כולל תרגומיהם ל[[עברית]])
* '''[[חמישה שבועות בכדור פורח]]''' (1863. תרגום [[מנדלי מוכר ספרים|ש. אברמוביץ']] וי"ל בינשטוק ל[[יידיש]] בשם '''דער לוּפְטְבּאַלאָן''', ז'יטומיר 1868; יעקב גורדון בשם '''ברום שמים או המגדל הפורח באוויר''', ורשה 1894; יצחק ציטרון בשם '''חמישה שבועות בכדור מעופף''', 1953; צבי אורבך בשם '''מסע נועז בכדור פורח''', 1960; [[אביטל ענבר]] בשם '''חמישה שבועות בכדור פורח''', 1985; מיה גולן, 2001; [[עמיחי הדרי]], 2002) — שלושה אנגלים חוצים בבלון "ויקטוריה" את יבשת אפריקה.
* '''[[מסע אל הקוטב הצפוני]]''' (1864. תרגום [[יצחק ספיבק]] בשם '''מסעו ופגעיו של הקפיטן הטרס''', פרנקפורט 1924; ח. זילברשטיין בשם '''מסע אל הקוטב''', 1963) — קורות קברניט אנגלי, שהקדיש את חייו לגילוי [[הקוטב הצפוני]].
* '''[[פריז במאה העשרים]]''' — צעיר החי בפריז בעולם מודרני ומפותח, אך הצעיר לא מצליח למצוא אושר. הצל, המו"ל, חשב שהספר המתאר מציאות בלתי אמינה ובעל האופי הפסימי, יפגע בקריירה המתפתחת של ז'ול ורן, והציע לו לגנוז אותו לעשרים שנה. ורן הניח את הספר בכספת עד שנתגלה בשנת 1989, ויצא לאור כעבור ארבע שנים.
* '''[[מסע אל בטן האדמה]]''' (1864. תרגום ישראל־זאב שפרלינג בשם '''בבטן האדמה''', ורשה 1878; ג. בן־חנה, 1950; [[שרגא גפני]] בשם '''מסע אל כדור־הארץ''', 1981; אביטל ענבר, 1984; [[בינה אופק]], 1999; מיכל מילר, 2002) — סטודנט גרמני מספר על מסעו עם דודו הפרופסור ללב כדור־הארץ.
* '''[[מהארץ לירח|מן הארץ אל הירח]]''' (1865. תרגום דוד צמח, 1924; יוסף אחיטוב, 1962) — שלושה אסטרונאוטים בתוך קפסולה נורים לעבר הירח מתוך תותח ענק שנבנה ב[[פלורידה]].
* '''[[ילדי רב החובל גרנט|ילדי רב־החובל גרנט]]''' (1867. תרגום עקיבא רוזנבוים, ורשה 1923; ג. בן־חנה בשם '''רב־החובל האבוד''', 1953; [[אליעזר כרמי]], 1980; אביטל ענבר, 1981; [[מיכה פרנקל]], 1994; בינה אופק, 1999) — בנו ובתו של קברניט אבוד מצטרפים למשלחת המקיפה את כדור־הארץ בחיפושים אחריו.
* '''[[20,000 מיל מתחת למים|עשרים־אלף ליגות מתחת לים]]''' (1869. תרגום ישראל־זאב שפרלינג בשם '''במצולות ים''', ורשה 1877; [[יונתן רטוש|אוריאל הלפרין]] בשם '''שמונים־אלף מיל מתחת למים''', 1930; [[זאב הרטבי]] בשם '''קפיטן נמו''', 1953; נ. פורת, 1965; [[שלומית קדם]], 1976; [[עדית זרטל]], 1977; אביטל ענבר, 1990; בינה אופק, 1999; איטלה רימיני, 2002; [[עמיחי הדרי]], 2005) — מדען צרפתי מספר בגוף ראשון על מסעו בעל כרחו בצוללת "נאוטילוס" שבנה [[קפטן נמו|הקפיטן נמו]].
* '''[[גיבורי הירח]]''' (1870. תרגום יוסף אחיטוב בשם גיבורי הירח, 1962) — גיבורי '''מן הארץ אל הירח''' מקיפים את הלבנה ושבים בשלום ארצה.
* '''[[העיר השטה]]''' (1871. תרגום ג. בן־חנה, 1946) — חציית האוקיינוס בכלי־שיט ענקי, המצויד בכל שכלולי הטכניקה.
* '''[[הרפתקאות שלושה רוסים ושלושה אנגלים באפריקה החמה]]''' (1872. תרגום ג. בן־חנה, 1946) — שישה גברים יוצאים למדבר [[קלהארי]] למדוד את [[קו אורך|קו האורך]] ה־24 של כדור־הארץ.
* '''[[ארץ הפרווה]]''' (1873. תרגום ג. בן־חנה בשם '''הקצין גובסון''', 1955) — תחנה שהקימו סוחרי פרווה על קרחון־ענק ב[[צפון קנדה]] "נתלשת" ומשייטת ברחבי האוקיינוס.
* '''[[מסביב לעולם בשמונים יום]]''' (1873. תרגום [[אליעזר בן-יהודה]] בשם '''סביב הארץ בשמונים יום''', 1901; [[אברהם אריה עקביא|ל. אליאב]], 1924; [[חיים תרסי]], 1964; אטילה רימיני, 1967; [[שרגא גפני]], 1979, [[אליעזר כרמי]], 1980; [[אביטל ענבר]], 1985; [[בינה אופק]], 1998; סמדר קוגו, 2002; [[לי עברון]], 2019) — ה[[ג'נטלמן]] הבריטי פוג מתערב ומוכיח שאפשר להקיף את כדור־הארץ בשמונים יום.
* '''[[אי התעלומות|אי המסתורין]]''' (1875. תרגום [[יצחק ליב ברוך|יצחק לייב ברוך]] בשם '''אי התעלומות''', 1930; י"ד תנעזר, 1953; משה הרפז בשם '''אי התעלומה''', 1959; עדינה בסון, 1982; דורית קלינגר, 1984; בינה אופק, 1998) — חמישה גברים נמלטים משביים באמצעות כדור פורח, נוחתים באי שומם והופכים אותו לגן פורח.
* '''[[השנסלור]]''' (1875. תרגום ג. בן־חנה, 1955; דליה טסלר בשם '''[[רפסודה בלב ים]]''', 1968) — יומנו של אחד מניצולי מפרשית טרופה, שעלו על [[רפסודה]] והפליגו לבלתי־נודע.
* '''[[דוקטור אוקס]]''' (1874 תרגום [[דורי מנור]] בשם '''חזיון התעתועים של ד"ר אוקס''', 2004) — [[נובלה]] למבוגרים אודות מדען מסתורי המאיר עיירה פלמית בגז פרי המצאתו וממיט עליה שואה.
* '''[[דרמה באוויר]]''' (1874. תרגום מ"ז זינגר בשם '''מחזה באוויר''', [[ברדיצ'ב]] 1895) — ארבעה צעירים טסים בכדור פורח המונהג בידי מדען מטורף.
* '''[[חורף בלב הקרחונים]]''' (1875. תרגום י. קשטן בשם '''בין קרחי הצפון''', ורשה 1924) — אב מפליג לים־הקרח למצוא את בנו האובד.
* '''[[מיכאל סטרוגוב]]''' (1876. תרגום יצחק לייב ברוך, 1930; [[רפאל אלגד]], 1957; עדינה בסון, 1981; אביטל ענבר, 1987) — איש חיל־הרצים הרוסי יוצא בשליחות רבת־סכנות ל[[סיביר]], עם איגרת לאחי הצאר.
* '''[[הודו השחורה]]''' (1877. תרגום [[שלמה סקולסקי]], 1960) — מהנדסי [[מכרה פחם]] חוזרים כעבור שנים למכרה הנטוש ומגלים בו משפחה הגרה במרבץ שופע עושר.
* '''[[אקטור סרוואדק]]''' (1877. תרגום ג. בן־חנה בשם '''הארץ שנתלשה''', 1954) — קצין צרפתי ומשרתו היהודי מאבדים הכרתם בשל טלטלת־אדמה מסתורית, מתעוררים ומגלים כי אזורם נתלש מכדור־הארץ.
* '''[[רב-חובל בן חמש-עשרה|קפיטן בן חמש־עשרה]] ''' (1878. תרגום [[יהושכר כרכי (קרקובסקי)|יהושכר כרכי]] בשם '''הקברניט הצעיר''', 1947) — הנער הבריטי דיק נוטל פיקוד על ספינת־סוחר, הנטרפת ליד חופי אפריקה.
* '''[[הירושה הגדולה|חמש־מאות המיליונים של הבגום]]''' (1879. תרגום [[ברוך קרופניק]] - קרוא בשם '''קריית שטן''', 1954; שלמה סקולסקי בשם הירושה הגדולה, 1962; ג. אשד בשם '''ירושת המיליונים''', 1963) — רופא צרפתי וכימאי גרמני מנצלים, כל אחד בדרכו שלו, ירושה עצומה של נסיכה הודית.
* '''[[תלאותיו של סיני בארץ סין]]''' (1879. תרגום [[יוסף סערוני|י. סערוני]] בשם '''הרפתקאותיו של סיני בקיסרות השמים''', 2001) — סיפור משעשע־מקאברי על סיני משועמם, המורה לטוב בידידיו להורגו וכל מה שקורה איתו אחר־כך.
* '''[[מגלי עולם]]''' (1880. תרגום [[יוסף רביקוב]], 1961)
* '''[[בית הקיטור]]''' (1880. תרגום יוסף רביקוב, 1967) — צבא בריטי יוצא לדכא מרד בהודו, כאשר מולו נעה שיירת קרונות־בתים הנגררת על ידי פיל־קיטור רב־עצמה.
* '''[[הז'נגדה]]''' (1881. תרגום [[יונתן רטוש|אוריאל שלח]], 1956; א. זמירי, 1965) — כפר שלם על בתיו שט על רפסודה ענקית במורד האמזונס, ותושביו עוברים בה הרפתקה, שמעורבים בה כתב־סתרים ונאשם חף־מפשע.
* '''[[בית-ספר לרובינזונים|בית־ספר לרובינזונים]]''' (1882. תרגום ישראל שף, 1927) — הרפתקאותיו של צעיר עשיר, שחפץ לטעום חוויה רובינזונית לפני נישואיו.
* '''[[הקרן הירוקה]]''' (1882) (תרגום מיכל מילר, עופרים, כפר מונש, 2001) — מעשה בעלמה אנגלית, המסרבת להינשא בטרם תראה במו עיניה את הקרן הירוקה האגדית.
* '''[[קרבאן העקשן]]''' (1883. תרגום יוסף רביקוב, 1965) — טורקי המסרב לשלם אגרת־מעבר כדי לחצות את ה[[בוספורוס]] מקושטא לסקוטרי, מחליט להגיע למחוז־חפצו על ידי הקפת [[הים השחור]], ושב לביתו בדרך קצרה, מהירה ומפתיעה.
* '''[[כוכב הדרום]]''' (1884. תרגום שלמה סקולסקי, 1958) — מדען צרפתי העובד במכרה־יהלומים בדרום־אפריקה מצליח ליצור יהלום סינתטי ענקי ויקר־ערך.
* '''[[הארכיפלג בלהבות]]''' (1884. תרגום שלמה סקולסקי, 1952) — קצין צרפתי מתנדב למלחמת־העצמאות היוונית.
* '''[[נקמת המורד|מתיאס סנדורף]]''' (1885. תרגום ג. בן־חנה בשם '''[[שלושת המורדים]]''' (חלק א' בלבד), 1960; א"ב צבי בשם '''נקמת המורד''' (חלק ב' בלבד), 1960; רונית איתן, 1963) — לוחם־חירות, שניסה לארגן מרד הונגרי נגד קיסרות אוסטריה, נמלט מכלאו ויוצא לנקום במסגיריו.
* '''[[אסופי מאניית "סינטיה]]"''' (1885. תרגום שמואל יזרעאלי, 1968) — דייג מאמץ פעוט שניצל מספינה טרופה, ולאחר שהאסופי גדל הוא יוצא לגלות את זהותו.
* '''[[רובור הכובש]]''' (1886. תרגום ג. בן חנה (גדליהו אמיתי), 1945) — שני יריבים אמריקנים נחטפים ומוצאים עצמם במכונה מעופפת הקרויה "אירונף", שמטיסה הוא רובור הכובש. תרגום מיכה פרנקל, 1992 בשם '''רובור הכובש בשחקים'''.
* '''[[כרטיס ההגרלה]]''' (1886) — נערה נורווגית מצפה לשווא לשובו של ארוסה הדייג שהפליג ללב ים, עד שנמשה מהים בקבוק ובו כרטיס פיס.
* '''[[הצפון נגד הדרום]]''' (1887. תרגום יצחק לייב ברוך, 1943; מיכה פרנקל, 2002) — קורותיה של משפחה דרומית בעת מלחמת־האזרחים האמריקנית.
* '''[[הבריחה לצרפת]]''' (1887) — פרש צרפתי מתיידד בעת קרב ואלמי עם טירון גרמני שנמלט ממפקדו האלים, והשניים נתפסים ונידונים למוות.
* '''[[חופשה בת שנתיים]]''' (1888. תרגום שלמה סקולסקי בשם '''שנתיים באי בודד''', 1959) — קבוצת תלמידים יוצאת לטיול־פגרה ונקלעת לאי שומם.
* '''[[עליונים למטה]]''' (1889. תרגום [[יהודה גור]] בשם '''עולם הפוך''', 1923; ג. בן־חנה, 1960; שלמה סקולסקי בשם '''הפוך על פיו''', 1961) — מדען ועוזרו קונים את הקוטב הצפוני כדי לפוצצו ולחדור לאוצרות הטמונים במעמקיו.
* '''[[משפחה בלי שם]]''' (1889. תרגום יוסף רביקוב, 1965) — קשר של יושבי חבל קוויבק הקנדי נגד השלטון הבריטי נכשל על ידי בוגד, הממיט קלון על משפחתו.
* '''[[כיבוש הקוטב הצפוני]]''' (1889. תרגום מיכל מילר, 2004) — קבוצת חברים מנסה לכרות פחם מהקוטב הצפוני.
* '''[[צזר קסקאבל]]''' (1890. תרגום [[יצחק לבנון]] בשם '''המסע הנועז או הרפתקאות משפחת קסקאבל''', 1966) — נדודיה של משפחת אמני קרקס.
* '''[[מרת ברניקאן]]''' (1891) — קורותיה של אישה, היוצאת לחפש את בעלה, שעקבותיו אבדו בלב ים.
* '''[[הטירה בקרפטים]]''' (1892. תרגום יוסף רביקוב בשם '''המצודה על הרי הקרפטים''', 1966) — איכרים בלקניים מגלים עשן מיתמר מארובת טירה נטושה, והתעלומה גדלה כשבוקע מתוכה קולה של זמרת שמתה.
* '''[[קלודיס בומבארנאק]]''' (1893) — קורות עיתונאי, שנשלח לדווח על מסע מ[[אסיה הקטנה]] לסין ברכבת הטרנס־אסיאנית (הבדיונית), שזה אך נחנכה.
* '''[[ברנש קטן]]''' (1893. תרגום ג. בן־חנה בשם '''הנער מאירלנד''', 1950) — תלאותיו של יתום אירי, שאומץ על ידי איכרים נדיבים.
* '''[[הרפתקאותיו המופלאות של החובל אנטיפר]]''' (1894. תרגום ג. בן־חנה בשם '''האוצר הגנוז''', 1956) — ימאי צרפתי יוצא לאתר את מקומו של מטמון פיראטים, שהוא אחד מיורשיו.
* '''[[אי המדחף]]''' (1895) — קבוצת מוזיקאים שנחטפה מוצאת עצמה אורחת רצויה באי סינתטי גדול, המונע על ידי מדחף ענק ושמתגוררים בו מיליונרים אמריקניים.
* '''[[למען הדגל]]''' (1896. תרגום צבי שולינדר בשם '''ההמצאה השטנית''', 1959; שלמה סקולסקי בשם '''דגל המולדת''', 1961) — מדען צרפתי, שהמציא "ברק־נפץ" רב־עצמה, מאושפז במוסד לאחר שהמצאתו נדחתה, עד שלבסוף נמצא מי שמנצל אותה למטרות פירטיות.
* '''[[קלוביס דארדנטור]]''' (1896. תרגום יוסף רביקוב, 1968) — עשיר חשוך־ילדים מבקש לאמץ לעצמו יורש ומתנה שהלה חייב תחילה להציל את חייו.
* '''[[ספינקס הקרח]]''' (1897) — צעיר אמריקני מארגן משלחת־חיפוש ויוצא איתה אל [[אנטארקטיקה]], למצוא את אחיו האובד.
* '''[[האורינוקו המופלא]]''' (1898. תרגום יוסף רביקוב בשם '''על גדות האורינוקו''', 1964) — הרפתקאות משלחת שיצאה לחקור את נתיב הנהר הדרום־אמריקני.
* '''[[צוואתו של תמהוני]]''' (1899) — הון־עתק מובטח לזה שיצליח להגיע במהירות הגדולה ביותר למספר נקודות ברחבי ארצות־הברית.
* '''[[מולדת שנייה]]''' (1900. תרגום יוסף רביקוב, 1964) — הרובינזונים השווייצרים הופכים את האי שלהם ליישוב מתועש ומשוכלל.
* '''[[כפר באוויר]]''' (1901. תרגום יוסף רביקוב בשם '''ביערות אפריקה''', 1966) — ציידי פילים מגלים יצור דמוי קוף מדבר, והם נחטפים אל כפרו, הבנוי על צמרות העצים.
* '''[[נחש הים]]''' (1901. תרגום ז. זמירי, 1964) — ספן צרפתי שב להפליג בים ונפגש עם מפלצת־מעמקים.
* '''[[האחים קיפ]]''' (1902. תרגום ש. ערב, 1953) — אחים הולנדים, שספינתם טבעה, מועמדים לדין ב[[טסמניה]] על רצח מצילם.
* '''[[מלגה למסע]]''' (1903. תרגום יוסף רביקוב בשם '''פרסים למסעות''', 1968) — סטודנטים צרפתיים מסיירים באיים האנטילים הודות למלגה.
* '''[[שר העולם]]''' (1904. תרגום [[אהרן ניר|א. בן־לוי]], 1951) — רובור הכובש ממציא כלי־רכב רב־תכליתי ומקווה ליהפך בעזרתו לשליט תבל.
* '''[[דרמה בליבוני]]''' (1904. תרגום רונית איתן בשם '''מסתורין בליבוניה''', 1964) — תעלומת שוד ורצח נפתרת על רקע מאבק העמים הבלטיים.
* '''[[פלישת הים]]''' (1905. תרגום אברהם סלמן, 1953; שלמה סקולסקי בשם '''ים בסהרה''', 1953) — מהנדס צרפתי עורך תוכנית נועזת להקוות בסהרה ים שיפריח את המדבר.
* '''[[מגדלור בקצה העולם]]''' (1905. תרגום שמואל יזרעאלי, 1964) — כנופיית פיראטים פושטת על מגדלור שהוקם בחוד [[ארץ האש]].
* '''[[וולקן הזהב]]''' (1906. תרגום יוסף רביקוב בשם '''געש הזהב''', 1963) — שני דודנים יוצאים אל קלונדייק, לחקור את ערכה של ארץ הזהב.
* '''[[סוכנות תומפסון ושות]]'''' (1907) — תלאות תיירים שהפליגו אל האיים האנטילים.
* '''[[ציד המטאור]]''' (1908. תרגום שלמה סקולסקי בשם '''ציידי המטאורים''', 1958) — מדען מודיע שהוריד ארצה מטאור־זהב באמצעות קרן מגנטית.
* '''[[ספן הדנובה]]''' (1908. תרגום י"ד תנעזר בשם '''איש המסתורין''', 1953; ג. בן־חנה בשם '''הספן המסתורי''', 1955) — זוכה מסתורי בתחרות־דיג מתגלה כמנהיג תנועת־מחתרת הלוחמת בטורקים.
* '''[[ניצולי הספינה "יונתן"]]''' (1909) — אנרכיסט שואף להקים בפטגוניה חברה שוויונית בלא חוק וממשלה.
* '''[[סודו של וילהלם סטוריץ]]''' (1910. תרגום ז. זמירי בשם '''סודו של מדען גרמני''', 1965) — מדען ירש מאביו האלכימאי סוד המעניק לו עצמה קסומה.
* '''[[היום ומחר]]''' (1910) — סיפורים קצרים, רובם על נושאים עתידניים.
* '''[[הרפתקאותיה המתמיהות של משלחת ברסאק]]''' (1920. תרגום שלמה סקולסקי בשם '''עיר בלב מדבר''', 1961) — משלחת שיצאה לאפריקה נחטפת ומובאת לעיר מסתורית, הנשלטת בידי עריץ המצויד באבזרים משוכללים.
* '''אדם הנצחי''', מצרפתית: [[אביבה ברק]]־הומי. [[דיסטופיה]], סוף העולם, כל הערים, העיירות, הכפרים, הארצות והיבשות היו לעיי [[חורבות]]. הציוויליזציה המערבית נכחדה והייתה לזיכרון עמום. בנימינה: [[הוצאת נהר]], 2014.
* ספר נוסף מיוחס לז'ול ורן אך מעולם לא נמצאה גרסה בצרפתית — '''[[הקצין והרוזן]]''' (1867. תרגום ג.בן חנה, יוסף שמעוני, תל אביב, 1958).


*'''[[חמישה שבועות בכדור פורח]]''' (1863. תר' [[מנדלי מוכר ספרים|ש. אברמוביץ']] וי"ל בינשטוק ליידיש בשם '''דער לוּפְטְבּאַלאָן''', ז'יטומיר 1868; יעקב גורדון בשם '''ברום שמים או המגדל הפורח באוויר''', ורשה 1894; יצחק ציטרון '''בשם חמישה שבועות בכדור מעופף''', 1953; צבי אורבך בשם '''מסע נועז בכדור פורח''', 1960; [[אביטל ענבר]] בשם '''חמישה שבועות בכדור פורח''', 1985; מיה גולן, 2001; עמיחי הדרי, 2002) — שלושה אנגלים חוצים בבלון "ויקטוריה" את יבשת אפריקה.
==הנצחה==
*'''[[הרפתקאות קפיטן הטרס]]''' (1864. תר' [[יצחק ספיבק]] בשם '''מסעו ופגעיו של הקפיטן הטרס''', פרנקפורט 1924; ח. זילברשטיין בשם '''מסע אל הקוטב''', 1963) — קורות קברניט אנגלי, שהקדיש את חייו לגילוי הקוטב הצפוני.
*1910 - הפסל ז'ורז בארו עיצב פסל של ורן בעיר הולדתו, נאנט.
*'''[[פריז במאה העשרים]]''' — צעיר החי בפריז בעולם מודרני ומפותח, אך הצעיר לא מצליח למצוא אושר. הצל, המו"ל, חשב שהספר המתאר מציאות בלתי אמינה ובעל האופי הפסימי, יפגע בקריירה המתפתחת של ז'ול ורן, והציע לו לגנוז אותו לעשרים שנה. ורן הניח את הספר בכספת עד שנתגלה בשנת 1989, ויצא לאור כעבור ארבע שנים.
*1948 - הר ב[[אנטארקטיקה]] נקרא על שמו
*'''[[מסע אל בטן האדמה]]''' (1864. תר' ישראל־זאב שפרלינג בשם '''בבטן האדמה''', ורשה 1878; ג. בן־חנה, 1950; [[שרגא גפני]] בשם '''מסע אל כדור־הארץ''', 1981; אביטל ענבר, 1984; [[בינה אופק]], 1999; מיכל מילר, 2002) — סטודנט גרמני מספר על מסעו עם דודו הפרופסור ללב כדור־הארץ.
*על שמו נקראת אוניברסיטת פיקרדיה.
*'''[[מהארץ לירח|מן הארץ אל הירח]]''' (1865. תר' דוד צמח, 1924; יוסף אחיטוב, 1962) — שלושה אסטרונאוטים ממריאים בטיל ששוגר מפלורידה לעבר הירח.
* בשנת 1961 נא"סא קראה למכתש גדול [[הצד הרחוק של הירח|בצידו האפל של הירח]] על שמו של ורן.
*'''[[ילדי רב החובל גרנט|ילדי רב־החובל גרנט]]''' (1867. תר' עקיבא רוזנבוים, ורשה 1923; ג. בן־חנה בשם '''רב־החובל האבוד''', 1953; [[אליעזר כרמי]], 1980; אביטל ענבר, 1981; [[מיכה פרנקל]], 1994; בינה אופק, 1999) — בנו ובתו של קברניט אבוד מצטרפים למשלחת המקיפה את כדור־הארץ בחיפושים אחריו.
* בשנת 1978 נפתח [[מוזיאון ז'ול ורן]] על שמו של ז'ול ורן ובו מוצגים חייו, כתביו ושאר מידע על הסופר הידוע. המוזיאון נמצא בעיר [[נאנט]] שבצרפת.
*'''[[20,000 מיל מתחת למים|עשרים־אלף ליגות מתחת לים]]''' (1869. תר' ישראל־זאב שפרלינג בשם '''במצולות ים''', ורשה 1877; [[יונתן רטוש|אוריאל הלפרין]] בשם '''שמונים־אלף מיל מתחת למים''', 1930; זאב הרטבי בשם '''קפיטן נמו''', 1953; נ. פורת, 1965; [[שלומית קדם]], 1976; [[עדית זרטל]], 1977; אביטל ענבר, 1990; בינה אופק, 1999; איטלה רימיני, 2002; עמיחי הדרי, 2005) — מדען צרפתי מספר בגוף ראשון על מסעו בעל כרחו בצוללת "נאוטילוס" שבנה [[קפטן נמו|הקפיטן נמו]].
* בשנת 2008 שוגרה [[ATV|חללית מטען]] (ATV) רובוטית ראשונה עם אספקה ל[[תחנת החלל הבינלאומית]] (ISS), ונקראה על שמו.
*'''[[מסביב לירח]]''' (1870. תר' יוסף אחיטוב בשם גיבורי הירח, 1962) — גיבורי '''מן הארץ אל הירח''' מקיפים את הלבנה ושבים בשלום ארצה.
*שלושה צוללות של [[צי ארצות הברית]] נקראו "נאוטילוס". השלישית - ב-[[1954]] - הייתה צוללת הגרעינית הראשונה.
*'''[[העיר השטה]]''' (1871. תר' ג. בן־חנה, 1946) — חציית האוקיינוס בכלי־שיט ענקי, המצויד בכל שכלולי הטכניקה.
*1995 - אסטרואיד 5231 Verne נקרא על שמו{{הערה|{{cite book|url=https://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007%2F978-3-540-29925-7_5063 |title=(5231) Verne In: Dictionary of Minor Planet Names |publisher=Springer |date=2003 |ISBN=978-3-540-29925-7 |doi=10.1007/978-3-540-29925-7_5063}}}}
*'''[[הרפתקאות שלושה רוסים ושלושה אנגלים באפריקה החמה]]''' (1872. תר' ג. בן־חנה, 1946) — שישה גברים יוצאים למדבר [[קלהארי]] למדוד את [[קו אורך|קו האורך]] ה־24 של כדור־הארץ.
*1999 - נבחר ורן אחרי מותו בהיכל התהילה של המדע הבדיוני
*'''[[ארץ הפרווה]]''' (1873. תר' ג. בן־חנה בשם '''הקצין גובסון''', 1955) — תחנה שהקימו סוחרי פרווה על קרחון־ענק בצפון קנדה "נתלשת" ומשייטת ברחבי האוקיינוס.
*2000 - הוקם מועדון הספרותי "ז'ול ורן" בגרמניה המוקדש לקליטת יצירותיו של ורן בגרמנית
*'''[[מסביב לעולם בשמונים יום]]''' (1873. תר' [[אליעזר בן יהודה|אליעזר בן־יהודה]] בשם '''סביב הארץ בשמונים יום''', 1901; [[אברהם אריה עקביא|ל. אליאב]], 1924; חיים תרסי, 1964; אטילה רימיני, 1967; שרגא גפני, 1979, [[אליעזר כרמי]], 1980; אביטל ענבר, 1985; בינה אופק, 1998; סמדר קוגו, 2002) — הג'נטלמן הבריטי פוג מתערב ומוכיח שאפשר להקיף את כדור־הארץ בשמונים יום.
*איגוד צרפתי בשם "Jules Verne Aventures" ("ז'ול ורן הרפתקאות") הוקדש לחקר כדור הארץ ועוררות דעת הקהל בנוגע לצורך בשימור מיני בעלי חיים בסיכון הכחדה.
*'''[[אי התעלומות|אי המסתורין]]''' (1875. תר' יצחק־לייב ברוך בשם '''אי התעלומות''', 1930; י"ד תנעזר, 1953; משה הרפז בשם '''אי התעלומה''', 1959; עדינה בסון, 1982; דורית קלינגר, 1984; בינה אופק, 1998) — חמישה גברים נמלטים משביים באמצעות כדור פורח, נוחתים באי שומם והופכים אותו לגן פורח, אך האי אפוף תעלומה.
*2005 - במלאת מאה שנה למותו שנת 2005 הוכרזה בצרפת "שנת ז'ול ורן".
*'''[[השנסלור]]''' (1875. תר' ג. בן־חנה, 1955; דליה טסלר בשם '''[[רפסודה בלב ים]]''', 1968) — יומנו של אחד מניצולי מפרשית טרופה, שעלו על רפסודה והפליגו לבלתי־נודע.
*2012 - מטבעת פריז הנפיקה מטבע כסף של 10 אירו עם דיוקנו, כחלק מהאוסף "אירו לפי אזורים". המטבע מייצג את חבל [[פיקרדי]]ה שבו חי הסופר את שנותיו האחרונות.
*'''[[דוקטור אוקס]]''' (1874 תר' [[דורי מנור]] בשם '''חזיון התעתועים של ד"ר אוקס''', 2004) — נובלה למבוגרים אודות מדען מסתורי המאיר עיירה פלמית בגז פרי המצאתו וממיט עליה שואה.
*הפרס ז'ול ורן - Trophée Jules Verne - תחרות סירת המפרשים המהירה ביותר הנדרשות לבצע מסע סביב כדור הארץ בפחות מ-80 יום ללא [[תחנת ביניים]] וללא סיוע.
*'''[[דרמה באוויר]]''' (1874. תר' מ"ז זינגר בשם '''מחזה באוויר''', ברדיצ'ב 1895) — ארבעה צעירים טסים בכדור פורח המונהג בידי מדען מטורף.
*רכבת הרים קטנה בצפון האי פוססיון שב[[איי קרוזה]] ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] כונה על שמו
*'''[[חורף בלב הקרחונים]]''' (1875. תר' י. קשטן בשם '''בין קרחי הצפון''', ורשה 1924) — אב מפליג לים־הקרח למצוא את בנו האובד.
*'''[[מיכאל סטרוגוב]]''' (1876. תר' יצחק־לייב ברוך, 1930; רפאל אלגד, 1957; עדינה בסון, 1981; אביטל ענבר, 1987) — איש חיל־הרצים הרוסי יוצא בשליחות רבת־סכנות לסיביר, עם איגרת לאחי הצאר.
*'''[[הודו השחורה]]''' (1877. תר' [[שלמה סקולסקי]], 1960) — מהנדסי [[מכרה פחם]] חוזרים כעבור שנים למכרה הנטוש ומגלים בו משפחה הגרה במרבץ שופע עושר.
*'''[[אקטור סרוואדק]]''' (1877. תר' ג. בן־חנה בשם '''הארץ שנתלשה''', 1954) — קצין צרפתי ומשרתו היהודי מאבדים הכרתם בשל טלטלת־אדמה מסתורית, מתעוררים ומגלים כי אזורם נתלש מכדור־הארץ.
*'''[[קפיטן בן חמש-עשרה|קפיטן בן חמש־עשרה]] ''' (1878. תר' [[יהושכר כרכי (קרקובסקי)|יהושכר כרכי]] בשם '''הקברניט הצעיר''', 1947) — הנער הבריטי דיק נוטל פיקוד על ספינת־סוחר, הנטרפת ליד חופי אפריקה.
*'''[[הירושה הגדולה|חמש־מאות המיליונים של הבגום]]''' (1879. תר' [[ברוך קרופניק]] - קרוא בשם '''קריית שטן''', 1954; שלמה סקולסקי בשם הירושה הגדולה, 1962; ג. אשד בשם '''ירושת המיליונים''', 1963) — רופא צרפתי וכימאי גרמני מנצלים, כל אחד בדרכו שלו, ירושה עצומה של נסיכה הודית.
*'''[[תלאותיו של סיני בארץ סין]]''' (1879. תר' י. סערוני בשם '''הרפתקאותיו של סיני בקיסרות השמים''', 2001) — סיפור משעשע־מקאברי על סיני משועמם, המורה לטוב בידידיו להורגו וכל מה שקורה איתו אחר־כך.
*'''[[מגלי עולם]]''' (1880. תר' [[יוסף רביקוב]], 1961)
*'''[[בית הקיטור]]''' (1880. תר' יוסף רביקוב, 1967) — צבא בריטי יוצא לדכא מרד בהודו, כאשר מולו נעה שיירת קרונות־בתים הנגררת על ידי פיל־קיטור רב־עצמה.
*'''[[הז'נגדה]]''' (1881. תר' [[יונתן רטוש|אוריאל שלח]], 1956; א. זמירי, 1965) — כפר שלם על בתיו שט על רפסודה ענקית במורד האמזונס, ותושביו עוברים בה הרפתקה, שמעורבים בה כתב־סתרים ונאשם חף־מפשע.
*'''[[בית-ספר לרובינזונים|בית־ספר לרובינזונים]]''' (1882. תר' ישראל שף, 1927) — הרפתקאותיו של צעיר עשיר, שחפץ לטעום חוויה רובינזונית לפני נישואיו.
*'''[[הקרן הירוקה]]''' (1882) — מעשה בעלמה אנגלית, המסרבת להינשא בטרם תראה במו עיניה את הקרן הירוקה האגדית.
*'''[[קרבאן העקשן]]''' (1883. תר' יוסף רביקוב, 1965) — טורקי המסרב לשלם אגרת־מעבר כדי לחצות את הבוספורוס מקושטא לסקוטרי, מחליט להגיע למחוז־חפצו על ידי הקפת [[הים השחור]], ושב לביתו בדרך קצרה, מהירה ומפתיעה.
*'''[[כוכב הדרום]]''' (1884. תר' שלמה סקולסקי, 1958) — מדען צרפתי העובד במכרה־יהלומים בדרום־אפריקה מצליח ליצור יהלום סינתטי ענקי ויקר־ערך.
*'''[[הארכיפלג בלהבות]]''' (1884. תר' שלמה סקולסקי, 1952) — קצין צרפתי מתנדב למלחמת־העצמאות היוונית ונקלע לפרשת בגידה ואהבה.
*'''[[נקמת המורד|מתיאס סנדורף]]''' (1885. תר' ג. בן־חנה בשם '''[[שלושת המורדים]]''' (חלק א' בלבד), 1960; א"ב צבי בשם '''[[נקמת המורד]]''' (חלק ב' בלבד), 1960; רונית איתן, 1963) — לוחם־חירות, שניסה לארגן מרד הונגרי נגד קיסרות אוסטריה, נמלט מכלאו ויוצא לנקום במסגיריו.
*'''[[אסופי מאניית "סינטיה]]"''' (1885. תר' שמואל יזרעאלי, 1968) — דייג מאמץ פעוט שניצל מספינה טרופה, ולאחר שהאסופי גדל הוא יוצא לגלות את זהותו.
*'''[[רובור הכובש]]''' (1886. תר' ג. בן־חנה, 1945) — שני יריבים אמריקנים נחטפים ומוצאים עצמם במכונה מעופפת הקרויה "אירונף", שמטיסה הוא רובור הכובש.
*'''[[כרטיס ההגרלה]]''' (1886) — נערה נורווגית מצפה לשווא לשובו של ארוסה הדייג שהפליג ללב ים, עד שנמשה מהים בקבוק ובו כרטיס פיס.
*'''[[הצפון נגד הדרום]]''' (1887. תר' יצחק־לייב ברוך, 1941) — קורותיה של משפחה דרומית בעת מלחמת־האזרחים האמריקנית.
*'''[[הבריחה לצרפת]]''' (1887) — פרש צרפתי מתיידד בעת קרב ואלמי עם טירון גרמני שנמלט ממפקדו האלים, והשניים נתפסים ונידונים למוות.
*'''[[חופשה בת שנתיים]]''' (1888. תר' שלמה סקולסקי בשם '''שנתיים באי בודד''', 1959) — קבוצת תלמידים יוצאת לטיול־פגרה ונקלעת לאי שומם.
*'''[[עליונים למטה]]''' (1889. תר' [[יהודה גור]] בשם '''עולם הפוך''', 1923; ג. בן־חנה, 1960; שלמה סקולסקי בשם '''הפוך על פיו''', 1961) — מדען ועוזרו קונים את הקוטב הצפוני כדי לפוצצו ולחדור לאוצרות הטמונים במעמקיו.
*'''[[משפחה בלי שם]]''' (1889. תר' יוסף רביקוב, 1965) — קשר של יושבי חבל קוויבק הקנדי נגד השלטון הבריטי נכשל על ידי בוגד, הממיט קלון על משפחתו.
*'''[[כיבוש הקוטב הצפוני]]''' (1889. תר' מיכל מילר, 2004) — קבוצת חברים מנסה לכרות פחם מהקוטב הצפוני.
*'''[[צזר קסקאבל]]''' (1890. תר' [[יצחק לבנון]] בשם '''המסע הנועז או הרפתקאות משפחת קסקאבל''', 1966) — נדודיה של משפחת אמני קרקס.
*'''[[מרת ברניקאן]]''' (1891) — קורותיה של אישה, היוצאת לחפש את בעלה, שעקבותיו אבדו בלב ים.
*'''[[הטירה בקרפטים]]''' (1892. תר' יוסף רביקוב בשם '''המצודה על הרי הקרפטים''', 1966) — איכרים בלקנים מגלים עשן מיתמר מארובת טירה נטושה, והתעלומה גדלה כשבוקע מתוכה קולה של זמרת שמתה כבר.
*'''[[קלודיס בומבארנאק]]''' (1893) — קורות עיתונאי, שנשלח לדווח על מסע מאסיה הקטנה לסין ברכבת הטרנס־אסיאנית (הבדיונית), שזה אך נחנכה.
*'''[[ברנש קטן]]''' (1893. תר' ג. בן־חנה בשם '''הנער מאירלנד''', 1950) — תלאותיו של יתום אירי, שאומץ על ידי איכרים נדיבים.
*'''[[הרפתקאותיו המופלאות של החובל אנטיפר]]''' (1894. תר' ג. בן־חנה בשם '''האוצר הגנוז''', 1956) — ימאי צרפתי יוצא לאתר את מקומו של מטמון פיראטים, שהוא אחד מיורשיו.
*'''[[אי המדחף]]''' (1895) — קבוצת מוזיקאים שנחטפה מוצאת עצמה אורחת רצויה באי סינתטי גדול, המונע על ידי מדחף ענק ושמתגוררים בו מיליונרים אמריקניים.
*'''[[למען הדגל]]''' (1896. תר' צבי שולינדר בשם '''ההמצאה השטנית''', 1959; שלמה סקולסקי בשם '''דגל המולדת''', 1961) — מדען צרפתי, שהמציא "ברק־נפץ" רב־עצמה, מאושפז במוסד לאחר שהמצאתו נדחתה, עד שלבסוף נמצא מי שמנצל אותה למטרות פירטיות.
*'''[[קלוביס דארדנטור]]''' (1896. תר' יוסף רביקוב, 1968) — עשיר חשוך־ילדים מבקש לאמץ לעצמו יורש ומתנה שהלה חייב תחילה להציל את חייו.
*'''[[ספינקס הקרח]]''' (1897) — צעיר אמריקני מארגן משלחת־חיפוש ויוצא איתה אל אנטארקטיקה, למצוא את אחיו האובד.
*'''[[האורינוקו המופלא]]''' (1898. תר' יוסף רביקוב בשם '''על גדות האורינוקו''', 1964) — הרפתקאות משלחת שיצאה לחקור את נתיב הנהר הדרום־אמריקני.
*'''[[צוואתו של תמהוני]]''' (1899) — הון־עתק מובטח לזה שיצליח להגיע במהירות הגדולה ביותר למספר נקודות ברחבי ארצות־הברית.
*'''[[מולדת שנייה]]''' (1900. תר' יוסף רביקוב, 1964) — הרובינזונים השווייצרים הופכים את האי שלהם ליישוב מתועש ומשוכלל.
*'''[[כפר באוויר]]''' (1901. תר' יוסף רביקוב בשם '''ביערות אפריקה''', 1966) — ציידי פילים מגלים יצור דמוי קוף מדבר, והם נחטפים אל כפרו, הבנוי על צמרות העצים.
*'''[[נחש הים]]''' (1901. תר' ז. זמירי, 1964) — ספן צרפתי שב להפליג בים ונפגש עם מפלצת־מעמקים.
*'''[[האחים קיפ]]''' (1902. תר' ש. ערב, 1953) — אחים הולנדים, שספינתם טבעה, מועמדים לדין בטסמניה על רצח מצילם.
*'''[[מלגה למסע]]''' (1903. תר' יוסף רביקוב בשם '''פרסים למסעות''', 1968) — סטודנטים צרפתיים מסיירים באיים האנטיליים תודות למלגה.
*'''[[שר העולם]]''' (1904. תר' [[אהרן ניר|א. בן־לוי]], 1951) — רובור הכובש ממציא כלי־רכב רב־תכליתי ומקווה ליהפך בעזרתו לשליט תבל.
*'''[[דרמה בליבוני]]''' (1904. תר' רונית איתן בשם '''מסתורין בליבוניה''', 1964) — תעלומת שוד ורצח נפתרת על רקע מאבק העמים הבלטיים.
*'''[[פלישת הים]]''' (1905. תר' אברהם סלמן, 1953; שלמה סקולסקי בשם '''ים בסהרה''', 1953) — מהנדס צרפתי עורך תוכנית נועזת להקוות בסהרה ים שיפריח את המדבר.
*'''[[מגדלור בקצה העולם]]''' (1905. תר' שמואל יזרעאלי, 1964) — כנופיית פיראטים פושטת על מגדלור שהוקם בחוד ארץ האש.
*'''[[וולקן הזהב]]''' (1906. תר' יוסף רביקוב בשם '''געש הזהב''', 1963) — שני דודנים יוצאים אל קלונדייק, לחקור את ערכה של ארץ הזהב.
*'''[[סוכנות תומפסון ושות]]'''' (1907) — תלאות תיירים שהפליגו אל האיים האנטיליים.
*'''[[ציד המטאור]]''' (1908. תר' שלמה סקולסקי בשם '''ציידי המטאורים''', 1958) — מדען מודיע שהוריד ארצה מטאור־זהב באמצעות קרן מגנטית.
*'''[[נווט הדנובה]]''' (1908. תר' י"ד תנעזר בשם '''איש המסתורין''', 1953; ג. בן־חנה בשם '''הספן המסתורי''', 1955) — זוכה מסתורי בתחרות־דיג מתגלה כמנהיג תנועת־מחתרת הלוחמת בטורקים.
*'''[[ניצולי הספינה "יונתן"]]''' (1909) — אנארכיסט שואף להקים בפטגוניה חברה שוויונית בלא חוק וממשלה.
*'''[[סודו של וילהלם סטוריץ]]''' (1910. תר' ז. זמירי בשם '''סודו של מדען גרמני''', 1965) — מדען ירש מאביו האלכימאי סוד המעניק לו עצמה קסומה.
*'''[[היום ומחר]]''' (1910) — סיפורים קצרים, רובם על נושאים עתידניים.
*'''[[הרפתקאותיה המתמיהות של משלחת ברסאק]]''' (1920. תר' שלמה סקולסקי בשם '''עיר בלב מדבר''', 1961) — משלחת שיצאה לאפריקה נחטפת ומובאת לעיר מסתורית, הנשלטת בידי עריץ המצויד באבזרים משוכללים.
*'''אדם הנצחי''', מצרפתית: [[אביבה ברק]]־הומי. דיסטופיה, סוף העולם, כל הערים, העיירות, הכפרים, הארצות והיבשות היו לעיי חורבות. הציווליזציה המערבית נכחדה והייתה לזיכרון עמום. בנימינה: [[הוצאת נהר]], 2014.
*ספר נוסף מיוחס לז'ול ורן אך מעולם לא נמצאה גרסה בצרפתית — '''[[הקצין והרוזן]]''' (1867. תר' ג.בן חנה, יוסף שמעוני, תל אביב, 1958).
*ספר נוסף המיוחס לז'ול וורן, בחלק מההדפסות העבריות והלועזיות, אך כפי הנראה יוחס לו בטעות, הוא הספר [[ספינת העבדים (ספר ילדים)|ספינת העבדים]]{{הערה|1=[https://he.wikipedia.org/wiki/שיחה%3Aספינת_העבדים_(ספר_ילדים) כאן]}}.


==אזכור דמותו ומורשתו==
==דמותו ואזכורו במדיה האמנותית==
* ב[[טרילוגיה|טרילוגיית]] [[סרט קולנוע|סרטי הקולנוע]] '''[[טרילוגיית בחזרה לעתיד|בחזרה לעתיד]]''' קיימת התייחסות לדמותו של ז'ול ורן. בסיום הטרילוגיה, מציג הגיבור הראשי ד"ר אמט ברואן את שני בניו, להם בחר לקרוא '''ז'ול''' ו'''ורן''', בשל האהדה הרבה שרוחשים הוא ואשתו לסופר.


*בשנת 1961 נא"סא קראה למכתש גדול [[הצד הרחוק של הירח|בצידו האפל של הירח]] על שמו של ורן.
ספריו עובדו לעיתים קרובות לקולנוע ולטלוויזיה, חלקם ב[[הוליווד]]. כמו כן עובדו ל[[קומיקס]]
*בשנת 1978 נפתח [[מוזיאון]] רשמי על שמו של ז'ול ורן ובו מוצגים חייו, כתביו ושאר מידע על הסופר הידוע. המוזיאון נמצא בעיר [[נאנט]] שבצרפת.
גיבוריו הפכו לדמויות איקוניות בדמיון המוני בני אדם, למשל - פיליאס פוג, הקפטן נמו או מיכאל סטרוגוב.
*ב[[טרילוגיה|טרילוגיית]] [[סרט קולנוע|סרטי הקולנוע]] '''[[טרילוגיית בחזרה לעתיד|בחזרה לעתיד]]''' קיימת התייחסות לדמותו של ז'ול ורן. בסיום הטרילוגיה, מציג בראון את שני בניו, להם בחר לקרוא '''ז'ול''' ו'''ורן''', בשל האהדה הרבה שרוחשים הוא ואשתו לסופר.
*בשנת 2008 שוגרה [[ATV|חללית מטען]] (ATV) רובוטית ראשונה עם אספקה ל[[תחנת החלל הבינלאומית]] (ISS). החללית קרויה על שמו של הסופר.


==ראו גם==
==ראו גם==
{{תבנית:הפניה לספר המכלול|ז'ול ורן}}
{{הפניה לספר ויקיפדיה|ז'ול ורן}}
 
* [[:קטגוריה:ספרי ז'ול ורן|ספרי ז'ול ורן]] שיש עליהם ערך במכלול.
*[[:קטגוריה:ספרי ז'ול ורן|ספרי ז'ול ורן]] שיש עליהם ערך במכלול.
{{-}}
{{-}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jules Verne|שם ויקישיתוף=ז'ול ורן|ויקיציטוט=ז'ול ורן}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jules Verne|שם ויקישיתוף=ז'ול ורן|ויקיציטוט=ז'ול ורן}}
* [https://web.archive.org/web/20040407161135/http://etext.library.adelaide.edu.au/aut/verne_jules.html הטקסט המלא של אחדים מספריו של ז'ול ורן, בצרפתית ובאנגלית]
* {{הספרייה הדיגיטלית||עולם הפוך|001312543|תרגום [[יהודה גור|יהודה גרזובסקי]]}}
* [https://blog.nli.org.il/tag/זול-ורן/ כתבות ומאמרים על ז'ול ורן וספריו], מתוך בלוג "הספרנים" באתר [[הספרייה הלאומית]].
* {{המולטי יקום||ממשיכיו של ז'ול ורן|2005/05/03/ממשיכיו-של-זול-ורן}}
* [http://jv.gilead.org.il/hebrew/ אתר עם רשימה של תרגומי יצירות ז'ול ורן לעברית]
* רותי רודנר, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1987-6-beingalim-170-171.pdf מילים של דמיון בעקבות ז'ול ורן], 'בין גלים' 170–171 יוני 1987, עמ' 63.
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}
* {{Find a Grave|2165}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007269604705171|ז'ול ורן (1828-1905)}}
{{רשתות חברתיות|יוטיוב=UCf-SAMXUtfIQOA3QFpgUrJA}}


*[http://etext.library.adelaide.edu.au/aut/verne_jules.html הטקסט המלא של אחדים מספריו של ז'ול ורן, בצרפתית ובאנגלית]
{{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20051029083329/http://jv.gilead.org.il/hebrew/ |date=2005-10-29 }} - המסעות המופלאים של ז'ול ורן - תרגומים לעברית
*{{הספרייה הדיגיטלית||עולם הפוך|001312543|תרגום [[יהודה גור|יהודה גרזובסקי]]}}
* {{דףדף|2|1217}}
*{{אלי אשד|שם=ממשיכיו של ז'ול ורן|id=11118}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=291}}
*[http://jv.gilead.org.il/hebrew/ אתר עם רשימה של תרגומי יצירות ז'ול ורן לעברית] - המסעות המופלאים של ז׳ול ורן - תרגומים לעברית
* {{סימניה סופר|13012}}
*{{דףדף|2|1217}}
* {{IMDb|nm0894523|ז'ול ורן}}
*{{סימניה סופר|13012}}
* {{הידען||ז'ול ורן|topic/%D7%96%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%A8%D7%9F/}}
*{{IMDb|nm0894523|ז'ול ורן}}
* {{ynet|[[אריאנה מלמד]]|כל מילה בסלע|2915469|14 במאי 2004}}
*{{הידען||ז'ול ורן|topic/%D7%96%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%A8%D7%9F/}}
* {{עושים היסטוריה|האיש שהמציא גיבורים – על ז'ול ורן|090}}
*{{ynet|[[אריאנה מלמד]]|כל מילה בסלע|2915469|14 במאי 2004}}
* {{ynet|יותם שווימר|בכדור פורח ובבטן האדמה|4064901|21 במאי 2011}}
*{{עושים היסטוריה 1|האיש שהמציא גיבורים – על ז'ול ורן|2011/01/21|ep90_julesverne}}
* {{הארץ|נועה מנהיים|יום הולדת לז'ול ורן – פסימיסט חסר תקנה|1.2573735|24 בפברואר 2015}}
*{{ynet|יותם שווימר|בכדור פורח ובבטן האדמה|4064901|21 במאי 2011}}
* {{ynet|רמי שלהבת|הסופר שהביא את המדע להמונים|5099412|8 בפברואר 2018}}
*{{הארץ|נועה מנהיים|יום הולדת לז'ול ורן – פסימיסט חסר תקנה|1.2573735|24 בפברואר 2015}}
* {{בריטניקה|biography/Jules-Verne}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{זוכי פרס גפן}}
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}


{{מיון רגיל:ורן, ז'ול}}
{{מיון רגיל:ורן, ז'ול}}
[[קטגוריה:ז'ול ורן|*]]
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]
[[קטגוריה:סופרי ילדים ונוער צרפתים]]
[[קטגוריה:סופרי ילדים ונוער צרפתים]]
[[קטגוריה:סופרי מדע בדיוני צרפתים]]
[[קטגוריה:סופרי מדע בדיוני צרפתים]]
[[קטגוריה:מקבלי אות לגיון הכבוד]]
[[קטגוריה:מקבלי אות לגיון הכבוד]]
[[קטגוריה:אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1828]]
[[קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-1905]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=ז'ול ורן|גרסה=39154304|פריט=Q33977}}

גרסה אחרונה מ־21:57, 5 באוגוסט 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בסופר מדע בדיוני. אם התכוונתם למשימת חלל, ראו ז'ול ורן ATV.
ז'ול ורן
צילום מאת פליקס נדאר בסביבות שנת 1878
צילום מאת פליקס נדאר בסביבות שנת 1878
לידה ממלכת צרפתממלכת צרפת נאנט, ממלכת צרפת
פטירה הרפובליקה הצרפתית השלישיתהרפובליקה הצרפתית השלישית אמיין, צרפת (הרפובליקה הצרפתית השלישית)
לאום צרפתי
יצירות בולטות מסביב לעולם בשמונים יום, עשרים אלף מיל מתחת למים
המגדלור בסוף העולם נחשב לאחד הרומנים הטובים ביותר בבמה הספרותית של ורן.

ז'וּל וֶרְן (בצרפתית: Jules Verne‏; 8 בפברואר 1828 – 24 במרץ 1905) היה סופר צרפתי הנחשב לאחד מחלוצי סוגת המדע הבדיוני בספרות. אחדים מספריו תורגמו ל־148 שפות.

ביוגרפיה

ז'ול ורן נולד ב־8 בפברואר 1828 בעיר נאנט שבצרפת. הוא היה הבכור בין חמישה ילדים. ילדותו עברה עליו עם משפחתו על אי בנהר הלואר. בדידות זו חיזקה את דמיונו, ואת קשריו עם אחיו פול. בגיל 9 נשלחו ז'ול ורן ואחיו לבית ספר, שבו למד ורן לטינית (הוא השתמש בשפה זו באחד מסיפוריו הקצרים).

האגדה מספרת כי בשנת 1839, בגיל 11, ורן השיג בחשאי מקום כנער סיפון על ספינת סוחר מסוג מפרשית תלת-תרנית בשם קוראלי, תוך שהוא מתכוון להפליג להודו ולחזור עם שרשרת אלמוגים לבת דודתו קרולין. הספינה הייתה אמורה לצאת להודו באותו ערב, אבל עצרה תחילה בנמל פמבף (אנ'), אליו הגיע אביו, פייר ורן, בדיוק בזמן כדי לתפוס את בנו ולגרום לו להבטיח שאת מסעותיו הבאים יערוך רק בדמיונו. כיום ידוע כי האגדה היא סיפור מוגזם (אם כי יכול להיות מבוסס על מקרה אמיתי) שהומצא על ידי אחייניתו של ורן, מרגריט, שכתבה את הביוגרפיה שלו.

בתום לימודיו עבר ורן לפריז, כדי ללמוד משפטים. בשנת 1848 החל לכתוב תמלילים לאופרטות, וכעבור זמן מה גילה את כישרונו הגדול: כתיבת סיפורי מסעות והרפתקאות, שהכנה מדעית וגאוגרפית מפורטת העניקו להם אמינות.[1]

כאשר גילה אביו שז'ול עוסק בכתיבה ואינו לומד משפטים, הפסיק לתמוך בו כלכלית. ורן נאלץ לפרנס עצמו מכתיבה, וגילה שאין זה פשוט. בתקופה זו פגש את הסופרים אלכסנדר דיומא וויקטור הוגו, שהעניקו לו מניסיונם.

ורן נישא להונורין דוויאן, אלמנה עם שתי בנות. בעצת אביו מצא עבודה כברוקר, אך בעידודה של אשתו המשיך לכתוב. בשנת 1861 נולד לו בן, מישל ז'אן פייר.

פגישה עם טייס כדור פורח והאזנה לסיפוריו הניבו את הרעיון לספר על מסע בכדור פורח באפריקה. אולם הספר נדחה על ידי מו"לים אחרים בטענה שהסיפור "מדעי יתר על המידה". מצבו של ורן השתפר כאשר פגש את המו"ל ז'ול הצל, שהיה, בין השאר, המו"ל של ויקטור הוגו ושל ז'ורז' סאנד. בסיועו של הצל שיכתב ורן את הסיפור, ובשנת 1863 הוציאו לאור סיפור בשם "חמישה שבועות בכדור פורח". הסיפור זכה להצלחה רבה ותורגם לשפות אחדות. ורן נעשה עשיר ומפורסם.

משלב זה ואילך, במשך קרוב ל־25 שנה, פורסמו סיפוריו של ורן בהמשכים דו־שבועיים במגזין של הצל ועם תום השנה הוצאו לאור כספר. במשך אותה תקופה, לא חלפה שנה מבלי שהצל פרסם ספר מאת ז'ול ורן. המצליחים ביותר שבהם כללו את "מסע לבטן האדמה" (1864), "מהארץ לירח" (1865), "עשרים אלף מיל מתחת למים" (1869) ו"מסביב לעולם בשמונים יום" (1872).

כמו סופרים רבים מתקופתו שהתחנכו בחברה הקתולית הבורגנית, ורן נקט לעיתים בטון אנטישמי בספריו. סיווגו כאנטישמי נובע בעיקר מתיאור דמותו של היהודי יצחק החבוט מהספר "הארץ שנתלשה", אם כי בזמנו מדובר היה באנטישמיות מסורתית, ולא באנטישמיות מודרנית והמשמעות שקיבל המושג לאחר השואה.[2][3]

ז'ול ורן נפטר בעקבות מחלת הסכרת ממנה סבל, באמיין, אליה עבר ב־1872, ב־24 במרץ 1905 והוא בן 77. שמו של הרחוב שהוא גר בו הוסב לשמו. בנו, מישל, המשיך לכתוב חלק מספריו שלא ראו אור טרם מותו, תוך שהוא משכתבם. כתביו המקוריים של ורן, אשר לא ראו אור, פורסמו בסוף המאה ה־20.

מורשתו

ז'ול ורן היה מבשר של ספרות המדע הבדיוני בעולם. כונה לפעמים "אבי המדע הבדיוני", ( לצד ה.ג'.ולס או הוגו גרנסבק) אחרי 1979 ורן היה הסופר המתורגם ביותר בעולם אחרי אגתה כריסטי ולפני ויליאם שייקספיר בשנות ה-2010 היה המחבר הצרפתי המתורגם ביותר בעולם.

המצאות בספריו

ז'ול ורן על בול ישראלי

אחד ממאפייני ספריו של ורן הוא תיאור של המצאות בדיוניות, שהתממשו ברבות הימים. ברוב המקרים התבסס ז'ול ורן על המצאות דומות שהיו ידועות גם בתקופתו.

ספריו

(כולל תרגומיהם לעברית)

  • חמישה שבועות בכדור פורח (1863. תרגום ש. אברמוביץ' וי"ל בינשטוק ליידיש בשם דער לוּפְטְבּאַלאָן, ז'יטומיר 1868; יעקב גורדון בשם ברום שמים או המגדל הפורח באוויר, ורשה 1894; יצחק ציטרון בשם חמישה שבועות בכדור מעופף, 1953; צבי אורבך בשם מסע נועז בכדור פורח, 1960; אביטל ענבר בשם חמישה שבועות בכדור פורח, 1985; מיה גולן, 2001; עמיחי הדרי, 2002) — שלושה אנגלים חוצים בבלון "ויקטוריה" את יבשת אפריקה.
  • מסע אל הקוטב הצפוני (1864. תרגום יצחק ספיבק בשם מסעו ופגעיו של הקפיטן הטרס, פרנקפורט 1924; ח. זילברשטיין בשם מסע אל הקוטב, 1963) — קורות קברניט אנגלי, שהקדיש את חייו לגילוי הקוטב הצפוני.
  • פריז במאה העשרים — צעיר החי בפריז בעולם מודרני ומפותח, אך הצעיר לא מצליח למצוא אושר. הצל, המו"ל, חשב שהספר המתאר מציאות בלתי אמינה ובעל האופי הפסימי, יפגע בקריירה המתפתחת של ז'ול ורן, והציע לו לגנוז אותו לעשרים שנה. ורן הניח את הספר בכספת עד שנתגלה בשנת 1989, ויצא לאור כעבור ארבע שנים.
  • מסע אל בטן האדמה (1864. תרגום ישראל־זאב שפרלינג בשם בבטן האדמה, ורשה 1878; ג. בן־חנה, 1950; שרגא גפני בשם מסע אל כדור־הארץ, 1981; אביטל ענבר, 1984; בינה אופק, 1999; מיכל מילר, 2002) — סטודנט גרמני מספר על מסעו עם דודו הפרופסור ללב כדור־הארץ.
  • מן הארץ אל הירח (1865. תרגום דוד צמח, 1924; יוסף אחיטוב, 1962) — שלושה אסטרונאוטים בתוך קפסולה נורים לעבר הירח מתוך תותח ענק שנבנה בפלורידה.
  • ילדי רב־החובל גרנט (1867. תרגום עקיבא רוזנבוים, ורשה 1923; ג. בן־חנה בשם רב־החובל האבוד, 1953; אליעזר כרמי, 1980; אביטל ענבר, 1981; מיכה פרנקל, 1994; בינה אופק, 1999) — בנו ובתו של קברניט אבוד מצטרפים למשלחת המקיפה את כדור־הארץ בחיפושים אחריו.
  • עשרים־אלף ליגות מתחת לים (1869. תרגום ישראל־זאב שפרלינג בשם במצולות ים, ורשה 1877; אוריאל הלפרין בשם שמונים־אלף מיל מתחת למים, 1930; זאב הרטבי בשם קפיטן נמו, 1953; נ. פורת, 1965; שלומית קדם, 1976; עדית זרטל, 1977; אביטל ענבר, 1990; בינה אופק, 1999; איטלה רימיני, 2002; עמיחי הדרי, 2005) — מדען צרפתי מספר בגוף ראשון על מסעו בעל כרחו בצוללת "נאוטילוס" שבנה הקפיטן נמו.
  • גיבורי הירח (1870. תרגום יוסף אחיטוב בשם גיבורי הירח, 1962) — גיבורי מן הארץ אל הירח מקיפים את הלבנה ושבים בשלום ארצה.
  • העיר השטה (1871. תרגום ג. בן־חנה, 1946) — חציית האוקיינוס בכלי־שיט ענקי, המצויד בכל שכלולי הטכניקה.
  • הרפתקאות שלושה רוסים ושלושה אנגלים באפריקה החמה (1872. תרגום ג. בן־חנה, 1946) — שישה גברים יוצאים למדבר קלהארי למדוד את קו האורך ה־24 של כדור־הארץ.
  • ארץ הפרווה (1873. תרגום ג. בן־חנה בשם הקצין גובסון, 1955) — תחנה שהקימו סוחרי פרווה על קרחון־ענק בצפון קנדה "נתלשת" ומשייטת ברחבי האוקיינוס.
  • מסביב לעולם בשמונים יום (1873. תרגום אליעזר בן-יהודה בשם סביב הארץ בשמונים יום, 1901; ל. אליאב, 1924; חיים תרסי, 1964; אטילה רימיני, 1967; שרגא גפני, 1979, אליעזר כרמי, 1980; אביטל ענבר, 1985; בינה אופק, 1998; סמדר קוגו, 2002; לי עברון, 2019) — הג'נטלמן הבריטי פוג מתערב ומוכיח שאפשר להקיף את כדור־הארץ בשמונים יום.
  • אי המסתורין (1875. תרגום יצחק לייב ברוך בשם אי התעלומות, 1930; י"ד תנעזר, 1953; משה הרפז בשם אי התעלומה, 1959; עדינה בסון, 1982; דורית קלינגר, 1984; בינה אופק, 1998) — חמישה גברים נמלטים משביים באמצעות כדור פורח, נוחתים באי שומם והופכים אותו לגן פורח.
  • השנסלור (1875. תרגום ג. בן־חנה, 1955; דליה טסלר בשם רפסודה בלב ים, 1968) — יומנו של אחד מניצולי מפרשית טרופה, שעלו על רפסודה והפליגו לבלתי־נודע.
  • דוקטור אוקס (1874 תרגום דורי מנור בשם חזיון התעתועים של ד"ר אוקס, 2004) — נובלה למבוגרים אודות מדען מסתורי המאיר עיירה פלמית בגז פרי המצאתו וממיט עליה שואה.
  • דרמה באוויר (1874. תרגום מ"ז זינגר בשם מחזה באוויר, ברדיצ'ב 1895) — ארבעה צעירים טסים בכדור פורח המונהג בידי מדען מטורף.
  • חורף בלב הקרחונים (1875. תרגום י. קשטן בשם בין קרחי הצפון, ורשה 1924) — אב מפליג לים־הקרח למצוא את בנו האובד.
  • מיכאל סטרוגוב (1876. תרגום יצחק לייב ברוך, 1930; רפאל אלגד, 1957; עדינה בסון, 1981; אביטל ענבר, 1987) — איש חיל־הרצים הרוסי יוצא בשליחות רבת־סכנות לסיביר, עם איגרת לאחי הצאר.
  • הודו השחורה (1877. תרגום שלמה סקולסקי, 1960) — מהנדסי מכרה פחם חוזרים כעבור שנים למכרה הנטוש ומגלים בו משפחה הגרה במרבץ שופע עושר.
  • אקטור סרוואדק (1877. תרגום ג. בן־חנה בשם הארץ שנתלשה, 1954) — קצין צרפתי ומשרתו היהודי מאבדים הכרתם בשל טלטלת־אדמה מסתורית, מתעוררים ומגלים כי אזורם נתלש מכדור־הארץ.
  • קפיטן בן חמש־עשרה (1878. תרגום יהושכר כרכי בשם הקברניט הצעיר, 1947) — הנער הבריטי דיק נוטל פיקוד על ספינת־סוחר, הנטרפת ליד חופי אפריקה.
  • חמש־מאות המיליונים של הבגום (1879. תרגום ברוך קרופניק - קרוא בשם קריית שטן, 1954; שלמה סקולסקי בשם הירושה הגדולה, 1962; ג. אשד בשם ירושת המיליונים, 1963) — רופא צרפתי וכימאי גרמני מנצלים, כל אחד בדרכו שלו, ירושה עצומה של נסיכה הודית.
  • תלאותיו של סיני בארץ סין (1879. תרגום י. סערוני בשם הרפתקאותיו של סיני בקיסרות השמים, 2001) — סיפור משעשע־מקאברי על סיני משועמם, המורה לטוב בידידיו להורגו וכל מה שקורה איתו אחר־כך.
  • מגלי עולם (1880. תרגום יוסף רביקוב, 1961)
  • בית הקיטור (1880. תרגום יוסף רביקוב, 1967) — צבא בריטי יוצא לדכא מרד בהודו, כאשר מולו נעה שיירת קרונות־בתים הנגררת על ידי פיל־קיטור רב־עצמה.
  • הז'נגדה (1881. תרגום אוריאל שלח, 1956; א. זמירי, 1965) — כפר שלם על בתיו שט על רפסודה ענקית במורד האמזונס, ותושביו עוברים בה הרפתקה, שמעורבים בה כתב־סתרים ונאשם חף־מפשע.
  • בית־ספר לרובינזונים (1882. תרגום ישראל שף, 1927) — הרפתקאותיו של צעיר עשיר, שחפץ לטעום חוויה רובינזונית לפני נישואיו.
  • הקרן הירוקה (1882) (תרגום מיכל מילר, עופרים, כפר מונש, 2001) — מעשה בעלמה אנגלית, המסרבת להינשא בטרם תראה במו עיניה את הקרן הירוקה האגדית.
  • קרבאן העקשן (1883. תרגום יוסף רביקוב, 1965) — טורקי המסרב לשלם אגרת־מעבר כדי לחצות את הבוספורוס מקושטא לסקוטרי, מחליט להגיע למחוז־חפצו על ידי הקפת הים השחור, ושב לביתו בדרך קצרה, מהירה ומפתיעה.
  • כוכב הדרום (1884. תרגום שלמה סקולסקי, 1958) — מדען צרפתי העובד במכרה־יהלומים בדרום־אפריקה מצליח ליצור יהלום סינתטי ענקי ויקר־ערך.
  • הארכיפלג בלהבות (1884. תרגום שלמה סקולסקי, 1952) — קצין צרפתי מתנדב למלחמת־העצמאות היוונית.
  • מתיאס סנדורף (1885. תרגום ג. בן־חנה בשם שלושת המורדים (חלק א' בלבד), 1960; א"ב צבי בשם נקמת המורד (חלק ב' בלבד), 1960; רונית איתן, 1963) — לוחם־חירות, שניסה לארגן מרד הונגרי נגד קיסרות אוסטריה, נמלט מכלאו ויוצא לנקום במסגיריו.
  • אסופי מאניית "סינטיה" (1885. תרגום שמואל יזרעאלי, 1968) — דייג מאמץ פעוט שניצל מספינה טרופה, ולאחר שהאסופי גדל הוא יוצא לגלות את זהותו.
  • רובור הכובש (1886. תרגום ג. בן חנה (גדליהו אמיתי), 1945) — שני יריבים אמריקנים נחטפים ומוצאים עצמם במכונה מעופפת הקרויה "אירונף", שמטיסה הוא רובור הכובש. תרגום מיכה פרנקל, 1992 בשם רובור הכובש בשחקים.
  • כרטיס ההגרלה (1886) — נערה נורווגית מצפה לשווא לשובו של ארוסה הדייג שהפליג ללב ים, עד שנמשה מהים בקבוק ובו כרטיס פיס.
  • הצפון נגד הדרום (1887. תרגום יצחק לייב ברוך, 1943; מיכה פרנקל, 2002) — קורותיה של משפחה דרומית בעת מלחמת־האזרחים האמריקנית.
  • הבריחה לצרפת (1887) — פרש צרפתי מתיידד בעת קרב ואלמי עם טירון גרמני שנמלט ממפקדו האלים, והשניים נתפסים ונידונים למוות.
  • חופשה בת שנתיים (1888. תרגום שלמה סקולסקי בשם שנתיים באי בודד, 1959) — קבוצת תלמידים יוצאת לטיול־פגרה ונקלעת לאי שומם.
  • עליונים למטה (1889. תרגום יהודה גור בשם עולם הפוך, 1923; ג. בן־חנה, 1960; שלמה סקולסקי בשם הפוך על פיו, 1961) — מדען ועוזרו קונים את הקוטב הצפוני כדי לפוצצו ולחדור לאוצרות הטמונים במעמקיו.
  • משפחה בלי שם (1889. תרגום יוסף רביקוב, 1965) — קשר של יושבי חבל קוויבק הקנדי נגד השלטון הבריטי נכשל על ידי בוגד, הממיט קלון על משפחתו.
  • כיבוש הקוטב הצפוני (1889. תרגום מיכל מילר, 2004) — קבוצת חברים מנסה לכרות פחם מהקוטב הצפוני.
  • צזר קסקאבל (1890. תרגום יצחק לבנון בשם המסע הנועז או הרפתקאות משפחת קסקאבל, 1966) — נדודיה של משפחת אמני קרקס.
  • מרת ברניקאן (1891) — קורותיה של אישה, היוצאת לחפש את בעלה, שעקבותיו אבדו בלב ים.
  • הטירה בקרפטים (1892. תרגום יוסף רביקוב בשם המצודה על הרי הקרפטים, 1966) — איכרים בלקניים מגלים עשן מיתמר מארובת טירה נטושה, והתעלומה גדלה כשבוקע מתוכה קולה של זמרת שמתה.
  • קלודיס בומבארנאק (1893) — קורות עיתונאי, שנשלח לדווח על מסע מאסיה הקטנה לסין ברכבת הטרנס־אסיאנית (הבדיונית), שזה אך נחנכה.
  • ברנש קטן (1893. תרגום ג. בן־חנה בשם הנער מאירלנד, 1950) — תלאותיו של יתום אירי, שאומץ על ידי איכרים נדיבים.
  • הרפתקאותיו המופלאות של החובל אנטיפר (1894. תרגום ג. בן־חנה בשם האוצר הגנוז, 1956) — ימאי צרפתי יוצא לאתר את מקומו של מטמון פיראטים, שהוא אחד מיורשיו.
  • אי המדחף (1895) — קבוצת מוזיקאים שנחטפה מוצאת עצמה אורחת רצויה באי סינתטי גדול, המונע על ידי מדחף ענק ושמתגוררים בו מיליונרים אמריקניים.
  • למען הדגל (1896. תרגום צבי שולינדר בשם ההמצאה השטנית, 1959; שלמה סקולסקי בשם דגל המולדת, 1961) — מדען צרפתי, שהמציא "ברק־נפץ" רב־עצמה, מאושפז במוסד לאחר שהמצאתו נדחתה, עד שלבסוף נמצא מי שמנצל אותה למטרות פירטיות.
  • קלוביס דארדנטור (1896. תרגום יוסף רביקוב, 1968) — עשיר חשוך־ילדים מבקש לאמץ לעצמו יורש ומתנה שהלה חייב תחילה להציל את חייו.
  • ספינקס הקרח (1897) — צעיר אמריקני מארגן משלחת־חיפוש ויוצא איתה אל אנטארקטיקה, למצוא את אחיו האובד.
  • האורינוקו המופלא (1898. תרגום יוסף רביקוב בשם על גדות האורינוקו, 1964) — הרפתקאות משלחת שיצאה לחקור את נתיב הנהר הדרום־אמריקני.
  • צוואתו של תמהוני (1899) — הון־עתק מובטח לזה שיצליח להגיע במהירות הגדולה ביותר למספר נקודות ברחבי ארצות־הברית.
  • מולדת שנייה (1900. תרגום יוסף רביקוב, 1964) — הרובינזונים השווייצרים הופכים את האי שלהם ליישוב מתועש ומשוכלל.
  • כפר באוויר (1901. תרגום יוסף רביקוב בשם ביערות אפריקה, 1966) — ציידי פילים מגלים יצור דמוי קוף מדבר, והם נחטפים אל כפרו, הבנוי על צמרות העצים.
  • נחש הים (1901. תרגום ז. זמירי, 1964) — ספן צרפתי שב להפליג בים ונפגש עם מפלצת־מעמקים.
  • האחים קיפ (1902. תרגום ש. ערב, 1953) — אחים הולנדים, שספינתם טבעה, מועמדים לדין בטסמניה על רצח מצילם.
  • מלגה למסע (1903. תרגום יוסף רביקוב בשם פרסים למסעות, 1968) — סטודנטים צרפתיים מסיירים באיים האנטילים הודות למלגה.
  • שר העולם (1904. תרגום א. בן־לוי, 1951) — רובור הכובש ממציא כלי־רכב רב־תכליתי ומקווה ליהפך בעזרתו לשליט תבל.
  • דרמה בליבוני (1904. תרגום רונית איתן בשם מסתורין בליבוניה, 1964) — תעלומת שוד ורצח נפתרת על רקע מאבק העמים הבלטיים.
  • פלישת הים (1905. תרגום אברהם סלמן, 1953; שלמה סקולסקי בשם ים בסהרה, 1953) — מהנדס צרפתי עורך תוכנית נועזת להקוות בסהרה ים שיפריח את המדבר.
  • מגדלור בקצה העולם (1905. תרגום שמואל יזרעאלי, 1964) — כנופיית פיראטים פושטת על מגדלור שהוקם בחוד ארץ האש.
  • וולקן הזהב (1906. תרגום יוסף רביקוב בשם געש הזהב, 1963) — שני דודנים יוצאים אל קלונדייק, לחקור את ערכה של ארץ הזהב.
  • סוכנות תומפסון ושות' (1907) — תלאות תיירים שהפליגו אל האיים האנטילים.
  • ציד המטאור (1908. תרגום שלמה סקולסקי בשם ציידי המטאורים, 1958) — מדען מודיע שהוריד ארצה מטאור־זהב באמצעות קרן מגנטית.
  • ספן הדנובה (1908. תרגום י"ד תנעזר בשם איש המסתורין, 1953; ג. בן־חנה בשם הספן המסתורי, 1955) — זוכה מסתורי בתחרות־דיג מתגלה כמנהיג תנועת־מחתרת הלוחמת בטורקים.
  • ניצולי הספינה "יונתן" (1909) — אנרכיסט שואף להקים בפטגוניה חברה שוויונית בלא חוק וממשלה.
  • סודו של וילהלם סטוריץ (1910. תרגום ז. זמירי בשם סודו של מדען גרמני, 1965) — מדען ירש מאביו האלכימאי סוד המעניק לו עצמה קסומה.
  • היום ומחר (1910) — סיפורים קצרים, רובם על נושאים עתידניים.
  • הרפתקאותיה המתמיהות של משלחת ברסאק (1920. תרגום שלמה סקולסקי בשם עיר בלב מדבר, 1961) — משלחת שיצאה לאפריקה נחטפת ומובאת לעיר מסתורית, הנשלטת בידי עריץ המצויד באבזרים משוכללים.
  • אדם הנצחי, מצרפתית: אביבה ברק־הומי. דיסטופיה, סוף העולם, כל הערים, העיירות, הכפרים, הארצות והיבשות היו לעיי חורבות. הציוויליזציה המערבית נכחדה והייתה לזיכרון עמום. בנימינה: הוצאת נהר, 2014.
  • ספר נוסף מיוחס לז'ול ורן אך מעולם לא נמצאה גרסה בצרפתית — הקצין והרוזן (1867. תרגום ג.בן חנה, יוסף שמעוני, תל אביב, 1958).

הנצחה

  • 1910 - הפסל ז'ורז בארו עיצב פסל של ורן בעיר הולדתו, נאנט.
  • 1948 - הר באנטארקטיקה נקרא על שמו
  • על שמו נקראת אוניברסיטת פיקרדיה.
  • בשנת 1961 נא"סא קראה למכתש גדול בצידו האפל של הירח על שמו של ורן.
  • בשנת 1978 נפתח מוזיאון ז'ול ורן על שמו של ז'ול ורן ובו מוצגים חייו, כתביו ושאר מידע על הסופר הידוע. המוזיאון נמצא בעיר נאנט שבצרפת.
  • בשנת 2008 שוגרה חללית מטען (ATV) רובוטית ראשונה עם אספקה לתחנת החלל הבינלאומית (ISS), ונקראה על שמו.
  • שלושה צוללות של צי ארצות הברית נקראו "נאוטילוס". השלישית - ב-1954 - הייתה צוללת הגרעינית הראשונה.
  • 1995 - אסטרואיד 5231 Verne נקרא על שמו[4]
  • 1999 - נבחר ורן אחרי מותו בהיכל התהילה של המדע הבדיוני
  • 2000 - הוקם מועדון הספרותי "ז'ול ורן" בגרמניה המוקדש לקליטת יצירותיו של ורן בגרמנית
  • איגוד צרפתי בשם "Jules Verne Aventures" ("ז'ול ורן הרפתקאות") הוקדש לחקר כדור הארץ ועוררות דעת הקהל בנוגע לצורך בשימור מיני בעלי חיים בסיכון הכחדה.
  • 2005 - במלאת מאה שנה למותו שנת 2005 הוכרזה בצרפת "שנת ז'ול ורן".
  • 2012 - מטבעת פריז הנפיקה מטבע כסף של 10 אירו עם דיוקנו, כחלק מהאוסף "אירו לפי אזורים". המטבע מייצג את חבל פיקרדיה שבו חי הסופר את שנותיו האחרונות.
  • הפרס ז'ול ורן - Trophée Jules Verne - תחרות סירת המפרשים המהירה ביותר הנדרשות לבצע מסע סביב כדור הארץ בפחות מ-80 יום ללא תחנת ביניים וללא סיוע.
  • רכבת הרים קטנה בצפון האי פוססיון שבאיי קרוזה באוקיינוס ההודי כונה על שמו

דמותו ואזכורו במדיה האמנותית

  • בטרילוגיית סרטי הקולנוע בחזרה לעתיד קיימת התייחסות לדמותו של ז'ול ורן. בסיום הטרילוגיה, מציג הגיבור הראשי ד"ר אמט ברואן את שני בניו, להם בחר לקרוא ז'ול וורן, בשל האהדה הרבה שרוחשים הוא ואשתו לסופר.

ספריו עובדו לעיתים קרובות לקולנוע ולטלוויזיה, חלקם בהוליווד. כמו כן עובדו לקומיקס גיבוריו הפכו לדמויות איקוניות בדמיון המוני בני אדם, למשל - פיליאס פוג, הקפטן נמו או מיכאל סטרוגוב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ז'ול ורן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ז'ול ורן

(אורכב 29.10.2005 בארכיון Wayback Machine) - המסעות המופלאים של ז'ול ורן - תרגומים לעברית

הערות שוליים

  1. ↑ ורן היה מאנשי החברה הגאוגרפית הצרפתית ועקב בהתמדה אחרי מסעות ותגליות שדווחו
  2. ↑ באתר jv.gilead.org.il
  3. ↑ יואל שר, על ז'ול ורן, באתר הארץ, עודכן ב-28 באוגוסט 2011
  4. ↑ (5231) Verne In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_5063. ISBN 978-3-540-29925-7.


זוכי פרס גפן
ספר המדע הבדיוני המתורגם תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • פרויקט הייל מרי, אנדי ויר (2023) • העונה החמישית, נ. ק. ג'מיסין (2024)
ספר הפנטסיה המתורגם חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022) • סדרת "מדריך העצלה לקסם", הלן הרפר (2023) • סדרת "המורשת הנסתרת": "להבות ספיר", "בוהק אזמרגד", "להט אודם", אילונה אנדרוז (2024)
סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי אני וסבתא הולכות לקניות, חמוטל לוין (2002) • אניTM, גיא חסון (2003) • ביקורת דרקונים, רמי שלהבת (2004) • הנערה המושלמת, גיא חסון (2005) • קדמת עדן, חגי אברבוך (2006) • במראה, רותם ברוכין (2007) • במקום בו מאבדים ספרים, לילי דאי (2008) • כוכב ציפור האש, יעל מיכאלי (2009) • דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון, ורד טוכטרמן (2010) • הגורגונה של הייזנברג, קרן לנדסמן (2011) • ואז היה חורף בעולם, הדס משגב + לבד, בחושך, קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • וויסקי בקנקן, רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • מכשפה, עדי לויה (2018) • הדרקון האחרון שלי, רותם ברוכין (2019) • בירה אייסברג כחולה, רותם ברוכין (2020) • לפתוח (או: האור שבחור המנעול), הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • אבק, קרן לנדסמן (2022) • "ברד כחול מסטיק", רותם ברוכין (2023) • המקום שבו ספרים נמצאים, בר פישביין (2024)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022) • שומרי הערים, רותם ברוכין (2023) • שער הצללים, נעמה בר שירה (2024)
תרגום גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר המדע בדיוני או הפנטסיה המתורגם לנוער הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008) • משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022) • מוכרי הספרים השמאליים של לונדון, גארת' ניקס (2023) • פרסי ג'קסון וגביע האלים, ריק ריירדן (2024)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ז'ול ורן39154304Q33977

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ז%27ול_ורן&oldid=2652319"